תקציר⬅ ... מהם רגשות, להרגיש כלום, רק אחדות, רק נפרדות, אחדות מתוך נפרדות, מהות הנפרדות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: רגשות, מהם רגשות, להרגיש כלום, רק אחדות, רק נפרדות, אחדות מתוך נפרדות, מהות הנפרדות. שאלה: האם תמיד יש רגשות? אליעד: מצד אחד תמיד יש רגש, כי אתה תמיד מרגיש שאתה קיים, משהו אתה מרגיש. נכון שאם אתה מרגיש אז בפועל יש גם את האין רגש, אבל מה שדומיננטי בך זה ההרגשה שאני קיים. למה מצד שני אף פעם אין רגש, לא היה, לא הווה ולא יהיה אף רגש? אנו מנסים להבין מה המבנה המחשבתי שיכול להוביל אותנו להבנה שתמיד אין רגש. אז מה הכי טוב לעשות? פשוט לפרק את המושג רגש. אם נצליח להעלים את המושג רגש, אז תמיד אין רגש. בעולם יש לנו את המהות ואת הצורות, בשכל של האחדות, המהות והצורות הם אחד, אבל בשכל של הנפרדות, המהות והצורות הם ניגוד. עכשיו אם אנחנו רוצים להעלים צורה, איך נעשה זאת? באמצעות המהות שלה. מה ההפך של הצורה, זה המהות שלה. המהות זה הדבר שאין בו הבדל, ואם אין הבדל אז אין רגש, וההפך של הרגש זה המהות של הרגש. למה תמיד יש רגש, כי תמיד יש צמצום. חווית הצמצום הבסיסית היא החוויה שאתה קיים, ולכן ... תראה שמצד האמת אין הבדל ביניהם. וכשתרגיש שאין הבדל ביניהם, אז תבין שכאשר אתה מרגיש הבדל ביניהם אז זאת רק הרגשה מדומיינת. כי בפנימיות שלו אין הבדל. כאשר האדם מתבונן עד הסוף הוא מגיע לחוויית האחד. זה אומר שזה אמור לשנות לך את חוויית הנפרדות שלך. למשל יש לך דעה על משהו מסוים, אבל אם תתבונן על מהות הדבר אתה תבין שאתה לא יודע שום דבר. הלא יודע שום דבר הזה, הוא מפרק לך את החוויה של היודע. אז מצד האמת שאתה אומר שאתה יודע, אז למעשה אתה יודע שום דבר בצורת משהו. ומאחר שהשורש של כל המציאות הוא כלום, אז למעשה אתה מרגיש כלום בצורת משהו. ... אם במחשבה שלך תהיה מאה אחוז איננו ומאה אחוז ישנו, ובו זמנית תהיה על מאה אחוז ישנו ומאה אחוז איננו, אז אתה על מאה אחוז שישנו ואיננו זה אחד. אם אתה אומר, בחיצוני זה ישנו, בפנימי זה איננו, אז אתה עדיין לא באחד. אתה אומר יש אחדות ויש נפרדות, אבל אתה עדיין לא באחד. אני רוצה שתסתכל על המציאות רק דרך הנפרדות, רק דרך האחדות, ואחר תראה שזה ממלא אחד את השני, שאין מקום שאין בו אחדות ואין מקום שאין בו נפרדות, ואז תבין שזה אחד. שאלה: אני עדיין לא מבין את הרק. אליעד: אתה אומר שמצד מסוים המהות ממלאת את הצורה, מהיבט מסוים זה רק כלום, אבל אני אומר לך, לא, זה לא מהיבט מסוים, זה תמיד רק כלום. אתה למעשה אומר, שאתה מוכן לקבל את זה שזה אחד, אבל זה אחד מהיבט מסוים. אבל אתה לא מוכן להיות רק בהיבט הזה, אתה ... אבל זאת בעיה של מי שלא מבין. כשאתה אומר זה גם אחד, למעשה אתה מצמצם אצלך את חווית האחד. למעשה אתה אומר שאני חצי בגיהינום וחצי בגן עדן, אני רוצה שתהיה כולם בגיהינום וכולך בגן עדן. אתה מבחינתך רואה את המציאות כשכבה של אחדות ושכבה של נפרדות. עדיין לא הבנת שאין מקום שאין בו מהות, אני רוצה שתתבונן על המציאות בנקודת מבט שתהיה רק שם ובו זמנית תהיה גם רק כאן, ובו זמנית תהיה בשניהם. שאלה: לא הבנתי איך מצד הנפרדות אין רגש? אליעד: זה כמו מה שהוא שאל, הוא אמר, אני מוכן לקבל שזה אחד, אבל זה אחד רק מהצד של האחדות. ואני אומר לו, שגם מהצד של הנפרדות זה אחד. זאת אומרת שבשכל של הנפרדות אתה יכול להבין שזה כלום. יש לנו שכל ואין שכל. באין שכל זה אחד, אבל אני רוצה שתבין שגם בשכל זה אחד. אני רוצה שתבין שבתוך חווית נפרדות לא תוכל להרגיש רגש מוגדר. יש אדם שיגיד, אני יודעת שבמהות זה אחד, אבל בנפרדות, בפועל, אני מרגיש שאני קיים, המהות זה שם אבל אני עדיין חש קיים. מה הרעיון כאן, שאני רוצה שבתוך חווית הנפרדות שלך אתה תחווה את האחדות. מה זה למעשה נפרדות? נפרדות זה להגדיר ולהפריד. אני רוצה שבתוך חוויית ההגדרות השכליות שלך, אתה תצליח לראות שאתה לא חושב על שום דבר. זה יבוא לך מתוך השכל. זה לא יבוא במצב של האין שכל, אלא בשכל המגדיר שלך תסתכל על חווית הקיום של עצמך, ובשכל המגדיר תראה שזה כלום. אני רוצה שברגש המוגדר שלך אתה תחווה את הכלום. אני ארצה שתגדיר לי מה זה רגש, ואז אתה בנפרדות שלך תראה שזה כלום. שאלה: איך מתבוננים לתוך הרגשות? אליעד: מאוד פשוט, על ידי ששואלים, מה אני מרגישה? מה באמת אני מרגישה? למשל כשאת כועסת, את לא רוצה את הרגש הזה, תשאלי, למה את לא רוצה להרגיש ככה? במה הרגש של הכעס שונה מהרגש של השמחה? תתבונני לתוך הרגש? האם באמת זה שונה, למה אני מרגישה שזה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ תודעה, להעלם, קיום ואי קיום, כולנו טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: תודעה, להיעלם, קיום ואי קיום, כולם טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות. שאלה: מה ההבדל בין תודעת בעל חיים לתודעה שלנו, ואם יש מוות האם התודעה נעלמת? אליעד: התשובה לשאלה הראשונה היא, בעיקרון אין הבדל, האם אתה שונה מהשולחן? יש שני אפשרויות האם התודעה היא חלק מהאטומים שלך? או שהיא בתוך החומר או שהיא מחוץ לחומר? אם היא בחוץ אתה לא שונה מהשולחן בשום צורה. אתה יודע שאתה קיים ואז אתה מסתכל על אנשים אחרים וחושב שגם להם יש תודעה. חושבים שלשולחן אין תודעה בגלל שהוא לא זז. אבל אולי לשולחן יש תודעה והאנשים הם סתם רובוטים? אתה והשולחן עשויים מאותו דבר, אפילו אם נגיד שאתה תודעה והשולחן הוא רק חומר, אבל התודעה שלך והחומר של השולחן עשויים מאותו דבר. כי בסוף יש דבר אחד שממנו עשוי הכל. אני טוען שיש דבר אחד שממנו עשוי הכל, ואם תחפור פנימה תגלה שיש רק אחד, אתה מנסה למצוא הפרדות. אני טוען שאין הבדל בין חומר לרוח, זה הכל אותה מהות, רק שהיא נראית בצורות שונות. שאלה: אבל אחרי המהות? אליעד: בטח שיש הבדל, אפילו יש הפרדה בין אתה של היום לאתה של אתמול. זה שתי תודעות שונות. ולגבי המשכיות, כעיקרון לא יכול להיות שלא תהיה המשכיות, הכל זה משחק של יש ואין, שום דבר לא יכול להעלם, מקסימום הצורה יכולה להשתנות. אי אפשר להשמיד שום דבר מהעולם. כמו גוף האדם, שאומרים איך נוצר האדם? אבל הוא פשוט נוצר מעוד חומר ועוד חומר, כמו רובוט שמוסיפים עוד בורג ועוד בורג וכך נוצר גוף האדם. שאלה: מה היא תודעה? אליעד: תודעה זה משהו מודע, אם תנסה להבין מהי תודעה, תראה שזה רק כינוי. תודעה זה, האם הדבר יודע שהוא קיים. זוהי תודעה עצמית, אתה מודע לקיומך העצמי. ואני אומר לך שהדבר היחיד שאתה מודע לו זה אתה עצמך. חוץ ממך אתה לא יכול לדעת על אף אחד שום דבר. עכשיו מה זה נתן, מה שדברתי אליו? שאם אתה מבין את זה, אתה גם חווה את זה. אם אתה חושב שיש שולחן, ויש צומח, ... אז אתה בהפרדה רצינית, אבל אם אתה מבין שזה לא שונה בשום דבר, זה רק נראה לך שונה, אז אתה חווה אחרת את כל המציאות. אז אתה מתייחס אחרת לחיים שלך ולרצונות שלך. שאלה: איך עוברים מחוויה של נפרדות לחוויה של אחדות? אליעד: לא עוברים, צריך רק להבין. אם מישהו באמת מבין את זה, אז כל פעם שהוא יגיד שולחן הוא יבין שזה עשוי מאותה מהות, רק שנראית כמו שולחן. זוהי תחושה פנימית שהכל אחד. לגבי ההמשכיות, אתה תמיד תהיה קיים, אפילו אם לא תדע. אם לא תדע, אז לא יהיה אני, אתה תתקיים באופן אובייקטיבי. אתה אפילו לא יודע אם לפני רגע הייתה לך תודעה, אולי רק הרגע נכנסת לכאן ושכללו לך את הזיכרון ואז אתה חושב שאתה כאן הרבה זמן? כך שאתה לא יכול לדעת אפילו מה היה לפני רגע. שאלה: עכשיו יש לי תודעה. אליעד: נכון, אתה חווה תחושת קיום עצמי. אם יש אני, אז יש משהו שהוא לא אני. אם יש עבורך משמעות לאני קיים, אז יש משמעות עבורך לאני לא קיים. אם רק אתה היית קיים, אז לא הייתה משמעות לאני קיים. המשמעות של אני קיים זה רק בגלל שאתה חווה ... ואז תקרא, תיישם ותגיע. למזלך יש לך כבר את הפתרון. אנחנו בסך הכל עושים כרגע תרגולים כדי שתרצה את מה שנלמד כאן. שאלה: האם אתה מאמין שקיים תלמיד כזה? אליעד: אני לא צריך כי את קיימת כבר בתודעה השנייה, הכל כבר קיים, יש את כל הצורות, זה לא באמת משנה. בעולם שלנו אני מסביר לך את העניין. המזל שלכם לצורך העניין הוא, שיש את הדרך איך להתקדם הלאה. לי לא הייתה את הפריבילגיה איך להתקדם. מה שלי היה, מה שרבי נחמן כתב, שאם תבין את כל ... האחדות קצת, כל הזמן קצת. אם למשל תשב ביער בלי לדעת קרוא וכתוב, ותחווה צורה, ותשאל מה הצורה הזאת? בסוף תגיע לאותו מקום. מה שחשוב זה איך הידיעות שאתה יודע, מסתדרות לך בראש. אם אתה יודע נפרדות, זה מרחיק אותך מהאחדות. ככול שאתה יודע יותר שכל של נפרדות, זה מרחיק אותך מהאחדות. אבל אם אתה תופס את כל הידע הזה כאחד, אז זה יותר חזק. בפרקטיקה היום אתה לא צריך כלום, יש לך את הדרך הסלולה. תשאל מי אני, ותבין הכל. שאלה: האם עדיף לשאול הרבה שאלות, או ללכת על שאלה אחת עד הסוף? אליעד: ללכת על שאלה ... אם באופי שלך אתה סובל אז תסבול מכל דבר. ואז האדם שואל, האם זה חשוב שיהיה לי כסף או לא? הרי בלי כסף לא יהיה לי מה לאכול ולא אוכל לחיות. ואם לא תחיה מה הבעיה? האם זה באמת שניים? האם יש נפרדות? האם יש בכלל הבדל בין חי למת. ואז כשאתה נכנס פנימה ושואל מי אתה, ורואה שאתה נשמה, הרי הנשמה לא מתה, אז מה זה חשוב. אז אתה חושב לא צריך לדאוג לגוף אלא לנשמה, ואז אתה שוב בנפרדות, ובסוף תגלה שאין בכלל הבדל בין זה לזה. הכל מתחיל בלהטיל ספק בדבר הכי בנאלי. כול פעם שאתה חווה נפרדות, תשאל האם זה באמת משנה? בסוף כשתשאל תגיע לשאלה, מדוע את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה? אז האם יש הבדל בין זה לזה? האם בכלל אני קיים או לא קיים, רק בתעתוע היה נדמה לך שזה שונה. שאלה: אבל יש לי עדיין רצונות. אליעד: האם אתה לא מבין שאם אין ... את צריכה להתבונן בשכל, עד שהכל יכנס לך לזמן ומקום, ואז תראי שגם זמן ומקום זה צורה, ואם תדעי שאת לא מקום וזמן, אז תראי את הכלום, שזה המחויב הראשון. גם כאשר תחווי את הכלום, עדיין תהיי בנפרדות. אבל אחר כך תחווי שהמהות ממלאת את הכל, המהות היא הכלום המוחלט. אם אתה האלוהים שיצר את הנפרדות, אז למעשה אתה השטן שיצר את ה⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... של המציאות, בלי פוטנציאל של נפרדות, למה האדם יוצר לעצמו סבל ולא רוצה לסבול, לא לשקר את עצמך לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: ההוויה של המציאות, בלי פוטנציאל של נפרדות, למה האדם יוצר לעצמו סבל ולא רוצה לסבול, לא לשקר את עצמך. שאלה: כשאני מתבוננת אני מתחילה להטיל ספק במציאות, האם זה משנה? אליעד: את צריכה להגיע למצב שאת מרגישה טוב מבפנים, מה זה אומר,? שתמיד טוב לך ולא משנה מה קורה, קרה או יקרה. שאלה: אני מרגישה שתחושת המציאות שלי היא אחרת. אליעד: ברור שהיא אחרת, אבל זה לא פותר בעיות, אלא יוצר בעיות חדשות. זה שאת קיימת זאת הבעיה, עד שלא תפתרי את זה, לא משנה איך תסובבי את המעגל. אם תגיעי למסקנה שלאף אחד אין תודעה, אז מה? שאלה: זה יעזור לי לא לדאוג אם אני מאחרת לעבודה. אליעד: לאחר לעבודה זה לא בגלל התודעה של הבוס שלך, אלא בגלל התודעה שלך. אני אומר לך עכשיו, שלאף אחד אין תודעה, את עובדת אצל רובוטים, אם תאחרי לעבודה, הרובוטים לא יתנו לך אוכל. את פועלת לפי מה שקורה אצלך, את תמיד פועלת לפי השיקולים שלך. הבעיה שלך היא עם עצמך, זה לא משנה אם המציאות אמיתית או לא. למשל יש לך חלום בלילה וזה הרי לא אמיתי, האם זה משנה לך? לא. למרות שאם את יודעת שזה לא אמיתי את מתייחסת לזה אחרת, וזה ... משהו אמיתי, אז כל הבעיות עברו אליו. כל זמן שיש משהו אמיתי בעינייך, את חווה חווית צמצום כל שהיא. אם שום דבר לא יראה בעינייך כממשי, אז הסתדרת. אם כל הנפרדות לא תראה בעינייך כממשית, אם זה שאת קיימת לא יהיה ממשי בעינייך, אז הסתדרת. שאלה: איך היא תוכל להעלים את עצמה? אליעד: אם היא תשאל את עצמה מספיק פעמים, מה אני? נניח שאני קיימת, אבל מה אני? ממה אני עשויה? אז היא תראה שהיא לא קיימת. שאלה: למעשה כל מחשבה היא צורה. אליעד: עד שתגיע למקום שאין בו צורה. אם תהיה בטוח ... אותי ואת השאר שזה הצומח, הדומם, המחשבות וכו'. עכשיו מה שהיה לפני האני היה גם לפני הלא אני. אז אנו מחפשים מה היה לפני האני. האני זה משהו - תחושה, רגש, תודעה. ומה לא אני - השאר, שזה המקום, הזמן, המחשבות וכו'. למעשה בחבילה של הלא אני נכנסות כל האפשרויות, האופציות, הצורות והכל. אז ההוויה של האני היא גם ההוויה של הלא אני. למעשה בהוויה אין אני ולא אני. אנחנו מנסים להבין מה יקרה כאשר לא תהיי. תישאר רק ההוויה. ההוויה שלי היא סך כל הדברים. כי יש הוויה אחת שהיא ... ממשי. הכלום הוא כל כך לא ממשי בעיני האדם, שהאדם לא יכול אפילו לחשוב עליו, אתה כל כך בטוח שהכלום לא קיים, שאתה אפילו לא יכול לחשוב עליו ואפילו לא לדמיין את זה. למעשה הכלום, קיים יותר מכל מה שקיים. אבל המוח של האדם כל כך מעוות ועקום, זה אפילו לא מעוות, זה הפוך לגמרי, הממשות עצמה היא הכלום. והממשות עצמה, שהיא כל כך ממשית, עליה אף אחד לא יכול לחשוב. בהוויה הראשונה אין כלום. אין שום צורה. זה לא כמו שלוקחים כסא ושולחן ומפרקים אותם ויש ערמה של עצים או שאפשר לומר ... האם גם הכלום הוא משהו? אליעד: אני אתן לך דוגמא, האם את יכולה להסתכל בבת אחת על כל החדר? לא. הכלום הוא גדול, את לא יכולה להסתכל עליו בבת אחת, אם תדמייני את הכל בבת אחת, זה יהיה הכלום. הכלום הוא מאוד גדול, אתה שואל, איך אני אבין את הכלום? אם תחבר את הכל לדבר אחד, את כל הצורות, כל הדברים, כל המחשבות, הכל הכל אז תקבלו את הכלום. שאלה: אם העולם נוצר מהכלום, אז איך נוצר הפוטנציאל? אליעד: זה שהעולם קיים זה לא אומר שהוא נוצר מפוטנציאל. בואי נבדוק. במהות של ... אתה לא רוצה כלום, ואתה סתם מתעתע בעצמך, כי כאשר אנו מחפשים מה אתה לא רוצה, אנחנו לא מוצאים אותו. אז אתה סתם דופק את עצמך. שאלה: אולי בגלל תחושת הנפרדות. אליעד: אני לא מקבל את האולי שלך. אין אולי, מה זה אולי, אם את מבינה תגידי, אם את לא מבינה תגידי אני לא מבינה. ולך לא מפריעה תחושה הנפרדות, כי מפריע לך כאב הגב. אם היית באמת מבינה שהבעיה שלך היא לא בכאב גב אלא בתחושה הנפרדות, אז היית אומרת זאת מההתחלה. אני מנסה להבין מה מונע ממך לרצות את כל המציאות? השאלה הראשונה היא מה מציק לך? אתה רואה תמונה שאתה רב עם הוריך, ואתה סובל מזה, למה? שאלה: כשאני חושב על זה, אני לא מוצא תשובה. אליעד: מה אתה משוגע? אתה לא אדם רציונאלי. עדיין רע לך מהריב עם הוריך, למה? למה אתה נגד העולם? האנשים כל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... להיות אלוהים - אחדות או נפרדות - היכן אתה נמצא האם כבר הגעת אל האחדות האמיתית - מהי אחדות אמיתית לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: הספר להיות אלוהים - אחדות או נפרדות - היכן אתה נמצא האם כבר הגעת אל האחדות האמיתית - מהי אחדות אמיתית. ספר חלק ראשון עמוד 60 אם האדם שואל את עצמו, אם הוא נמצא באחדות או בנפרדות, עצם זה שהוא שואל, זוהי כבר נפרדות. למה? כי עדיין יש לך שאלה. כאשר אתה בשכל של האחדות, אין מצב כזה של אחדות. אבל אם אתה שואל, פירושו שיש שניים, אז זאת לא האחדות. כול אחד יכול לראות בחיי היום יום שהוא משנה את המציאות. אם אתה באחדות אז למה אתה משנה את המציאות? אם הכל טוב לך, למה אתה עושה שינוי? אחדות זה מקום, שבו לא עוזרים לאחרים. באחדות אין טוב, אין רע, אין לעזור. אם יש לאדם תשובה, אז האדם לא באחדות. אדם שהוא באחדות אמיתית, אין אצלו הבדל בין אחדות לנפרדות, וזה כמובן נגד השכל, ואין בזה היגיון כלל. אין הבדל בין הפעולות, ואם אין הבדל, אז אין שאלה, מדוע עשית את הפעולה? אמרתי לכם בהתחלה שאחד הקשיים הכי גדולים שלי, זה שאני חושב שהכל טוב, קשה לי להסביר לך את הספר, כי אני חושב שזה טוב היכן שאת נמצאת. שאלה: אז למה בכל זאת אתה מלמד? אליעד: למה אני אוכל? ... תשובה לא מבין את האחדות. אם מישהו שואל אותך, למה אתה משנה את המציאות אם אתה באחדות? אם אתה מבין את השאלה, זה סימן שאתה לא באחדות. אם הבנת מה שאלו אותך, אתה לא באחדות. כי באחדות האמיתית אין שום הבדל כלל, ולכן אין בכלל שאלה. מי שחווה הבדל בין אחדות לנפרדות הוא כמובן בחוויה של נפרדות, אבל זה לא בדיוק נכון, כי באחדות האמיתית אתה יכול לחוות הבדלה בין אחדות לנפרדות, ובכל זאת שניהם אחד. לא משנה מה כתוב בספר, גם ההפך שלו ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ונפרדות הרצונות והמציאות - מהי מהותם? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: אחדות ונפרדות הרצונות והמציאות - מהי מהותם?. הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שנשאלתי, בנושא אחדות הרצונות, בפנימי ובחיצוני. הדבר הוא די פשוט, העניין הוא שאדם רוצה בפנים משהו אחד, אבל חיצונית בעצם עושה משהו אחר, או קורה לו משהו אחר ממה שרצה. ואם לאדם לא היה הבדל בין טוב לרע, זה לא היה משנה לו. כל הצרה שהאדם לא רוצה את הכל באותה המידה, וכל הרע שיש בחיים זה בגלל נפרדות הרצונות כל רגע ורגע, יש לו רצון אחר, הרצון של האדם, כל חלקיק של שניה, יש לו רצון חדש, גם אם לא מודע לכך. זה כמו בכלכלה שמלמדים, מה שקורה בשוק ההון, אם יש לך מניה, כל יום שעוד לא בחרת או החלטת למכור אותה, זה כאילו קנית אותה מחדש, כאילו בחרת לקנות אותה, וביום שלא היית מוכן לקנות אותה אז תמכור אותה. והאדם לדוגמא הולך ברגל, והא הולך לכיוון מסוים, הוא יכול כל רגע לבחור ללכת בכלל בכיוון ההפוך, אבל הוא בוחר כל רגע ללכת באותו הכיוון, כי אם היה בוחר אחרת, בו ברגע היה משנה את הכיוון. ובעולם שלנו הרצונות משתנים, זה עולם הנפרדות של הרצונות, ובמציאות שלנו בכלל יש הרבה דברים נפרדים אחד מהשני, מקומות שונים, בני אדם שונים ועוד... אך מי שיתבונן יראה שכל הדברים הנפרדים בעולם, הם מתחברים אחד עם השני. כמו אדם שרוצה לשמוע את ההרצאה, אם ירצה להפסיק לשמוע, יפסיק, אבל יש לו רצון אחד לשמוע. ולמה הוא רוצה לשמוע, לדוגמא אדם אחד רצה לשמוע את מה שאני אומר, היה לו רצון לשמוע, ולכן בא. ... כפי שבמציאות יש ימין ושמאל, אבל אף על פי כן בחוויה האישית שלו, ולא משנה מה אמרו לו, הוא באמת ירגיש שאין הבדל בין ימינה לשמאלה או בין הרצון הזה, לרצון הזה, כי מצד האמת, הכל אחד ממש. וזה נקרא השקט הפנימי של אחדות הרצונות, כי בתוכך אתה יודע שהכל אחד ממש, והימינה והשמאלה שהם בנפרדות, הם מחוברים בזה שאין הבדל בין רוצה ללא ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... 10 סודו של האומניטריקס 1, חיפוש הבורא, המלחמה על הטוב של הנפרדות, העקבות של אלוהים בבריאה, להשתחרר מהשכל לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: בן 10 סודו של האומניטריקס 1, חיפוש הבורא, המלחמה על הטוב של הנפרדות, העקבות של אלוהים בבריאה, להשתחרר מהשכל. אליעד: נתחיל בסרט חדש, בן 10, סודו של האומניטריקס. בן 10 זה השם של הילד, והמשמעות של 10 היא, שהוא יכול להחליף את עצמו ל - 10 חייזרים. והאומניטריקס זה השעון שיש לו על היד, ודרך השעון הזה הוא מחליף צורות ופותר ... מה הנמשל למה שהיה פה? בקבלה אומרים, ריבוי אור גורם לשבירת כלים. בן החליט מתוך שוויץ להשמיד, זה למעשה מבטא את אלוהים, שאומר, אני יכול לעשות הכל. כל מה שאנחנו מסבירים זה מהצד של הנפרדות, כי מצד האחדות אין שאלה מדוע אלוהים ברא. אלוהים כאילו אומר, אני יוכיח שאני המלך, אני יבטא את הכוח שלי, אם יש כוח, אני יוכיח ששלי יותר חזק, ואז מה קרה? ריבוי אור גורם לשבירת כלים. ברגע שהצגת את הכוח שלך מבלי שהיית צריך, או יכולת לפעול אחרת, נהייה ריבוי אור. וזה גרם לכך שהשעון שלו התקלקל. זה כמו שלאלוהים היה הכל טוב, הוא היה באחדות, והוא החליט לעשות נפרדות, ובגלל שיכל לעשות נפרדות, נוצר העולם. רציתי לתת תובנה בקשר לגרגר הקטן. יכול להיות לך מחשב שיש בו הרבה מידע, אבל כל המידע לא זמין עבורך, למה? אם חסרה במחשב הנקודה הקטנה שאומרת שיש פה מידע, ואז הוא לא רואה את המידע. יכול להיות לך מידע אין סופי, אבל אין לך דרך לגשת אליו. לאמת ... אומרת לו למעשה תחפש טוב טוב. בן משחק אותה תמים. כמו האדם שסובל, כי כל הרצונות שלו מתקיפים אותו והוא לא יודע מדוע הוא סובל. ובתוכו האדם זוכר שהוא היה פעם אלוהים ועשה ניסוי של נפרדות ואז השתבש העניין. וזה מזכיר את הסיפור על אנסטסיה. אנסטסיה היא בת מלך שהלכה לאיבוד ושכחה שהיא בת מלך, והיא בטוחה שהיא עבד. ומנסים לשכנע אותה שתתחזה לבת מלך, כדי לקבל כסף. אבל מצד האמת היא בת המלך, לכן היא לא צריכה להתחזות. ואז אנסטסיה שואלת, מה אני בת ... זאת בעיה של כל אדם, השכל של האדם משתבש, וצריך לפתור את הבעיה. אז איך הם יגיעו לאזמט, יוצר השעון, על ידי חתימת ה - DNA והכלים נמצאים בחללית. זה אומר לגלות, איך בא השכל, איך באה הנפרדות, איך באו הרצונות, ודרך זה לנטרל את המנגנון של השכל שמשגע אותך. איך אני יכול להגיע לשורש שלי? יש שכל מסוים שנמצא בכל דבר ודבר, בכל תהליך בעולם יש את החותמת של אלוהים, מה שאנחנו עושים עכשיו, שדרך הסרט אנו רואים איך אלוהים השאיר את החתימה שלו. אם חותמו של ... מתחילים לרחף. בחלל אתה חופשי מכוח המשיכה, אבל כדי להגיע לחלל את צריך להשתחרר מכוח המשיכה. יש כוח שמופעל עליך כדי שתישאר פה, ואתה צריך לתת כוח יותר חזק כדי לא להישאר פה. השכל והנפרדות משאירים אותך פה, ואם אתה רוצה להיות חופשי מהרצונות עליך לצאת מעל השכל. אתה צריך כוח יותר חזק מהכוח של השכל. לנפרדות יש שני כוחות. השעון והנפרדות זה אותו הדבר. השעון פירושו היכולת להחליף צורות, שזה בעצם הנפרדות. הנפרדות לוקחת את האחדות ועושה אין ספור צורות. לנפרדות יש שני כוחות, או שזה טוב או שזה רע. הרעיון הוא שהכוחות הרעים מנסים לקחת את הכוח האלוהי שמייצר את הנפרדות ולהפוך אותו לרע. למעשה המלחמה על השעון, היא המלחמה על הנפרדות, מי ישלוט בנפרדות? מה הכוונה? בחיי היום יום שלך, מי ישלוט? האם חיי היום יום שלך יהיו ביטוי של נפרדות או ביטוי של אחדות? מי ישלוט במקום ובזמן? מי ישלוט בשינויים? האם האחדות תשלוט בשינויים או הנפרדות? וזה אומר כשאת עושה פעולות, תעשי אותם כביטוי של אחדות ולא ביטוי של נפרדות. גם באחדות יש אחדות ונפרדות בו זמנית, והאחדות והנפרדות שבתוך האחדות, נלחמים על הנפרדות שמחוץ לאחדות. שאלה: ולמה צריך להגיע? אליעד: לזה שיהיה שלום בתוכך. איך שהשעון מתפרק, כך האדם צריך לצאת מעצמו, להסתכל על עצמו מבחוץ. תנסה לנתח עצמך בצורה מופשטת. הוא לקח את השעון הגדול, ופירק אותו חלק חלק. המסך של השעון באוויר, מה משמעות הדבר? שצריך לחשוב ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ תודעה מרחב התודעה וכוח התודעה מאמר קצר על תודעה מרחב התודעה וכוח התודעה חשוב רק לומר במשפט שהמאמר כתוב בצורת משלים החומר ממנו עשויה המציאות היא מחשבה במאמר זה נבין איך לפתוח מפתחות לתודעה ועל ידי כך נוכל לחולל כל מציאות מרחב התודעה הוא מרחב אין סופי אנחנו חיים ברוחב פס מסוים של התודעה באופן כללי יש כמה דברים פשוטים שצריך להבין על תודעה קודם כל קודם כל אפשר לחשוב על תודעה כמו פירמידה בראש יש נקודה סינגולרית שמאחדת בתוכה באופן הרמוני את כל התודעה באופן שאי אפשר לכתוב על אף דף של מחשבה וככל שאנו יותר קרובים לארץ גודל החשך והפירוד גדולים כלומר הפירמידה משולה לאות ב שהגימטריה שלה 2 ובתוכה יש נקודת האחדות כלומר האות ב היא הנמשל עצמו ומי שמבין את אותו הנמשל מסוג לחולל כל מציאות בכל אופן התודעה בנקודת האחדות משולה לשלג צח ולבן שכל מחשבה שמתחוללת מאותו השלג מסוגלת לשנות את כל חוקי הטבע. אנו חיים בתוך חלל אין סופי של תודעה אבל המוח שלנו הושך אותנו בחזרה למציאות הראלית השאלה שכל בעל דמיון שואל את עצמו איך אני משתחרר מכוח המוח ולהתחבר לשעה קלה לארץ הפלאות. כלומר הרעיון הוא לקחת חומר חזק שהוא יכול להכניס אותנו לטיסת מסלול סביב המוח ואחר כך לחזור בשלום אל תוך האטמוספרה של התודעה ולנחות בקרקע בשלום מי שעוד לא הבין מאמר זה הוא מאמר שמדבר על השימושים החיוביים שאפשר לעשות אם שימוש נכון בחומרים מעוררי תודעה. ברור שכמו שחללית שרוצה לחדור בשלום לאטמוספרה צריכה כללים ברורים ככה מי שרוצה לטוס לארץ הפלאות על ידי חומרים כמו אל אס די ועוד חומרים נחמדים צריך ללמוד איך נכנסים בשלום לחלל העומק ואיך חוזרים בשלום ברור שצריך להבין איזה דלת פותח כל חומר כמובן שצריך לדעת מה מסלול הטיסה וטיפש מי שמעיף עצמו לחלל בלי הבנה של מה שהוא עושה. דבר ראשון המטרה הסופית בלקיחת חומרים היא לפתוח שערים עד למצב שנוכל לחולל כל מציאות בכוח המחשבה ולשם כך אנו צריכים להתחבר לתדר התודעה הנכון בשביל לחשוב מחשבה שמסוגלת לחולל מחדש את חוקי הטבע צריך להתחבר לתדר מסוים ולאחר שאנו מחוברים לאותה נשמה האור שמאיר לנו מאפשר לנו לחולל מציאות כפי שפרעה ברא בכח המחשבה שלו את כל הפירמידות במצרים. אפשר להמשיל את המציאות שאנו חיים למציאות של אסיר שכבל את עצמו לאזיקים התודעה היא הכל והיא יצרה את המציאות שהיא עצמה כבולה לכללים של המציאות שהיא עצמה יצרה לטוב ולרע לדעתי פרעה ידע איך להשתחרר מותם האזיקים ועל ידי כך הוא היה מסוגל לבנות את אותם פירמידות יש לי מספר תאוריות אבל בכל אופן ברור דבר אחד שלא ברור איך בנו את הפירמידות אם הטכנולוגיה שהיה באותה תקופה שאפילו היום בטכנולוגיה המודרנית לא יהיה פשוט בכלל לבנות פירמידה כמו שיש במצרים. שאלה נוספת שאני שואל את עצמי זה האם התודעה היא דבר פרטי האם כל שנמצא במרחב התודעה שלי הוא שלי ודבר שני איך אפשר להמשיל את התודעה לבניין דירות. לאחר הרבה התבוננות הבנתי לעצמי שכל המציאות זה תודעה שנמצאת בהרבה מצבים של הרמוניה בכל רוחב הספקטרום האין סופי של המציאות. המוח של כל אדם הוא עצם בעל מסה עצומה שמעקם את מרחב התודעה וגורם לנשמות ומחשבות לרחף סביב אותו המוח כאשר לכל מוח יש תדר מיוחד לו כאשר זה תדר הפרטי שלו ובנוסף לכך יש את התדר הציבורי כלומר בתודעה יש את רשות היחיד ורשות הרבים כלומר לא כל מה שנמצא אצלי במוח הוא שרשות שלי כלומר אם אני לדוגמה עובד במקום שיש שם מידע מסווג המידע שיש אצלי במוח כלומר במרחב התודעה שלי הוא לא הרכוש הפרטי שלי כלומר במרחב התודעה יש מחשבות שמחולל אותם מחשבות זה התודעה משורש נשמתי ויש מחשבות ששייכות לנשמות אחרות כלומר התודעה היא בסך הכל חלל אין סופי שבו נמצאת כל המציאות וכל החיים כולם. בכל מקרה כאשר אני ממשיל את התודעה שלי לבניין דירות אני מבין שאני יכול לעשות בבית שלי קולות ולשמוע מוזיקה כל זמן שאני לא מפריע לשכנים כלומר אני שואל את עצמי למה רוצים לקבוע לי מה אני יעשה במרחב ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... פירוד ותודעה - הסתירות הפנימיות שיש במציאות קשה להבין מציאות שמתקיימת תוך סתירות פנימיות לומר על המציאות שהיא מצד אחד אחדות ומצד שני פירוד זה לומר דבר והיפוכו. המצרים הקדמונים לא סתם בנו כל כך הרבה פירמידות הפירמידה היא סמל לתודעה. פרעה היה אחד האנשים החכמים ביותר בהיסטוריה והוא לבטח בנה את המבנה המרשים ביותר שנבנה בידי בשר ודם ואנו מדברים על הפירמידה הגדולה שהיא אחד המבנים המרשימים ביותר בעולם. הפירמידה יש לה מספר דברים חשובים ואני ייתן מספר דברים הפירמידה מורכבת מ: 2. 3 מיליון אבנים כלומר אני קודם כל רוצה לומר שבפירמידה יש את מציאות של פירוד בתוך מכשיר שהוא רמז לתודעה בדרגות השונות. במקור הפירמידה היתה מכוסה בשכבה של אבן לבנה שהיא רמז לתודעה וזה למעשה הרמוניה עצומה שהייתה לפירמידה גם כיום יש בפירמידה אנרגיה גדולה אבל בעוצמה הרבה יותר חלשה כלומר הציפוי הלבן גרם לאנרגיה של הפירמידה להיות חזקה באופן משמעותי. בראש הפירמידה לא ברור במאה אחוז מה היה יש הסבורים שהיה בראש בכל מקרה כיום ראש הפירמידה חסר ויש הסבורים שהוא תמיד היה חסר מה שבטוח הוא שראש הפירמידה זה מרכז התודעה הנקודה שמרכזת את כל החיים באותו מקום בתודעה. במציאות יש שתי סוגי רגשות מרכזיים הרגש מצד הגוף והרגש מצד התודעה ההבדל הוא פשוט הגוף חש במופרדות וככל שהוא מסנן את ההרגשות שלו בהתקשרות שלו לתודעה האחדות מקבלת עוצמה יותר ויתר חזקה ובדיוק כמו אנרגיה שמחוללת שינוי במצב החומר ככה האחדות היא אנרגיה שמלטשת את השכל לרמות השקיפות הכי טהורות שאפשר. בתוך השכל יש מעט לכלוך שחור שהוא חומר שממנו בנוי השכל וככל שהאור נמצא במקום טהור יותר ככה השכל מזוקק יותר ויכול להתבונן באור קדוש יותר שזה אומר שהשכל הוא משכן מקום קדוש ואנו נוכל להתבונן ... מחשבה שנחשוב בעזרת אותו האור הצורה של אותה המחשבה מופשטים הרבה יותר ממה שהנייר יכול לספוג. כלומר אני סבור שבראש הפירמידה לא היה דבר מכיוון שהפירמידה היא תודעה ובראש הפירמידה נמצאת התודעה הטהורה ביותר שלא ניתן לתפוס בחומר המחשבה במוח ולכן בראש הפירמידה היה חסרון של חומר שחומר הוא מוח בכל אופן שחור זה מלשון חוש ר כלומר חש את ר כלומר החשוך שהוא השחור חש את מה שהחומר הרגיל לא מסוגל לחוש כלומר החומר השחור הוא החוש הכי רגיש שיש כלומר חומר חש וככל שהחומר יותר שחור הוא חש תודעה יותר טהורה. בראש הפירמידה הגדולה יש חומר שחור לכן הפירמידה היא דבר לא שלם כי החומר שחש בראש הפירמידה הוא חומר אפל ביותר. הפירמידה זה אותיות פירד כלומר הפירמידה היא פרוד ומה שגורם לאחדות בפירמידה זה ההרמוניה כלומר הפירמידה זה השער החמישים של הטומאה אז איך טומאה וקדושה הולכים יחד הרעיון הוא שראש הפירמידה שזה השער החמישים בעצמו הוא ... שם טומאת מת. ככה המצרים תפסו את הפירמידה כצינור לעולם הבא שמתאר את המוות באופן מושלם ומשגר את הפרה אל עולם הבא. בסופו של דבר הפירמידה היא חומר שחור שמרגיש תודעה זה מהות הפירמידה בניית עצם שחור סביב לו יש לבו שמסנן שכלים כביכול לא רצויים ובתוך הפירמידה עצמה יש את החומר השחור שהוא אותו חומר שחש תודעה כלומר רמת התודעה בתוך הפירמידה היא גבוה ביותר שרק מוות שהוא כביכול חומר שחור מסוגל להרגיש את אותה התודעה כלומר המצרים ראו במוות את החיים עצמם בעוד האדם המודרני רואה לרוב את החיים כדבר המרכזי אצל המצרים הקדמונים המוות היה החיים והפירמידה היתה המכשיר שלהם לקבל תודעה והאמונה שלהם היתה שצריך להיות בפרוד גמור עד מוות בשביל להיות מסוגלים לחוש את התודעה זה למה המצרים הקדמונים בנו פירמידות וקברו את האשים החשובים שלהם בתוך הפירמידות. בסופו של יום מה שאנו למדים מן המצרים הקדמונים הוא שאצלם הפירוד היה הדרך שלהם להיות באחדות עד כמה שלנו הדבר נשמע מוזר אצל המצרים האחדות והקדושה היו חלק בלתי נפרד מן ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... התודעה - כשהפסיכואנליזה פוגשת את התפתחות הרוח / רות גולן תורתו של פרויד פרצה לעולם לפני כמאה שנים. הפסיכולוגיה על כל התפתחויותיה היו תולדה של תורתו. בין אם קיבלו אותה תלמידיו שינו אותה או התנגדו לה, כולם התייחסו לפרויד. לאקאן חזר לפרויד. פירש שינה והרחיב את הפסיכולוגיה. משלב מסוים הייתה תחושה שהפסיכולוגיה תהייה תשובה לכל ... איסור מנין תבוא התשוקה? תוצאת התהליך היא שקיעה בעולם של צרכנות חומרית ורוחנית וטיפוח נרקיסיזם פתולוגי. ממול עומדת חזרה לדתות והופעת אבות ממשיים או דמיוניים והחזרת אלוהים בדמות טוטליטרית. חוקי הרייטינג והציווי להתענג. לאקאן חזה את הפיכתה של הפסיכואנליזה לדת. אנו מקבלים את תורת האבולוציה הדארווינית, הפיזית, קשה יותר לקבל את העובדה שהתהליך האבולוציוני מתרחש גם בנפש. הראיה של חוץ ופנים כמערכות נפרדות היא מוטעית. האבולוציה כוללת גם את ההתפתחות הפנימית. בני אדם נמצאים בדרגה הגבוהה ביותר של התפתחות זו בטבע, לכן, כך קוראת לנו גולן אנו "נושאי התודעה". ככל שרמת התודעה נמוכה יותר היא אגוצנטרית. שאינה מבדילה בינה ובין העולם. כשהתודעה מתרחבת היא הופכת אתנוצנטרית, מחברת את האדם למשפחה, לשבט לאומה או מסורת רוחנית. היום ההתפתחות הולכת לכיוון עולם - צנטרי. גלובלית. בה אנו אזרחי כדור הארץ ורק אחר כך חברים באומה או דת. מעבר לזה עולה התודעה הקוסמית. שהיא חדשה לגמרי. מי שבא לפסיכואנליזה בא כדי לדעת על עצמו ועל מקומו בעולם. ידע אותו מכנה גולן ידע חי, ידע ארוטי העומד בניגוד לידע אקדמי. הוא חווה רעב שמקורו בחוסר הסיפוק מהקיים ורצון לעומק רב יותר בהווייתו. הפסיכואנליזה היא אופן של תנועה נפשית בין הקדימה, אחורה ומעגלית. תנועה המבוססת על הליבידו. התפתחות ... לרוב לפי הוריו. האני והעל אני נבנים באמצעות הזדהות. כאן נכנסים לרגע ורק לצרכי הכרות עוד שני שמות. כל אחד משטח אחר. האחר קן וילברף פילוסוף. לטענתו התודעה מורכבת מכל התובנות שעולות מהפסיכולוגיה, הפילוסופיה הפוסט מודרנית, הרוחניות והמדע, למערכת מורכבת אחת המייצגת מיפוי של מושג התודעה. הוא מציג תיאוריה יורשת לפוסט מודרניזם. השני הוא אנדרו כהן. פילוסוף ומורה רוחני המלמד על תורת ההארה האבולוציונית של התודעה. הארה בהקשר של 14 מיליארד שנים של אבולוציה קוסמית. הוא מבקש ליישם את הפרקטיקה במאה העשרים. תכלית החיים היא התעלות מעל לנרקיסיזם הפתולוגי ומחויבות מוסרית להשתתף בקידום התפתחות התודעה. מהו הקשר בין אובייקטים חיצוניים והתודעה היכולה לחשוב אותם שואלת גולן. האם זו השלכה של העצמי על המציאות על פי עקרון העונג. מה שנעים לי אני מפנים מה שלא נעים אני משליך אל העולם בחוץ. העולם בחוץ קובע את זהותנו. אין אנו נפרדים מהעולם. איננו באים אל העולם, אנו באים מתוך היקום. אין חוויה חיצונית ליקום. ייחודיותנו כבני אדם מתבטאת בהיותנו ערים לממד חיצוני של חומר ... של בלבול בין פנים וחוץ התפתחה קוטביות של סובייקט - אובייקט. הסובייקט יכול לתפוס את האובייקט ביתר אובייקטיביות. להבין את האינסופי של הידע, כלומר של התודעה. הלא מודע הוא מבנה של זיכרון שנוצר על ידי מספר מוגבל של מרכיבים בשפה. ייצוגים ומסמנים. הם הקובעים את יחסו של הסובייקט לאחר. הם באים קודם לאחר. כשילד נכנס לעולם, משמעות החיים ניתנת לו על ידי כך שהוא הופך לחלק מאותו עולם סמלי של תרבות. ההורים מכניסים אותו לעולם המסמנים, הם נותנים לו מקום כהוויה מדברת. הם נותנים לו שם. ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... ותודעה זהב זה החלק בתודעה שנותן לנו יכולת לשנות בעלות על חלק אדמה תמורת מטבע זהב כלומר ככל שאנו עולים למקום יותר חי בתודעה הערך של כל חלק עולה כלומר הזהב הוא מסחר בסופו של דבר בראש הפירמידה היה זהב שהוא הרמז לתודעה החלק השולט במציאות המודע ללא הסבר ברור אבל הסיבה היא פשוטה הזהב הוא מסמך ערך עמוק בתוך התת מודע. התודעה היא מחולל המציאות ובאמת מה שנותן לזהב את הכוח שלו זה התודעה איך שהיא רואה את הזהב. כאשר נעלם הזהב מהמסחר והמסחר עבר למסחר בשטרות בעלי ערך נייר בלבד כלומר אמון התודעה של הכסף עברה למוסדות חשוכים שרוצים לשלוט בתודעת ההמון ובערך של כספו כלומר הבנקים ובעלי ההון. מכיוון שברור לי באופן ברור שתודעה מחוללת מציאות ברור לי שכאשר נעלם מהכסף הזהב שבו כלומר התודעה שהיתה שנתנה לו ערך הערך של הכסף הפך לרודנות שבעלי ההון יכולים לשחק בערכו כבשלהם וזה אחת הבעיות הכי רציניות שיש לנו בכלכלה המודרנית. חוסר תודעה זה אומר חוסר חיות והארגון החשאי שרוצה לשלוט בכל העולם רוצה להוציא את החיות מן האנשים ולהיות מקור החיות שלו והתודעה שלו זה למה הוא הוציא את הזהב כהליך מסחר חוקי כלומר היה ברור לבעלי ההון שהזהב נותן לאנשים איזה שהוא תודעה בכסף זה למה גם הורד מהפירמידה הגדולה במצרים ראש הזהב וקיום הוא חלק חסר לא רק החלק העליון גם כל ציפוי האבן הלבן שהוא גם סממן של תודעה נלקח מן הפירמידה שזה אומר בכל מקרה שיש מי שלא רוצה שיהיה לנו תודעה חזקה. דבר אחד שחשוב להדגיש והוא שלא ברור במאה אחוז מה היה בראש הפירמידה בכל אופן מה שלא היה או לא היה מובן שראש הפירמידה הוא מחולל התודעה כלומר מי שמחזיק בזהב הוא שולט בתודעה לכן העיקר האוצר מוחזק בידי השלטון ובעלי ההון כי הפחד הכי גדול של השלטון זה שהוא לא יוכל לשלוט בתודעה של ההמון וזה באמת הפחד הגדול של השלטון זה למה השלטון דאג לנכס לעצמו באופן רודני ובלתי חוקי כל דבר שיש לו כוח ממשי. כלומר הדבר הראשון שיש לעשות בשביל לחולל מהפכה זה לחולל שינוי בתודעה של ההמון וזה יכול לקראות בעיקר על ידי שימוש במחולל תודעה חזק יותר ממה שהשלטון ובעלי ההון מחזיקים כרגע בידיים שלהם וזה אומר השכל אבל גם את זה השלטון דאג לבקר יתר על המידה ודאג לסנן את הכניסה למוסדות ההשכלה ברמה כזאת שברור שכל מה שהוא משיג בכך זה ציבור בור ועם הארץ וכאן צריך להתחיל השינוי בתודעה וזה השכלה להמונים. אחד הדברים שצריך לשם חיזוק הדמוקרטיה זה השכלה אבל ידוע שאין לנו באמת דמוקרטיה והדמוקרטיה משמשת כלי לשלטון להמשיך לשלוט בהמון לכן השלב הראשון בכל ארגון חייב להיות מבוסס לא על כסף אבל על תרומות זמן אישית ועבודה של ... של כל ארגון שרוצה לנצח את השיטה שמנציחה את העוני החברתי בכל המובנים הפיסי וההשכלתי והשינוי חייב להתחיל בהתנדבות למען המטרה אחרת המנגנון הביורוקרטי של הכסף והבנקים ידרוס בסופו של דבר כל ארגון שרוצה לגרום למפלתם ולעליית הכוח של הציבור. הנקודה החשובה בתודעה זה למצוא תחליף לזהב שיהיה לו יותר כוח בתודעה מאשר הזהב וזהב השכל שנמצא בתוך ההשכלה השכל זה בסופו של דבר מחשבות שיש בכוחם לבנות ולחולל בניית מציאות טובה יותר בכל הרובדיים. פעם כסף היה מבוסס על זהב קיום כסף מבוסס על נייר מה שצריך להיות זה שכסף יהיה לו ערך בתודעה של הציבור ולא בתודעה של בעלי ההון כאשר ערך הכסף יהיה אצל הציבור והציבור ישלוט בערך הכסף נוכל לחולל את השינוי הכסף שהוא הדם של מערכת כלכלית לא יכול להיות בעל ערך אם אין זרימה והוא יכול להיות ארסי אם זרימתו בתעשייה תיהיה יותר מדי מהירה כלומר במקום כסף חסר ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - התודעה התודעה Cittavagga 33 התודעה הפכפכה ובלתי יציבה קשה לריסון וקשה לשליטה. החכם מיישר אותה כמו שעושה חיצים מיישר את החץ. 34 כדג שהוטל מפרפר על קרקע יבשה לאחר שהוצא מבריכת מגוריו גם התודעה הזו מיטלטלת על מנת להימלט מתחומו של מארה. 35 כיבוש התודעה הוא דבר נפלא כה קשה לאחיזה, תמיד זריזה ונודדת לכל מקום בו היא חפצה. תודעה מאומנת מביאה שמחה. 36 איש חכם, הגן על התודעה! כה חמקמקה וקשה להבחנה נודדת לכל מקום בו היא חפצה. תודעה מוגנת מביאה שמחה. 37 התודעה חבויה, חסרת צורה נודדת למרחקים ובודדה. אלו המכניעים אותה משוחררים מכבליו של מארה. 38 מי שתודעתו אינה יציבה שאינו יודע את הלימוד הטוב ושאמונו מעורער - חכמתו אינה מבשילה. 39 לערני, שתודעתו אינה ספוגה בתאווה אינה מיוסרת משנאה ושהתעלה מעבר לזכות ומגרעת - פחד לא קיים. 40 משהבנת שגוף זה ככלי חרס ומשביססת את התודעה הזו כעיר מבצר הכה במארה בחרב החוכמה. הגן על מה שכבשת, אך אל תיצמד לדבר. 41 מה נורא! תוך זמן קצר יהיה הגוף הזה מוטל על האדמה מושלך ללא רוח חיים כמו בול עץ חסר תועלת. 42 תודעה שמכוונת לפגוע תגרום לאדם נזק גדול יותר מאשר כל נזק שאויב יעשה לאויבו או שונא לשונאו. 43 לא אם, לא אב או כל קרוב אחר יכולים להועיל לאדם יותר מתודעתו שלו כאשר היא מכוונת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... של התודעה המציאות היא לא דבר מושלם בפני עצמה זה משפט שקשה לומר ובטח לאיש שיש לו אמונה באלוהים, עוד יותר קשה יהיה ההתמודדות אם כזאת מציאות מה עדיף בתאוריה המושלם או הפגום? לכאורה כולם יצעקו המושלם הוא דבר הרבה יותר טוב מדבר פגום, במאמר ... איך דוקה איך החוסר שלמות במציאות הוא עצם מהות החיים. הרבה פעמים אנחנו חושבים שהפירוד זה דבור שמרוחק מהאחדות אבל אפשר לחשוב על הפירוד כגילוי חוזק המציאות, כלומר באחדות הקדמונית של המציאות התודעה הייתה במצב פחות אנרגטי מאנרגיית הריק ביקום כלומר אי אפשר לחשוב בשום צורה מחשבתית על כמה מעט תודעה היה קודם למפץ הגדול. כלומר במצב האחדות הקדמונית לא היה מקום למחשבה, כלומר ריכוז האנרגיה שם הייתה כל כך דחוסה ברמה כזאת שלא היה מקום לשום תודעה. כלומר זה הלא מודע ובכל זאת גם שם הייתה תודעה ואותה תודעה היא חסרת כל מציאות כלומר היא מה שיוצרת כל מציאות אחרת, ואין זה דברי הבל כי פשוט כך הם פני הדברים התודעה היא דבר חסר מציאות בחוסר המציאות עצמה, כלומר באחדות האין סופית לא היה מושלמות וזה נקודה חשובה כאשר יש מצב באותו תודעה קדמונית של מושלמות יתר, כל התודעה יוצרת בפגמים שלה עצמה מציאות, וככל שהתודעה הייתה יותר מושלמת או במילים, יותר נכונות יותר הרמונית ובעלת מבנה הולוגרפי יותר מושלם המציאות יוצרת לנו אשליה יותר חזקה של אמת ובאמת מציאות זה אותיות אמת כלומר המציאות זה האשליה הכי גדולה של אמת שאפשר לדמיין אם רק לא ניקח עדיין בחשבון שהמציאות עולה על כל דמיון. אפשר וצריך להבין שהפגמים במציאות, זה למעשה מה שמאפשר לנו חופש בחירה, ומה שמאפשר לנו את הבחירה בין טוב ורע, זה בעיקר נקודות היזון הרמוניות במציאות. לדוגמה יחס הזהב כדוגמה מצוינת להגדרה של יופי, כי עד כמה מוזר שאנו רוצים לחשוב אני ... גוון סובייקטיבי, על עצם הדבר כלומר אנו רואים שמצד אחד יש במציאות הגדרות, כלומר גדרים לדברים שלכאורה הם דברים סובייקטיביים לחלוטין ולמעשה אנו רואים שלמציאות יש הגדרה של טוב ורע כללי אבל לתודעה יש מקום לקבוע גם גוון סובייקטיבי לאותה מציאות עצמה. אנו רואים לדוגמה שיחס הזהב הוא מספר לא רציונלי, כלומר איו שתי מספרים שלמים שאפשר לחלק אותם בשביל להגיע ליחס הזה, ובכל זאת אנו רואים שיש לו קירוב, כלומר חוסר השלמות של המציאות עצמה נותן לתודעה הלא אובייקטיבית לקבוע את המציאות הסופית של הדבר במציאות הראלית, כלומר אנו רואים שלמציאות הווירטואלית במוח שלנו יש כוח לקבוע הגדרות במציאות הראלית שהיא למעשה, המציאות מחוץ להולוגרמה שנמצאת בתוך מערכת העצבים, שהוא בעצם בעיקר ... עצמו כלומר השמש היא העין האמתית. למעשה אין שום פגם בעצם העין גם שהכלי של העין נשבר, נכון שקשה לומר לאדם עיוור שהוא יותר שלם מאדם רואה כי יש לו פגם בעין, כלומר יש לו מקום לאבולוציה של התודעה דבר שהעין השלמה לא מאפשרת, כלומר הפגמים במציאות מאפשרים לתודעה לפרוץ גבולות ולהכיר מציאות חדשה,. כלומר למרות שלכאורה פגום זה דבר רע וקלקול הוא דבר רע עצם התיקון של המציאות מחייב את הקלקול עצמו ולמעשה כל המהות של ההפרדות מהאחדות זה למצוא במציאות אחדות יותר מושלמת ממה שהייתה באחדות הקדמונית. למעשה כל המציאות היא בסופו של דבר קפיצות ברמות שונות של התודעה. חשוב להבין שיש מצב נוסף שלא דיברתי עליו עדיין במאמר זה וזה המצב שכל המצבים במציאות למעשה קיימים בנקודה אחת חסרת מודעות עצמית, וזה למעשה עצם התודעה. הדבר הכי אבסורדי שאפשר לומר על עצם התודעה שהיא חסרת כל מודעות, וזה מקור הכוח שלה להיות כל יכול. עצם התודעה נמצאת בכל מקום בשווה וכל שאר התודעה במציאות מתחוללת רק מעצם התודעה, אין שום משמעות ממשית לכל תודעה אחרת, כלומר כל התודעה שבמוח היא תודעה שנמצאת רק בעולם הווירטואלי ומעט אור בעל עוצמה אנרגטית רבה מספיק יכולה לשבור לנו את כל אותה תודעה למעשה התודעה שבמוח מתפקדת כמו גירוסקופ, שמאפשר לנו לדמיין מצד אחד במציאות הווירטואלית ומצד שני לדעת מה היחס שלנו למציאות הראלית שבמקרה שלנו זה כדור הארץ. בסופו של דבר יש להבין שכל האבולוציה זה התפתחות התודעה ממצב של דומם, למצב של צומח חי ומדבר כלומר האבולוציה זה התפתחות התודעה, ולמעשה השלב הבא של ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מודעות ותודעה חדשה מאז שאני זוכרת את עצמי מה שהכי מעניין אותי זה לחקור את מי שאני והעולם סביבי. הצורך העמוק הזה הוביל אותי נכון להיום לחיים מרתקים, לא תמיד פשוטים, אבל תמיד, למדתי ולומדת משהו חדש שמאפשר לי לחיות יותר בשלום עם עצמי ולצמצם פחדים. דרך חיי הובילה אותי למפגש עם התודעה החדשה. היום אני יודעת יותר ויותר שאנחנו בהחלט עוברים כאן בכדור הארץ שינוי מהותי - מתודעה אחת לסוג תפיסה ותודעה חדשה. - שינויי מזג האויר, הקצנה של שהתנהגויות בני אדם משני הכיוונים, המשבר הכלכלי שרבות מדובר עליו - הכל מאד בקצוות, על מנת לחוות ולבחור אחרת. כמה מילים על תודעה חדשה להבדיל "מישנה" לתפיסתי. בתודעה הישנה יש ניגודים, יש שיפוט, יש טוב ורע (כל אחד והטוב ורע שלו), יש חוקים מאד ברורים של התנהלות בעולם - הכסף, העבודה, בתים, המשכנתא, ובעיקר \, התפיסה הבסיסית שצריך להתאמץ כדי להגיע לכל מיני דברים - בעיקר חומריים. וכשאני מתאמצת מספיק אני גורמת לדברים לקרות. בתודעה החדשה האפשרות להתרחב היא דרך ההבנה העמוקה, שאין טוב ורע, יש רק אחריות ובחירה ובעיקר התמסרות (שזה לחוויתי הכי מפחיד), והכיף הגדול שבעצם בתודעה החדשה, הקוסם שבתוכנו יכול להתחיל לפעול בצורה הרבה יותר פשוטה התודעה החדשה גם מצריכה סוג אחר של אמונה - אמונה ביקום באמת ידידותי, שהוא בעצם מגרש המשחקים שלנו. ואז בעצם כשהשיפוט על טוב ורע, - המצב הזה רע לי, מפחיד וכו כל מה שאנחנו כל כך מכירים - אני משערת כל אחד מאיתנו... השיפוט הזה בעצם יוצר צמצום, והצמצום הזה, מחבר אותנו לתחושת מחסור, למאמץ ... ברגע, ה"מלחמה " העיקרית של היא בין מה שכאילו צריך לעשות ובין מה שאני באמת רוצה לעשות - והרבה פעמים זה בטלה מהנה - רק שעוד לא ממש הגעתי ל"מהנה" אני נעזרת הרבה בקלפי מודעות - ובעיקר בקלפי הקוסם הפנימי, שהם בעצם כל פעם מחדש מאפשרים לי לחזור לתודעה חדשה, הם מבוססים על התפיסה הזו, ומאפשרים לי להתחבר לעצמי הגבוה שלי. היום לדוגמא התעוררה בי תחושה של "אני לא בסדר" אני צריכה לעשות משהו "מועיל" וכמובן שהתחושה בגוף היא של כיווץ - הכתפיים החזה וכו. אז הקלפים שיצאו לי - "המפלצת השחורה" שיושבת בתוכך רוצה שתספרי לה בדיחה - זה היה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ תודעה - מבוא תודעה היא אחת מתכונות הנפש, ובדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו סובייקטיביות, הכרה - עצמית, כושר חישה והבנה, והאפשרות לקלוט את היחס בין הזהות האישית לסביבה. לפעמים משתמשים גם במילה הכרה לאותן משמעויות, אף שלמילה זו יש גם משמעויות נוספות - מצב של ערנות בניגוד למצב של שינה או של תרדמת. הפילוסופיה מציעה מספר דרכים להבין את התודעה במסגרת פילוסופיה של הנפש. המדע, לעומתה, רואה את התודעה כקשורה באופן הדוק לתפקוד הניורוני של המוח. עמדתן של תרבויות ודתות רבות היא שהתודעה נמצאת בנשמה, שנפרדת מהגוף (דואליזם). שאלת התודעה משפיעה על שאלות אתיות חשובות: 1.עד כמה היא מידת התודעה של בעלי חיים לא אנושיים? 2.באיזה שלב בהתפתחות העובר מתחילה להופיע תודעה? 3.האם מכונות יכולות להגיע למצב של תודעה (שאלה חושבה בבינה מלאכותית)? תודעה ושפה מכיוון שבני אדם מבטאים את מצבי התודעה שלהם בעזרת שפה, מפתה להקביל בין יכולות שפה לבין תודעה. אולם ישנם בני אדם חסרי - שפה (תינוקות, ילדי פרא, או אנשים מוגבלים שכלית), שאנו מחשיבים אותם כבעלי תודעה אף על פי שאין להם יכולות שפה. יצורים אינטליגנטים רבים עושים שימוש במערכות תקשורת מורכבות שאינן נהירות לבני אדם, כמו שהצביע מחקר המוח של פרימטים לא - אנושיים ובמיוחד קופי מקוק, ממורכבות התקשורת ניתן להסיק על מורכבות המסר, אך לא בהכרח על מודעות המוסר. גישות קוגניטיביות ניורולוגיות מספר מחקרים מצביעים על מנגנונים דומים במצבים קליניים שונים שמובילים לאיבוד תודעה. מצב של "צמח", הוא מצב שבו אדם מאבד את היכולות הגבוהות של המוח, אך הוא עדיין מחזיק במחזורי שינה וערנות, עם פעילות אוטומטית מלאה או חלקית. מחקרים שמשווים בין אנשים במצב צמח לבין אנשים בריאים וערים, מראים כי אצל הצמחים יש בעיה בקישורים בין המוח העמוק או התחתון ... והמוח התלמי) והחלק העליון (קליפת המוח) של המוח. בנוסף, מוסכם כי פעילות המוח הכללית בקורטקס היא נמוכה יותר במצב צמח. יש אסכולות בנוירואלקטרוניקה שרואות את איבוד התודעה הזה כאיבוד היכולת למדוד זמן כראוי (בדומה לאפקט של תקליט המנגן לאט מאוד או מהר מאד), דבר שמוביל בתחילה לחוסר קשב, ממשיך לשינה ומגיע לתרדמת ומוות. איבוד הכרה מתרחש גם במקרים אחרים, כגון התקפים אפילפטיים כלליים, בהרדמה כללית, ואולי אף בשינה עמוקה. ההיפותזות ... הקדמיים, הפריטאליים והטמפורליים 2.שיתוף פעולה בין החלקים העמוקים של המוח, בעיקר התלמוס, והחלקים העליונים - הקורטקס. היפותיזות אלה מכונות "תאוריות גלובליות" של התודעה, שכן הן טוענות כי יש צורך ברשת רחבה וגלובלית על מנת לקיים את המצב התודעתי. הכימיה של המוח גם היא משפיעה על התודעה. סמי הרדמה (כגון מידזולם או דורמיקום) יכולים להביא את המוח ממצב של ערנות (הכרה) למצב של שינה (חוסר הכרה). תרופות מעוררות כמו אנקסייט או אף קפאין המשפיעים על מערכת העצבים המרכזית יכולות לצור מצבים של ערנות ותודעה מוגברת. לסמים רבים אחרים (כמו הרואין, קוקאין, LSD, MDMA) יש השפעה על מצב התודעה של האדם. הסרתו של הגרעין הצנטרומדי (חלק מהגרעין האינטרה - למינרי של התלמוס) כנראה מפסיקה את התודעה וגורמת לתרדמת, מצב "צמח", חוסר אפשרות לדבר ומאפיינים אחרים של "מוות מוחי". הגרעין הצנטרומדי הוא גם אחד מהאתרים העיקריים שעליהם פועלות הרדמות כלליות ותרופות אנטי - פסיכוטיות. גישות פילוסופיות פילוסופים מבחינים בין "תודעה פנומנלית" לבין "תודעה פסיכולוגית". יש שטוענים, כי לא ניתן להגדיר את התודעה. ישנן עמדות פילוסופיות רבות לגבי התודעה, הכוללות: ביהביוריזם, פסיכולוגיה קוגניטיבית, דואליזם, אידאליזם, פונקציונליזם, פנומנולוגיה, פיזיקליזם, פסודו - נומנליזם, אמרגנטיזם, אינטגרליזם, אפיפנומנליזם ואף מיסטיקה. הכרה פנומנלית לדעת פילוסופים רבים, יש פונקציה מנטלית אחת שמלווה את רוב, ואולי כל האירועים המנטליים, והיא ההכרה. במובן פילוסופי זה של המילה "תודעה", אנו מודעים גם כאשר אנו חולמים; אנו מודעים למה שקורה בחלום. אולם, למרות שכיום רוב הדעות הן כי בכל מצב של שינה יש גם אירועים מוחיים, יש חוקרי שינה הטוענים כי יש שלב בשינה, הנקרא "שינה עמוקה", שבו אנו לא מודעים לשום דבר בשום מובן. אין כל אירועים מוחיים שמערבים תודעה במושגים הפילוסופיים או הרגילים שמתרחשים. לפיכך, שינה ללא חלום לפעמים מוצגת כמקרה שבו האדם חי ומוחו פועל, אך אין אירועים מוחיים שיש בהם אלמנט של תודעה. מחקרים מודרניים וגילויים לגבי התודעה מבוססים על מחקרים סטטיסטיים פסיכולוגיים, ועל מחקרים של מצבי תודעה והגרעונות שנוצרו על ידי פגעים פיזיים שונים במוח, כגון שבץ או ניתוח, שהפריעו לפעולתן הרגילה של הקוגניציה והחישה. גילויים אלה מציעים כי המוח הוא מבנה מורכב של פונקציות מקומיות שמוחזקות יחד על ידי⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / תורת ההכרה - על המחשבה והתודעה - 1 אפיסטמולוגיה / תורת ההכרה - על המחשבה והתודעה המחשבה היא החלק השחור והתודעה היא החלק הלבן כלומר האותיות השחורות זה המחשבות שמצוירות על גבי החלק הלבן שהוא התודעה ברור שאלו לא דברים נפרדים אחד מן השני למרות שאני כותב שתי דברים זה למעשה אותו מטבע רק שלשם ההסבר יש צורך בפירוק לגורמים של הרעיון. הלבן כולל את כל הצבעים כלומר הוא חלק מופשט ביותר שכולל את כל הספקטרום בעוד הצורה השחורה היא האישון שרואה רק את הצורה שלו הוא לא חש בצורות אחרות אבל בזכות ההרמוניה התודעה של אותיות הופכת למילה אחת שלמה למשפט אחד שלם ולבסוף לספור שלם כלומר החלק הלבן עצמו הוא הלוח שבו חוקקים את כל הסיפור וכל המחשבות בכללותם החלק השחור זה פרטים בעוד החלק הלבן זה אותה העין שבראש הפירמידה אחד רואה ואינו נראה. כאשר אנו חשים תחושה יש לנו כמה רובדיים לאותה תחושה שאין רובם אשליה כאשר אדם נוגע באש הוא מרגיש חום וכאשר הוא נוגע בקרח הוא מרגיש קור הדבר החשוב לצורך העניין הוא שתיים הדבר הראשון הוא שבמצבי קיצון אנו לא מסוגלים להבדיל בין קור וחום ברמת התודעה והדבר השני הוא שהתודעה יכולה לגרום לנו לחשוב שקוביית קרח היא דבר חם כמו אש מה זה אומר בפשטות זה אומר שניתן לשבש לנו את הבנת המציאות ולתת לנו תחושה ששחור זה לבן כי בסופו של דבר האותיות זה צורה שנמצאת בגבול שבין השחור ללבן כלומר האש שהיא הצורה לא באמת יודעת האם היא שחור או לבן באמת שנבדוק צורה זה גימטריה אש כלומר האש היא צורה מטפיזית שיכולה להיות בכל תחום שבספקטרום. האש בתודעה היא המחשבות וככל שיש יותר הרמוניה קשה יש יותר תחושה של אחד ופחות של הפירוד יחודיות היא בסופו של דבר הכל פשוטו כמשמעו והיא דבר אנרגטי ביותר הפירוד הוא החלק הפחות אנרגטי והוא החלק הגדול בפירמידה כלומר מתחת העין בכל אופן העין זה המרכז של ההכל השמש זה דרך משל אור שהוא האין סוף ובסיס הפירמידה זה היש השמש זה התודעה המופשטת ביותר במשל היא ההכל כביכול העין מקבלת אור מצומצם מן השמש והפירמידה הוא היש כלומר העין יוצרת מצב של יש הפירמידה קיימת בזכות העין והעין היא הצמצום של אור מעל הנתפס של הישנו. המושג מציאות הוא לא ברור יש כמה סוגי מציאות יש את המציאות המחויבת ועד למציאות של הלא קיים כלומר המציאות היא חלק מן הספקטרום שהוא למעשה כל הממדים של המציאויות ככה שלמעשה יוצא שאין המושג מתאר דבר בודד יש הרבה מאד סוגי מציאות שנדון בהם אבל הדבר המשותף לכל סוגי המציאות זה התודעה כלומר לא משנה על איזה מציאות מדובר יוצא שהתודעה היא חלק בלתי נפרד מכל המציאות שקיימת. מציאות היא למעשה התודעה של העצם את עצמו כלומר יוצא שמה שלא חלק מהתודעה לא קיים ומה שכן חלק מהתודעה קיים. אבל בכל זאת שאלה שאני שואל היא האם ניתן לחשוב על הלא קיים או שזה פשוט כשל לוגי גמור לכאורה מדובר בכשל לוגי כי עצם המחשבה מקיימת את הדבר אבל שחושבים מעט יותר ומבינים שאין שום דבר שנאמן למקור ואפילו המקור עצמו לא ... קיים והכלום באופן די ממשי ומפחיד התיאור של מה הייתי לפני שהייתי במציאות ומה אני יהיה לאחר שאני יפסיק להתקיים במציאות. הרעיון שיש לנו נפש בנפרד מהגוף ולפי היהדות יש דרגות בנפש נפש רוח נשמה חיה ויחידה אומרות שלמעשה יש כבר אצל הקדמונים את ההבנה שהתודעה היא לא חד ממדית יש לנו דרגות בתודעה מרמה של הכל אחד ועד לרמה התחתונה שבה אנו של ההרמוניה שיש בפירוד של הדברים במציאות הכי עוצמתית של התודעה ששם אין מחשבה בכלל שנתפסת ועד למציאות שהמחשבה היא דבר חומרי כמו ברעיון של אלברט איינשטיין שמסה ואנרגיה זה צורות שונות של אותו הדבר ככה אני בסופו של דבר הכל זה מחשבות ויש מחשבות שהם במצב חומרי כמו כל החומר שיש ביקום ויש מחשבות שהם במצב יותר אנרגטי ששם התודעה מקבלת ממד יותר חזק מאשר התודעה של האבן או הספסל מה שמייחד את התודעה של האדם על פני תודעה של הצמח או הדומם הוא קודם כל האגוצנטריות של האדם ביחס לשאר חלקי המציאות של העולם והדבר השני הוא העוצמה של המודעות של האם ביחס לכל דבר אחר. בסופו של דבר יש שלוש דברים שיש להבין במיוחד הראשון זה שיש נקודה בתודעה שהיא משותפת לכל המציאות הדבר השני זה שהתודעה היא מדורגת ויש לה צבעים שעולים כמו בסולם והדבר השלישי זה שלמרות שהתודעה היא כמו הספירות בסופו של דבר לא כל האור הוא אור שנתפס במודעות שלנו וחלק לא מבוטל נספג הישר לתוך התת ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: להשתחרר מהשכל, יש מאין, מעל השכל, מעל המחשבה, ביטול התודעה, מדיטציה, להיעלם, הכל אחד. שאלה: דברנו על היש מאין, כדי שיהיה יש מאין, צריך שיהיה שם רצון, השאלה מה גורם לשינוי? ומי יצר את הגורם לשינוי? אליעד: מקודם פגשת אותי ואמרת לי להכין את התשובות, אבל יש תשובה לכל השאלות והיא שהכל אחד. מה הכוונה? כל שאלה בעולם מבוססת על הנחת יסוד שיש דבר והיפוכו, או ... ישות אחת, אז לא הייתה לך שאלה, נכון? השאלה שאתה שואל נמצאת בתוך זמן, כי אין זה רגע אחד, ויש זה רגע אחר. מה שאני בא לומר שכול שאלה בעולם היא בתוך זמן. גם אם אתה שואל, אני או לא אני? גם כאן יש זמן, אני ואחר כך לא אני. אבל מעל הזמן ומעל המקום אין נפרדות, אין הפרדה בין הלפני ואחרי. עכשיו כל תשובה שאני אתן לך, למשל אגיד לך שאלוהים רצה, תמיד תשאל ומה יצר את הלפני. כשאתה שואל למה? אני אסביר לך למה לא יכולה להיות תשובה ללמה, כי כשהיה הכל אחד לא היה בכלל דבר כזה - סיבה. לא הייתה הפרדה בין סיבה לאין סיבה, הכל היה אחד. אז כשיש סיבה ואין סיבה זה אחד, אז איך ... ואם זה באמת כלום אז איך יש משהו? איך זה יכול להיות שזה גם כלום וגם משהו? יש כאלה שאומרים שפעם זה היה כלום אבל עכשיו זה עשוי ממשהו. גם עכשיו השולחן הזה עשוי ממשהו, אבל הוא כלום בשורש שלו, אז איך הוא נפרד מהקיר? בסוף אתה מגיע לאילוץ שמצד אחד יש לך נפרדות, גם אם נגיד שזה חלום, וגם אם נגיד שזה אשליה או דמיון, אבל זה קיים. אז מה אם זה אשליה, זה קיים כאשליה. בו זמנית אנחנו מבינים במאה אחוז שיש אחדות, כי בסופו של דבר שתלך למטה תראה שזה אחד. ולכן התשובה היחידה לשאלה הזאת, היא ההבנה שהכל אחד. הרבה אנשים מבינים שהכל אחד, אבל מה זה אומר? יש כאלה שחושבים שהכל אחד, זה שהכל גם אחד, יש נפרדות וזה גם אחד ברובד כל שהוא. אבל עדיין השאלות לא נגמרות. הכל אחד פירושו שכול הנפרדות הזאת, תיקח את האין, וקח שולחן למשל, אלו שני הפכים, האין זה ללא סוף והשולחן זה מקום וזמן, עכשיו דחס אותם אחד לשני לדבר אחד, מה קבלת? קבלת דבר לא מוגדר. תחשוב השולחן תופס מקום וזמן, ותחשוב שהלבוש הוא ההוויה, אל תעשה הפרדה בין הלבוש להוויה. מה ההפך של הוויה? לבוש למשל. שאלה: מה היא הוויה? אליעד: הוויה ... של שבעים שנה, ואז הוא שואל איך הספקתי? ישנתי רק רבע שעה, איך הספקתי לעבור את כל המאורעות האלו? זה אומר שבתוך זמן של רבע שעה הוא הכניס שבעים שנה. אז כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו את כל הזמן? רגע. כי מה זה זמן? זמן זה אין סוף, אבל מספיק שיש לך תודעה של רגע אחד, אז בתודעה של רגע אחד אתה יכול להכניס אין סוף זמן. אתה יכול לדמיין את כל הזמן ברגע. מה שאני בא לומר, שזה מחבר אותך להבנה שהמקום למרות שהוא גדול, גדול, גדול, הוא נמצא בשום מקום. וזה לא נקרא הכל אחד, זה נקרא שיש הוויה שמקיפה וממלאת את המקום והזמן, את הלבוש, את הצמצום. והכל אחד פירושו, שההוויה והלבוש הם אחד, ואז אין לך שאלה. בליקוטי מוהרן רבי נחמן אומר שאם האדם היה ... שאפשר לחוות אותו, יש לו שכל, ואפשר לדבר עליו, הדבר שאני מדבר עליו זה לא משהו שצריך לחוות אותו, זה משהו שהוא מחוץ לחוויה, מחוץ להוויה, מחוץ לישות, מחוץ לכל, מחוץ למחשבה. אי אפשר לחשוב עליו, וגם אי אפשר לחוות אותו, כי אם אין מחשבה אין חוויה, אם אין תודעה אין חוויה, אם אתה לא מודע לקיומך, איך אתה יכול להגיד, אני לא קיים אבל מרגיש אהבה. ואני מדבר על משהו שהוא מחוץ לקיום שלך. ואם הוא מחוץ לקיום שלך אז איך תחווה אותו? זה דבר שהוא הרבה מעל החוויה, מעל המחשבה, מחוץ לתודעה. אז כל מה שאני עושה זה כדי להפעיל לך את גלגלי המוח, שאם הם יפעלו חזק, אז יקרה הדבר. מה אני עושה? אני לוקח שכל אחד ואומר, אין סיבה, לוקח שכל שני ואומר יש סיבה לכל דבר, ועכשיו אני מתחיל להריץ אותם, מתחילים לתקוף, יש סיבה, אין סיבה, מתחילים להריץ אותם משני הצדדים, אבל עושים זאת מהר, עד שהם בסוף ... את צריכה להגיע למצב כזה, כשגם תברחי מהאש, תחווי שאת לא בורחת מהאש. כי זה גם וגם. אנשים שואלים מה היא שתיקה, שתיקה זה לא לשתוק בפה, שתיקה פירושו לחדול, להפסיק לדבר, להפסיק לרצות, להפסיק להרגיש, להפסיק להיות, את צריכה לא להיות קיימת, איכשהו לגרום לתודעה שלך להעלם, אבל האם את יכולה להעלים את עצמך? זה לא את בוחרת ואומרת אז בו נעלים. אבל אם אתה מעלים את עצמך אז אתה מעלים את המחשבה, הרגש, הרצון, מפסיק את הכל. אני מדבר על משהו שנמצא מחוץ לכל, ואיך מגיעים לשם? על ידי מאיץ החלקיקים, אם האדם מספיק חושב מה האמת, מה זה אומר? לשאול אולי ההפך נכון? מה ... לא יכולה בו זמנית גם לחשוב על אוכל וגם לחשוב על מדיטציה. לכן את תמיד צריכה להתאמץ. אבל יש פיתרון, מה הפיתרון? ההבנה, ההבנה מקיפה את הכל וממלאת את הכל. אם תביני פעם אחת שהכל אחד, שזה אומר מה שזה אומר, אז הגישה שלך למציאות תהיה שונה. את תהיי רק בנפרדות, לא תצטרכי לעשות מדיטציה, אבל את תחווי את הדרגה הגבוהה ביותר של מדיטציה. הבנה, הבנה, זה לא שקר, אם מבינים אז מבינים. שאלה: איך אני יבין? אליעד: על יד זה שתנסי להבין. לשאול שאלות, לשאול שאלות. שאלות מביאות להבנה. שאלה: מה הבנת? אליעד: אני מבינה שאני צריכה להבין, בשכל אני מבינה שהכל אחד. שאלה: בשכל ... שום דבר, כלום, אפשר לקרוא לו איך שרוצים, אפשר לקרוא לו אקראי, לא משנה. יש משהו שמניע את הכל. ומאחר שהוא נמצא לפני המקום והזמן, זה אומר שלא יכול לקרות שום דבר שהוא לא ירצה. האם הוא תלוי רגשית המשהו? לא, הוא תמיד מרוצה. עכשיו אם תצליח להגיע להשתוות תודעתית עם הראשון, תחווה כמוהו את המציאות. יש כוח שמניע את העולם, אני קורא לו הסיבה הראשונה. מצידו של הישות הראשונה לא יכול לקרות שום דבר, עד שהוא לא רוצה את זה. שאני אומר תרצה את המציאות, לא מדובר שזה קורה ואחר כך אתה רוצה, אתה מגיע למצב שזה לא יקרה מבלי שאתה תרצה. הוא הבוחר, הוא הבחירה, הוא מהווה ... ביער אדם שנקרא איש היער, והאיש אמר לו, תפסיק לרדוף אחרי הבהמות, כי הבהמות האלו הן העוונות שלך. בגלל המחשבות המשוגעות שלך אתה כל הזמן רודף ורודף, מה אתה רודף? לאן אתה רוצה להגיע בסוף? שאלה: איך אני יכול להשתחרר מהרצונות שלי? אליעד: פשוט מאוד, תדמיין שיש לך אותם ותראה. שאלה: אני רוצה להיות שבע רצון מעכשיו. אליעד: האם הבנת שלא משנה מה יהיה לך תמיד תרצה יותר? אתה רוצה למלא את הרצון שלך, כי אתה רוצה שיהיה לך את מה שאתה רוצה, אבל יש כאן בעיה רצינית, בגלל שכול מה שיש לך לא מספיק לך, אז מה אתה באמת רוצה? להגיע למצב שיש לך את הכל, או שלא תרצה יותר שום ... ולמעשה כל החכמים בעולם רוצים להיות כמו הטיפש. אבל הם אומרים, אני רוצה להתפתח, לאן להתפתח? למקום שבו לא תרצה יותר. זה מה שהם רוצים ולא מצליחים. שאלה: דבר על סולמות. אליעד: אתה יודע לאן אתה רוצה להגיע? אתה רוצה סולם שייקח אותך מחוץ למקום, אתה רוצה בתודעה שלך להסתכל על המקום מבחוץ, להבין את כל המציאות פירושו לצאת מהמקום, למה? להסתכל לפני המקום, איך נוצר המקום. ולכן אתה צריך חבלים חזקים. רבי נחמן אמר, מצווה גוררת מצווה, כל מצווה אחרי שהיא באה, היא מביאה אחריה עוד מצווה, בין מצווה למצווה יש עוד משהו. רבי נחמן אומר שיש שני אנשים, האחד הגיע לשלמות ... הרצון. והרצון אף פעם לא נגמר לך. לכן אי אפשר להגיד שאם יהיה לי את מה שאני רוצה, הכל יהיה בסדר, כי תמיד יהיה עוד רצון, תמיד יש יותר. שאלה: האם לך אין רצונות, למה אתה עושה את מה שאתה עושה? אליעד: כי ככה אני בוחר, אני לא רוצה להיפטר מהרצון, לי טוב בנפרדות. אני מתנהג כמו כולם. ואם היית שואל אותי למה אני מתנהג כך? כי אם הייתי מתנהג אחרת, אז גם היית שואל ולמה אחרת, לשכל אין משמעות, זה צמצום. שאלה: כמו שהוא צמצם את עצמו כך אתה צמצמת את עצמך? אליעד: לא, זה אותו אחד. הוא, שזה אתה, שזה אני, העליון עושה אותי ואותך. למעשה אתה מצמצם את עצמך להיות מי שאתה. ... הכל, לא יכול להיות נגד רצונך. אם תשקר את עצמך, ותגיד מעכשיו אני רוצה את מה שקורה, אתה לא תרגיש את זה. אם תשקר זה לא יעבוד לך. אם אתה לא באמת מבין את זה, למה אני רוצה את זה, מי אמר שאני רוצה את זה, עד שלא הסתכל על זה מלמעלה, אתה אולי רק יכול לדמיין שאתה רוצה, זה פשוט לא יעבוד לך. שאלה: כמה רצונות יש לאדם? אליעד: בעיקרון יש לך אין סוף רצונות. ובכל פעם מתבטא רצון אחר. ולכן כאשר אנשים אומרים אני לא רוצה את זה ואת זה, זה לא נכון, כי בפוטנציאל יש לכולם את כל הרצונות. למעשה מה שאנשים באמת רוצים זה שיהיה להם טוב. שאלה: יש לי רצון למשל ללכת לפאב, אבל ... לחיות. ככול שיש לך יותר שכל, אתה מנסה לשנות בתוכך ולא בחוץ. שאלה: אבל עדיין יש לי את הפרפרים האלה בתוכי. אליעד: אני אתן לך דרך פשוטה, למשל אתה רוצה להכיר מישהי. תשאל את עצמך מדוע אני רוצה להכיר אותה? למשל תגיד שאם היא תחייך אלי יהיה לי טוב. אז תדמיין אותה שהיא מחייכת אליך, ותנסה להגיע תמיד לתחושה הזאת, מבלי להיות תלוי בבחורה. אל תהיה לוזר, אל תגיד אני לא יכול להשיג אותה, תשיג את הפנימי. כאשר היש והאין הם אחד אין אמת ושקר. לדוגמא יש כאן קיר, אם אגיד שאין כאן קיר, זה שקר, אבל אם יש ואין זה אחד, אז איך יש שקר? שאלה: כל מה שאתה מדבר על האחדות, זה ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... - הרמוניה - תודעה ועוד המציאות זה מושג רחב ויש לו הרבה רבדים מן ההכל כולל הכל ועד למציאות של הפרט הבודד והלא קיים כלומר המושג מציאות הוא מושג שלא מתאר דבר אחד בודד אני אוהב לתאר את המציאות דרך האות ב של בראשית הרעיון הוא שבתוך כל הריבוי יש לנו בסופו של דבר מציאות אחת מאחדת והיא הרמוניה של כל המציאות ההרמוניה היא למעשה התודעה כלומר כל מה שנכלל בתוך המציאות הוא חייב להיות חלק מהרמוניה אבל מה זה הרמוניה בשפה מוסברת הרמוניה זה למעשה יחס בין דברים כאשר אותו היחס חוזר על עצמו אנו אומרים שיש לנו הרמוניה התודעה כולה היא מערכת הרמונית מורכבת שזה אומר שלתודעה יש כמה פרצופים כלומר לאדם יש כמה וכמה תודעות שמחוברות יחד בנקודה גבוהה בתודעה לכל מציאות תודעתית אחת שגם כאן יש דרגות יש באדם עצמו כמה דרגות של הנקודה הזאת ויש את החלק הזה שהוא משותף לכמה בני אדם עד לרמת התודעה של הכל כולל הכל ברמה הזאת התודעה היא בלתי ניתנת לתיאור מרוב שהיא דבר מופשט מכל מחשבה ושכל כלומר השכל שהוא הכלי למחשבות לא מסוגל להכיל בתוכו תודעה של ההכל כולל הכל הכלי ישבר והשכל לא ירגיש בתודעה ובמחשבה חוץ מדברים חיצוניים לאותה התודעה עוצמתית כלומר השלמות היא בכללות ולא בפרטים ומכיוון שאין לנו אפשרות לתאר את ההכל כולל הכל אין לנו אפשרות להבין את אותו השלמות. המציאות היא מושג שאומר שיש לדבר קיום מסוים בתוך אותו דבר שאנו מכנים מציאות הלא קיים מתקיים בתוך המציאות שמקיימת אותו וזה המציאות ברמה הכי ריקנית שיש ולמעשה כל דבר שישנו מורכב בעיקר מהמציאות של השום דבר ומעט שבמעט מהישנו. כלומר רוב המציאות היא למעשה דבר שלא קיים עד כמה שהדבר מוזר הוא מסביר לנו אתה הרעיון של חופש הבחירה ברמה טובה שאומר שהעתיד עדין לא נמצא לכן העתיד לא יכול להיות מוכתב באופן ישיר ולמעשה התודעה שמהווה את המציאות שהיא נמצאת בהווה שזה ההוויה המרכזית של התודעה בגוף היא מה שמכתיב את ההויה של העתיד כלומר ניקח את הכאוס כמסביר הרעיון ונומר שאת העתיד הקרוב אפשר לחזות בדיוק רב יחסית אבל ככל שאנו מודדים את העתיד הרחוק הכאוס משנה לנו את התמונה ברמה כזאת שלא מאפשרת לנו לעשות חיזוי מדויק של העתיד. בכל מקרה הדבר מרמז שיש הבדל במציאות ארוכת תווך וקצרת תווך והמודל שלנו צריך לקחת את צורת המציאות שאנו מודדים בחשבון. המושג מציאות למעשה מדבר על התודעה בלי להזכיר אותה בכלל שאני אומר המציאות של הכיסא אני למעשה אומר שיש לדבר מקום ביקום שלי והוא לא יכול להיות מחוסר אנרגיה כלומר אפס מוחלט שאני אומר המציאות של הלא קיים אני כבר יוצר מציאות בלא קיים ובכך הלא קיים הופך לדבר כלשהו שהוא למעשה האנרגיה שמקיימת את הלא קיים בכללותו ומכיוון שאת ... אפשרות לתאר גם את הלא קיים שהוא מוצפן בתוך מציאות ההכל לא ניתן לתאר. האין סוף זה מציאות שמצד אחד יש את הנעלם שהוא האין שהוא דרך משל האדון והסוף הוא כביכול הכלי שמקבל את השפע שהוא למעשה העולם כלומר בשביל שהבשר שהוא העולם יוכל להרגיש את מציאות האין שזהו הצד המופשט ביותר של האור שהוא תודעה טהורה שרק גוף טהור מסוגל לקבל כלומר רק גוף קדוש מסוגל לקבל רמה טהורה כל כך של תודעה. הארי הקדוש אמר האדם עולם קטן העולם אדם גדול וזה באמת הרעיון שכאשר נתאר את הגוף שלנו אנו נוכל להיות עולם וכאשר אנו עולם נוכל לקבל אין שזה האור הכי טהור שיש במציאות. התודעה זה המפתח של השכל להתבוננות נכונה על המציאות שבסופו של דבר נותנת לנו את היכולת להבין מציאות שבשר ודם לא יכול להתמודד איתה כלומר אנו עושים דבר שהוא מנוגד לטבע של בשר ודם וזה להבין את המציאות שהיא מקור המציאות. סופו של דבר שכל אחד יצא מגופו לאור שסובבת אותו מכל כוון ובאותו הסוף רק ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... (ריבוי מציאויות) ולהיות ברגע הזה \ משמעות החיים, חלומות ומוטיבציה \ תודעה והחלל הריק פוסט זה יתייחס באופן כללי לנושאים שצוינו בכותרת, תוך שימוש בהסברים ומושגים מעולם המדע וכמו כן ממסורות ותרבויות שונות, בעזרת הטקסט אנסה להסביר את הנושאים בשפה פשוטה, נוחה ומונגשת לציבור הרחב. מטרת הטקסט באופן כללי הינה לספק ... שמהם מורכב החומר (אטומים) ברגע נתון, אם ניקח רגע מסוים במציאות ונקפיא אותו לצורך העניין, נקבל איזו שהיא תמונה סטטית של אותו רגע, נניח ונוכל בעזרת התודעה לשוטט באותו רגע, אנו נוכל לטייל בכל העיר, כדור הארץ והיקום, ולגלות איך הכל נראה ומה קרה בו זמנית בכל מקום באותו רגע נתון שהקפאנו. על פי המודל שאני מנסה לתאר - כל הרגעים האפשריים (מיקום של החלקיקים ביחס לחלל הריק) קורים כבר עכשיו, בו זמנית. במדע הקוונטי יודעים מתייחסים היום לדברים שקורים ברמה החלקיקית הזעירה ביותר הידועה לנו כפוטנציאל, ולא כתנועה. בעוד שהתודעה המודעת שלנו כבני אדם חווה את המציאות כרצף מתמשך של רגעי זמן, הרגע שהיה לפני שניה ממש, כשקראתם את המשפט שהרגע אתם מסיימים לקרוא, עדיין מתרחש, ויתרחש לעד. מה שהשתנה עבורכם הוא המיקום שלכם על ציר הזמן, אתם זזתם קדימה לנקודה אחרת שבה המיקום ... החוויה של להיות ברגע הזה מתייחסת לרוב למצב שבו האדם איננו נפרד ממרכז הוויתו ועצמיותו המקורית, והוא מודע לנצחיות ולאין סופיות שברגע הזה, במצב הזה תודעתו של האדם פתוחה לרווחה והוא מסוגל בעזרת כל רגע במציאות לראות את התמונה המלאה, ולחבר בין כל החלקים. ככל שהאדם מתקרב לחוויה שהכל אחד, הוא מתקרב להבנת התהליך הכולל של המציאות, ולהארה. בשביל להבין את התהליך הכולל של המציאות על האדם לנתח תהליך ... אורך של זמן שתרצו. ובאופן טבעי כשהייתם מתחילים בהרפתקת החלומות הזאת הייתם ממלאים את כל המשאלות שלכם. היה לכם כל סוג עונג אפשרי שיכולתם לתפוס ולדמיין, אחרי מספר לילות של 75 שנים בכל אחד, הייתם אומרים.. וואו, זה היה נפלא! אבל.. עכשיו - בואו נעשה משהו חדש, בואו נחלום חלום שהוא לא תחת שליטה, שמשהו הולך לקרות לי שאני לא יודע מה זה הולך להיות, ואז הייתם עושים את זה והייתם יוצאים מהחלום לבסוף ... החיים ומרגישים חסרי מוטיבציה ורצון לחיות. ישנו משפט בזן האומר "אל תעשה, תן להכל לקרות לך". למעשה, אין דרך אחרת להיות. אנסה לתאר זו בצורה הזאת - תדמיינו משהו שעשיתם לפני דקה, לדוגמא: התחלתם לקרוא את הפוסט הזה, זה שאתם קוראים את המשפט שאתם קוראים עכשיו, זה תלוי בהכרח בזה שמה שעשיתם לפני דקה כשהתחלתם לקרוא את הפוסט, וזה שהתחלתם לקרוא אותו תלוי במשהו שעשיתם רגע לפני, לדוגמא להיכנס לפייסבוק, וזה ... כשאנו הולכים ברחוב משהו "הולך אותנו", כשאנו מדברים ומקבלים את התחושה שזה מה שאנו עושים עכשיו, למעשה - זה משהו שקורה לנו. מנקודת המבט שדרכה הכל בנפרדות - אנו עושים. מנקודת המבט של האחדות - הכל קורה. הכל נעשה באופן כללי ביקום באופן קולקטיבי במה שנקרא הרגע הזה. בחלק זה אנסה להרחיב חלקי מידע שנכתבו בפוסטים קודמים שנגעו במהות התודעה עצמה, שמקורה בחלל הריק. כמו כן - אנסה לתאר את הדרך שבה החלל הריק הוא בעל הגדרות שניתנות לשינוי. כאשר שני אנשים עם ראיה תקינה לחלוטין מביטים באותה אישה שניהם רואים את אותו דבר בדיוק, אם כך כיצד ייתכן שאחד מהם רואה אותה כנאה ויפה בעוד שחברו ... האופן שהעיניים לא רואות את עצמן, האוזניים לא שומעות את עצמן והלשון איננה טועמת את עצמה. בדיוק באותו באופן שאנו מביטים בעולם מבפנים החוצה - כך גם התודעה תופסת את האובייקטים אליהם היא מודעת אך היא איננה מסוגלת לתפוס את עצמה כאובייקט נפרד. במילים אחרות - אנו מודעים לשינויים בתפיסה (בחלל הריק) רק דרך האובייקטים שנתפסים ומוקפים על ידו. נניח ויום אחד אנו רואים את עצמנו כיפים, ולמחרת כמכוערים, ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... \ הארה וחלומות \ החלל הריק פיזיקה והתודעה בפוסט זה אדבר על הקשר בין חווית ההארה, לאלוהים ולחלל הריק והקשר שלו אל התודעה והחלומות. כמו כן אנסה לפרט מהי בדיוק התודעה מנקודת מבטי ומיהו למעשה הבורא ובאילו דרכים הוא מתקיים במציאות. זאת ועוד אנסה להסביר מדוע ישנם כאלו שהגיעו להארה וכאלו שעדיין נמצאים בנפרדות שכלית ומנטלית, ואינם מסוגלים לתפוס את רעיון האחדות בחוויתם הישירה את פני הדברים. כאשר רובנו חושבים על הרעיון של "אלוהים" אנו בדרך כלל מדמיינים מעין דמות אבהית מסוימת שיושבת אי שם במרומים ושולטת על הכל, לרוב אנשים מדמיינים מעין איזו דמות של גבר מזוקן שיושב למעלה על ענן וצופה בכולם. למעשה דימוי זה הינו התוצאה של חוסר ההבנה של שטופי המוח, שהושפעו לחלוטין ובצורה בלתי נשלטת על ידי רעיונות הדת ומסורות מונותאיסטיות שונות שמתארות את האל כמעין דמות מסוימת, בעלת אופי, מראה ואישיות. לפעמים מיחסים לו אף תכונות מואנשות, בעיקר בתנ"ך ובדתות אחרות. היום ... הזמן אשר אנו מכירים מתבסס על התהוות מותנת של רגעי הווה אין סופיים, אשר כל אחד מהם מכיל פוטנציאל אין סופי לעוד אין סוף רגעי הווה אחרים. בדיוק כפי שהמכונית נועדה בכדי להכיל בני אדם ולאפשר להם לסוע בה, כך גם הגוף הותאם לתודעה הנשמתית והמוח האנושי ומוחם של בעלי החיים נוצר כמעין מרכז בקרה שנועד לסייע לנשמה "לנהוג" בגוף ככלי רכב, ולהפעיל אותו ואת כל רבדיו השונים והמגוונים. בכדי לנהוג במכונית, צריך ראשית להיות מספיק חכם ומפותח שכלית בכדי לתפוס ראשית את הרעיון הכללי של עצם הדבר, ייתרה מכך על הנהג להיות בעל יכולות מוטוריות ומוחיות מפותחות מספיק בכדי שיוכל לתפעל את הרכב. בדיוק באותו האופן, מרכז העיבוד והשליטה של התודעה הנשמתית, מפותח פי אלפי אלפים ממרכז העיבוד והשליטה האנושי (המוח), זוהי למעשה הסיבה שהנשמה מסוגלת לתפעל ולשלוט במוח ככלי רכב. לא כל הנשמה שולטת במוח אלא רכיב מסוים בנשמה, אשר נועד להוות גשר בין האסטרלי לגשמי. רכיב התקשורת של הנשמה אשר נוכח במוח הוא הגשר בין החלל הריק אל החומר, אין אנו מסוגלים להבחין בהגדרות הרבות ובתחכום של החל להריק אשר מקיף אותנו ואת כל אשר אנו מסוגלים לתפוס בתודעתנו, אך למעשה כל חוקי הפיזיקה מתייחסים אך ורק לחלל הריק. אנו הורגלנו לחשוב כי החלל הריק הוא למעשה "כלום" בעוד שהחומר פועל וזז בתוכו על פי חוקי פיזיקה אשר קשורים לחומר עצמו, כשבפועל חוקי הפיזיקה מתייחסים אך ורק לחלל הריק, החלקיקים ברמה הסאב - אטומית, נעים בהתאם לחוקים והגדרות אשר מקורם בחלל הריק, והגדרותיו הרבות אשר ... אדם כועס יראה בכולם את הכעס בעוד שאדם עליז ימצא את נקודת החיות שבכל אדם ואדם. אדם שחושב שהוא מכוער יראה את הפגמים שבכל אחד בעוד שאחד שמחשיב את עצמו ליפה מאוד יראה את היופי שבאחרים בצורה מוגברת. נסו להבין זאת כך, דמיינו שאנו מציבים שני גברים מול אישה אחת, שניהם בעלי ראייה תקינה לחלוטין, ללא משקפיים, ושניהם רואים בדיוק את אותה מציאות, אותם גברים נשאלים האם אותה אישה יפה או מכוערת. אחד מהם משיב שהיא יפה בעוד שהשני משיב שהיא מכוערת. אף אחד מאיתנו לא שואל את עצמו היכן נמצא ההבדל, ממש פיזית היכן הוא נמצא ובדיוק באיזו צורה הוא מתקיים. זה הכי קל לומר "זה עניין של דעה אישית", מבלי להיכנס לעצם הדברים בפועל ולבדוק כיצד בדיוק ובאיזו דרך מתקיים ההבדל בפיזיות של הדברים. והאמת היא שההבדל נמצא בחלל הריק, שכל אחד מהם תופס דרכו את אותה אישה, התודעה של כל אחד מהם היא החלל הריק אשר מקיף את אותה אישה, וזאת מכיוון שהעולם שאנו תופסים כחיצוני הוא למעשה פנימי, והוא חוויה סובייקטיבית של התודעה שלנו. כל החושים מצוידים בממברנות, כל חוש מיומן בקליטה של מידע מסוג אחר, אך כל חוש גם מיומן בהעברה של המידע דרך עצבים לחלק במוח, שם המידע מותמר לאותות ביו - כימיים חשמליים, השפה אותה המוח מדבר. לאחר שהמידע מותמר הוא מועבר לחלק במוח הנקרא "מסך". המסך הוא למעשה האזור בו תפיסת המציאות שלנו מתקיימת, החלל הריק אותו אנו ... הגיע בחלום, ואיפה הוא היה קודם. רוב האנשים מסתכלים על החלומות כמעין "סרט שמתנגן", ובמקרים מסוימים אפילו מרגישים שהחלום נראה ומרגיש פחות מציאותי מהמציאות והוא רק אוסף של תמונות לא ברורות. אותם אנשים למעשה לא פיתחו את תודעתם הערה מספיק בכדי שתוכל לחדור אל העולם הלא - מודע שלהם. במידה והם היו מפתחים את תודעתם הארה הם היו נוכחים בכך שהחלומות מציאותיים בדיוק כמו המציאות הרגילה והערה שאנו חווים ביום - יום. כמו כן - הם היו מבינים שהחלומות הם אינם למעשה סרט שמתנגן, אלא ממש חוויה מוחשית, שבה הם פועלים ובוחרים בחירות ונמצאים במעין מימד אחד של מציאות לכל דבר ועניין. והשאלה הנשאלת היא מדוע בחלומות אנו חולמים בדרך כלל על מה שאנו חושבים ביום - יום או על מידע מודחק מתת המודע שלנו שמסרב לעלות אל פני השטח או על דברים שכבר חווינו בעבר. והתשובה היא פשוטה, והיא קשורה לדרך שבה אנו מזמנים את המציאות שלנו גם בזמן ערות דרך חלק עליון יותר בתודעתנו הקשור לנשמה. וכל חלום הוא למעשה מציאות מגבילה ברצף המציאויות האין סופיות של הבורא, והסיבה שהחולם לא שואל את עצמו בחלום מדוע הוא חולם, היא זהה לסיבה שאתם עכשיו קוראים את הפוסט הזה, ואתם אינכם שואלים את עצמכם מדוע אתם חולמים. אתם לא זוכרים שהלכתם לישון, אבל אתם אינכם זוכרים היכן הייתם לפני שנולדתם, ואתם מניחים שתפיסה תודעתית מהסוג שאתם חווים עכשיו יכולה פשוט להיווצר יש - מאין. כשלמעשה כשאתם חולמים חלום, אתם בתור מודעות עליונה חווים מימד שהוא חלק מרצף המציאויות האין סופיות בפוטנציאל של הבורא, ואתם כמודעות העליונה חווים את עצמכם כחלום עצמו, בעוד שהמודעות הערה שלכם חווה את עצמה כדמות בחלום שאתם חולמים אותה, וכעת אסביר: כאשר אנו חולמים חלום, אנו יכולים לחוות את החלום רק מנקודת המבט של דמות שאנו חולמים. בדיוק באותה מידה שאנו כתודעה עליונה יכולים לחוות את עצמנו בעולם הרגיל ובזמן ערות רק דרך גוף פיזי. הבורא כיישות נפרדת חווה את עצמו כ - מציאות, בעוד שהוא חווה את עצמו גם כישויות שחוות את עצמן כנפרדות מהמציאות. וזאת למעשה אחת מהיכולות שהבורא כיישות נפרדת מחזיק שאנו כבני אדם לא מחזיקים, והבורא למעשה חווה את עצמו בכל המקומות בכל הזמנים, הבורא חווה את עצמו בתל אביב כ - תל אביב, כפי שתל אביב חווה את עצמה, הוא חווה את כל החומר (האטומים) מנקודת המבט של החלל הריק שמכיל הכל, והוא גם חווה את עצמו מנקודות מבט של יישויות שחוות את עצמן כנפרדות, כלמעשה הנפרדות בפועל היא אשליה \ חלום. הארה היא למעשה ההבנה שאתה אלוהים, במלוא מובן המילה. ההבנה שאתה זה הוא, העצמי הגדול, הבורא... ואלו ששואלים מדוע הם לא מוארים, הם למעשה הבורא בכבודו ובעצמו, שמעמיד פנים שהוא לא, ושואל מדוע הוא לא מואר. ובמסגרת המציאות הכללית של הבורא, ישנן יישויות בעלות מערכת עיבוד מרכזית הדומה למוח, אך מערכת העיבוד ... נשמות הן למעשה פוטנציאל של הבורא, של להיות הבורא. והן למעשה עוברות רצף של שעורים, שבסופם הן יעברו תהליך של איחוד עם נצח המציאות, ועם נשמת הבורא. ולמעשה אין הבדל בין להיות הבורא לבין להיות נשמה, אך רק מנקודת המבט של הנפרדות. ובעולם קיימות נקודות מבט רבות, וכל נקודת מבט היא למעשה נשמה, החווה את עצמה בגוף אנושי, באחד מהמציאויות האין סופיות של הבורא, וכל נשמה חווה את עצמה ומוצאת את עצמה ברצף מציאות שונה לגמרי בהתאם לשעורים הנשמתיים שהיא מתמודדת איתם כרגע. והסיבה שעל הנשמות לחוות שעורים נשמתיים היא לשם "קיום תכלית הבריאה". והבורא יכל לבצע הכל ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...

תקציר⬅ ... / תורת ההכרה - על המחשבה והתודעה 2 מה היא תודעה ואיך היא נוצרת קשה לחשוב על דבר מופלא כמו המציאות של התודעה שבסופו של דבר היא המציאות היחידה. אני יוצא מתוך ההבנה העמוקה שיש לתודעה רמז פילוסופי עמוק ב ב של בראשית הגימטריה של האות ב שווה ל 2 כלומר פרוד כלומר אש שחורה על גבי אש לבנה שזה היכולת לכתוב שזה אומר הרמוניה הסיפור עצמו הוא הכל אחד כלומר החיים. אני חושב שיש דבר עמוק הרבה יותר מן התודעה ונסביר יש ואין היש נמצא בתוך הריקנות עצמה והריקנות עצמה היא אנרגיה שנוצרת מאין סוף כלומר האין עצמו התודעה היא ההרמוניה של ההכל ובאותו רעיון שההכל הוא דבר מופשט לחלוטין וחסר תיאור ככה התודעה היא דבר מופשט לחלוטין וכל מה שאשר לומר עליה זה שהתודעה היא ההרמוניה וכאשר אין הרמוניה אין חיים. ההרמוניה נמצאת בכל דבר לכן והתודעה שהיא ההרמוניה עצמה מושפעת ממחשבה כאשר אנו חושבים על דבר מסוים לדוגמה כסא ואנו חושבים על איך הוא ישבר אנו שוברים אותו למעשה וגורמים לו להיות במצב הרמוני של כסא שבור ולא שלם אנו צריכים להבין שלתודעה יש רובדיים שאני מכנים בשם מודע ותת מודע באופן כללי החלק של התת מודע הוא ראש הפירמידה החלק הנעלם ממש כמו בפירמידה הגדולה שבמצרים זה התת מודע החלק של המודע הוא כל השאר בפשטות מה שזה אומר זה שהבונה שלה לא אמור לדעת מה הוא החלק שלו ... של אנרגיה שכל מה שנצא בתוך חלל הפירמידה טעון באנרגיה עצומה למעשה כל כדור הארץ הוא בסיס הפירמידה כלומר הגוף והראש הוא ארגונים סודיים ששולטים בעולם. שבראש כל הארגונים יש עין סודית שרואה הכל אחד רואה ואינו נראה זה התודעה שליטה בתודעה של ההמון. לכל אנרגיה יש תדר שנמצא ל ספקטרום הממדים מהממד הזעיר ביותר ממד נקודתי ועד ולממד שיותר גדול מכל היקום שאנו נמצאים בתוכו. הספקטרום הוא האין עצמו וכל דבר נמצא על אותו הספקטרום האין הוא לא דבר שקיים באופן ממשי הוא איננו יודע על עצמו דבר מרוב שהוא איננו אבל בזכות אותו אין יש תודעה כלמר ההכל הוא דבר נסתר אפילו מעצמו הוא חסר כל תיאור שהוא. היש נמצא בתוך מציאות של ריק אבל הפירמידה עומדת כביכול על בסיס והראש הוא יושב על הגוף אבל זה אשליה אחת גדולה מכיוון שהפירמידה מייצגת את היש והיש נמצא בתוך הריק בכל אופן מה שחשוב להבין הוא שהפירמידה זה שקר אחד גדול ששולט על המחשבות שלנו. השקר מלובש בחלק האמתי שלו בשם שקר ומרוב שהחברה מהופנטת היא לא מתייחסת לשקר היא רק מתייחסת לשם שקר שהוא החלק האמתי בכל שקר בכל מקרה התודעה היא מה שיוצר את המציאות לכן האמונה שהשקר אמת מחוללת אמת חדשה זה הנחת היסוד של אותם ארגונים סודיים זה אותה עין סודית שלא רוצה שנדבר אמת היא רוצה ליוצר אמת אלטרנטיבית. ללא תודעה אין מציאות כלומר התודעה היא האנרגיה שמחוללת כל דבר שקורא במציאות אם אנו רוצים לשלוט במציאות אנו צריכים ללמוד איך שולטים בתודעה האמת היא לא דבר חשוב זה רק למראית עין מה שחשוב זה המחשבה שאנו חושבים על כל דבר ככה אנו מחוללים את המציאות המציאות לא קיימת בלי מחשבה שמחוללת אותה אבל מכיוון שאנו חיים בתוך ספקטרום רחב אנו צריכים ללמוד לשדר יותר חזק מהסביבה שלנו אחרת רעשי הרקע לא מאפשרים לנו לחולל דרך המחשבה שלנו באופן משמעותי. אחד זה חלק מהרבה והרבה זה למעשה הכל אחד כלומר התודעה היא אותה נקודה מרכזית שמחברת את כל החושים והמחשבות שלנו להרמוניה אחת שקופה מחשבתית כמו שספירה זה גימטריה מחשבה וספיר זה אבן שקופה ככה התודעה היא הרמוניה. מחשבות זה מה שיש בתוך השכל ומחשבה היא אנרגיה בעוצמה חזקה כלומר מחשבה היא דבר שמחולל מציאות באופן משמעותי. אפשר לומר שתודעה היא התחושה אבל גם זה לא מספיק נכון התודעה היא יותר חזקה מהתחושה היא מחוללת את התחושה והיא גם יכולה לחשוב על כאב כענג גדול כלומר תודעה חזקה הרבה יותר מעצם התחושה של עצם ... ⬅לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...