כל בני האדם שואפים ליציבות ולוודאות. אך למרות ניסיונותיהם הנואשים להימנע משינויים, העובדה היא שהחיים, כל החיים, משתנים ללא הרף. החל מתאי הגוף שמתים ומתחדשים, תהליכים ואיברי הגוף, דרך המחשבות שבאות והולכות, תובנות שמשתנות, מבנים חברתיים, נפשיים, רגשיים ומה לא.

רוב השינויים מתרחשים מבלי שתהיה לנו כל שליטה או בחירה. הם פשוט מתרחשים ועם הזמן אנו יכולים להבחין בהם. למעשה מרגע היוולדנו אנו פוצחים במסע לעבר המוות. אנחנו פשוט מתים קצת יותר בכל רגע.

כשהשינוי משיג אותנו, והוא תמיד משיג אותנו, אנו מופתעים. "אוּי שינוי", אנחנו אומרים לעצמנו, מנסים לחזור למצב הקודם, לחשוב מחשבות ישנות ומוכרות, להגיב תגובות אוטומטיות כפי שעשינו מאות פעמים קודם לכן. אבל זה כבר לא עובד.

רוב חיינו אנו נעים על התפר בין השינוי הבלתי נמנע לבין הניסיון הנואש להימנע ממנו ולהיצמד לקיים, ללא הצלחה כמובן. רוב הכאבים בחיינו נובעים מההתנגדות שאנו מפתחים עלפי החיים. תארו לעצמכם עלה נידף ברוח שמנסה להתנגד. איזה סיכוי יש לאותו עלה להתמודד עם הרוח ולמנוע את מעופו? הרוח חזקה פי כמה ממנו, וכל ניסיון שכזה ייכשל מראש ואף יגרום לאותו עלה ייסורים וכאבים. כמו אותו עלה גם אנו נישאים על פני הרוח, כמו קליפת אגוז אנו שטים על מים סוערים, מנסים, לשווא, להתנגד, לכוון, לתמרן אך לשווא.

קיימת דרך פלאית, קסומה, להשפיע על הרוח ועל המים, ולגרום להם לנווט אותנו למחוז חפצנו. תחילה עלינו להפסיק להתנגד. לשתף פעולה עם הזרם, ליהנות מהמסע, לזהות שהזרם רוצה בטובתנו ושלעולם הוא יביא אותנו למחוז חפצנו.

כשאנו רגועים, נינוחים, חסרי התנגדות אנו יכולים לקרוא את מפת החיים שלנו ולזהות את הכיוון אליו אנו שואפים להתקדם. כשאנו מזמנים ומתכוונים בכוח המחשבה גלגלי היקום יפעלו תמיד בכיוון זה וישאפו למלא את רצוננו.

כעת כל שנותר לנו לעשות זה להתמיד בבקשה ובהתכוונות. היקום ידאג לכל השאר.