מאמר מלא כאן תקציר◄ לקיחת אחריות כאן ועכשיו הגיעה העת - מה אתם אומרים? זכרו את התאריך הזה! זה הזמן.. עכשיו בדיוק הרגע.. בו כל אחד מכם נדרש שוב.. להצהיר.. אני מסכים! אני מסכימה! אחרי שנים ורגעים ימים וחודשים רבים בהם כתבנו קראנו שרנו דיברנו סבלנו צחקנו ניתחנו הבנו חייכנו לא הבנו התבלבלנו וחוזר חלילה.. וחלילה וחס.. והנה אנו כאן.. עדיין ממשיכים הלאה.. או מוותרים.. וגם כך - ממשיכים הלאה.. כן.. זה בדיוק הרגע הנכון והזמן הנכון.. להחליט ולהתחייב לעצמנו וליקום לנשמה ולהדרכה לאלוהים.. ועוד פעם לעצמנו להתחייב לעוצמה שלנו למטרות הנשגבות שלנו לקחת אחריות מלאה על מעשינו על מי שאנחנו על החיים שלנו כאן ועכשיו.. הלאה ולתמיד.. יש לנו כוונה יש לנו תכלית האם אתם מוכנים? האם אתם באמת מוכנים.. להסיר את המסכות להשיל את המחסומים לוותר על הישן על מנת להיות מי שאתם באמת מי שנועדתם מלכתחילה להיות? האם אתם מוכנים להיות.. באמונה מלאה בעצמכם.. לוותר על שליטה ופשוט לראות מה קורא.. להיות פתוחים לחוויות והתנסויות חדשות? להיות ... תמימים.. ואם אתם מוכנים עכשיו האם בעתיד תוכלו לזכור בשעות החשיכה את זוהר האור או אתם צריכים עוד קצת להתאמן הסתכלו לי בעיניים והגידו לא! או - כן! הנטיה ה'טבעית' שלי היא להגיד לא! אני רוצה עוד זמן להתאמן.. חשבו.. איזו אחריות היא להגיד עכשיו.. כן! לוותר על הנוחות של רגשות האשמה.. לוותר על השליטה, על ה'ידיעה' על ה'חוכמה'. לא להיות יותר מסכן לא להתחמם בעצבות נעימה לוותר על שלל ה'חליפות שבארון' להיות כל הזמן למחשבותי אדון להרגיש טוב אפילו אם אני מרגיש רע לדעת כל הזמן שאין דרך חזרה אני מרגיש שזה גדול עלי ובכלל.. בשביל מה לי להסתכן.. כך אני עושה כבר זמן מה אך הפעם.. אולי אגיד כן! כי בשביל ... זקוף.. הבנתם.. לא חשוב.. מקווה שלפחות נהניתם מחוסר ההבנה מהצליל.. מהמילים.. הרי לתודעה שלנו יש המון שבילים.. ולכל שביל יש צבע ועוד תפנית של מחשבה נסו אולי לבחור בשביל האהבה נסו אולי לעכשיו לבחור ללכת עם האור נסו עכשיו לקחת אחריות ולא לנוס אחור נסו עכשיו.. וכל דקה כעת.. הרגע.. רק עכשיו.. ובכל רגע הזכרו - עכשיו זה המצב.. עכשיו אקח לי נשימה.. גדולה ועמוקה עכשיו.. אקרא אלי האור אפילו לדקה.. עכשיו.. פותח את הלב עכשיו.. מסיר את הכאב עכשיו.. אני באלוהות.. כי עוד דקה אולי אמות.. עכשיו, עכשיו.. זה המצב מוכן אני להתפשר לא.. לא אקח מחוייבות אפילו לשעה יותר אקח עכשיו את העוצמה עכשיו אקרא לאור ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... על אלוהים, תלונות על המציאות, לקיחת אחריות, פיצול אישיות, מי באמת אחראי לכל מה שקורה בעולם? לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא: שאלות על אלוהים, תלונות על המציאות, לקיחת אחריות, פיצול אישיות, מי באמת אחראי לכל מה שקורה בעולם?. הפעם אני רוצה לדבר על תלונות לאלוהים, אנשים מתלוננים, למה אלוהים עושה ככה, למה ככה? ומי שאינו מכיר בקיומו של אלוהים, מתלונן על המציאות, למה המציאות היא כזו, למה היא לא אחרת? וכל אחד מתלונן תלונות אחרות. וכרגע אני אסביר ואתן נקודה למחשבה, בנושא של לקית אחריות, ומה זה אומר? כל מה שאני מדבר עשיו על אלוהים, אני מתכוון בעצם לסיבה שהדברים הם כפי מה שהם! וזה יכול להיקרא אלוהים / גורל / עולם... אדם צריך להבין שכל תלומה שיש לו על המציאות, הוא בעצם מתלונן על עצמו!!! מה ז"א? נאמר שאדם רצחו לו את הילדים, והוא מתלונן, רצחו לי את הילדים! על מי הוא מתלונן? על עצמו הוא מתלונן, למה? נלמד עכשיו מה זה לקחת אחריות אמיתית, מי שיתבונן פנימה, יגלה בעצם שהאני האמיתי שלו, זו בעצם המציאות! זה אלוהים!! זה דומה לאדם שנמצא בתוך חלום, חולם שרוצחים לו את הילדים, בחורה חולמת שאונסים אותה, מי אחראי לכך שבחלום מתעללים ... כבר מה היא אותה פרספקטיבה. שורה תחתונה המסר הוא פשוט, דע לך, שכל תלונה ותלונה שיש לך על המציאות או על אלוהים אתה בעצם מתלונן על עצמך, כל דבר שקורה בעולם זה בגללך! קח אחריות, תפסיק לסבול מפיצול אישיות, אל תתכחש לכך שאתה כמה ישויות בו זמנית, זאת האמת, יש גם נפרדות וגם אחדות בו זמנית, יש גם כלום, וגם מקום וזמן שמתהווים מהכלום, זאת האמת! אין מה לעשות, ככה זה עובד, ויש גם ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... שיטת ריפוי רוחנית. אי אפשר להבין אותה דרך הראש, באינטלקט שלנו, כי היא יוצאת מתוך נקודת הנחה שאנחנו לא מורגלים בה, היא יוצאת מתוך תפישה רוחנית של החיים ומתוך אמונה באלוהות. המהות הרעיונית שעומדת בבסיס שיטת ריפוי זו היא לקיחת אחריות טוטאלית על חייך, זאת אומרת שכל דבר שקיים בעולמך, מפני שהוא קיים בעולמך, הוא באחריות שלך. העולם כולו הוא יצירה שלך, של המחשבות שלך ואתה אחראי ב 100% על כל מה שמופיע ונמצא בחייך. פירוש המילה הו'אופונופונו הוא "לעשות את הדברים נכון", "לתקן שגיאה". כל דבר שמופיע בחיינו הוא זיכרון, תוכנית המתנגנת שוב ושוב עד שאנחנו מוחקים אותה. שגיאה המופיעה בחיינו הנותנת לנו ... ההתנהגות הזו מחייכם. וזה הולך כך: תודה לך - על זה שנתנה לי ההזדמנות ולנקות ולשחרר את הסבל הזה. אני אוהבת אותך - לאלוהות, או למקום האלוהי של מי שאתם מתכוונים אליו. אני מצטערת - על מה שבתוכי יצר את הקונפליקט, הסבל הזה. אני לוקחת אחריות מלאה. בבקשה תסלח לי - על מה שבתוכי יצר את הסבל הזה ותשחרר. כ"כ פשוט ובסיסי שזה מדהים איך תפילה כזו מרפאה ועוזרת במשהו. את ההו'אופונופונו הכיר למערב דר' אהליאקאלה היו לן פסיכיאטר מהוואי שהצליח לרפא מחלקה שלמה של פושעים חולי רוח במחלקה סגורה מבלי לראות את החולים שלו כלל. ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... זה הוא". דרך מעניינת (לא) להתמודד עם כישלון. זה היה מזג האוויר, השותף או האישה שבגללם זה לא הצליח. כאן אין לימוד. מילא לא היה לימוד אבל בכל מקרה במקום עמוק בכל זאת מתיישבת תחושה של כישלון שבשילוב עם חוסר לקיחת אחריות אינה מאפשרת שום התפתחות וכידוע שיעור שלא נלמד - סופו שיגיע שוב ושוב. הלקאה עצמית עד זוב דם. פרפקציוניזם. "איך לא הצלחתי לראות את זה מגיע", "הייתי צריך לדעת", "אסור היה לעשות X" זהו הצד השני של הסקאלה שגם אינו מאפשר את השיעור. אדיסון נכשל 100 פעם לפני שהצליח לייצר נורה וכששאלו אותו על כך אמר שזו הייתה דרך מצוינת ללמוד 100 דרכים לא לעשות נורה. מה הופך אנשים לבעלי נטייה ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... כל אדם בדרך שונה. תרפיית אור צליל וצבע משתלבת עם הרפואה המסורתית והקונבנציונאלית ויוצרים יחדיו שילוב המעורר את תחושת הרווחה, החיוניות והריפוי, ומזמנת לכל אדם את ההזדמנות "לבחור בחיים" מתוך החלטה ובחירה אישית לגורלו. "בחירה אישית" משמעה קבלת אחריות והחלטה מתוך רצון לשנות את אשר ניתן לשנות, בדרך המתאימה לאדם ובכלים אשר מדברים אליו ביותר מתוך לקיחת אחריות אישית לתהליכי השינוי והריפוי העצמי. צבעי הקשת ותדרי הצלילים הם "שערי הכניסה" לתודעה ההכרתית, על ידי התרומה האינסופית של החוכמה, ההשתאות והפליאה שהאדם מאיר ומעורר בתוככי עצמו. כל אחד מצלילי הצבעים הם ביטויי האיכויות של הקדושה האלוהית שבאדם, הניתנת לנו בני אדם כמתנה ייחודית להתגלמות על פני האדמה (כדור הארץ). כאשר מחקרים מדעיים, התנסויות רוחניות וביטויים אומנותיים עובדים יחדיו, שמים וארץ נמצאים בתהודה מתמדת. כמורים ומדריכים, זוהי אחריותנו להדריך אנשים לעבר מדרגה של מודעות תודעתית והכרה רוחנית, בפשטות ובהירות, אשר תמריץ ותיצור השראה של תחושת הגשמה, מימוש ושמחה מתוך רצון אמיתי ואהבה לעצם היותנו. בעזרת "תרפיית אור צליל וצבע" אנו מחזירים את "הכוח, העוצמה והסמכות" הפנימית לעצמנו מתוך הבנה שאנו ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... בהתנהלות - התרחקנו באינטימיות? החברה שלנו היום חומרית, הישגית, פונקציונלית, אינטרסנטית. קיים הרבה פחד. הנשים מפחדות להתמסר לגבר: אם הוא לא יהיה שם כשאתמסר לו? אם הוא ינצל אותי? ואם הוא לא ייקח אחריות ויברח? ואני אשאר עם כל האחריות, אחריות על גידול הילדים, על הפרנסה... לבד... הגברים מפחדים להתמסד - ואם היא תיקח ממני את החופש שלי לחיות את חיי בשמחה וברצון עם שקט ופשטות? ואם היא תנסה לשנות אותי? ואם היא תנסה לנהל לי את החיים? אני אוהב את עצמי כמו שאני... ואם אתן את הנשמה ובסוף ... לכבוש אותו לאורך זמן. קשה לגרום לגבר להתאהב, לפתוח לו את הלב... וקשה לגרום לו להתמסד ולהיות מסור ונאמן. למה זה כך? יש פה את הביצה והתרנגולת - מה הוליד את מה? הגברים של היום נוטים להתנער מלקיחת אחריות, מלקיחת ערכיים גבריים. הם מנסים לדחות את החתונה... נוח להם להתחלק עם האישה, במטלות ובאחריות. הם פחות רצים לגונן על הנשים. הנשים פחות מתמסרות. יותר בשליטה. וכבר לא רוצות להתמסר... לא רוצות שיגוננו עליהן. הן רוצות את הסימטריה. הן רוצות להישאר בשליטה. האם הן כך בגלל שהן לא סומכות על הגברים של היום? ישנן נשים שממש לוקחות על עצמן את ... עושה בעבור המשפחה והאישה מובנים מאליהם. הגבר מרגיש שהאישה שלו לא סומכת עליו עד הסוף. הוא גם מתוסכל מכך שהיא אינה מאושרת. הוא חושש שאולי זה בגללו. מאחר והאישה בשליטה כל הזמן, היא חווה קושי, אחריות, כבדות, כל אלה פוגעים באושר הפנימי שלה, בשקט שלה, ביכולת שלה להיות ברכות - כלפי עצמה, כלפי הילדים וכלפי הגבר שלה. קיים תסכול אצלה ואצלו. כך נוצר מרחק ביניהם - מרחק שעלול לגדול אם לא יטופל כראוי. האם האישה יכולה להיות באמת מאושרת, מתוך תוכה ... שלה, אחרי לידה בעיקר, אבל גם אח"כ, היא ממש נקרעת בתוכה... בואו נתבונן יחד על הגברים - החשיבה שלהם יותר לוגית, קווית, פשוטה. גם מבנה אישיותם יותר פשוט. החיבור שלהם לילדיהם בא ממקום של אחריות, של מתן מסגרת וחינוך. בד"כ הגברים נקשרים לילדיהם אחרי שהם נולדים, ולעיתים אפילו רק אחרי שהם גדלים קצת ויוצאים מתקופת התינוקות. הגברים הם "הציידים", הם יוצאים לקריירה שלהם, מתמסרים לה, וזהו. הם מסוגלים לגבור על המון משימות מורכבות בקריירה ... בעצמן כל הזמן... כאשר נשים יבואו ממקום רך יותר, מכיל, רואה, עם עוצמה נשית להבדיל מעוצמה גברית, כל הזוגיות תתרכך. הגברים ירגישו אהובים, ירגישו מכובדים, ואז הם ירצו להתאמץ ולקחת על עצמם יותר אחריות, יותר יציבות, יותר בגרות. הם ייקחו על עצמם יותר ערכים גבריים. כשהנשים ירגישו שוב שהגברים חוזרים להיות משמעותיים, אחראיים, גבריים, הן תרשנה לעצמן להתרכך ולהתמסר עוד קצת... וכך האהבה תחזור לסדר היום... נשמע פשטני? נשמע אוטופי מידי? התבוננו ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... באופן שוטף, מאד חשוב שלא נעביר מסרים כפולים, נאמר לילד / מתבגר דבר אחד ובמקביל הילד יראה בבית דבר אחר. זיכרו: לרב ילדים מאמצים מעשים - לא דיבורים, שם המשחק פה הוא דוגמא אישית. תנו למתבגרים לטעום את טעם החיים, את היופי שבתהליך החופש והעצמאות, אך היו דומיננטיים, אקטיביים, תשקפו להם ערכים של הקשבה, סובלנות, כבוד הדדי, לקיחת אחריות, ערכים שמשום מה לוקים בחסר בקרב בני נוער מודל 2009. אשמח לעמוד ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... לאונה השמאלית. בעקבות המחקר טוען דוידסון כי עיסוק קבוע במדיטציה משנה את נטיית המוח ממצב של להילחם למצב של קבלה ונינוחות. שינוי זה מביא לעלייה בשביעות הרצון, לשליטה וריכוז בחיי היום יום. מדיטציה ודמיון מודרך ככלי ריפוי כאשר אנחנו לוקחים אחריות על חיינו, אנו מסוגלים להבין שכל קושי, מחלה או כאב שמופיע בחיינו, יש לו סיבה. כאשר נוכל להתבונן ולהבין את הסיבה, נראה את האתגר שעומד בפנינו להבנת עצמנו. החיים הם רצף של חוויות, הוויות ותובנות - באנו לכאן כדי להתנסות בכל אלה. אם נאפשר לעצמנו להיות עצמנו: נתחבר ללב, נקשיב לגוף נפעל בהרמוניה עם כל חלקינו, נוכל להתמודד עם כל קושי שיופיע ... לא כל אחד מאיתנו זוכה להתעוררות, רבים מגיעים לסוף חייהם ומסתכלים לאחור לא תמיד בשימחה ובסיפוק. א. לקח מילים אלה כאתגר, הוא נלחם! הוא בחר בחיים, ובחיים עם מודעות דרוש הרבה כוח ואומץ להתגבר על כאב ולא רק במובן הפיסי, דרוש אומץ לקחת אחריות על החיים. השימחה האמיתית עבורו היא לקום כל בוקר לדעת שגופו בריא וחזק, הידיעה שהוא לוקח אחריות על חייו, ההבנה שאם הוא לא יקפיד ויתן תשומת לב לעצמו הוא עלול לחלות שוב. אני מאמינה שידיעה זו בלבד תעזור לו לחיות כל רגע כמשמעותי. להקשיב לגוף, ללב ולהעניק להם את האהבה הראויה. המדיטציה מאפשרת לנו להיפגש עם עצמנו ממקום שלא מבקר, אלא של קבלה. במהלך המדיטציה אדם מתחבר לגלי אלפא (בדומה לשינה אך במצב של ערות) נמצא במצב של רגיעה אך יחד עם ... תמנע מחלות בעתיד. הוכח כי אנשים שמודטים על בסיס קבוע, הם אנשים יותר שמחים, רגועים, ונטייתם לחלות קטנה. המדיטציה היא כלי עמוק ורחב להתבוננות והתמודדות עם החיים, היא מביאה את האדם למודעות רחבה יותר. זו דרך מצוינת לפתרון בעיות, ללקיחת אחריות והשתתפות אמיתית בתהליך החיים של עצמו. לעתים נדמה לנו שמישהו מנהל את חיינו, כמו בשלט רחוק, אם נשים לב נראה שהשלט תמיד היה בידינו, אולי היה לנו נוח לחשוב שהוא בידיים של אחר. ברגע שניקח אחריות, ננווט מחדש את חיינו. להיות במודעות זה להיות ער, להיות כאן ועכשיו כמו הים. הים מוכן להשתנות בכל רגע בהתאם לזרימה של הגלים והרוח. אם נוכל להתייחס לחיינו בכל רגע כנקודת זמן עצמאית, ננצל את הקיום שלנו במלואו. רוב הזמן אנחנו או נזכרים בעבר, או חולמים על העתיד. אז בואו נתחיל ברגע הזה, נשאל את עצמנו: האם אנחנו מאושרים? מסופקים? מאפשרים ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... עוד ארוכה... אנו חייבים להבין כי כל בעיה שיש בחיינו, היא למעשה האור שבא להאיר את דרכנו. כל בעיה היא הזדמנות שלנו לצמיחה ולגדילה ולשחרר דפוסים שלא משרתים אותנו יותר. כל אדם שאנו פוגשים בחיים וכל אירוע שקורה לנו בחיים, כל בעיה שיש לנו בחיים, למעשה בא ללמד אותנו לקחת אחריות מלאה על חיינו ולהפסיק לחיות כקרובן של עצמנו. ברגע שנוצרת בחיינו בעיה, ולא משנה מה הבעיה ואיזה תחום היא מתקיימת בחיינו. יש לדעת שזה האור שבא לעורר אצלנו מודעות גבוהה יותר לעצמנו. ולקיחת אחריות מלאה על עצמנו וחיינו. במקום להתייאש, לבכות, לכעוס, להתמרמר ואפילו במקרים קיצונים לפגוע בבריאות שלנו. ובמקום להילחם בעצמנו בואו נקבל את המצב \ הבעיה בקבלה מלאה, בהשלמה מלאה ובאהבה מלאה. ונבין על ידי שאלות קסם (קליטה, סיום, מעשה) מה הזדמנות שלנו מאירוע זה. מדוע אירוע זה קרה ... כי ברגע שתחילו לקבל את הדברים ממקום של אהבה, חמלה וקבלה מלאה לעצמנו. באותו רגע הבעיה תקטן ונראה זווית ראיה אחרת לחיינו ואת הזדמנויות שטמונות לנו בבעיה זו בחיינו. לדוגמא: עובד שמנהל כל הזמן "מפיל" עליו תיקים חדשים ותפקידים והמטרה של המנהל ללמד את העובד הגדלת ראש ואחריות. וברגע שהתמונה המלאה מתגלה העובד יקבל את הדברים אחרת. התנאי שיהיה שינוי בחיינו זה לקבל את עצמנו בכל מצב נתון ללא תלות בבעיה שיש לנו הוא לקבל את עצמנו באהבה קבלה והשלמה מלאה. ללא מלחמה, ללא ציפייה וללא אגו. = אהבה על מנת ללמוד לקבל את עצמנו ללא תנאי יש להתחבר ללב למהות הלב מהות ... הסרעפת אל הלב ואל הראש. אחרי כמה נשימות כאלו תרגישו תחושת הקלה של שחרור של הרמוניה ושל איזון. ומנקודה זו יש להתחיל לענות על השאלות. ולהבין, מה אנחנו רוצים לשנות? מה אנחנו מוכנים ורוצים לשחרר? ואילו איכויות ואילו הוויות חדשות אני רוצה ללמוד בחיי? אולי איכות ללמוד לקחת אחריות על חיי. או איכות של קבלה, שמחה, שפע, אהבה, רכות וחמלה. אולי איכות של ביטחון, עוצמה, אמונה כוח רצון. אולי איכות של נשיות עוצמה רכות. אולי איכות של קבלה ונתינה והרשימה עוד ארוכה... החוכמה והסוד להבין איזה איכות והוויות אני רוצה ללמוד בחיי. ברגע שנצהיר שאנו מבקשים לשנות ולשחרר ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... אנו בעצם מתחילים את האהבה הגדולה מכולן, האהבה שלנו לעצמנו, אהבה שתתגמל אותנו בדרכים רבות. כולנו חוטאים כלפי אנשים אחרים ושוכחים. אבל את הפעמים בהם אכזבנו את עצמנו אנו לא נוטים לשכוח, אנו מלאים האשמה עצמית ואכזבה מעצמנו, בתהליך של לקיחת אחריות על עצמנו וסליחה לעצמנו ולאחרים, אנו לא פועלים מה"אגו" שלנו ומתחילים בתהליך של צמיחה והתפתחות. אם נסתכל על שורש המילה סליחה - נקבל ס. ל. ח ובהיפוך אותיות זה בעצם ח. ל. ס, ובשינוי אותיות ח. ס. ל, (עפ"י הגימאטריה ידוע לנו שלכל אות יש ערך מספרי זהה לא משנה באיזה מיקום במילה האות נמצאת, כך שבחישוב הגימאטרי הערך של שלושת המילים ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... המארגנת את החיים ומעניקה לו כלפי חוץ דימוי יציב ונורמטיבי - ומצד שני, הוא חווה את ההבטחה הראשונית של קבלה, אהבה, מיניות וריגוש אסור. מכאן, ניתן לומר שמטרת הבגידה הינה מילוי תחושה של חסר. היא נמצאת בהלימה עם תגובות בלתי יעילות למשברי חיים (שקרים, הכחשות, התקפות נגדיות, האשמה ואי לקיחת אחריות אישית). לרוב, הרומן אינו בא להחליף את הנישואין הקיימים בנישואין חדשים, אלא להוות השלמה בלבד לצרכים הלא מסופקים בזוגיות. במצב זה, דווקא הרומן הוא זה שמאפשר את המשכיות הנישואים, שכן לולא היה הקשר מחוץ לנישואים מתקיים, האדם שחש לכוד בתוך נישואיו הבלתי מספקים, לא יכול היה להמשיך בהם. ממש כפי שגרס אוסקר ויילד באמרתו ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... דינמיקה משפחתית וודאי יימצא כאן הדים לקנאת אחים נושנה כימי התרבות. (ראו בראשית פרק ד' פרשת קין והבל). וויקטור פראנקל בעבודתו עסק בחופש לבחור בין שעמום קיומי, תוקפנות ותחרות, לבין שיתוף פעולה, אהבה, מציאת משמעות ולקיחת אחריות על עצמך ועל זולתך. ("האדם מחפש משמעות", הפסיכולוגיה ההומנית, אקזיסציונליזם). תחרותיות והישגיות אינן מילים גסות. הן כוח מניע לפעולה, לעשייה, להתאמנות ולהשתכללות אין סופיות, ולשמחת ההישג. מה שיש להזכיר הוא, שיש להתאמן ולהשתכלל גם בפן החברתי, נפשי ורוחני שלנו. בספר "העולם החברתי כאתר התקדשות" (מאת הארי סלאמן, בתרגום ורדה שילה, ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... ביותר במערכת היחסים הרפואית. הכוונה באמפתיה, הינה בהבנת עולמו ומצוקתו של החולה, תקשור הבנה זו עליו וסיפוק תמיכה, באמצעות התקשורת הבין אישית. ביטוייה, יהיו השראה של תחושת נינוחות, הקשבה אמיתית לסיפור החולה, הבעת עניין בחולה כאדם, הבנה מלאה של דאגותיו, הבעת דאגה וחמלה, חיוביות, הבהרה של המצב, יצירת אמביציה ללקיחת אחריות וקבלת החלטות משותפת (Reynolds & Scott, 1999). טכניקות היכולות לעזור בהעברת אמפתיה, יכולות להיות שיקוף, כשזה מרמז על מודעות לגבי הפקת המידע, באותו זמן שהוא מופק (Baarts, Tulinius & Reventlow, 2000). אסטרטגיה נוספת, יכולה להיות חשיפה עצמית. הדבר יכול לכלול רגשות שעלו בספונטאניות, או שיתוף מחושב של התנסות, כשהראשון יכול לעזור לחולה והשני יכול להוביל לאינטראקציה מועילה (Malterud & Hollnagel, 2005). כמו כן, אמפתיה יכולה להופיע גם במגוון התנהגויות שאינן ורבאליות כגון הנהון, גוון קול או קשר עין, שיכולות להיחשב כקריטיות במסגרת מערכת יחסים זו (Roter, et al, 2006). מיומנויות נוספות היכולות לעזור לנותן השירות הרפואי, יכולות להיות הקשבה אקטיבית (Lang, et al, 2000), שיתוף בכוח ובאחריות (Krones, et al, 2008) ויישום שיחות מוטיבציה (Galin, et al, 2008). אלו, יכולות לבוא לביטוי ביכולת סיכום ופיתוח ההבנה המשותפת לבעיה המוצגת, מיומנות הרופא בהתמודדות עם רגשותיו שלו ושל החולה, שימוש בשאלות פתוחות ושימוש בתגובות העוזרות לחולה להיפתח (Royal College of Physicians and the Royal College of Psychiatrists, 2003). כשהיה שימוש במיומנויות תקשורתיות וחולים חוו רמות גבוהות יותר של שיחה בקונטקסט פסיכו סוציאלי, של עידוד, הבעת ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... ואחריות הן צמד מילים שנאמרות בנשימה אחת. כאשר מדברים על ניהול מדברים בעצם על האחריות. המושג אחריות הוא הליבה של עולם הניהול. כדי להסביר את תפקיד המנהל ומיהו המנהל הטוב עלינו להתבונן ולהבין את משמעות המילה אחריות ועולם התוכן שהמילה אחריות כוללת בתוכה. אם כן, כדי להרגיש בעל יכולת בחיים ושאני ראוי לאושר, עליי לחוות תחושת שליטה על חיי. לשם כך עליי לקחת אחריות לפעולותיי ולהשגת יעדיי. אני אחראי להשגת רצונותיי, בחירותיי ופעולותיי, אחראי לרמת המודעות שאני מביא לעבודתי, למערכות היחסים. אני אחראי על התנהגותי עם אנשים אחרים, לאיכות התקשורת שלי, לסדרי העדיפות בחלוקת הזמן שלי, לאושרי האישי. אני אחראי לקבלת (או בחירת) הערכים על פיהם אני חי. לחלק מהאנשים רעיון זה עשוי להשמע מובן ... חוץ) ובנטיה להמנע מההתנהגויות שיפורטו מייד, תוכלו לחוש בפער בין הבנה כללית לבין יישום ממשי. אם כן, באיזה אופן ההבנות האלה מתרגמות להתנהגות? אני אחראי להגשים את רצונותיי - עלי לקחת אחריות לפתח וליישם תוכניות להשגת מטרותיי. אם לצורך כך אני זקוק לשיתוף פעולה מאחרים, עליי לגלות ולכבד את האינטרסים והצרכים שלהם. אף אחד לא חייב לי כלום. בנוסף אני אחראי להיות מודע לכך, במידה ואני צריך עזרה ולבטא זאת ולפעולבהתאם. אני אחראי לבחירותיי ולפעולותיי - בהקשר כאן אין הכוונה לקבל על עצמך אחריות מוסרית או אשמה, אלא להכיר באחריותך כגורם המרכזי בחייך. אם בחירותי והתנהגותי הם שלי, אז אני מקורם. עליי להפנים עובדה זו ולהישאר מחובר לזה בזמן שאני פועל ובוחר. כנ"ל ביחס לקשרים של המנהל עם עמיתים, עם הממונים ועם הכפיפים אליו. על המנהל לשאול את עצמו: האם אני אחראי לקיום או אי קיום הבטחות שאני מבטיח? האם אני לוקח אחריות למידת הבהירות שבה אני מבטא את עצמי? האם אני בודק האם הבינו אותי? לכך שאני מדבר בקול רם וברור? האם אני אחראי למידת הרציונאליות בהתנהלות שלי עם אחרים? אנו מתחמקים מאחריות כשאנו מאשימים אחרים בהתנהגותנו, כמו עם "היא משגעת אותי" "הוא לוחץ לי על כל הכפתורים" הייתי מתנהג בצורה סבירה אילו רק היא הייתה... " אני אחראי לסדר העדיפויות שלי בחלוקת הזמן שלי - המידה שיש התאמה או חוסר התאמה בין הערכים המוצהרים שלי לחלוקת הזמן שלי, הינה באחריותי. אם אני טוען שהמטרה החשובה ביותר בעבודתי היא למצוא קליינטים חדשים אך 90% מזמני מתבזבזים 'בטריויה משרדית' שגורמת לתפוקה נמוכה, עלי לבחון מחדש כיצד אני מחלק את זמני. אחריות קשורה מאוד לערכים שלי והיא ביטוי להם. אני אחראי לדברים המשמעותיים ובעלי הערך בחיי, הערכים בהם אני מאמין ואשר חשובים בעיני. ומתוך הכרה ומודעות בכך אני פועל. האחריות תכוון אותי לפעול ולהתנהג בהתאם. ולכן, לקיחת אחריות מקנה לי כוח ועוצמה. זה לקחת את חיי בידי. זה לפעול מתוך בחירה. לפני לקיחת אחריות זו, זה נראה כמעמסה, אחריה אני מגלה שזה משחרר אותי לחופשי. הבהרה חשובה אין הכוונה שאדם אף פעם אינו נפגע מתאונה, או בגלל אנשים אחרים. אין הכוונה שאדם אחראי לכל דבר שקורה לו. אם אקח אחריות לדברים שמחוץ לשליטתי, ביטחון עצמי וערך עצמי יפגעו. חלק חשוב של בטחון עצמי וערך עצמי הינה ההבנה שאני אחראי ללמוד להבדיל בין המקרים. אקטיביות אחריות אישית מתבטאת בגישה אקטיבית בעבודה (ובחיים) בניגוד לגישה פאסיבית. כאשר מתעוררת בעיה, אנשים אשר לוקחים אחריות אישית שואלים: "מה אני יכול לעשות? איזה אפשרויות אפשריות עבורי? מה לא לקחתי בחשבון? איפה טעיתי בחישוב? איך אני יכול לתקן את המצב? " הם אינם מוחים ומתלוננים, הם באוריינטציה של פתרון. בכל ארגון ישנם שני טיפוסים בהקשר זה: אלו המחכים שמישהו אחר ימצא פתרון ואלו הלוקחים אחריות למצוא אותו. פרודוקטיביות אין אפשרות לחיות מתוך אחריות אישית ללא מטרות פרודוקטיביות. בעזרת עבודה אנו תומכים בקיומנו. אנושיותנו גדלה עם תרגול האינטליגנציה שלנו למימוש מטרות מועילות. נכון שאנו מוגבלים להזדמנויות שנכרות בדרכנו, אך בכל מצב נתון אלו המתרגלים אחריות אישית נוטים לשאול: מה צריך להיעשות? איך אפשר לשפר את מצבי (את המצב) ? איך אפשר לעבור את המחסום הזה? מה השימוש הטוב ביותר באנרגיות שלי בסיטואציה הזו? אם כן אחריות אישית מתבטאת בגישה אקטיבית לחיים, בהבנה שאף אחד בעולם לא מתקיים כדיי שאנו לא נצטרך לדאוג לעצמנו, ובהבנה שללא עבודה, עצמאות אינה אפשרית. שיתוף באחריות המנהל צריך להיות בעל מודעות עצמית גבוהה. אדם היודע מהן חולשותיו כמו גם מהן עוצמותיו יודע שהוא צריך להיות חברותי ולסמוך על אחרים. המשמעות של שיתוף באחריות היא ליצור עבודת צוות ושיתוף בידע שלך. מנהל אידאלי הוא בעל גמישות מחשבתית ומסוגלות לקבל את האחר, לקבל דעות וגישות שונות משלו. הגישה הרוחנית תראה את הפרט והארגון בתוך הקשר וכחלק מהחברה, מהטבע ומהיקום. היא תיתן עדיפות לחיבור הדדי, לאחריות, לצמצום האגו ולהגבלת היצרים - כולל תאוות הבצע. במקביל היא תתרום לפיתוח יכולות של אהבה, סובלנות, נתינה, חמלה ותמיכה בחלש ובנפגע. כלומר, אם אתה מנהל אנשים, הסיכוי שתשיג מעובדיך ביצועים טובים יותר הוא אם תקשיב ותאפשר לעובד לבטא את ערכיו ויכולותיו. זיהוי הערכים, יבהיר את האחריות שיש לעובד, ואת המטרות הנובעות מאחריות זו. כאשר לאחר מכן צריך לבנות תהליכים שישיגו את התוצאות שאתה רוצה להגשים. וכך העובד פועל מתוך בחירה ומוטיבציה פנימית ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... בעל רווחים משניים. לדוגמא אשת מכור אשר על אף תלונותיה לגבי ההתמכרות ממשיכה לספק לו כספים לקניית הסם, ומאפשרת לו להשתמש בהם בבית - כך היא חשה בשליטה, וערכה העצמי מושתת על התחושה שזקוקים לה. מנגד המכור נהנה מהאפשרות שלו להמשיך בהתמכרות, מסיר מעצמו אחריות אך במחיר שהוא נשאר תלוי בה וחלש. דוגמא נוספת, אם המגוננת על בנה המכור, קונה לו אלכוהול, משלמת את חובותיו, מבקשת ממנו רק שיישאר איתה ולא יצא מהבית כדי שלא "יסתבך" או יעשה "בושות". האם מרגישה שבנה נזקק לה ושהיא לא נשארת "לבד" והוא מבחינתו יכול לשתות אלכוהול כאוות נפשו ו"ליהנות" מהישארותו ... לאחר. ויש להם צורך להרגיש שנזקקים להם. מעורבות היתר והניסיון לשלוט במכור ובהתמכרותו מספקים לשותפי התלות אשליה של כוח ושל שליטה - אך בפועל מצב זה אינו ניתן לשליטה. הגמילה מההתמכרות אינה יכולה להגיע ממקור חיצוני אלא מתוך התגייסות פנימית של המכור לקחת אחריות על השינוי. שותפת התלות (לרוב מדובר על נשים, אך בהחלט ייתכנו שותפי תלות גברים) מארגנת את חייה סביב צרכיו של המכור וכך מסיחה את דעתה מהתמודדות עם הצרכים, הכאב והריקנות שלה עצמה. פעמים רבות שותפת התלות תופסת עצמה כקורבן או כקדושה מעונה, היא עשויה לעסוק באופן מוגזם וכפייתי בהתמכרות של בן משפחתה המכור; ההתנהגויות יכולות לבוא לידי ביטוי בלקיחת אחריות על הנזקים הנגרמים עקב ההתמכרות, ניסיון להסתיר את ההתמכרות ולחפות על המכור מול הסביבה, ניסיון לשלוט בהתמכרות - לעקוב אחרי המכור, לריב איתו, להעניש... למעשה מבחינה פסיכולוגית והתנהגותית ניתן להמשיל את שותפת התלות ל"מכורה". מעין התמכרות לאדם אחר. התלות השיתופית היא מצב הקיים הרבה ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... המודעת מאפשרת הזדמנות לחוות מחדש, בסביבה תומכת, אירועים שהודחקו, ולמצוא להם פתרונות בריאים יותר וחיוביים יותר. המשך הנשימה לאותם אזורים בגוף הנושאים את הכאב או הזיכרון המכאיב, מאפשר את הבראתם ושיקומם. בטיפול אנו משתחררים ממחשבות שליליות ונוטעים מחשבות חיוביות ובכך יוצרים מציאות חדשה: מחשבה חיובית יוצרת מציאות חיובית. הריפוי נובע מלקיחת אחריות על חיינו, מהתמודדות עם התנגדויות ומאבקים פנימיים ומהתמסרות לתהליך. כתוצאה מכך משתחרר כל מחסום המעכב את הזרימה הטבעית בגוף. השקט הפנימי, הבהירות והשלווה המופיעים לאחר שוויתרנו על ההתנגדות ועל המאבק הפנימי מאפשרים חיים מלאים ואת מימוש הפוטנציאל הטמון בנו ומביאים לחיים מתוך אהבה כנה. בקורס נשימה מודעת המתקיים ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... לפריצת דרך איך אתה הולך לקחת אחריות וליצור את המציאות שלך? אתה ורק אתה אחראי על חייך, מהיום ניתנת לך הזכות לבחור את עצמך מחדש. איך אתה הולך לעשות את זה, איך אתה הולך לקחת אחריות וליצור את המציאות שלך? בכל פעם שמשהו אינו מתנהל כמתוכנן, לבן האדם נוח להאשים אחרים, להאשים את הנסיבות או אפילו את עצמו, ובכך הוא מחמיץ הזדמנות אדירה ללמוד ולא לוקח אחריות למעשיו. להתנהגות כזו של האשמות ואי לקיחת אחריות אפשר לקרוא התנהגות קורבנות. כאשר בן האדם מאשים ולא לוקח אחריות הוא מפגין חוסר בטחון בתהליך החיים. כל פעם שמשהו לא מצליח לך זו הזדמנות אדירה עבורך ללמוד ולצמוח. העולם מתקדם ע"י למידה מטעויות! כאשר בן האדם מאשים מישהו אחר הוא מסיר את האחריות מעליו והוא מעביר אותה למישהו אחר, הוא נותן לאותו אדם כוח ושליטה על מה שקרה. למשל, "אימא שלי נטשה אותי שהייתי קטן ולכן יש לי פחד נטישה". גם כאשר בן האדם מאשים את עצמו ולוקח אחריות על עצמו זוהי התנהגות קורבנית. כי במצב זה בן האדם לוקח את השליטה על מה שקרה אליו וחושב שיש לו את היכולת להשפיע על התוצאות. הוא מייסר את עצמו על שיכל לפעול אחרת והוא נמצא במצב של מסכנות. בן האדם יכול לבחור רק את ההתנהגות שלו - זוהי אחריות, אבל הוא לא יכול לדעת מראש אם הדרך הזו תביא אותו לתוצאה המבוקשת. כאשר בן האדם מאשים את הנסיבות הוא מצדיק למעשה את מה שקרה. כל אלו יכולים להיות מאוד נכונים, אך במצב כזה נחסמת הלמידה. בינוניים הם אנשים, שמשחקים את משחק הקורבן ולא לוקחים אחריות. אני לא אומר שהם קורבן, אין קורבנות, אלא משחק או הצגה של קורבן. משחק הקורבן זה לתרץ תירוצים, להאשים אחרים, להתלונן ולהאמין לסיפורים של עצמי. משחק הקורבן זה אומר למלמל מלמולים - כל הזמן יש מן רעש כזה של תלונות. "בשביל מה אני ... שאתה מרים את היד או שלא. "שינוי זה לא פשוט" - זה הכי פשוט להגיד ששינוי זה לא פשוט. אין שום שינוי בלהגיד ששינוי זה לא פשוט. "אני רוצה" - אין שום משמעות בלרצות, כולם רוצים. אין בזה שום מחויבות אין בזה שום אחריות אין בזה שום אינטגריטי. "משעמם לי" מי האדם שאתם משועמם ממנו? זוהי הבחירה שלך להיות מתעניין או משועמם. "לא עמדתי במשימות שלי", "לא עשיתי שיעורי בית", "היו לי בעיות לעשות שיעורי בית", "ציפיתי שהכל יקרה מהר יותר". מה זה מהר? ביחס למה? כל זה קורבנות. מהי הסיבה לכל זה? למה בן האדם משחק את המשחק הזה ולא לוקח אחריות? בן האדם משחק את המשחק הזה, כדי להישאר במקום שהוא מכיר. תחושות של האשמה תחושות של כאב, תסכולים כל אלו הם משחק שאנחנו משחקים אותו כדי להישאר במקום, במקום המוכר והידוע לנו. כל החשיבה וההתנהגות הקורבנית הזו מייצרת תוצאה אחת בלבד והיא תקיעות. אחריות זה לשאול שאלות מעצימות. מה עוד אני יכול ללמוד מזה? מה עוד אני יכול ללמוד עכשיו? מה עוד דבר אחד שאני יכול ללמוד? אחריות זה כשאני אומר לעצמי "אוקי, אלו הנסיבות שלי. "ומתוך זה שואל את עצמי את השאלות הבאות: "לאן אני רוצה להגיע? ומה אני עומד לעשות עכשיו? " אחריות זה לדעת מה אני רוצה ולאן אני רוצה להגיע. מצליחנים הם אנשים שלוקחים אחריות על החיים שלהם והם יודעים שהם היוצרים של החיים שלהם. יש שם שלוש פעולות שחוזרות על עצמם. הצבת מטרה, תוכנית פעולה, פעולה. הצבת מטרה, תוכנית פעולה, פעולה. הצבת מטרה, תוכנית פעולה, פעולה. וככה כל הזמן. ייצור אחראי הוא ייצור משעמם לחלוטין, שוב ושוב ושוב. להציב מטרה ליצור תוכנית פעולה ולפעול. לא מעניין אותו שום דבר, חוץ מלהסתכל עוד הפעם לעבר המטרה הבאה שלו ולפעול. אין שם זמן, לא לתירוצים, לא לבילבולים, לא ללמה לא, אחריות מאה אחוז. המסע שלך קורה בדיוק מהמקום בו אתה נמצא. במה אתה בוחר? האם אתה בוחר לקחת אחריות על החיים שלך ולפעול לכיוון אליו אתה רוצה להגיע? האם אתה בוחר להיות מצליחן? אחריות זה הזכות שלך לפעול אחרת. אחריות זה לשים בין האירוע לתגובה שלך את אפשרות הבחירה. אירוע - בחירה - תגובה איך אתה בוחר להגיב לאירוע? מי אתה בוחר להיות באותו הרגע ומתוך זה מהי התגובה שלך לאירוע? בחר בהצלחה! בחר את עצמך! בחר את התגובות שלך! בחר לקחת אחריות! ותתחיל לקבל תוצאות אחרות בחייך. כעת יש לך את העיקרון ליצירת פריצת דרך - אחריות.◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... מצפון. מי שבא לטיפול זוגי לשקם את יחסיו בעקבות בגידה זקוק להבנה מעמיקה של עצמו - למה נהג או נהגה כפי שנהג. ההסבר חשוב כדי לעבור ממצב נפשי של אשמה נטו (שעלולה להוביל את האדם לניתוק רגשי או תוקפנות מוחצנת) למצב של לקיחת אחריות לתיקון ושינוי. הסיפור חשוב כשלב לקראת השלב הבא בו יעסקו בני הזוג באופן הרבה יותר מאוזן בבעיותיהם הזוגיות ובפגיעותיהם ההדדיות טרם מעשה הבגידה. אבל טרם שנעבור לשלב בדיקת היחסים עלינו לקיים דיאלוג על הקונפליקט הקיים בתוכנו בין אהבה רומנטית לבין מחויבות ארוכת טווח. שלב שלישי: בחינת הקונפליקט בין אהבה ... הפגיע שבסך הכל מחפש אהבה והקשבה. פרק זה בתהליך השיקום הוא הכרחי כדי לעבור הלאה מהמשבר שפקד את בני הזוג לשלב הבדיקה של הקילקולים "הקטנים" שהרחיקו אותם זה מזו עוד טרם הבגידה. על הגבר ללמוד מהו שיתוף ביחסים, מהי אחריות על ניהול בית, מהו הכאב של אשה המרגישה נטושה כאשר הוא נעדר מחיי משפחתו. על האשה ללמוד על הלחצים הפועלים עליו כגבר בחברה הישגית, על קשייו לבטא את עצמו מהבחינה הרגשית, על הרגלי שתיקותיו, על פחדיו מהאשה החדשה, החזקה, האסרטיבית ועוד. אני מוצאת כי השימוש במודעות המיגדרית ההדדית כאשר היא מתרחשת בטקט, תוך כדי ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... הרי שבמציאות בכל רגע יכול כל דבר להיעלם מחיינו או להשתנות. הידוע הינו בלתי ברור באותה מידה כמו הבלתי - ידוע - אלא שהידוע והקיים אינם דורשים מאיתנו כל מאמץ חדש. יתרה מזאת, אם נתאמץ וניצור שינוי, אין שום ערבות שהשינוי ייצא כפי שרצינו שייצא. לכן רבים מאיתנו אינם לוקחים יוזמה ואחריות ואינם משנים את המצב הקיים. קשה ומגבילה ככל שתהיה המציאות בה הם חיים, בני האדם נשארים באותה עבודה, אותה זוגיות (או חוסר זוגיות) או בכל מציאות אחרת אשר נוכחת בחייהם. "אם אינני לוקח יוזמה ואחריות, הרי שהימצאותה של מציאות מגבילה וקשה איננה בתחום אחריותי" אנחנו אומרים לעצמנו, מה שמאפשר לנו להישאר במקום ולהתלונן. לא רבים הם האנשים ברי המזל, אשר יזדמן בחייהם אותו אדם חכם ש"ימכור את פרתם" וישנה עבורם את המציאות. בעודנו בטוחים, שאיננו לוקחים אחריות על השינוי, הרי למעשה הבחירה להשאיר את המציאות כמו שהיא, היא בעצמה נקיטת יוזמה ולקיחת אחריות על המציאות, שהרי בכל רגע נתון יכול בן האדם לבחור בחירה שונה, שתשנה את אורח חייו. שינוי מהמצב הנוכחי למצב אחר עשוי להיות מאתגר ולעיתים אף קשה, אך אם נשווה זאת לעוצמה אותה נחוש כאשר 'ניקח את המושכות לידיים' ונעשה כל דבר על מנת לשנות את שביכולתנו לשנות, או אם נסתכל על הסיפוק מהצלחות קטנות בדרך ומהידיעה שיש לנו מטרה ורצון להגשים את עצמנו, ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...

מאמר מלא כאן תקציר◄ ... שאינו נתון כלל לשינוי של האדם, היא גישה דטרמיניסטית. גישה המעמידה את האמונה כביטוי ישיר לבחירה ערכית של האדם היא אקזיסטנציאליסטית (קיומית). חינוך מכוון רוב החברות האנושיות עושות שימוש בחינוך באופן מכוון, כדי לשמר את מערכות האמונה שלהן. כאמור, החינוך משפיע באופן תמידי, גם בלא שיהיה מכוון, אך תופעה זו מהווה לקיחת אחריות על תהליך זה. חינוך זה מתבטא עוד מגיל צעיר ביותר, על ידי המשפחה, אך נעשה גם בבתי הספר. מרבית החינוך מן הסוג הזה נעשה בקבוצות השתייכות קטנות (משפחה, כיתה וכו'), אך חלקו נעשה בשימוש באמצעי תקשורת המונים. גם כאן, תקשורת ההמונים משמשת לחינוך לאמונה מסוימת גם כאשר אינה מכוונת לכך (לדוגמה: פרסום למכירת דירות נופש מעמיק את האמונה כי חופש נובע מנוחות ולא מתהליכים אחרים). שימוש מכוון באמצעי תקשורת המונים ... ◄לחץ כאן למאמר המלא לקריאה...