בבית המקדש, ייבנה במהרה בימינו, היו כלים שונים. הכלים נמשחו בשמן המשחה ע"מ לקדשם וע"מ שהם יקדשו, אשר יבוא בתוכם.

לכל עניין, מידה, הכלי שלה, כלי המקדש את הבא בתוכה. ההתקדשות בהיות הכלי התואם את מילואו.

חג השבועות, כשמו כן הוא, חג של שבוע הרבה, היינו חג שמקור ענינו הינו השבוע, מילוי הכלים, הכלת השפע.

התורה מצווה וספרתם לכם ממחרת השבת שבע שבועות תמימות תהיינה. הציווי למנות שבועות. הימים הנספרים אין בהם משל עצמם, מהותם הינה בהיותם חלק ומרכיב לשבוע.

ימי ספירת העומר, 7 שבועות הינם הכנה לקראת המילוי הגדול של הכלי, התורה.

השבוע הינו כלי, כלי מחזיק ברכה, בניית הכלי, השבוע, מביאה לידי היכולת לקבל ולהכיל הברכה, השבת. או' הגמ' אמר לו הקב"ה למשה משה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיע אותם. השבת הינה הברכה השפע, כדי להכילו יש לבנות כלי מתאים, כגודל הכלי כך השפע הבא אל תוכו. בנין השבת הינו ימי השבוע, בכל יום ויום נבנה חלקו של הכלי, בשבת, שבת וינפש. הכלי מוכן, ניתן למלאות בו השפע האלוקי.

כך שבועות הספירה הינן הכנת הכלי הגדול השלם. מנין השבועות, הינו מנין הכלים אותם אנו מכינים לקראת קבלת השפע האלוקי, שפע לא מוגבל, התורה.

חג השבועות, יום מתן תורה. תורה היא השפע במשך 7 שבועות אנו מכינים את הכלי. הגענו לשלמות הכלי, בחג השבועות ימולא בשפע.

חג השבועות כידוע מתקשר גם לענין הגרות בישראל, רות המואביה בראותה, בהבנתה או' לנעמי עמך עמי ואלקיך אלוקי. אמירה זו של נעמי מביעה בקשה לקבל השפע האלוקי האמיתי. באמירה זו יוצרת נעמי הכלי אשר ראוי וניתן למלאותו. ללא אמירתה זו, לא היתה יכולה לקבל השפע, שכן גוי ששבת חייב מיתה. גוי אין לו הכלי המתאים שיכול להכיל המתנה שיש לקב"ה בבית גנזיו, אותה נתן לעם ישראל.

יהי רצון שנזכה למלאות כלינו, כפרט וככלל, עד בלי די