הפרעות אכילה מתארות תופעות בהן האדם עסוק באופן כפייתי בנושאי האכילה, תוך פגיעה ברורה במהלך החיים וגרימת נזק נפשי וגופני. לרוב תהיה הכחשה של ההתנהגות וחוסר יכולת לשלוט בה.
בהפרעות אילו האכילה נובעת מתוך מצוקות נפשיות ושאר מניעים פסיכולוגיים ולא מתוך הצורך לספק רעב.
שלוש מהתסמונות הנפוצות הינן: אנורקסיה נברוזה, בולמיה נברוזה (בולמוס אכילה) והשמנת יתר.
אנורקסיה נברוזה:
הפרעת אכילה זו מאופיינת בפחד מהשמנה, בירידה דרסטית במשקל הגוף ובעיסוק כפייתי במשקל. הדרך להוריד במשקל ולשמור עליו היא באמצעות הרעבה עצמית, לקיחת חומרים משלשלים, הקאות ופעילות ספורטיבית מוגזמת.
בהפרעה זו קיימת תפיסה מעוותת של הגוף, האדם חווה עצמו כשמן על אף משקלו הנורמלי או הרזון. כמו כן בקרב הבנות תהיה הפסקה של הוסת.
הנזק הבריאותי נובע מהירידה במשקל ובמקרים קיצוניים עלול להוביל למוות.
כ - 95% מבין הסובלים מהתסמונת הינן נערות. אך התסמונת קיימת גם בקרב בנים ובקרב האוכלוסייה הבוגרת יותר.
ההפרעה מתפתחת כאשר נערה (או נער) מחליטה יום אחד, לעיתים בעקבות אירוע סביבתי אשר פוגע בתדמיתה, להתחיל בדיאטת הרזיה. בתחילת הדיאטה היא משקיעה מאמצים בהורדת המשקל ונאבקת גם בתיאבון הטבעי, אולם בהמשך נעלם התיאבון.
בולימיה נברוזה (בולמוס אכילה):
תסמונת זו מתאפיינת בהתקפי זלילה חוזרים ונשנים, אשר מיד לאחריהן תבוא דרך קיצונית לאזן את אכילת היתר באמצעות הקאות, לקיחת חומרים משלשלים או פעילות ספורטיבית קשה להורדת הקלוריות.
גם בהפרעה זו קיים העיסוק האובססיבי בניסיון לשלוט במשקל הגוף, אם כי בד"כ קשה לזהות את הבעיה כיוון שמשקל הגוף נותר תקין. כמו כן פעילות האכילה מתבצעת בסתר בשל הבושה המתלווה לכך, ולרוב תהיה הכחשה של הבעיה.
כמויות האוכל בהתקף הזלילה הן גדולות, עשויות להגיע לאלפי קלוריות ואף לאכילת אוכל קפוא - מה שעומד על גבול ביקורת המציאות.
התקפי האכילה מהוות דרך להתמודד עם רגשות של בדידות, חרדה, דיכאון ושעמום, ולפרוק את המתח הנובע מהן. לאחר ההתקף תהיינה תחושות של גועל עצמי ואשמה.
השמנת יתר:
תסמונת זו מתאפיינת באכילת יתר אשר מובילה לעודף משקל (מעל ל - 20% מהמשקל התקין).
אכילת היתר עשויה להיות אמצעי של התמודדות עם מצבי דחק, חרדה, שעמום ודכדוך. היא עשויה לנבוע מהרגלי אכילה לקויים במשפחות ומתוך מניעים פסיכולוגיים הקשורים למערכות היחסים הקרובות. בנוסף לעיתים הורים נוטים לפתור תחושות מצוקה של ילדיהם באמצעות האכלה, ובגיל מאוחר דפוס זה ימשיך והאדם יאכל על מנת לספק צורך רגשי של הרגעה, נחמה ומילוי ריקנות.
מלבד הפגיעה בדימוי העצמי, התסכול והמצוקות הנפשיות, קיימים סיכונים בריאותיים כגון התפתחות מחלות לב, יתר לחץ דם, סכרת ושומנים בדם.
הפרעות האכילה פוגעות באיכות החיים, ועלולות להוות סכנה בראותית עד כדי מוות. לא תמיד יש את הידע או היכולת להתמודד לבד עם המצב. חשוב לפנות לעזרה טיפולית ולייעוץ מקצועי על מנת ללמוד לטפל בתסמונות ולהגיע לרווחה אישית.
בהפרעות אילו האכילה נובעת מתוך מצוקות נפשיות ושאר מניעים פסיכולוגיים ולא מתוך הצורך לספק רעב.
שלוש מהתסמונות הנפוצות הינן: אנורקסיה נברוזה, בולמיה נברוזה (בולמוס אכילה) והשמנת יתר.
אנורקסיה נברוזה:
הפרעת אכילה זו מאופיינת בפחד מהשמנה, בירידה דרסטית במשקל הגוף ובעיסוק כפייתי במשקל. הדרך להוריד במשקל ולשמור עליו היא באמצעות הרעבה עצמית, לקיחת חומרים משלשלים, הקאות ופעילות ספורטיבית מוגזמת.
בהפרעה זו קיימת תפיסה מעוותת של הגוף, האדם חווה עצמו כשמן על אף משקלו הנורמלי או הרזון. כמו כן בקרב הבנות תהיה הפסקה של הוסת.
הנזק הבריאותי נובע מהירידה במשקל ובמקרים קיצוניים עלול להוביל למוות.
כ - 95% מבין הסובלים מהתסמונת הינן נערות. אך התסמונת קיימת גם בקרב בנים ובקרב האוכלוסייה הבוגרת יותר.
ההפרעה מתפתחת כאשר נערה (או נער) מחליטה יום אחד, לעיתים בעקבות אירוע סביבתי אשר פוגע בתדמיתה, להתחיל בדיאטת הרזיה. בתחילת הדיאטה היא משקיעה מאמצים בהורדת המשקל ונאבקת גם בתיאבון הטבעי, אולם בהמשך נעלם התיאבון.
בולימיה נברוזה (בולמוס אכילה):
תסמונת זו מתאפיינת בהתקפי זלילה חוזרים ונשנים, אשר מיד לאחריהן תבוא דרך קיצונית לאזן את אכילת היתר באמצעות הקאות, לקיחת חומרים משלשלים או פעילות ספורטיבית קשה להורדת הקלוריות.
גם בהפרעה זו קיים העיסוק האובססיבי בניסיון לשלוט במשקל הגוף, אם כי בד"כ קשה לזהות את הבעיה כיוון שמשקל הגוף נותר תקין. כמו כן פעילות האכילה מתבצעת בסתר בשל הבושה המתלווה לכך, ולרוב תהיה הכחשה של הבעיה.
כמויות האוכל בהתקף הזלילה הן גדולות, עשויות להגיע לאלפי קלוריות ואף לאכילת אוכל קפוא - מה שעומד על גבול ביקורת המציאות.
התקפי האכילה מהוות דרך להתמודד עם רגשות של בדידות, חרדה, דיכאון ושעמום, ולפרוק את המתח הנובע מהן. לאחר ההתקף תהיינה תחושות של גועל עצמי ואשמה.
השמנת יתר:
תסמונת זו מתאפיינת באכילת יתר אשר מובילה לעודף משקל (מעל ל - 20% מהמשקל התקין).
אכילת היתר עשויה להיות אמצעי של התמודדות עם מצבי דחק, חרדה, שעמום ודכדוך. היא עשויה לנבוע מהרגלי אכילה לקויים במשפחות ומתוך מניעים פסיכולוגיים הקשורים למערכות היחסים הקרובות. בנוסף לעיתים הורים נוטים לפתור תחושות מצוקה של ילדיהם באמצעות האכלה, ובגיל מאוחר דפוס זה ימשיך והאדם יאכל על מנת לספק צורך רגשי של הרגעה, נחמה ומילוי ריקנות.
מלבד הפגיעה בדימוי העצמי, התסכול והמצוקות הנפשיות, קיימים סיכונים בריאותיים כגון התפתחות מחלות לב, יתר לחץ דם, סכרת ושומנים בדם.
הפרעות האכילה פוגעות באיכות החיים, ועלולות להוות סכנה בראותית עד כדי מוות. לא תמיד יש את הידע או היכולת להתמודד לבד עם המצב. חשוב לפנות לעזרה טיפולית ולייעוץ מקצועי על מנת ללמוד לטפל בתסמונות ולהגיע לרווחה אישית.
050-3331-331