הבחירה למעשה קיימת כל עוד אנחנו חיים גם אל מול אותו בן זוג שבחרנו.

החיים מזמנים מפגשים נעימים פחות או נעימים יותר עם אותו בן זוג עד שאתה מבין שבחרת את הטוב ביחד עם הרע - שזו עיסקת חבילה. כשזה טוב - אז טוב וכזה רע - יש נקודה שבה אין מה לעשות וצריך פשוט להרפות ולתת לזה לעבור. באהבה בשונה מההתאהבות אנו רואים באחר גם את הצדדים הפחות יפים ובכל זאת בוחרים בו לצדנו. כדי לא לבזבז הרבה אנרגיה בלנסות לשנות את האחר ואת הצדדים הפחות "טובים" שלו (טובים= מתאימים לנו) אפשר אולי להניח לזה באותו רגע ולמצוא את הצדדים הטובים בעבורנו (טובים= מתאימים לנו) היכן שהם נמצאים בעולם. לדוגמא: אם בן זוגי הוא מאוד חכם אך לא רגיש במיוחד, אז אפשר לחפש ולמצוא את הרגישות בעולם היכן שהיא מתבטאת, דוגמא הפוכה: אם בן זוגי הוא מאוד לדוגמא רגיש אך די עצלן, אפשר לחפש ולמצוא את החריצות במקום אחר בעולם היכן שהיא מתבטאת. ככה עם קצת סבלנות, הבחירה שבחרנו (בן הזוג) תקבל את המימדים האמיתיים ותהיה פחות טוטאלית. כי הצפיה שהבן זוג ימלא את כל עולמי

היא ככל הנראה מעט אשליה... הוא רק בן - אדם.