לדעתי הדבר הזה נכון, היות ולכל אחד יש את הקצב שלו בחיים. לדוגמא: אנשים מתפתחים כל אחד בדרך אחרת, כל אחד מתחיל להתפתח מגיל קצת שונה. וכן, גם בתחום ההבנות, כל אחד מבשיל בזמן שלו, ולכל אחד יש את קצב ההתפתחות האישי שלו.
התהליך הזה הוא טוב ובריא, האדם נבנה לאט לאט כמו שאדם נולד ומתפתח עד שגודל. לכל אחד את את הקצב שלו ולכל אחד יש את הדרך שלו להתפתח.
כל אחד מתפתח בתחומו לאט, לעתים הוא מחליף דעות עד שהוא מוצא את המקום שאליו הוא שייך. בכל תחום אדם עשוי להחליף דעות אפילו כמה פעמים עד שהדברים מתיישבים אצלו טוב יותר, והתהליך ההתפתחותי ממשיך תמיד.
והרעיון הוא שלכל אחד יש תחום שלו והבנות שלו, ואין מה לדאוג שהדברים אינם זזים מהר כפי שרוצים, כי אלו כפי שאמר יואב זילכה אלו כאבי גדילה והאדם עובר אותם וגודל בהבנות שלו ומתפתח בהתפתחות אישית בקצב הולך וגדל. אין מה לדאוג.