הדבר הלא נכון לעשות הוא לומר, אני לא מתחיל את הפרוייקט ומחכה עד שיבוא המורה המתאים, או עד שיבוא הזמן המתאים. הזמן הזה עכשיו לא מתאים להצלחה בשנת 2012 בדיוק באוגוסט ב - 1 באוגוסט לאחר תחילת האולימפיאדה אהיה מוכן. איך אני יודע? כי צריך להיות שינוי. נכון שזה נשמע מופרך?

אדם מחכה לזמן שיקרה משהו אבל, הוא בינתיים לא עושה עם עצמו כלום ולכן, לא מתקדם לשום מקום. הוא מחכה שיבוא המועד החדש ללימודים ואז הוא יעשה את מה שהוא רוצה, ואח"כ שוב הוא לא מוכן לדברים ואז נופל ואומר לעצמו במועד הבא אעשה כך וכך. והכל חוזר על עצמו פעם אחר פעם הלקח לא נלמד.

הלקח שצריך להילמד הוא שהתאריך הוא רק מספר ותו לא, האדם מכין את עצמו לדברים ולא התאריך מכין אותו, ולא הציפייה שמישהו יבוא לקראתו תוציא אותו מהמצב כי האני הפנימי שלו יודע שהוא לא יכול לברוח מעצמו ולא השקיע באמת את המאמץ האמיתי שלו ולא מנצל את הפוטנציאל - על עצמו הוא לא יכול לעבוד.

ולכן, הדבר הנבון באמת זה ללכת על כל הקופה בעניין הזה ולהיות הכי מאושר שיש. פשוט, קצר ולעניין. השאר לא חשוב.