והמיומנות להסתגל לשינויים ולא להיתקע ו"לקפוא" מפחד מכל שינוי או התחלה חדשה משחררת את הנחות היסוד השגויות לדרכן ואותנו לדרכנו להינות מהדברים כפי שהם.

ולכאורה יש סתירה כיצד תתכן הבנת התמונה המלאה עם עניין של לא להיתקע במקום? הרעיון הוא לעשות מה שצריך לעשות, וגם אם יש לבטים קודם כל, לעשות את הדבר ואז לא משנה, כי בין כה האדם מבין טוב יותר את התובנות שהגיע אליהן מבחינת יישום מעשי ולכן היישום המעשי עוזר לו להבין את הדברים שהוא מבין טוב יותר.

ונניח והאדם אינו בטוח, הוא מנסה, ובודק ויודע יותר לאחר ניסיון. הוא ניסה וכעת הוא יודע יותר ולכן, נצמד לעיקר וזונח את הטפל.

ואיך כל זאת? ע"י היצמדות אל האמת. ואיך? ע"י הסתכלות על הדברים כפי שהם. הסתכלות על המציאות כפי שהיא ושהאדם יקבל את עצמו כפי שהוא ואת המציאות כפי שהיא. ומכאן הדרך לכך שהדברים יצליחו הכי קצרה כי לא איכפת לאדם כמה ייכשל העיקר הוא במאה אחוז מקיים את ייעודו בחיים. והעיקר המטרה הפנימית ביותר של האדם.

וכאשר האדם עושה את מה שהוא אוהב ע"י שהוא אוהב את מה שהוא עושה, כך הוא בעצם נהנה ממה שיש לו עכשיו.

כפי שאמר רבי נחמן מברסלב: כשאדם יודע שכל מאורעותיו הן לטובתו זאת הבחינה היא מעין העולם הבא.