שיפוטיות, האשמה, חרטה וביקורת עצמית.
כשאדם מתבונן פנימה אל תוכו, הוא מגלה את עצמו. הוא מגלה את הרגלי החשיבה שלו, אמונות ופחדים, אלו נקראים קליפות. ובכל השגה או הבנה חדשה, הוא מנסה לנער מעליו את אותן הקליפות שמטרידות אותו וגורמות לו להרגיש רע.
להפסיק להתחרט. ואם כבר התחרטנו, אז אנחנו לא מתחרטים על זה.
ניקח לדוגמה עניין השיפוטיות העצמית. אדם ישב וחשב עם עצמו והגיע למסקנה שהוא מחמיר עם עצמו יותר מידי וגורם לעצמו להרגיש חרטה ואשמה לשווא.
ההיגיון אומר שאם הבנו שאין טעם שנמשיך לשפוט את עצמנו, להתחרט ולגרום לעצמנו לתחושה רעה, אין שום סיבה שנמשיך צורת החשיבה הזו. ובכל זאת, למרות ההבנה, השיפוטיות העצמית ממשיכה לנהל לנו את החיים והקליפה המדומה הזו לא מתנערת מאיתנו.
ולמה הדבר דומה?
אדם שהבין שאין לו שום צורך לעשן והחליט שהוא זורק את הסיגריות. יום למחרת הרצון שלו משך אותו ללכת לקנות קופסה חדשה, ואיך הרצון שלו פיתה אותו לעשן שוב?
הרצון אמר לאדם: תראה, נעשה דבר כזה, אתה תקנה קופסה אבל תעשן קצת סיגריות, כך שתרגיל את עצמך לאט לאט להפחית עם הסיגריות ועם הזמן אתה תפסיק. האדם בתמימותו הסכים להצעה, וכעבור תקופת זמו קצרה, הוא חזר לעשן כרגיל.
בדיוק באותו אופן דפוסי חשיבה שולטים בנו, אנחנו מבינים שזה עושה לנו רע ומחליטים להפסיק עם ההרגל ואז מגיע תירוץ חדש שגורם לנו להמשיך.
בכל דבר יש יתרונות ויש חסרונות.
עיקרון שחשוב להבין ולזכור, על כל תשובה יש שאלה חדשה ועל כל יתרון יש חיסרון, כמות היתרונות והחסרונות תמיד שווה. וזהו כלל ברזל, ולכן כאשר אנחנו שואלים את עצמנו שאלות לגבי כל עניין, אנחנו יוצרים התלבטות שמובילה לקונפליקט פנימי, מה שיכול לגרום לנו תחושת תסכול ולהרגיש חסרי אונים.
אם נבוא במשא ומתן עם עצמנו וננסה לעשות חישובים של יתרונות וחסרונות? המשא ומתן הזה בנינו לבין עצמנו עלול שלא להיגמר לעולם, כי על כל יתרון שנמצא, המוח ימצא לנו חיסרון כלשהו שיוביל אותנו לתחושת ספק.
על כל חיסרון, דעה בעד, דעה נגד כמו למשל יתרון כלשהו בזה שנפסיק עם הרגל מסוים, המוח ימצא לנו חיסרון שיערער לנו שוב את הביטחון העצמי וימנע מאיתנו לקחת החלטה. כלומר, על כל דעה שנציג, המוח יציג לנו דעה מנוגדת שמראה לנו בדיוק להפך. ועל כן, חשוב להיות החלטיים עם עצמנו ולא לנסות למצוא תירוצים או סיבות שמצדיקות את הבחירות שלנו.
וכעת לאחר שהבנו את העיקרון החשוב הנ"ל, עלינו להבין שבאופן דומה, גם בזמן שאנחנו שופטים או מאשימים את עצמנו, תמיד נוכל למצוא איזושהי נקודת מבט שתגרום לנו להרגיש אשמים, נקודת מבט שתציג אותנו באור שלילי, לעומת נקודת מבט המוצגת באור חיובי, ולכן עלינו להיות מודעים לזה ולשים לב לכך שאנחנו לא ממהרים להאשים את עצמנו מהר כל כך.
ולסיום, חשוב להבין את העניין לעומקו ובנוסף על כך, עלינו להתרגל לקחת החלטות בתקיפות הדעת ולא לנסות למצוא הסברים ותירוצים, אלא פשוט לקחת החלטה ולעשות מבלי להסס.
להפסיק להתחרט. ואם כבר התחרטנו, אז אנחנו לא מתחרטים על זה.
ניקח לדוגמה עניין השיפוטיות העצמית. אדם ישב וחשב עם עצמו והגיע למסקנה שהוא מחמיר עם עצמו יותר מידי וגורם לעצמו להרגיש חרטה ואשמה לשווא.
ההיגיון אומר שאם הבנו שאין טעם שנמשיך לשפוט את עצמנו, להתחרט ולגרום לעצמנו לתחושה רעה, אין שום סיבה שנמשיך צורת החשיבה הזו. ובכל זאת, למרות ההבנה, השיפוטיות העצמית ממשיכה לנהל לנו את החיים והקליפה המדומה הזו לא מתנערת מאיתנו.
ולמה הדבר דומה?
אדם שהבין שאין לו שום צורך לעשן והחליט שהוא זורק את הסיגריות. יום למחרת הרצון שלו משך אותו ללכת לקנות קופסה חדשה, ואיך הרצון שלו פיתה אותו לעשן שוב?
הרצון אמר לאדם: תראה, נעשה דבר כזה, אתה תקנה קופסה אבל תעשן קצת סיגריות, כך שתרגיל את עצמך לאט לאט להפחית עם הסיגריות ועם הזמן אתה תפסיק. האדם בתמימותו הסכים להצעה, וכעבור תקופת זמו קצרה, הוא חזר לעשן כרגיל.
בדיוק באותו אופן דפוסי חשיבה שולטים בנו, אנחנו מבינים שזה עושה לנו רע ומחליטים להפסיק עם ההרגל ואז מגיע תירוץ חדש שגורם לנו להמשיך.
בכל דבר יש יתרונות ויש חסרונות.
עיקרון שחשוב להבין ולזכור, על כל תשובה יש שאלה חדשה ועל כל יתרון יש חיסרון, כמות היתרונות והחסרונות תמיד שווה. וזהו כלל ברזל, ולכן כאשר אנחנו שואלים את עצמנו שאלות לגבי כל עניין, אנחנו יוצרים התלבטות שמובילה לקונפליקט פנימי, מה שיכול לגרום לנו תחושת תסכול ולהרגיש חסרי אונים.
אם נבוא במשא ומתן עם עצמנו וננסה לעשות חישובים של יתרונות וחסרונות? המשא ומתן הזה בנינו לבין עצמנו עלול שלא להיגמר לעולם, כי על כל יתרון שנמצא, המוח ימצא לנו חיסרון כלשהו שיוביל אותנו לתחושת ספק.
על כל חיסרון, דעה בעד, דעה נגד כמו למשל יתרון כלשהו בזה שנפסיק עם הרגל מסוים, המוח ימצא לנו חיסרון שיערער לנו שוב את הביטחון העצמי וימנע מאיתנו לקחת החלטה. כלומר, על כל דעה שנציג, המוח יציג לנו דעה מנוגדת שמראה לנו בדיוק להפך. ועל כן, חשוב להיות החלטיים עם עצמנו ולא לנסות למצוא תירוצים או סיבות שמצדיקות את הבחירות שלנו.
וכעת לאחר שהבנו את העיקרון החשוב הנ"ל, עלינו להבין שבאופן דומה, גם בזמן שאנחנו שופטים או מאשימים את עצמנו, תמיד נוכל למצוא איזושהי נקודת מבט שתגרום לנו להרגיש אשמים, נקודת מבט שתציג אותנו באור שלילי, לעומת נקודת מבט המוצגת באור חיובי, ולכן עלינו להיות מודעים לזה ולשים לב לכך שאנחנו לא ממהרים להאשים את עצמנו מהר כל כך.
ולסיום, חשוב להבין את העניין לעומקו ובנוסף על כך, עלינו להתרגל לקחת החלטות בתקיפות הדעת ולא לנסות למצוא הסברים ותירוצים, אלא פשוט לקחת החלטה ולעשות מבלי להסס.