שקט נפשי, חיים ללא כעס - חלק 3
* שקט נפשי, חיים ללא כעס - חלק 2.
אז כיצד לפתח הערכה עצמית גבוהה?
א. צריך לקבל שכל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד. אם אני יחיד ומיוחד, איך יכול לבוא מישהו ולומר שאני לא בסדר? בהשוואה למה? אם היו שני אנשים כמוני, אז ניתן היה להשוות בניהם. אך מכיוון שאני אחד, אני בסדר כפי שאני, ואתה בסדר כפי שאתה. נוהגים לומר: "אתה לא בסדר". מה, כל כולי לא בסדר? ההתנהגות הספציפית שלי לא בסדר, אך לא אני.
ב. לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית. מבחינה פילוסופית, אגואיסט זו תכונה חיובית, בתנאי שזה לא נעשה על חשבון מישהו אחר. זה אומר שאני מכבד את עצמי. "איזהו המכובד - המכבד את הבריות". אדם שמכבד את עצמו ואוהב את עצמו, אין לו בעיה לקבל אחרים. אדם בעל הערכה עצמית נמוכה, הוא יותר מעליב, יותר פוגע וקשה לו לקבל אחרים. יחסי אנוש טובים זה מדד לאהבה עצמית. "ואהבת לרעיך כמוך". הדגש הוא על כמוך. אם אתה לא אוהב את עצמך איך תוכל לאהוב מישהו אחר. ומי שלא אוהב את עצמו, הוא מופתע שמישהו אחר מראה לו אהבה. אדם שאינו אוהב את עצמו, לא מסוגל לתת אהבה ולא מסוגל לקבל אהבה. יש להתאמן: צריך להסתכל במראה ולומר כמה שיותר פעמים, "אני אוהב את עצמי ואני מקבל את עצמי בדיוק כפי שאני". כמו שבדת מתפללים כל הזמן ומתאמנים באמונה. צריך לעשות זאת לפחות עשרים ואחד יום כדי שזה יתחיל לעבוד.
ג. חוק הכבוד או חוק המאמצים הבלתי ישירים. את רוב הדברים בחיים אנו מקבלים לא בצורה ישירה, אלא בצורה עקיפה. מי שרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו. אם אתה רוצה שיהיו לך חברים, אתה צריך להיות חבר. לפי החוק הזה, אם אני רוצה לפתח את ההערכה העצמית שלי, אני צריך לפתח את ההערכה העצמית של אחרים, ובצורה עקיפה זה יפתח את ההערכה העצמית שלי. כלומר, עלי לעודד, לתמוך, לפרגן, לתת מילה טובה. כשאני עושה זאת לאחרים, זה מפתח גם את ההערכה העצמית שלי.
ד. תן מאה אחוז מעצמך. היכן שאתה נמצא פיזית, תהיה כולך שם. אם אתה חושב על מקום אחר, אז אתה לא שם ולא פה. צריך להתאמן להיות במאה אחוז. יש אנשים שבאים לעבודה ונותנים רק עשרים אחוז מעצמם, כי לא משתלם להם להשקיע בשביל השכר הנמוך. וכך הוא פוגע בהערכה העצמית שלו.
ה. היה אמיץ בחזון שלך. תאמין בעצמך. תלך על זה, אל תתקפל. זה יפתח את ההערכה העצמית שלך. גם לך מגיע להיות מאושר. גברים אוהבים נשים שאוהבות את עצמן, שיש להן הערכה עצמית גבוהה, כי הן לא פוגעות, לא מעליבות.
ו. חשיבה חיובית. לא מספיק לחשוב חיובי, צריך להימנע מהשלילי. צריך להתאמן בלהימנע לומר כל דבר שלילי. למשל: במקום בעיה יש לומר: אתגר. במקום בעיה, לראות בזה הזדמנות חדשה. במקום בעיה לראות בזה מצב חדש. מי שאומר שקשה לו, באמת קשה לו. מי שאומר שהוא לא יכול, באמת הוא לא יכול. צריך להתאמן בלדבר חיובי. מה שאתה מבטא זה מה שנרשם.
6. איך לחסל את הכעס? בואו נדמיין את הכעס לעץ - עץ הכעס. מה צומח על עץ הכעס? רגשות שליליים, כמו שנאה, קנאה, רגשי אשם, ויש חמישים וארבע כאלה. איך מחסלים את העץ? או שמפסיקים להשקות אותו, או שגודעים אותו. וכיצד אנו משקים אותו? כשאדם אומר: "אני צודק, אני ראוי לכעס שלי, הוא עשה לי... ". ככל שחשוב לך להיות צודק, כך אתה משקה את עץ הכעס שלך. נאמר: "אל תהיה צודק, היה חכם". הכוונה היא לא להתווכח כלל. אין ויכוח צודק. כששני אנשים מתווכחים, מה שעומד בניהם זה הערכה העצמית של כל אחד מהם. מתי זה הופך להיות ויכוח? כשלאחד מהצדדים או לשניהם, חשוב להיות צודק. ואז אחד מהם פוגע בהערכה העצמית של האחר. הוא אומר: "אתה טומטום, את לא מבין כלום... ". הויכוח לא פותר כלום.
7. איך גודעים את העץ? לא להאשים, לקחת אחריות. כשמישהו מאשים הוא כאילו יורה לאחר באקדח (שימו לב לתנועת היד). כשאדם מאשים - זה מלשון אמש, הוא תוקע את עצמו בעבר. כשאדם לוקח אחריות, זה תמיד לעתיד. אחריות באה מלשון אחרית. יש בזה חירות, יש בזה חיות. ומה זה אחריות? זה להציב מטרות, להציב אתגרים, ללכת הלאה, לעתיד. את העבר צריך להשאיר בעבר. לקחת אחריות זה לחשוב על העתיד.
8. "החיים והמוות ביד הלשון". החפץ חיים מתאר זאת: מי ששולף חרב מנדנה, הוא יכול לפגוע רק בטווח של החרב, או להתחרט בשניה האחרונה ולהשיב את החרב לנדנה. ומי שמשלח את לשונו, כחץ מורעל הוא. מכה עוברת, מילה נשארת. אם אין לך מלה טובה לומר, "סייג לחכמה שתיקה". לא להעביר ביקורת. אין ביקורת בונה, אין ביקורת חיובית. כל ביקורת פוגעת בהערכה עצמית של האדם. במקום ביקורת, יש לתת הערכה. במילה ביקורת יש קור. במילה הערכה יש ערך ורוך. אם תבוא לעובד, ותגיד לו שאתה רוצה לתת לו הערכה, הוא מיד יקשיב. ואז תאמר: "העבודה שעשית לא שווה כלום". איך נותנים הערכה? תמיד מתחילים במחמאה, מדברים על המעשה בלבד ועל העתיד בלבד. לעולם לא על העבר. אי אפשר לתקן דבר שקרה בעבר.
9. לא לדרוש, לבקש. "שאל בני ונען". אנשים פוחדים לבקש, כי פוחדים לקבל "לא". "לא" זה פגיעה בהערכה עצמית. אדם בעל הערכה עצמית גבוהה, חושב לעצמו שבעצם הבקשה, יש בה כן ולא. אם אומרים לי "לא" אין זה אומר שאני לא בסדר. החכמה היא לבקש. כשדורשים - לוקחים, זה מכעיס.
10. לעשות שימוש בהומור. "מענה רך ישיב חימה". חימה זה כעס. "לשון רכה תשבר גרם" - את האדם העיקש אפשר לשבור במילה רכה. שוטר עצר אישה שעברה באור אדום. היא אמרה לו: כשהתחלתי לעבור, היה ירוק, הגעתי לאמצע היה כתום, הגעתי לסוף היה אדום, ראיתי אותך, נהיה לי שחור. השוטר צחק ושיחרר אותה.
ככל שהאדם מאשים - סימן שהוא כועס - סימן שההערכה העצמית שלו נמוכה יותר. אם אין את מי להאשים אין כעס. אז הפתרון הוא לקחת אחריות, להתמודד. אמר חכם אחד: העבר אין, העתיד עדיין, ההווה כהרף עין והדאגה מניין?
זו דרך נכונה לחיות כבני אדם. והחכמה היא להתאמן.
אז כיצד לפתח הערכה עצמית גבוהה?
א. צריך לקבל שכל אחד מאיתנו הוא יחיד ומיוחד. אם אני יחיד ומיוחד, איך יכול לבוא מישהו ולומר שאני לא בסדר? בהשוואה למה? אם היו שני אנשים כמוני, אז ניתן היה להשוות בניהם. אך מכיוון שאני אחד, אני בסדר כפי שאני, ואתה בסדר כפי שאתה. נוהגים לומר: "אתה לא בסדר". מה, כל כולי לא בסדר? ההתנהגות הספציפית שלי לא בסדר, אך לא אני.
ב. לפתח אהבה עצמית וקבלה עצמית. מבחינה פילוסופית, אגואיסט זו תכונה חיובית, בתנאי שזה לא נעשה על חשבון מישהו אחר. זה אומר שאני מכבד את עצמי. "איזהו המכובד - המכבד את הבריות". אדם שמכבד את עצמו ואוהב את עצמו, אין לו בעיה לקבל אחרים. אדם בעל הערכה עצמית נמוכה, הוא יותר מעליב, יותר פוגע וקשה לו לקבל אחרים. יחסי אנוש טובים זה מדד לאהבה עצמית. "ואהבת לרעיך כמוך". הדגש הוא על כמוך. אם אתה לא אוהב את עצמך איך תוכל לאהוב מישהו אחר. ומי שלא אוהב את עצמו, הוא מופתע שמישהו אחר מראה לו אהבה. אדם שאינו אוהב את עצמו, לא מסוגל לתת אהבה ולא מסוגל לקבל אהבה. יש להתאמן: צריך להסתכל במראה ולומר כמה שיותר פעמים, "אני אוהב את עצמי ואני מקבל את עצמי בדיוק כפי שאני". כמו שבדת מתפללים כל הזמן ומתאמנים באמונה. צריך לעשות זאת לפחות עשרים ואחד יום כדי שזה יתחיל לעבוד.
ג. חוק הכבוד או חוק המאמצים הבלתי ישירים. את רוב הדברים בחיים אנו מקבלים לא בצורה ישירה, אלא בצורה עקיפה. מי שרודף אחר הכבוד, הכבוד בורח ממנו. אם אתה רוצה שיהיו לך חברים, אתה צריך להיות חבר. לפי החוק הזה, אם אני רוצה לפתח את ההערכה העצמית שלי, אני צריך לפתח את ההערכה העצמית של אחרים, ובצורה עקיפה זה יפתח את ההערכה העצמית שלי. כלומר, עלי לעודד, לתמוך, לפרגן, לתת מילה טובה. כשאני עושה זאת לאחרים, זה מפתח גם את ההערכה העצמית שלי.
ד. תן מאה אחוז מעצמך. היכן שאתה נמצא פיזית, תהיה כולך שם. אם אתה חושב על מקום אחר, אז אתה לא שם ולא פה. צריך להתאמן להיות במאה אחוז. יש אנשים שבאים לעבודה ונותנים רק עשרים אחוז מעצמם, כי לא משתלם להם להשקיע בשביל השכר הנמוך. וכך הוא פוגע בהערכה העצמית שלו.
ה. היה אמיץ בחזון שלך. תאמין בעצמך. תלך על זה, אל תתקפל. זה יפתח את ההערכה העצמית שלך. גם לך מגיע להיות מאושר. גברים אוהבים נשים שאוהבות את עצמן, שיש להן הערכה עצמית גבוהה, כי הן לא פוגעות, לא מעליבות.
ו. חשיבה חיובית. לא מספיק לחשוב חיובי, צריך להימנע מהשלילי. צריך להתאמן בלהימנע לומר כל דבר שלילי. למשל: במקום בעיה יש לומר: אתגר. במקום בעיה, לראות בזה הזדמנות חדשה. במקום בעיה לראות בזה מצב חדש. מי שאומר שקשה לו, באמת קשה לו. מי שאומר שהוא לא יכול, באמת הוא לא יכול. צריך להתאמן בלדבר חיובי. מה שאתה מבטא זה מה שנרשם.
6. איך לחסל את הכעס? בואו נדמיין את הכעס לעץ - עץ הכעס. מה צומח על עץ הכעס? רגשות שליליים, כמו שנאה, קנאה, רגשי אשם, ויש חמישים וארבע כאלה. איך מחסלים את העץ? או שמפסיקים להשקות אותו, או שגודעים אותו. וכיצד אנו משקים אותו? כשאדם אומר: "אני צודק, אני ראוי לכעס שלי, הוא עשה לי... ". ככל שחשוב לך להיות צודק, כך אתה משקה את עץ הכעס שלך. נאמר: "אל תהיה צודק, היה חכם". הכוונה היא לא להתווכח כלל. אין ויכוח צודק. כששני אנשים מתווכחים, מה שעומד בניהם זה הערכה העצמית של כל אחד מהם. מתי זה הופך להיות ויכוח? כשלאחד מהצדדים או לשניהם, חשוב להיות צודק. ואז אחד מהם פוגע בהערכה העצמית של האחר. הוא אומר: "אתה טומטום, את לא מבין כלום... ". הויכוח לא פותר כלום.
7. איך גודעים את העץ? לא להאשים, לקחת אחריות. כשמישהו מאשים הוא כאילו יורה לאחר באקדח (שימו לב לתנועת היד). כשאדם מאשים - זה מלשון אמש, הוא תוקע את עצמו בעבר. כשאדם לוקח אחריות, זה תמיד לעתיד. אחריות באה מלשון אחרית. יש בזה חירות, יש בזה חיות. ומה זה אחריות? זה להציב מטרות, להציב אתגרים, ללכת הלאה, לעתיד. את העבר צריך להשאיר בעבר. לקחת אחריות זה לחשוב על העתיד.
8. "החיים והמוות ביד הלשון". החפץ חיים מתאר זאת: מי ששולף חרב מנדנה, הוא יכול לפגוע רק בטווח של החרב, או להתחרט בשניה האחרונה ולהשיב את החרב לנדנה. ומי שמשלח את לשונו, כחץ מורעל הוא. מכה עוברת, מילה נשארת. אם אין לך מלה טובה לומר, "סייג לחכמה שתיקה". לא להעביר ביקורת. אין ביקורת בונה, אין ביקורת חיובית. כל ביקורת פוגעת בהערכה עצמית של האדם. במקום ביקורת, יש לתת הערכה. במילה ביקורת יש קור. במילה הערכה יש ערך ורוך. אם תבוא לעובד, ותגיד לו שאתה רוצה לתת לו הערכה, הוא מיד יקשיב. ואז תאמר: "העבודה שעשית לא שווה כלום". איך נותנים הערכה? תמיד מתחילים במחמאה, מדברים על המעשה בלבד ועל העתיד בלבד. לעולם לא על העבר. אי אפשר לתקן דבר שקרה בעבר.
9. לא לדרוש, לבקש. "שאל בני ונען". אנשים פוחדים לבקש, כי פוחדים לקבל "לא". "לא" זה פגיעה בהערכה עצמית. אדם בעל הערכה עצמית גבוהה, חושב לעצמו שבעצם הבקשה, יש בה כן ולא. אם אומרים לי "לא" אין זה אומר שאני לא בסדר. החכמה היא לבקש. כשדורשים - לוקחים, זה מכעיס.
10. לעשות שימוש בהומור. "מענה רך ישיב חימה". חימה זה כעס. "לשון רכה תשבר גרם" - את האדם העיקש אפשר לשבור במילה רכה. שוטר עצר אישה שעברה באור אדום. היא אמרה לו: כשהתחלתי לעבור, היה ירוק, הגעתי לאמצע היה כתום, הגעתי לסוף היה אדום, ראיתי אותך, נהיה לי שחור. השוטר צחק ושיחרר אותה.
ככל שהאדם מאשים - סימן שהוא כועס - סימן שההערכה העצמית שלו נמוכה יותר. אם אין את מי להאשים אין כעס. אז הפתרון הוא לקחת אחריות, להתמודד. אמר חכם אחד: העבר אין, העתיד עדיין, ההווה כהרף עין והדאגה מניין?
זו דרך נכונה לחיות כבני אדם. והחכמה היא להתאמן.