שינוי זהות
קיים מגוון תהליכים משמעותיים שמשנים חיים מקצה לקצה.
תהליכים בהם אדם משנה אורח חיים באופן משמעותי, עד כי הוא מגדיר עצמו אחרת, משייך עצמו לקבוצה אחרת, וכתוצאה מכך עורך התאמות רבות מעבר להשתייכות לקבוצה אחרת באוכלוסיה (כמו שפה, לבוש, מנהגים, צורת בילוי, אמונה פוליטית, סולם ערכים וזוהי רק רשימה חלקית).
למשל, בתהליך עזיבת הדת / יציאה בשאלה, לא מחליפים רק אמונה דתית. בכך שעוברים להיות חלק מחברה אחרת, מתחילים ללמוד בשלב מאוחר את קודי ההתנהגות החדשים, השפה החדשה, מאזינים וצופים ביצירות תרבות שונות מה שמחייב שינוי השיפוט לגביהן, שינוי הטעם האומנותי. מוכרחים לאמץ הרגלים שונים בתכלית (צפיה בטלויזיה, בילויים) מאמצים לבוש שונה גם אם הוא לא מרגיש עדיין מתאים, ומגדירים מחדש את הקווים האדומים.. (חיבוק? נשיקה על הלחי? כדרך להגיד שלום).. תהליך זה דומה מאוד ברמת המורכבות שלו לתהליך היציאה מהארון, אך גם תהליך של הגירה לארץ חדשה, ובמקרים מסויימים גם גירושים מעלים רמת קושי דומה. ברוב המקרים, ה 'יוצאים לדרך חדשה' מתמודדים מול נושאים משיקים, בינהם הבדידות והיחסים הנוצרים במשפחה.
שינוי זהות: יציאה מהארון, יציאה בשאלה
אדם העובר כל אחד מתהליכים אלו, חווה עצמו, משך תקופה, כמצוי בין שני עולמות. רוב המעברים, אינם קורים ביום אחד אלא הם תהליך הדרגתי בו נבנית המוכנות והבשלות לשינוי. בתוך כך מתרחש גם שינוי בזהות. בתחושה ההכי בסיסית לגבי עצמי. מה יהיה גורלם של זכרונותי? של עברי? האם הם מכבידים עלי בחיי החדשים? ומה עם קווי האישיות שהיו לי קודם, המבט בעיניים גם הוא השתנה? מה עושים עם ההרגלים הקודמים שהינם חלק ממי שהייתי?
בדידות
כשבוחרים באומץ אורח חיים שונה / ייחודי, אנו מייצרים כשלב מקדים לכך התרחקות מהסביבה המוכרת. כי קל יותר להיות אמיתי עם עצמך במרחק מכל השאר. לכן, במקרים רבים מחיר האוטנתיות הוא בדידות.
משפחת המקור
מה שהיה פעם הבית עבורך, הופך להיות זירה מנוכרת. מרגע שמזהים אותך כשונה, כמתנגד למצב הקודם שהיה, יוצרים בדרכים רבות אוירה של התרחקות ממך, כדי להמנע ממה שנתפס כהשפעה מזיקה. מישהו דואג להעביר בין השורות מסר של "כבדהו וחשדהו" וכך, להיות בבית שלך... לא מרגיש בבית.
בדרך שלך למצוא אמת ושלווה, לא התכוונת למצוא את עצמך לבד..
לא רק שקשה לך עם השאלות / הנושאים איתם את/ה מתמודד / ת, לא רק שאת/ה לבדך מול החברה (סטיגמות, דיעות קדומות, חברים שניזונים ממידע שגוי אודותיך, מכרים שמפנים עורף), עליך להתמודד עם המשפחה הקרובה שבמקרים רבים הופכת להיות רחוקה רגשית. כשזה קורה, אין גבול לאכזבה, לתסכול ולעצב. בנייתו של גשר, פעמים אורכת שנים. לאט מתגבשות הבנות חדשות, תוך כך, למדים המקורבים על קבלה וחמלה. פעמים, תהליך גישור שכזה כלל אינו אפשרי ועליך להשלים עם המצב.
תמיכה רגשית - כדאי להימצא בתוך מסגרת תומכת ובונה, עידוד והעצמה חשובים לך כמו אויר לנשימה.
תהליכים בהם אדם משנה אורח חיים באופן משמעותי, עד כי הוא מגדיר עצמו אחרת, משייך עצמו לקבוצה אחרת, וכתוצאה מכך עורך התאמות רבות מעבר להשתייכות לקבוצה אחרת באוכלוסיה (כמו שפה, לבוש, מנהגים, צורת בילוי, אמונה פוליטית, סולם ערכים וזוהי רק רשימה חלקית).
למשל, בתהליך עזיבת הדת / יציאה בשאלה, לא מחליפים רק אמונה דתית. בכך שעוברים להיות חלק מחברה אחרת, מתחילים ללמוד בשלב מאוחר את קודי ההתנהגות החדשים, השפה החדשה, מאזינים וצופים ביצירות תרבות שונות מה שמחייב שינוי השיפוט לגביהן, שינוי הטעם האומנותי. מוכרחים לאמץ הרגלים שונים בתכלית (צפיה בטלויזיה, בילויים) מאמצים לבוש שונה גם אם הוא לא מרגיש עדיין מתאים, ומגדירים מחדש את הקווים האדומים.. (חיבוק? נשיקה על הלחי? כדרך להגיד שלום).. תהליך זה דומה מאוד ברמת המורכבות שלו לתהליך היציאה מהארון, אך גם תהליך של הגירה לארץ חדשה, ובמקרים מסויימים גם גירושים מעלים רמת קושי דומה. ברוב המקרים, ה 'יוצאים לדרך חדשה' מתמודדים מול נושאים משיקים, בינהם הבדידות והיחסים הנוצרים במשפחה.
שינוי זהות: יציאה מהארון, יציאה בשאלה
אדם העובר כל אחד מתהליכים אלו, חווה עצמו, משך תקופה, כמצוי בין שני עולמות. רוב המעברים, אינם קורים ביום אחד אלא הם תהליך הדרגתי בו נבנית המוכנות והבשלות לשינוי. בתוך כך מתרחש גם שינוי בזהות. בתחושה ההכי בסיסית לגבי עצמי. מה יהיה גורלם של זכרונותי? של עברי? האם הם מכבידים עלי בחיי החדשים? ומה עם קווי האישיות שהיו לי קודם, המבט בעיניים גם הוא השתנה? מה עושים עם ההרגלים הקודמים שהינם חלק ממי שהייתי?
בדידות
כשבוחרים באומץ אורח חיים שונה / ייחודי, אנו מייצרים כשלב מקדים לכך התרחקות מהסביבה המוכרת. כי קל יותר להיות אמיתי עם עצמך במרחק מכל השאר. לכן, במקרים רבים מחיר האוטנתיות הוא בדידות.
משפחת המקור
מה שהיה פעם הבית עבורך, הופך להיות זירה מנוכרת. מרגע שמזהים אותך כשונה, כמתנגד למצב הקודם שהיה, יוצרים בדרכים רבות אוירה של התרחקות ממך, כדי להמנע ממה שנתפס כהשפעה מזיקה. מישהו דואג להעביר בין השורות מסר של "כבדהו וחשדהו" וכך, להיות בבית שלך... לא מרגיש בבית.
בדרך שלך למצוא אמת ושלווה, לא התכוונת למצוא את עצמך לבד..
לא רק שקשה לך עם השאלות / הנושאים איתם את/ה מתמודד / ת, לא רק שאת/ה לבדך מול החברה (סטיגמות, דיעות קדומות, חברים שניזונים ממידע שגוי אודותיך, מכרים שמפנים עורף), עליך להתמודד עם המשפחה הקרובה שבמקרים רבים הופכת להיות רחוקה רגשית. כשזה קורה, אין גבול לאכזבה, לתסכול ולעצב. בנייתו של גשר, פעמים אורכת שנים. לאט מתגבשות הבנות חדשות, תוך כך, למדים המקורבים על קבלה וחמלה. פעמים, תהליך גישור שכזה כלל אינו אפשרי ועליך להשלים עם המצב.
תמיכה רגשית - כדאי להימצא בתוך מסגרת תומכת ובונה, עידוד והעצמה חשובים לך כמו אויר לנשימה.