גועל הוא תחושה, שקשורה באופן טיפוסי, לדברים שנתפשים כלא נקיים, לא אכילים או מזיקים. בספרו The Expression of the Emotions in Man and Animals, כתב דרווין כי גועל מתייחס לדבר מה מבחיל, בראש ובראשונה בהקשר של חוש הטעם, בין אם באופן ממשי או דמיוני, ולאחר מכן לדברים המעוררים תחושות דומות באמצעות חוש הריח, המגע ואף הראייה.

גועל הוא אחד מהחושים הבסיסיים על פי התאוריה של רוברט פלוצ'יק. לגועל יש הבעת פנים אופיינית, אחת משש הבעות הפנים הכלליות של הרגשות על פי פול אקמן. הגבות מתקרבות זו לזו, מופיעות תנועות ידיים וגוף המבקשות להרחיק או להתגונן מהגירוי, הפה נפתח ולעתים קרובות האדם יורק או נושף בחזקה כאילו לסלק מפיו כל מה שעשוי היה להיות בו. הבעת הפנים דומה לזו שלפני הקאה, השפה התחתונה נמתחת, האף מתקמט והשפה העליונה מתרוממת. בניגוד לפחד, הגועל מלווה בירידת קצב פעימות הלב. גרויים מבחילים גורמים לפעילות של האינסולה (Insula) במוח ומשערים שתפקיד האינסולה בעיבוד גרויי גועל מקביל לזה של האמיגדלה במצבי פחד האינסולה פעילה גם בזהוי הבעות גועל אצל הזולת. ואלרי קורטיס (Valerie A Curtis) רואה בגועל תגובה אינסטינקטיבית לגרוים המייצגים סכנת הידבקות בטפילים שונים. הרתיעה מהפרשות הגוף, מגוויות וממזון רקוב, ע"פ הדעה הזו היא התנהגות הטבועה בנו ומופעלת אוטומטית על ידי גירוי סביבתי. לפי גישה אבולוציונית זו יש לתחושת הגועל האנושי מקבילות בעולם החי: כך למשל ראשני צפרדעים מתרחקים מראשנים אחרים המראים סימני הדבקה בקנדידה, כבשים נמנעים מליחוך עשב ליד צואה, יונקים וציפורים שומרים על ניקיון קינים ומאורות וכו'.

כדי לבחון השערה זו נבנה שאלון המבוסס על זוגות של תמונות. אחת התמונות מראה אובייקט שיש לו פוטנציאל להדבקה במחלה זיהומית והשני דומה לו אך אינו מייצג סכנת הדבקה. כך למשל מופיעה בשאלון תמונת צלחת ובה נוזל צמיג שצבעו כחול ותמונה דומה לה אך בה הנוזל צהבהב ומוכתם באדום ועל הנבחן לציין עד כמה מגעיל יהיה לגעת בכל אחד. באופן דומה כולל השאלון תמונת צרעה ותמונת כינה, תמונת זחלי פרפר ותמונת תולעים, קרון רכבת ריק ואותו קרון הומה אדם וכו'. השאלון הוצג באתר האינטרנט של ה - C כדי לדגום בני אדם מתרבויות שונות. בהתאם להשערת "האינסטינקט ההיגייני" אנשים נגעלו יותר מתמונות המייצגות פוטנציאל של זיהום. נשים דיווחו על תחושות גועל חזקות יותר (כמצופה ממי שהאבולוציה עיצבה להגן גם על עצמה וגם על ילדיה ממחלות), צעירים נגעלו יותר ממבוגרים והגועל ברוב המקרים היה אוניברסלי ולא הבדיל בין תרבויות שונות.

ניתן לחלק את תחושת הגועל לגועל פיסי, כמתואר למעלה ולגועל מוסרי - תחושה דומה הקשורה לפעולות אנושיות. בדימות תהודה מגנטית תפקודי (fMRI) נמצאה חפיפה בין אזורי מוח המופעלים מהצגת גירוי מעורר גועל לאלו המופעלים בהצגת התנהגות מינית לא מוסרית (גילוי עריות), התנהגות לא מוסרית שאינה קשורה למין לא עוררה גועל. ממצאים אלו מחזקים את הרעיון שמקורו האבולוציוני של המוסר האנושי (ובפרט האיסורים המיניים) הוא בגועל. יש טעמים הדוחים תינוקות והם מגיבים במחוות גועל ברורות אליהם. אבל הבחילה היא גם רגש "פלסטי" מאוד שקל לעצב לפי מוסכמות חברתיות. כך למשל משומרת מערכת הקאסטות בהודו באמצעות תחושת הגועל של בני הקאסטות הגבוהות מפני ה"טמאים".