המשך מכאן כוח הרצון! איך הוא עובד ? מה אנחנו האדם רוצה ולמה ? למה רע לאנשים ? חלק 1.
וזה דרך אגב אומר, כי הרצון הבסיסי ביותר של כל בני האדם הוא הרצון ב"טוב"! וגם ההוא שעושה רע, הרי שבתוך תוכו הוא רוצה טוב. כי טוב הוא מילוי הרצון ויצירת מציאות שבה הרצון והמציאות הם אחד. והרצון הבסיסי ביותר של האדם הוא הרצון למלא את הרצון של עצמו, דהיינו הרצון ליצור "טוב" עבור עצמו. וזה בעצם אומר כי כל הרע שבעולם הוא בכלל נובע בגלל שמישהו רצה לעשות טוב, אלא שבדרך זה פגע ברצונות של אנשים אחרים, כי הוא לא היה מספיק חכם לדעת כיצד לעשות משהו שהוא מספיק טוב ושהוא טוב גם עבור עצמו וגם עבור אחרים.
ולכן בעצם תמיד ניתן למצוא בכל דבר רע לפחות נקודה חיובית אחת, כי הרע עצמו נוצר ממשהו שהוא בבסיסו בכלל טוב. ועל ידי זה שמוצאים את הטוב שברע, על ידי זה ניתן להפוך גם את הרע ביותר לטוב, כי גם מי שכביכול רוצה לעשות רע, בפנימיות שלו הוא בכלל רוצה לעשות טוב כנ"ל. וניתן להשתמש באותו כוח חיובי פנימי שיש בו שרוצה רק טוב, כדי להראות לו כיצד הוא יכול לעשות טוב יותר שלא יפגע באף אחד אחר ושעוד יעשה גם טוב לאנשים אחרים.
ונחזור לעניין הרצון.
כפי שכבר התבאר, ככל שהרצון של האדם חיצוני יותר, כך קיימות פחות אלטרנטיבות ליישם אותו. וככל שהרצון פנימי יותר כך קיימות יותר אלטרנטיבות ליישם אותו. וזה בעצם אומר כי עיקר הרע של האדם נוצר לא בגלל רצונות פנימיים שלו אלא בגלל רצונות חיצוניים שלו, וככל שהאדם יתחבר יותר לתת המודע שלו ולרצונות פנימיים שלו כך יהיה לו טוב יותר!
ונסביר: כי הרי אמרנו שהרע נובע מכך שיש התנגשות בין הרצון של האדם לבין המציאות שלו ואמרנו גם כי ככל שהרצון חיצוני יוצר כך יש פחות דרכים להשיג אותו. ומכאן ניתן להבין כי כאשר אדם מתמקד ברצונות חיצוניים, הוא מגדיל את האפשרות לכך שיהיה לו רע, מאחר שיש פחות אפשרויות ליישם אותם. וככל שהאדם מנסה להגשים רצונות פנימיים יותר שלו, הרי שכמות האפשרויות ליישם אותם גדלה וכל הוא מגדיל את הטוב בחיים שלו.
לדוגמה, אותו אדם הנ"ל שרצה לשתות מיץ תפוזים, אם הוא יזדהה ויגדיר את הרצון שלו לשתות מיץ תפוזים כמטרה, הרי שהוא מגדיל את הסיכוי שיהיה לו מצב של רע בגלל האפשרות שלא יהיה לו דווקא מיץ תפוזים.
מצד שני, אם הוא זוכר כי הרצון לשתות מיץ תפוזים הוא רק אמצעי אך לא מטרה ושהמטרה היא בכלל לא להיות צמא, הרי שאז הוא מגדיל את האפשרויות שלו למצוא דברים לשתות ומגדיל את הסיכוי שיהיה לו טוב יותר בחיים.
ומכאן בעצם ניתן להסיק מסקנה חשובה והיא כי אם רע לך בחיים, זה רק בגלל שאתה לא קשוב לרצונות הפנימיים שלך, כי ככל שהרצון שלך פנימי יותר, כך בהכרח קיימות יותר דרכים להשיג את אותו הרצון כך שלא אמור להיות לך רע אל רק טוב. וכל הרע שיש לאדם נוצר רק מכך שהוא הופך את האמצעי למטרה, דהיינו שהוא הופך את הרצונות החיצוניים והסופיים שלו למטרות, למרות שהם בכלל שאמצעי לשרת רצון אחר.
כי כנ"ל כאשר האדם מתבונן יותר ויותר פנימה, אז הוא מגיע לרצונות חשובים יותר ועמוקים יותר שאותם לשמחתנו הגדולה גם ניתן יותר בקלות ליישם ולהשיג (הדברים החשובים ביותר עבור האדם הם הזמינים ביותר עבורו, כגון: אויר, מים, שמש וכולי) כנ"ל.
נמצא אם כן, כי אם אתה רוצה שיהיה לך יותר טוב בחיים, עליך להתבונן פנימה יותר ולנסות להגשים את הרצונות הפנימיים שלך יותר, שהם גם חשובים יותר וגם קל יותר להשיג אותם.
ובכל פעם שרע לך, הרי שזו אינדיקציה לכך כי אתה לא מסתכל על העיקר אלא על הטפל ומטרת הרע היא להזכיר לך כי יש דבר אחר חשוב יותר וטוב יותר שהוא רצון פנימי שלך יותר ששכחת אותו ושכאשר תזכור את אותו הרצון החשוב יותר והפנימי יותר, כך יהיה לך קל יותר להשיג אותו ויהיה לך טוב יותר.
גם, עיקר הקושי של האדם בחיים לקבל החלטות נובע מכך שהוא שוכח את המטרות הפנימיות יותר והחשובות יותר ומתמקד ברצונות חיצוניים. לדוגמה נניח שלאותו אדם יש התלבטות מה לשתות מיץ תפוזים או מיץ גזר או אולי בכלל משהו אחר ושהוא לא מסוגל להגיע להחלטה והוא מאוד מבולבל ולא יודע מה לעשות ומה להחליט. אבל ממה ההתלבטות שלו נוצרת ולמה קשה לו לקבל החלטה, כי הוא הפך את הרצון שהוא אמצעי למטרה. הוא שכח כי המטרה היא לשתות משהו ולא משנה בכלל מה וגם מים זה מספיק טוב.
נמצא אם כן כי התמקדות בעיקר, עוזרת לאדם לקבל החלטות נכונות יותר. כי כאשר האדם מתמקד בעיקר, אז קל לו יותר להחליט מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, מה הטפל ומה העיקר. ועל ידי זה הוא מסוגל לקבל החלטות טובות יותר מהר יותר וכולי.
ניתן גם לראות כי כל הטעויות בעולם נוצרות בעיקר בגלל שלא קישרו את הפעולה הסופית למטרה הפנימית והראשונה. כי הרי מהי בחירה מוטעית, בחירה מוטעית היא כאשר האדם מבצע פעולה שנראית כנכונה מאחר שהיא משרתת רצון חיצוני כלשהו, אך היא לא משרתת רצון פנימי יותר וחשוב יותר. לדוגמה: עובד מקבל החלטה שגויה בתום לב שמתברר שההחלטה הסופית של אותו עובד גרמה נזק לארגון. ומה בעצם קרה?
כאשר העובד קיבל את ההחלטה הסופית שלו, לא היתה מול עיניו המטרה הסופית והחשובה יותר של הארגון, או שהוא לא ראה כיצד הפעולה הסופית שלו משפיעה על המטרה החשובה יותר של הארגון (בהנחה שהיתה דרך לדעת, או לדעת שאם אינך יודע כיצד הפעולה יכולה להשפיע, אז עליך אולי להימנע ממנה). ו
נמצא אם כן, כי מה שיצר את הטעות נבע מכך שהרצון הסופי שלו לבצע את הפעולה הסופית, לא עלה בקנה אחד עם הרצון החשוב יותר שלשמו הרי הוא בכלל מועסק בארגון.
ולכן נאמר, איזהו חכם? הרואה את הנולד, כי סוף מעשה במחשבה תחילה. וצריך לקשר את סוף המעשה למחשבה שהיתה בהתחלה שהיא החשובה יותר ולראות את הנולד וכיצד הפעולה הסופית תשפיע על המחשבה הראשונה החשובה יותר.
גם, כל המחלוקות והמריבות שיש בעולם בין מדינות, בין אנשים, בתוך המשפחה ואפילו בין האדם לעצמו כל המחלוקות נובעות מחמת ההתנגשות שיש בין הרצונות החיצוניים השונים שיש לצדדים השונים. כי כאשר מסתכלים פנימה, שם הרצונות של כל בני האדם זהים יותר ושם הסיכוי לשלום גדול יותר. והדבר הזה נכון גם לגבי המחלוקות שיש לאדם עם עצמו.
כי לכל אדם יש בלבולים שונים ומריבות שונות שלו עם עצמו, שנובעות מחמת זה שיש לאדם רצונות חיצוניים שמתנגשים אצלו אחד בשני וגורמים לאדם ללחץ ולעצבים. והכל נגרם בגלל שהאדם שוכח את הרצונות החשובים יותר והפנימיים יותר. כי כפי שהוסבר כנ"ל, ככל שהרצון פנימי יותר, כך הוא חשוב יותר וכך יש יותר דרכים להשיג אותו וכך האפשרות להתנגשות בין הרצונות השונים מצטמצמת.
ולכן לעולם אם רע לאדם והאדם מבולבל ולא יודע מה לעשות, על האדם להירגע ולהתבונן פנימה ולנסות להבין עם עצמו מה הוא באמת רוצה בתוך תוכו ברמות העמוקות יותר של תת המודע שלו. ועל ידי זה האדם יגיע מהר יותר לטוב ביותר עבורו ולהיות בשלום עם עצמו. ואם עדיין רע לו, הרי שהוא לא באמת מצא את הרצון הפנימי ביותר שלו, כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך אמורות להיות יותר דרכים ליישם אותו כנ"ל. ולכן, לעולם, אם רע לך, זה נובע אך ורק בגלל שאתה לא מקשר את הרצון שלך לרצון שממנו הוא נובע, כי תמיד אם תלך רמה אחת פנימה יותר, תמיד תראה כי יש דרך ליישם אותו כדי שיהיה לך טוב.
ולפני סיום נאמר כי בעצם ראינו כי כל הפעולות שקורות בעולם מונעות על ידי הרצון כנ"ל. וזה גם מה שגורם לכך כי כוח המחשבה הוא החזק ביותר, כי בעצם הרצון קיים רק ברמת המחשבה. והמחשבה הראשונה שמניעה כל תהליך היא הרי הרצון. וכוח הרצון וכח המחשבה עולים בקנה אחד ולכן הם חזקים כ"כ.
סיכום: הבנו כי כוח הרצון הוא הכוח החזק ביותר וכי הוא זה שמניע את כל מה שקורה בעולם. הבנו גם כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך הוא חשוב יותר וכך קל יותר להשיג אותו. הבנו גם כי ככל שהאדם מקשר את הפעולות הסופיות שלו לרצונות הפנימיים יותר שלו, כך הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות יותר ובקלות יותר. הבנו גם כי כל המחלוקות שבעולם וכל הסיבה שהאדם לא נמצא בשלום עם עצמו, נובעת מכך שהאדם הופך את האמצעי למטרה ואת הרצונות החיצוניים הפחות חשובים לחשובים.
הבנו גם כי "רע" פירושו שהמציאות אינה מתאימה לרצון ו"טוב" פירוש שהמציאות מתאימה לרצון. הבנו גם כי אם רע לאדם, זה בעצם אומר שהמציאות שלו לא מתאימה לרצון שלו, וזה נובע רק בגלל שהוא נתקע על רצון חיצוני ולא פנימי, כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך יש יותר דרכים ליישם אותו. ולכן אם רע לאדם על האדם לבדוק ולראות שהרצונות שלו יהיו רצונות פנימיים יותר ולא חיצוניים, כי הרע נובע רק מחמת הריחוק של הרצון החיצוני מהתכלית ומהמטרה של אותו הרצון, שהוא הרצון הפנימי יותר שבוודאות יש דרך נוספת אחרת להשיג אותו כדי שיהיה לאדם טוב.
מסקנות: חשוב לאדם שיקצה לעצמו בכל יום זמן להתבוננות ולחשבון נפש, שבהם הוא יתבונן פנימה ויראה עד כמה הוא זוכר לקשר את הפעולות והרצונות הסופיים והחיצוניים שלו, לרצונות הפנימיים והחשובים ביותר שלו. חשוב לאדם לעשות סדר ברצונות שלו, להבין מהו רצון פנימי ומהו רצון חיצוני. חשוב לאדם לוודא כי הוא לא הופך את הרצונות החיצוניים שלו למטרות, כי זה מתכון בטוח ליצירת רע. חשוב לאדם להסתכל פנימה ולהתבונן מה חשוב לו באמת ולמה הוא באמת רוצה דברים מסוימים. ואז לשאול את עצמו האם אני באמת מגשים את הרצונות הפנימיים שלי? איך אני יכול להגשים טוב יותר את הרצונות הפנימיים שלי החשובים לי יותר? האם סדר היום שלי באמת משרת את הרצונות החשובים ביותר שלי וכולי.
כמו כן בכל פעם שרע לאדם או שקשה לו לקבל החלטה, עליו לדעת כי זה נובע אך ורק מחמת זה שהוא לא מקשר מספיק טוב את הרצונות הפנימיים שלו לפעולות והרצונות החיצוניים שלו. ובכל פעולה שהאדם עושה עליו להשתדל לקשר אותה לתכלית הסופית שלה. לדוגמה כאשר אתה קם בבוקר לעבוד, תנסה תמיד לזכור מהי המטרה הסופית והתכלית של הכל ועל ידי זה היום שלך בוודאות יהיה טוב יותר. בכל פעם שמשהו מכעיס אותך, תמיד תתבונן על התכלית וזה בוודאות ירגיע אותך! כי הרע הרי נוצר בגלל שהאדם שוכח את התכלית של הרצונות שלו. ולכן ככל שהאדם יזכור תמיד מהם הרצונות הפנימיים ביותר שלו, כך יהיה לו טוב יותר. בהצלחה.
וזה דרך אגב אומר, כי הרצון הבסיסי ביותר של כל בני האדם הוא הרצון ב"טוב"! וגם ההוא שעושה רע, הרי שבתוך תוכו הוא רוצה טוב. כי טוב הוא מילוי הרצון ויצירת מציאות שבה הרצון והמציאות הם אחד. והרצון הבסיסי ביותר של האדם הוא הרצון למלא את הרצון של עצמו, דהיינו הרצון ליצור "טוב" עבור עצמו. וזה בעצם אומר כי כל הרע שבעולם הוא בכלל נובע בגלל שמישהו רצה לעשות טוב, אלא שבדרך זה פגע ברצונות של אנשים אחרים, כי הוא לא היה מספיק חכם לדעת כיצד לעשות משהו שהוא מספיק טוב ושהוא טוב גם עבור עצמו וגם עבור אחרים.
ולכן בעצם תמיד ניתן למצוא בכל דבר רע לפחות נקודה חיובית אחת, כי הרע עצמו נוצר ממשהו שהוא בבסיסו בכלל טוב. ועל ידי זה שמוצאים את הטוב שברע, על ידי זה ניתן להפוך גם את הרע ביותר לטוב, כי גם מי שכביכול רוצה לעשות רע, בפנימיות שלו הוא בכלל רוצה לעשות טוב כנ"ל. וניתן להשתמש באותו כוח חיובי פנימי שיש בו שרוצה רק טוב, כדי להראות לו כיצד הוא יכול לעשות טוב יותר שלא יפגע באף אחד אחר ושעוד יעשה גם טוב לאנשים אחרים.
ונחזור לעניין הרצון.
כפי שכבר התבאר, ככל שהרצון של האדם חיצוני יותר, כך קיימות פחות אלטרנטיבות ליישם אותו. וככל שהרצון פנימי יותר כך קיימות יותר אלטרנטיבות ליישם אותו. וזה בעצם אומר כי עיקר הרע של האדם נוצר לא בגלל רצונות פנימיים שלו אלא בגלל רצונות חיצוניים שלו, וככל שהאדם יתחבר יותר לתת המודע שלו ולרצונות פנימיים שלו כך יהיה לו טוב יותר!
ונסביר: כי הרי אמרנו שהרע נובע מכך שיש התנגשות בין הרצון של האדם לבין המציאות שלו ואמרנו גם כי ככל שהרצון חיצוני יוצר כך יש פחות דרכים להשיג אותו. ומכאן ניתן להבין כי כאשר אדם מתמקד ברצונות חיצוניים, הוא מגדיל את האפשרות לכך שיהיה לו רע, מאחר שיש פחות אפשרויות ליישם אותם. וככל שהאדם מנסה להגשים רצונות פנימיים יותר שלו, הרי שכמות האפשרויות ליישם אותם גדלה וכל הוא מגדיל את הטוב בחיים שלו.
לדוגמה, אותו אדם הנ"ל שרצה לשתות מיץ תפוזים, אם הוא יזדהה ויגדיר את הרצון שלו לשתות מיץ תפוזים כמטרה, הרי שהוא מגדיל את הסיכוי שיהיה לו מצב של רע בגלל האפשרות שלא יהיה לו דווקא מיץ תפוזים.
מצד שני, אם הוא זוכר כי הרצון לשתות מיץ תפוזים הוא רק אמצעי אך לא מטרה ושהמטרה היא בכלל לא להיות צמא, הרי שאז הוא מגדיל את האפשרויות שלו למצוא דברים לשתות ומגדיל את הסיכוי שיהיה לו טוב יותר בחיים.
ומכאן בעצם ניתן להסיק מסקנה חשובה והיא כי אם רע לך בחיים, זה רק בגלל שאתה לא קשוב לרצונות הפנימיים שלך, כי ככל שהרצון שלך פנימי יותר, כך בהכרח קיימות יותר דרכים להשיג את אותו הרצון כך שלא אמור להיות לך רע אל רק טוב. וכל הרע שיש לאדם נוצר רק מכך שהוא הופך את האמצעי למטרה, דהיינו שהוא הופך את הרצונות החיצוניים והסופיים שלו למטרות, למרות שהם בכלל שאמצעי לשרת רצון אחר.
כי כנ"ל כאשר האדם מתבונן יותר ויותר פנימה, אז הוא מגיע לרצונות חשובים יותר ועמוקים יותר שאותם לשמחתנו הגדולה גם ניתן יותר בקלות ליישם ולהשיג (הדברים החשובים ביותר עבור האדם הם הזמינים ביותר עבורו, כגון: אויר, מים, שמש וכולי) כנ"ל.
נמצא אם כן, כי אם אתה רוצה שיהיה לך יותר טוב בחיים, עליך להתבונן פנימה יותר ולנסות להגשים את הרצונות הפנימיים שלך יותר, שהם גם חשובים יותר וגם קל יותר להשיג אותם.
ובכל פעם שרע לך, הרי שזו אינדיקציה לכך כי אתה לא מסתכל על העיקר אלא על הטפל ומטרת הרע היא להזכיר לך כי יש דבר אחר חשוב יותר וטוב יותר שהוא רצון פנימי שלך יותר ששכחת אותו ושכאשר תזכור את אותו הרצון החשוב יותר והפנימי יותר, כך יהיה לך קל יותר להשיג אותו ויהיה לך טוב יותר.
גם, עיקר הקושי של האדם בחיים לקבל החלטות נובע מכך שהוא שוכח את המטרות הפנימיות יותר והחשובות יותר ומתמקד ברצונות חיצוניים. לדוגמה נניח שלאותו אדם יש התלבטות מה לשתות מיץ תפוזים או מיץ גזר או אולי בכלל משהו אחר ושהוא לא מסוגל להגיע להחלטה והוא מאוד מבולבל ולא יודע מה לעשות ומה להחליט. אבל ממה ההתלבטות שלו נוצרת ולמה קשה לו לקבל החלטה, כי הוא הפך את הרצון שהוא אמצעי למטרה. הוא שכח כי המטרה היא לשתות משהו ולא משנה בכלל מה וגם מים זה מספיק טוב.
נמצא אם כן כי התמקדות בעיקר, עוזרת לאדם לקבל החלטות נכונות יותר. כי כאשר האדם מתמקד בעיקר, אז קל לו יותר להחליט מה חשוב יותר ומה חשוב פחות, מה הטפל ומה העיקר. ועל ידי זה הוא מסוגל לקבל החלטות טובות יותר מהר יותר וכולי.
ניתן גם לראות כי כל הטעויות בעולם נוצרות בעיקר בגלל שלא קישרו את הפעולה הסופית למטרה הפנימית והראשונה. כי הרי מהי בחירה מוטעית, בחירה מוטעית היא כאשר האדם מבצע פעולה שנראית כנכונה מאחר שהיא משרתת רצון חיצוני כלשהו, אך היא לא משרתת רצון פנימי יותר וחשוב יותר. לדוגמה: עובד מקבל החלטה שגויה בתום לב שמתברר שההחלטה הסופית של אותו עובד גרמה נזק לארגון. ומה בעצם קרה?
כאשר העובד קיבל את ההחלטה הסופית שלו, לא היתה מול עיניו המטרה הסופית והחשובה יותר של הארגון, או שהוא לא ראה כיצד הפעולה הסופית שלו משפיעה על המטרה החשובה יותר של הארגון (בהנחה שהיתה דרך לדעת, או לדעת שאם אינך יודע כיצד הפעולה יכולה להשפיע, אז עליך אולי להימנע ממנה). ו
נמצא אם כן, כי מה שיצר את הטעות נבע מכך שהרצון הסופי שלו לבצע את הפעולה הסופית, לא עלה בקנה אחד עם הרצון החשוב יותר שלשמו הרי הוא בכלל מועסק בארגון.
ולכן נאמר, איזהו חכם? הרואה את הנולד, כי סוף מעשה במחשבה תחילה. וצריך לקשר את סוף המעשה למחשבה שהיתה בהתחלה שהיא החשובה יותר ולראות את הנולד וכיצד הפעולה הסופית תשפיע על המחשבה הראשונה החשובה יותר.
גם, כל המחלוקות והמריבות שיש בעולם בין מדינות, בין אנשים, בתוך המשפחה ואפילו בין האדם לעצמו כל המחלוקות נובעות מחמת ההתנגשות שיש בין הרצונות החיצוניים השונים שיש לצדדים השונים. כי כאשר מסתכלים פנימה, שם הרצונות של כל בני האדם זהים יותר ושם הסיכוי לשלום גדול יותר. והדבר הזה נכון גם לגבי המחלוקות שיש לאדם עם עצמו.
כי לכל אדם יש בלבולים שונים ומריבות שונות שלו עם עצמו, שנובעות מחמת זה שיש לאדם רצונות חיצוניים שמתנגשים אצלו אחד בשני וגורמים לאדם ללחץ ולעצבים. והכל נגרם בגלל שהאדם שוכח את הרצונות החשובים יותר והפנימיים יותר. כי כפי שהוסבר כנ"ל, ככל שהרצון פנימי יותר, כך הוא חשוב יותר וכך יש יותר דרכים להשיג אותו וכך האפשרות להתנגשות בין הרצונות השונים מצטמצמת.
ולכן לעולם אם רע לאדם והאדם מבולבל ולא יודע מה לעשות, על האדם להירגע ולהתבונן פנימה ולנסות להבין עם עצמו מה הוא באמת רוצה בתוך תוכו ברמות העמוקות יותר של תת המודע שלו. ועל ידי זה האדם יגיע מהר יותר לטוב ביותר עבורו ולהיות בשלום עם עצמו. ואם עדיין רע לו, הרי שהוא לא באמת מצא את הרצון הפנימי ביותר שלו, כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך אמורות להיות יותר דרכים ליישם אותו כנ"ל. ולכן, לעולם, אם רע לך, זה נובע אך ורק בגלל שאתה לא מקשר את הרצון שלך לרצון שממנו הוא נובע, כי תמיד אם תלך רמה אחת פנימה יותר, תמיד תראה כי יש דרך ליישם אותו כדי שיהיה לך טוב.
ולפני סיום נאמר כי בעצם ראינו כי כל הפעולות שקורות בעולם מונעות על ידי הרצון כנ"ל. וזה גם מה שגורם לכך כי כוח המחשבה הוא החזק ביותר, כי בעצם הרצון קיים רק ברמת המחשבה. והמחשבה הראשונה שמניעה כל תהליך היא הרי הרצון. וכוח הרצון וכח המחשבה עולים בקנה אחד ולכן הם חזקים כ"כ.
סיכום: הבנו כי כוח הרצון הוא הכוח החזק ביותר וכי הוא זה שמניע את כל מה שקורה בעולם. הבנו גם כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך הוא חשוב יותר וכך קל יותר להשיג אותו. הבנו גם כי ככל שהאדם מקשר את הפעולות הסופיות שלו לרצונות הפנימיים יותר שלו, כך הוא מסוגל לקבל החלטות נכונות יותר ובקלות יותר. הבנו גם כי כל המחלוקות שבעולם וכל הסיבה שהאדם לא נמצא בשלום עם עצמו, נובעת מכך שהאדם הופך את האמצעי למטרה ואת הרצונות החיצוניים הפחות חשובים לחשובים.
הבנו גם כי "רע" פירושו שהמציאות אינה מתאימה לרצון ו"טוב" פירוש שהמציאות מתאימה לרצון. הבנו גם כי אם רע לאדם, זה בעצם אומר שהמציאות שלו לא מתאימה לרצון שלו, וזה נובע רק בגלל שהוא נתקע על רצון חיצוני ולא פנימי, כי ככל שהרצון פנימי יותר, כך יש יותר דרכים ליישם אותו. ולכן אם רע לאדם על האדם לבדוק ולראות שהרצונות שלו יהיו רצונות פנימיים יותר ולא חיצוניים, כי הרע נובע רק מחמת הריחוק של הרצון החיצוני מהתכלית ומהמטרה של אותו הרצון, שהוא הרצון הפנימי יותר שבוודאות יש דרך נוספת אחרת להשיג אותו כדי שיהיה לאדם טוב.
מסקנות: חשוב לאדם שיקצה לעצמו בכל יום זמן להתבוננות ולחשבון נפש, שבהם הוא יתבונן פנימה ויראה עד כמה הוא זוכר לקשר את הפעולות והרצונות הסופיים והחיצוניים שלו, לרצונות הפנימיים והחשובים ביותר שלו. חשוב לאדם לעשות סדר ברצונות שלו, להבין מהו רצון פנימי ומהו רצון חיצוני. חשוב לאדם לוודא כי הוא לא הופך את הרצונות החיצוניים שלו למטרות, כי זה מתכון בטוח ליצירת רע. חשוב לאדם להסתכל פנימה ולהתבונן מה חשוב לו באמת ולמה הוא באמת רוצה דברים מסוימים. ואז לשאול את עצמו האם אני באמת מגשים את הרצונות הפנימיים שלי? איך אני יכול להגשים טוב יותר את הרצונות הפנימיים שלי החשובים לי יותר? האם סדר היום שלי באמת משרת את הרצונות החשובים ביותר שלי וכולי.
כמו כן בכל פעם שרע לאדם או שקשה לו לקבל החלטה, עליו לדעת כי זה נובע אך ורק מחמת זה שהוא לא מקשר מספיק טוב את הרצונות הפנימיים שלו לפעולות והרצונות החיצוניים שלו. ובכל פעולה שהאדם עושה עליו להשתדל לקשר אותה לתכלית הסופית שלה. לדוגמה כאשר אתה קם בבוקר לעבוד, תנסה תמיד לזכור מהי המטרה הסופית והתכלית של הכל ועל ידי זה היום שלך בוודאות יהיה טוב יותר. בכל פעם שמשהו מכעיס אותך, תמיד תתבונן על התכלית וזה בוודאות ירגיע אותך! כי הרע הרי נוצר בגלל שהאדם שוכח את התכלית של הרצונות שלו. ולכן ככל שהאדם יזכור תמיד מהם הרצונות הפנימיים ביותר שלו, כך יהיה לו טוב יותר. בהצלחה.
050-3331-331