הקדמה

ב - 1978 גילה ד"ר ריקי גירד האמר, מנהל מחלקה פנימית בבי"ח אוניברסיטאי במינכן, שהוא חולה סרטן.

בהיותו אדם צעיר ובריא, אשר טיפל בעצמו בחולי סרטן, לא הבין ד"ר האמר מה גרם להתפתחות הסרטן אצלו והדבר היחידי שעלה בדעתו כגורם אפשרי היתה הטראומה הקשורה למותו של בנו דירק בן ה - 16, שמת באופן טראגי 8 חודשים קודם לכן.

ד"ר האמר החליט לחקור את הנושא באופן מדעי, ולבדוק האם ייתכן שקיים קשר בין הטראומה שחווה לבין מחלת הסרטן.

תוך כדי בדיקת ההיסטוריה הרפואית של מטופליו הוא גילה ממצא שעורר את סקרנותו: כל חולי הסרטן שבדק, ללא יוצא מן הכלל, חוו בעברם זעזוע או שוק לא צפוי מסוג כלשהו, לפני שהמחלה התפתחה.

הוא המשיך לחקור בכיוון הלא שיגרתי הזה, ועל בסיס ההשערה שכל הפעולות בגוף נשלטות ע"י המוח החל ד"ר האמר לבצע צילומי CT של המוח לכל חולה סרטן שהגיע למחלקה והשווה אותם לרישומים הרפואיים והפסיכולוגיים של אותם חולים.

לתדהמתו מצא האמר התאמה ברורה בין "זעזועי קונפליקט" (טראומות) מסוימים שנרשמים במוח, לבין הדרך או הצורה בה הם באים לידי ביטוי באיבר בגוף. כלומר הוא גילה שקיים קשר בין סוג הטראומה שחווה החולה לבין האזור במוח שבו ניתן לראות סימנים מסוימים בצילומי CT ולבין האיבר בו מופיעה המחלה.

יש לציין כי עד אותה תקופה לא היה שום מחקר מדעי שבדק את הקשר בין המוח להתפתחותן של מחלות, ואת התפקיד שממלא המוח כמתווך בין הנפש לאיבר החולה.

ד"ר האמר גילה שכל מחלה נוצרת כתוצאה משוק, קונפליקט או טראומה התופסים אותנו בהפתעה, לגמרי לא מוכנים. ברגע בו קורה קונפליקט לא צפוי זה, השוק פוגע באזור ספציפי במוח (אזור זה משתנה בהתאם לסוג הטראומה) וגורם שם לפגיעה אותה ניתן לראות בצילום CT של המוח בצורה של נקודה ומעגלים קונצנטריים סביבה (כמו מטרת ירי). עד אז חשבו הרדיולוגים שמעגלים אלה הם תוצאות לוואי לא רלוונטיות הנגרמות מתקלות או הפרעות כלשהן במכשירי ה - CT. חברת סימנס, יצרני מכשירי ה - CT אתם עבד ד"ר האמר בדקו את הנושא ואישרו שהמעגלים המופיעים בצילומים אינם סתם הפרעה לא רלוונטית של המכשיר אלא ממצאים אמיתיים.

את תופעת השוק או הקונפליקט הבלתי צפוי כינה ד"ר האמר בשם Dirk Hamer Syndrome או בקיצור - DSH, וזאת מתוך כבוד לבנו דירק. הוא גילה שה - DSH פוגע בו - זמנית בשלושה רבדים: הפסייכי (או המערכת הנפשית / רגשית של האדם), המוח ואחד מאיברי הגוף או רקמות הגוף. המעגלים המופיעים במוח כתוצאה מה - DSH קיבלו את השם "המיקוד של האמר" או בקיצור HH.

על אף שנראה היה כי תחום חקר הסרטן נכנס לעידן חדש, דחה הממסד הרפואי את תגליותיו של ד"ר האמר ולא הושקעו משאבים בהמשך המחקר הקשור לתגליותיו.

הרפואה המקובלת המשיכה במחקרים המבוססים על התפיסה הקלאסית שעל פיה כל גידול סרטני הוא תוצאה של תאים אשר מסיבה שאינה ידועה יצאו מכלל שליטה, ומכיוון שהם עלולים להתרבות ולהתפשט בגוף ללא כל בקרה צריך לחסל אותם מוקדם ככל האפשר.

למרות ההתפתחות הטכנולוגית המדהימה בעשרות השנים האחרונות ולמרות ההשקעות של טריליוני דולרים במחקר בתחום הסרטן, לא מצאה עדיין הרפואה המודרנית מהם הגורמים לסרטן בכלל ולסרטן שד בפרט. לכן מרבית הטיפולים הרפואיים המקובלים כיום בסרטן מבוססים יותר על מחקרים סטטיסטיים, השערות, תיאוריות ועל ניסוי וטעיה מאשר על הבנה אמיתית של המחלה.

ד"ר האמר, אשר מצא את עצמו מבודד ואף נרדף ע"י הממסד הרפואי, הקים למעשה ענף חדש בעולם הרפואה, שלו הוא קרא "הרפואה הגרמנית החדשה" (GNM). הרפואה החדשה מציגה מודל מדעי שלם הניתן לבדיקה לפי כל הפרמטרים המדעיים המקובלים, ואותן בדיקות שנעשו עד כה אכן הראו התאמה מלאה לממצאיו של ד"ר האמר.

תאור מפורט יותר של התפתחות ה - GNM ניתם למצוא במאמר המופיע באתר זה תחת הכותרת "כיצד התפתחה הרפואה החדשה".

מאמר זה הינו ראשון מתוך סדרת מאמרים בעברית שמטרתם היא לפתוח בפני הקהל הרחב את התגליות וההבנות של הרפואה החדשה לגבי מחלות הסרטן ומחלות קשות אחרות. כל מאמר כזה יתמקד במחלה אחת או שתיים.

סרטן ע"פ הרפואה החדשה

הרפואה החדשה מראה שכל תהליך סרטני הוא ביטוי לתוכנית ביולוגית מיוחדת ובעלת משמעות המופעלת כתוצאה מטראומה או קונפליקט כלשהו ומטרתה לעזור לגוף להתמודד עם הבעיות הקשורות לאותה טראומה או קונפליקט. הטראומה פוגעת בו - זמנית שלוש רמות שונות: בפסייכי, באיבר פיזי ובאזור במוח הקשור לאותו איבר שנפגע. את הפגיעה במוח ניתן לראות בעזרת צילום CT של המוח, ורופא שלמד את "הרפואה החדשה" יכול לדעת לפי צילום זה את סוג הטראומה ובאיזה איבר תופיע המחלה.

התהליך הסרטני נשלט ומבוקר באופן מלא ע"י המוח, וכאשר חולפת הטראומה או נפתר הקונפליקט יודע הגוף לרפא את עצמו באופן מלא, בד"כ ללא כל צורך בהתערבות רפואית אגרסיבית.

נסיונו של ד"ר האמר מראה הצלחה של 92% בריפוי של חולים אשר עברו לפחות באופן חלקי גם טיפול רפואי מקובל, והצלחה של כ - 98% בריפוי חולים אשר לא טופלו בכימותרפיה והקרנות.

מטרתו העיקרית של מאמר זה היא לנטרל ככל האפשר את גורם הפאניקה והפחד המתלווה לגילוי סרטן בשד ולדרכי הטיפול במחלה. הכרה והבנה של גורמי המחלה ותהליכי התפתחותה עשויה לאפשר לאישה לנהל את מהלכיה בצורה שקולה יותר וללא פחד, ואולי אף תאפשר לה להימנע מטיפולים בעייתיים כמו כימותרפיה והקרנות.

קיימים שני סוגים עיקריים של סרטן בשד:

א. סרטן בבלוטות החלב

ב. סרטן בצינורות החלב

מדובר למעשה בשני סוגים נפרדים לחלוטין של סרטן. לכל אחד מהם גורמים שונים ותהליך התפתחות שונה.

סרטן בבלוטות החלב (Mammary Adeno Carcinoma)

הגורמים לסרטן בבלוטות החלב הן דאגות או מריבות / ויכוחים בתוך או בהקשר למה שהאישה מחשיבה כחלק מהקן שלה:

ביתה, משפחתה, ילדיה, בן - זוגה, שותפים, חיות המחמד שלה, מקום עבודתה, הקהילה אליה היא משתייכת וכד'.

דוגמאות:

אישה הולכת עם בנה על המדרכה. הילד עוזב אותה לפתע, רץ לכיוון הכביש, נפגע ממכונית ומגיע לטיפול נמרץ.

התינוק נשמט מידי אמו, ראשו נחבט ברצפה והוא מאבד את הכרתו.

הגיעה ידיעה לא צפויה שבמקום בו נמצא בעלה (או בנה) בזמן המלחמה יש הרבה נפגעים.

מנהלת מעון לילדים, בעלת תחושת שליחות ואכפתיות, מתבשרת פתאום שהתקציבים קוצצו בחצי.

מריבות מתמשכות עם בן הזוג ואי הסכמות קשות לגבי המשך דרכם המשותפת.

אישה מקבלת הודעה שעליה לפנות מייד את הבית בו היא גרה (ואין לה לאן ללכת).

אצל אישה שהיד הדומיננטית שלה היא יד ימין:

כאשר הסרטן מופיע בשד שמאל - הגורם קשור לאמא שלה, למישהו מילדיה (או לחיית מחמד אהובה) או לבית עצמו.

כאשר הסרטן מופיע בשד ימין - הגורם קשור לבן הזוג או לכל אדם אחר מלבד האמא והילדים.

אצל אישה שהיד הדומיננטית שלה היא יד שמאל:

כאשר הסרטן מופיע בשד ימין - הגורם קשור לאמא שלה, למישהו מילדיה (או לחיית מחמד אהובה) או לבית עצמו.

כאשר הסרטן מופיע בשד שמאל - הגורם קשור לבן הזוג או לכל אדם אחר מלבד האמא והילדים.

תהליך התפתחות הסרטן בבלוטות החלב:

כאשר יש טראומה / קונפליקט / שוק שקורה בעוצמה מספיק חזקה או תופס את האישה בהפתעה, כשהיא לא מוכנה לזה, יתחיל להתפתח גידול סרטני בבלוטות החלב.

מתוך התבוננות בטבע, ההסבר להיווצרות הגידול הוא כנראה להביא לכך שיהיו יותר תאים המייצרים חלב, כדי שעם החלב הזה אפשר יהיה לעזור לילד או לבן הזוג להחלים מהר יותר.

כל עוד נמשכת השפעת הטראומה / קונפליקט ימשיך הגידול להתפתח. כלומר, גודל הגידול תלוי באופן ישיר במשך השפעת הקונפליקט / טראומה.

כל עוד מתפתח הגידול, דואג המוח לכך שיתרבו בגוף חיידקים מסוג מיקובקטריה (בעיקר חיידקי שחפת) ופטריות אשר תפקידם יהיה לפרק את הגידול. מספר החיידקים מבוקר על - ידי המוח כך שיהיה מתאים בדיוק לגודל הגידול.

סימפטומים אפשריים כל עוד קיימת השפעת הטראומה / קונפליקט (השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הסימפתטית) :

מכסימום סטרס

חשיבה כפייתית: עיסוק בלתי פוסק בבעיה, בגורמיה ובחיפוש פתרונות

כפות ידיים ו/או רגליים קרות

חוסר תיאבון

אובדן משקל

צמרמורות

זיעה קרה

הפרעות בשינה, קשיי הירדמות

חיוורון

דופק מהיר

רמה נמוכה של סוכר בדם

רמה נמוכה של חומציות הקיבה

בחילה

שלב הריפוי:

ברגע שחלפה הדאגה או נפתר הקונפליקט - הגידול מפסיק לגדול.

הגידול מפורק ע"י חיידקי מיקובקטריה (אם אין חיידקים כתוצאה מטיפול באנטיביוטיקה או כימותרפיה - יישאר גידול שפיר).

פירוק הגידול עלול להתבטא גם בפצעים בשד.

ייתכנו כאבים חדים מתחת למקום הגידול כתוצאה מהצטלקות המקום.

אישה שאינה יודעת שזהו חלק מתהליך הריפוי עלולה להיות מודאגת כל - כך שתתהווה טראומה חדשה העלולה לגרום להתפתחות סרטן חדש.

צילום CT לאחר הריפוי יראה חלל במקום בו היה גידול.

סימפטומים אפשריים בשלב הראשון של הריפוי (השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית) :

הרגשת הקלה

התרחבות כלי הדם, הידיים והרגליים חוזרות להיות חמות

התיאבון חוזר

עייפות רבה

יתכן חום (לא גבוה)

הזעות בשנת הלילה (בעיקר בין 01: 00 ל - 04: 00)

נפיחויות

דלקות

זיהומים

מוגלה, הפרשות שונות

כאבים

דימום (כתוצאה מפירוק הגידול)

הערות:

1. אם מסיבה כלשהי נוצר פצע פתוח בשד תוך כדי תהליך פירוק הגידול, תהיינה מהפצע הפרשות עם סירחון חזק, מה שעלול לגרום ללחץ נוסף על האישה. הסירחון הוא תוצאה של פירוק הגידול ע"י חיידקי המיקובקטריה. מצב זה בשד דומה מאד לצרעת וחשוב לדעת זאת כדי לא להיבהל.

2. אם תוך כדי תהליך הריפוי יש לאישה גם סינדרום של אצירת נוזלים בגוף, תהיה החרפה רבה בנפיחות של השד ובהפרשות מהשד ויש צורך דחוף לטפל בבעיית אצירת הנוזלים.

משבר הריפוי (באמצע שלב הריפוי) :

זהו מצב בו עלולים להופיע בצורה מרוכזת כל הסימפטומים של הטראומה / קונפליקט.

משבר הריפוי יכול להימשך כמה שניות, כמה דקות או כמה שעות. הוא נוצר כתוצאה מסיגנל סימפתטי חזק אשר תפקידו העיקרי הוא לגרום להוצאת הבצקת שנוצרת במוח כחלק מתהליך הריפוי.

החלק השני של שלב הריפוי (לאחר משבר הריפוי) :

נמשך תהליך הריפוי עד להחלמה מלאה. ההשפעה הדומיננטית היא עדיין של מערכת העצבים הפאראסימפתטית, אך היא הולכת ומתמתנת עד לחזרה לתפקוד נורמלי.

סרטן בצינורות החלב (Intra - Ductal Carcinoma)

זהו סרטן השד הנפוץ יותר והוא מהווה כ - 80% מסה"כ מקרי סרטן השד.

הגורם לסרטן זה הוא תמיד טראומה או קונפליקט כלשהו הקשור לפרידה. זו יכולה להיות טראומה של פרידה כואבת, זה יכול להיות פחד מפרידה וזה יכול להיות גם רצון עז להיפרד ממישהו.

התחושה המלווה טראומה או קונפליקט של פרידה מסוג כזה העלול לגרום לסרטן שד היא כמו:

"בני נקרע לי מהחזה"

"אמי נקרעה לי מהחזה"

"בעלי נקרע לי מהחזה"

"קרעו אותי מביתי"

"באותו רגע פילחה את לבי התחושה שלא אראה אותו שוב לעולם".

"אני מוכרחה להיפרד ממנו. אני לא יכולה לסבול אותו יותר".

אצל אישה שהיד הדומיננטית שלה היא יד ימין:

כאשר הסרטן מופיע בשד שמאל - הגורם קשור לאמא שלה או למישהו מילדיה.

כאשר הסרטן מופיע בשד ימין - הגורם קשור לבן הזוג או לכל אדם אחר מלבד האמא והילדים.

אצל אישה שהיד הדומיננטית שלה היא יד שמאל:

כאשר הסרטן מופיע בשד ימין - הגורם קשור לאמא שלה או למישהו מילדיה.

כאשר הסרטן מופיע בשד שמאל - הגורם קשור לבן הזוג או לכל אדם אחר מלבד האמא והילדים.

* סרטן השד - לפי התגליות המפתיעות של הרפואה החדשה - חלק 2.