הציווי הבודהיסטי הראשון הוא "לא ליטול חיים" ובניסוח יותר רחב, "לא להרוס חיים".
לא מדובר רק בחיי אדם אלא בחיים בכלל.
בשביל להבין את הציווי הזה כהלכה יש להבין את המשמעות של חיים ואת המשמעות של מוות.
ויש להבין את המשמעות של פעולה כמו פעולה של נטילת חיים.
אני לא רוצה לדון בכל המשמעויות האלה כאן, שכן אני בטוח שגם אם אנסה ואזהר בכל מילה, יהיו שיבינו אותי לא כהלכה ויצא שכרנו בהפסדנו.
אבל אני כן רוצה לומר מספר מילים על האופן שבו צמחונות ככלל וטבעונות בפרט הם תרגול והגשמה של דרך הבודהה.
אנחנו לא יכולים לחיות את חיינו מבלי להרוס חיים כלל.
אפילו כשאנחנו מצחצחים שיניים אנחנו הורגים כמה חיידקים.
על - אחת - כמה וכמה כשאנחנו עושים פעולות גדולות יותר בעולם.
אפילו אם אנחנו רק נוסעים ממקום למקום אנחנו תורמים לזיהום האוויר שהורג אנשים ובעלי - חיים.
קשה ללכת ברחוב בלי לדרוך על איזו נמלה.
ואם אנחנו דואגים לבריאות הציבור אנחנו מרססים בתי גידול של יתושים.
ובכל זאת עלינו לנסות.
תרגול והגשמה של הדרך הבודהיסטית הם זריעת זרע ההתעוררות.
אם אנחנו מוותרים על ראיית העולם האגוצנטרית שלנו אנחנו יכולים לחמול על כל היקום.
ההבנה שלא ניתן לקיים את הציוויים הבודהיסטיים במלואם אין פירושה ויתור על הניסיון לקיימם.
ברגע שאדם אומר לעצמו זה הכל או כלום, אם אני לא יכול לקיים את הציווי במלואו זה כאילו שאני לא מקיימו כלל - הרי שזו השתלטות של תפיסת - עולם מדומיינת על התודעה.
במציאות כל מה שאנחנו עושים וחושבים נחשב.
עלינו לקיים את הציוויים הבודהיסטים מתוך תחושת הענווה שבידיעה שלעולם לא נהיה מושלמים דיינו לקיימם במלואם.
הדרך המתומנת היא הדרך שלנו להשתחרר.
מי שמוותר על הציוויים מוותר על השחרור ובאותו רגע זורע את זרע הסבל ואי - הנחת.
מי שמעמיד עצמו במרכז עד שבכל פעולה ופעולה שלו הוא בוחר את נוחותו האישית, את חייו ואת אמונותיו על פני אלו של הזולת (במובן הרחב) באותו רגע זורע את זרע הסבל ואי - הנחת.
הצמחונות ככלל והטבעונות בפרט הן תרגול והגשמה של דרך הבודהה, הן זריעת זרע החמלה והשחרור עבור עצמנו כמו גם עבור כל הישויות החשות.
לא מדובר רק בחיי אדם אלא בחיים בכלל.
בשביל להבין את הציווי הזה כהלכה יש להבין את המשמעות של חיים ואת המשמעות של מוות.
ויש להבין את המשמעות של פעולה כמו פעולה של נטילת חיים.
אני לא רוצה לדון בכל המשמעויות האלה כאן, שכן אני בטוח שגם אם אנסה ואזהר בכל מילה, יהיו שיבינו אותי לא כהלכה ויצא שכרנו בהפסדנו.
אבל אני כן רוצה לומר מספר מילים על האופן שבו צמחונות ככלל וטבעונות בפרט הם תרגול והגשמה של דרך הבודהה.
אנחנו לא יכולים לחיות את חיינו מבלי להרוס חיים כלל.
אפילו כשאנחנו מצחצחים שיניים אנחנו הורגים כמה חיידקים.
על - אחת - כמה וכמה כשאנחנו עושים פעולות גדולות יותר בעולם.
אפילו אם אנחנו רק נוסעים ממקום למקום אנחנו תורמים לזיהום האוויר שהורג אנשים ובעלי - חיים.
קשה ללכת ברחוב בלי לדרוך על איזו נמלה.
ואם אנחנו דואגים לבריאות הציבור אנחנו מרססים בתי גידול של יתושים.
ובכל זאת עלינו לנסות.
תרגול והגשמה של הדרך הבודהיסטית הם זריעת זרע ההתעוררות.
אם אנחנו מוותרים על ראיית העולם האגוצנטרית שלנו אנחנו יכולים לחמול על כל היקום.
ההבנה שלא ניתן לקיים את הציוויים הבודהיסטיים במלואם אין פירושה ויתור על הניסיון לקיימם.
ברגע שאדם אומר לעצמו זה הכל או כלום, אם אני לא יכול לקיים את הציווי במלואו זה כאילו שאני לא מקיימו כלל - הרי שזו השתלטות של תפיסת - עולם מדומיינת על התודעה.
במציאות כל מה שאנחנו עושים וחושבים נחשב.
עלינו לקיים את הציוויים הבודהיסטים מתוך תחושת הענווה שבידיעה שלעולם לא נהיה מושלמים דיינו לקיימם במלואם.
הדרך המתומנת היא הדרך שלנו להשתחרר.
מי שמוותר על הציוויים מוותר על השחרור ובאותו רגע זורע את זרע הסבל ואי - הנחת.
מי שמעמיד עצמו במרכז עד שבכל פעולה ופעולה שלו הוא בוחר את נוחותו האישית, את חייו ואת אמונותיו על פני אלו של הזולת (במובן הרחב) באותו רגע זורע את זרע הסבל ואי - הנחת.
הצמחונות ככלל והטבעונות בפרט הן תרגול והגשמה של דרך הבודהה, הן זריעת זרע החמלה והשחרור עבור עצמנו כמו גם עבור כל הישויות החשות.
050-3331-331