"והם חיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה", כך מסתיימות רוב האגדות.

לא סתם נאמר עד עצם היום הזה. כל יום הוא היום הזה.

העבודה שלנו על זוגיות היא נקודתית. כל יום הוא יום חדש לעבוד בו.

כדי להעצים, לשפר ולהרחיב את הזוגיות.

משחר ילדותינו גדלנו על אגדות בהן הנסיך מציל את הנסיכה, ומאז הם חיים באושר ובעושר.

גם הקומדיות הרומנטיות מסתיימים באיחוד מושלם ובחיים מאושרים.

כך אנחנו מקווים שיראו החיים המשותפים שלנו, באושר ובעושר.

עם התמונות והאינפורמציה הזו אנחנו נכנסים למערכות יחסים, לנישואין.

רבים מאיתנו מגלים שהמציאות לא תואמת את סיפורי האגדה.

אהבה, רומנטיקה, אידיאל, יכולים להימשך ימים אחדים, שבועות בודדים ולעיתים גם שנים אחדות.

בסופו של דבר, אצל רובנו מסך האשליה מוסר, לפתע אנחנו "מגלים" דברים חדשים על בן הזוג שלנו.

דברים שלא ראינו?

בקשות הופכות לדרישות, תחושת הנתינה קטנה, ובהרבה מקרים אנחנו מוצאים את עצמנו "מתפכחים" מהאשליה אל מול מאבקי הכוח המתחילים לצוץ.

רוב מערכות היחסים וקשרי הנישואין עלולים להיתקע ואו להתפרק במהלך מאבקי הכוח.

מטרת מאבקי הכוח היא כדי ליצור את האני - העצמי בתוך ה - ביחד.

את מימוש הפוטנציאל מהקשר נוכל לעשות רק לאחר שנעבור את דרך הייסורים של מאבקי הכוח.

בדרך כלל במקרים בהם מוצאים בני הזוג פתרון סביר או סביל, באמצעות התמקחות, משא ומתן

"אני אעשה בשבילך ואתה תעשה בשבילי", הם יישארו יחד, מסתפקים בנישואין מניחי דעת במינימום סערות.

מכאן ניתן להבין שנישואין כאלה לעולם לא יתפתחו ויתעצמו מעבר לשלב של מאבקי הכוח.

ההסכמים שנעשים במסגרת המאבק מטרתם לשמור על שקט יחסי.

נישואין כאלה, במקרים רבים, יהפכו לחיים מקבילים, כאשר כל אחד מבני הזוג חי את חייו שלו

במקביל לחיי בן זוגו ומדי פעם יפגשו כדי לעשות דברים יחד. התוצאה חיי נישואין בלתי מספקים.

מודעות הינה השלב הראשון בדרך ליצירת זוגיות מאושרת.

זוגיות של אהבה אמיתית, כבוד, דאגה, נתינה, הכלה ושותפות.

מודעות זו תיווצר בתוך הקשר הזוגי רק מתוך רצון משותף ואחריות של שני בני הזוג לחיות יחד באושר.

השלב הבא הוא הבנה והפנמה של שני הצדדים. שכל אחד מבני זוג הוא אדם שלם וייחודי בפני עצמו.

שלכל אחד מבני הזוג יש את נקודת המבט שלו בה הוא רואה את המציאות והחיים.

שלכל אחד מבני הזוג יש עולם פנימי וחשוב מאד להתייחס בקדושה לעולם זה.

שאצל כל אחד מבני הזוג קיים עולם פרטי - אישי, וחשוב להקפיד, לשמור ולכבד את פרטיות עולם זה.

חשוב גם לזהות את צרכיו של בן הזוג ולדאוג לו ולהם, מתוך שמחה ובאהבה, לסיפוק צרכים אלה.

לשם כך חשובה התקשורת האישית והבינאישית.

כאשר בני הזוג משתפים ומספרים בפשטות ובנעימות אחד לשני על רצונותיהם וצרכיהם.

נמנעים תוך כדי שיחה מביקורת, אשמה וטונים צורמים כדי לנסות ולהשיג את מבוקשם.

מפסיקים לשמוע ביקורת ואשמה במשפטים ובין המשפטים של בן זוגנו.

מתקשרים ממקום מבין, חיובי, בונה ומעצים.

כך הם מרחיבים את התקשורת ביניהם, ומאפשרים לכל אחד מבני הזוג לומר, לשתף, לכאוב, להבין.

כמובן שניתן להרחיב בנושא. לזוגיות יש פנים רבות, צבעים וגוונים.

לכן השלב החשוב ביותר הוא הרצון לחיות יחד מתוך אהבה אמיתית, לא רק מאהבה רומנטית.

מכאן אנחנו עוברים לשלב השינויים.

לאחר שנחליט לעשות את השינויים הנדרשים אנחנו עלולים למצוא את עצמנו מפחדים מהשינוי.

הפחד הנמצא בבסיסה של כל נפש חיה, הוא האחראי על ההישרדות שלנו.

לכן חשוב גם שנאמץ ונעריך אותו כחלק השומר על חיינו.

הפחד מגיע לחיינו מאי הידיעה, מהלא נודע.

כך שבמקרים רבים אנחנו בעצם כלואים בתוך הפחד משינוי.

מעדיפים להישאר עם הנודע מאשר ללמוד דרכי התנהגות והתנהלות חדשים.

כאשר אנחנו חיים שנים בתוך קשר בעייתי, מגביל אך מוכר וידוע, הגיוני שנפחד לעשות את השינוי.

על אחת כמה וכמה כאשר השינוי יגרום לנו להתייצב בין היתר מול הכאבים והפחדים שהוטמעו בתוכנו

אותם כאבים ופחדים שבמהלך השנים כל כך גדלו עד שהפכו למפלצות, שלפעמים אלה הם האחראיים להתנהגותנו.

ההבנה, המודעות, שיחסים, זוגיות ונישואין ניתנים לשינוי.

שניתן וחשוב לצאת למסע משותף, ביחד.

לצאת למסע רוחני ונפשי, מסע של גילויים, התפתחות ויצירה משותפת. חברות ואהבה עמוקים.

הרצון האמיתי והמשותף של שני בני הזוג להפוך את הזוגיות שלהם למקור של אושר, עונג, העצמה

הכלה, ביטוי, יצירה ואהבה.

הרצון המשותף שלהם לחיות באושר עד עצם היום הזה והבא, והבא אחריו.

הם אלה שיניעו את בני הזוג לעשות מעשה, לוותר על הפחדים, להתחיל לתקשר ממקום חדש

לפתוח את הלב אחד לשני, להכיל ולהיות מוכל.

אם תרצו אין זאת אגדה.