ישנם המון סוגים והגדרות שונות לפחדים, חרדות ודאגות, הגדרות שמנסות לעשות סדר מצד אחד, מהצד שני הן יוצרות בלבול לאלו שאינם מתמצאים ממש במושגים.
הפעם נדבר על המכנה המשותף בין חרדות, דאגות ופחדים. נתרכז בסיבות והמניעים להיווצרותם ונעלה מעט את רמת המודעות ותשומת הלב שלנו לעניין.
ד. ח. פ יכולים להופיע במגוון צורות ומצבים, לדוגמה:
פחד מפיטורים, חרדה מזה שיאשימו אותי במשהו שעשיתי, חרדה שיאשימו אותי במשהו שלא עשיתי, חרדת מבחנים, חרדת קהל ועוד המון צורות שונות.
למרות כל ההגדרות השונות והמרובות, אפשר לומר שמדובר באותה הגברת בשינוי אדרת, מכיוון שלכל הד. ח. פים, יש שורש אחד משותף והוא - הרצון שלנו.
ואיך הרצון אשם בזה?
אם אנחנו רוצים להצליח במבחן, זה אומר שאנחנו לא רוצים להיכשל. ואם אנחנו לא רוצים להיכשל, אנחנו נפחד או שנהיה חרדים במידה מסויימת.
דוגמה נוספת: אנחנו רוצים ביטחון כלכלי, זה אומר שאנחנו לא רוצים שיחסר לנו כסף. ואם אנחנו תולים את תחושת הביטחון שלנו בכסף, אנו נחווה דאגה וחרדה מכך שלא יהיה לנו מקור הכנסה.
אפשר בעצם לומר שהתנאי ההכרחי לכל הפחדים והחרדות, הוא הרצון שלנו, אומנם הרצון לבדו אינו מחייב אותנו להרגיש רע, אך הוא תנאי הכרחי לכך.
בנוסף, חשוב לדעת שככל שנרצה משהו ברצון ובחשק חזק יותר, נגדיל את הסיכוי לפחד וחרדה מכך שהרצון לא יתממש, שלא נצליח להשיג את מה שאנחנו רוצים.
אם למשל אני מאוד רוצה שקט כדי להתרכז, כנראה שבאותה מידה שבה אני רוצה שקט, אפחד שמשהו יפריע ויוציא אותי מריכוז.
רצון לדבר, אינו תנאי מחייב לחרדה ולפחד, הרצון הוא זה שמאפשר את היווצרותם. קיים תנאי נוסף - הספק.
אם למשל אני רוצה להרגיש מוערך, זה אומר שאני לא רוצה להרגיש חסר תועלת או חסר ערך לסביבה שלי. כמו שאמרנו, התנאי הראשון לחרדה הוא הרצון.
לסיכום:
עוצמת הרצון + מידת הספק = ד. ח. פ.
ד. ח. פ = דאגות, חרדות, פחדים.
הדחף - הוא מצד אחד הרצון שדוחף אותנו להתקדם קדימה ולהתפתח, הוא גם הד. ח. פ שדוחק בנו וגורם לנו לדאגות, חרדות ופחדים מצד השני.
רמת המודעות שלנו לרצונות ולדחפים שלנו מסייעת לנו להבין כיצד להמנע מהד. ח. פים שדוחקים בנו ולא מאפשרים לנו לתפקד באופן תקין.
על הדרישה ליהנות מהחיים ולהיות מאושרים מבפנים רובנו ויתרנו, אך להפסיק לסבול, לזה כולנו מחויבים.
הפעם נדבר על המכנה המשותף בין חרדות, דאגות ופחדים. נתרכז בסיבות והמניעים להיווצרותם ונעלה מעט את רמת המודעות ותשומת הלב שלנו לעניין.
ד. ח. פ יכולים להופיע במגוון צורות ומצבים, לדוגמה:
פחד מפיטורים, חרדה מזה שיאשימו אותי במשהו שעשיתי, חרדה שיאשימו אותי במשהו שלא עשיתי, חרדת מבחנים, חרדת קהל ועוד המון צורות שונות.
למרות כל ההגדרות השונות והמרובות, אפשר לומר שמדובר באותה הגברת בשינוי אדרת, מכיוון שלכל הד. ח. פים, יש שורש אחד משותף והוא - הרצון שלנו.
ואיך הרצון אשם בזה?
אם אנחנו רוצים להצליח במבחן, זה אומר שאנחנו לא רוצים להיכשל. ואם אנחנו לא רוצים להיכשל, אנחנו נפחד או שנהיה חרדים במידה מסויימת.
דוגמה נוספת: אנחנו רוצים ביטחון כלכלי, זה אומר שאנחנו לא רוצים שיחסר לנו כסף. ואם אנחנו תולים את תחושת הביטחון שלנו בכסף, אנו נחווה דאגה וחרדה מכך שלא יהיה לנו מקור הכנסה.
אפשר בעצם לומר שהתנאי ההכרחי לכל הפחדים והחרדות, הוא הרצון שלנו, אומנם הרצון לבדו אינו מחייב אותנו להרגיש רע, אך הוא תנאי הכרחי לכך.
בנוסף, חשוב לדעת שככל שנרצה משהו ברצון ובחשק חזק יותר, נגדיל את הסיכוי לפחד וחרדה מכך שהרצון לא יתממש, שלא נצליח להשיג את מה שאנחנו רוצים.
אם למשל אני מאוד רוצה שקט כדי להתרכז, כנראה שבאותה מידה שבה אני רוצה שקט, אפחד שמשהו יפריע ויוציא אותי מריכוז.
רצון לדבר, אינו תנאי מחייב לחרדה ולפחד, הרצון הוא זה שמאפשר את היווצרותם. קיים תנאי נוסף - הספק.
אם למשל אני רוצה להרגיש מוערך, זה אומר שאני לא רוצה להרגיש חסר תועלת או חסר ערך לסביבה שלי. כמו שאמרנו, התנאי הראשון לחרדה הוא הרצון.
לסיכום:
עוצמת הרצון + מידת הספק = ד. ח. פ.
ד. ח. פ = דאגות, חרדות, פחדים.
הדחף - הוא מצד אחד הרצון שדוחף אותנו להתקדם קדימה ולהתפתח, הוא גם הד. ח. פ שדוחק בנו וגורם לנו לדאגות, חרדות ופחדים מצד השני.
רמת המודעות שלנו לרצונות ולדחפים שלנו מסייעת לנו להבין כיצד להמנע מהד. ח. פים שדוחקים בנו ולא מאפשרים לנו לתפקד באופן תקין.
על הדרישה ליהנות מהחיים ולהיות מאושרים מבפנים רובנו ויתרנו, אך להפסיק לסבול, לזה כולנו מחויבים.
050-3331-331