שרירי הבייספס והטרייספס הם שרירים מנוגדים אחד לשני. וכל מה שנכון לשריר אחד, נכון בדיוק ההפך (יחסית) לשריר השני כדלקמן. ונתחיל משריר הבייספס

בעת עבודה על שריר הבייספס, יש לשים לב לכך, שהשריר של הבייספס, יכול להיות בשני מצבים. המצב שבו הוא הכי מתוח וארוך והמצב שבו הוא הכי קצר ומכווץ. כאשר, המצב שבו שריר הבייספס הוא הכי קצר ומכווץ, הוא לא רק כאשר כף היד נוגעת בכתף, אלא גם כאשר המרפק מופנה כמה שיותר כלפי מעלה.

עשה את הניסוי הבא. כווץ את שריר הבייספס שלך, כאשר המרפק שלך צמוד לצד הגוף שלך. עכשיו תוך כדי זה, תרים את המרפק שלך כלפי מעלה, אל מעבר לראש שלך, תוך כדי שכף היד שלך נוגעת בכתף שלך. אתה תראה ששריר הבייספס שלך מתכווץ ומתקצר עוד יותר. או במילים אחרות, כאן שריר הבייספס שלך הכי קצר. ושריר הטרייספס שלך, הכי ארוך ומתוח במצב הזה.

והיכן שריר הבייספס שלך הכי מתוח וארוך? תשובה: כאשר אתה מרחיק את כף היד שלך מהכתף שלך כמה שיותר + כאשר כף המרפק שלך כלפי מטה לצד הגוף ולא מעל הראש + אתה פותח את בית החזה שלך לצדדים כמה שיותר. כאן שריר הבייספס שלך הכי מתוח וארוך ושריר הטרייספס שלך, הכי קצר ומכווץ. נסה ותראה.

וזה בעצם אומר, שבכל פעם שאתה עושה תרגיל של בייספס או טרייספס, עליך לשאוף לעשות את התנועה של הרחקת וקירוב כף היד שלך מהכתף שלך, גם כאשר המרפק שלך מעל הראש שלך כמה שיותר וגם כאשר המרפק שלך לצד הגוף ומאחורי (מעט) הגוף שלך, כמה שיותר.

ולמה? כי אז אתה מאמן את השריר בשני מצבים שלו, במצב שבו הוא הכי ארוך ובמצב שבו הוא הכי קצר. וכמובן את הכל, לעשות גם בשריר הבייספס וגם בשריר הטרייספס.

ואיך לעשות זאת בפועל? אז לשריר הטרייספס, יותר קל לעשות זאת. אבל לשריר הבייספס, אם רוצים לאמן אותו כשהוא הכי קצר, אפשרי לעשות זאת באמצעות כבלים. דהיינו שהמשקל מושך את השריר כלפי מעלה, והשריר של הבייספס מושך אותו כלפי מטה.