ספקנות (בלועזית: סקֶפּטיציזם) היא דרך חשיבה המופעלת בתחומי הפילוסופיה והמדע.
הספקנות בפילוסופיה היוונית
את האסכולה הספקנית בפילוסופיה היוונית ייסד פירון מאליס בעיר סקפסיס, על שם העיר קרויה ספקנות בלועזית סקפטיות. האסכולה הספקנית כפרה בכל המוסכמות בטענה שאין אדם היכול לדעת הכל ולכן צריך לחקור כל נושא ולא לקבל דבר כמובן מאליו. פירון מאליס, ששימש כמורה לפילוסופיה, לא כתב דבר, אולם תלמידו טימון מפליוס כתב סאטירות שבאמצעותן סיכם את עיקרי תורתו של מורהו:
הוודאות לא ניתנת להשגה משום שאין בכוחם של החושים ושל הבינה לספק לנו ידע ודאי.
החושים מסלפים את הדברים שבהם אנו חשים, והתבונה משועבדת לתשוקה.
לכל טיעון קיים טיעון שכנגד, ואין בנמצא אמת מוחלטת.
לכן, על החכם להימנע מלחרוץ משפט על דבר לחיוב או לשלילה.
עליו לחתור להגיע למצב של שלוות נפש במקום לנסות להגיע לחקר האמת.
היות שכנראה כל הדעות שגויות, מוטב לקבל את מוסכמות הזמן והמקום.
תורתו של פירון מאליס חדרה אל האקדמיה האפלטונית התיכונה באתונה, והפילוסוף ארקסילאוס, שעמד בראש אקדמיה זו החל ב - 264 לפנה"ס, היה אחד מממשיכיו. תורת הספקנות שלטה גם באקדמיה האפלטונית השלישית שנוסדה על יד הפילוסוף קרנאדס ב - 155 לפנה"ס. אחרון הפילוסופים הספקנים של האקדמיה האפלטונית היה פילון מלאריסה שמת בערך ב - 84 לפנה"ס.
בספקנות היוונית המאוחרת אנו עדים לא רק לחידוש תורתו של פירון, אלא גם להצגתה בצורה מדעית הרבה יותר. הפילוסוף היווני אנסידמוס מקנוסוס חשב כי מקורם של הספק ושל המבוכה הוא ביחסיות תפיסתו של האדם. כדי לתאר זאת הוא ערך באלכסנדריה בערך ב - 50 לפנה"ס טבלה של עשר דרכים שבהן הידע האנושי משתנה. הוא פיתח את הפירוניזם באמצעות עשרה יסודות אלה שעליהם ביסס את הספק. בתורה זו של אנסידמוס עשה שימוש מאוחר יותר סקסטוס אמפיריקוס (160 - 210 לספירה) שסיכם את תורת הספקנות היוונית והרומאית.
לפירוניזם נודעה השפעה מרובה על סופרי הרנסאנס ובהם מישל דה מונטן (1533 - 1592), שכתב את המסה "סנגוריה על רמון סבונד" בהשראתו של סקסטוס אמפיריקוס, ועל פילוסופים באירופה של המאה השבע עשרה והמאה השמונה עשרה ובהם פייר בייל ודייוויד יום.
גישות ספקניות
ספקנות מוסרית - גישה פילוסופית בענף המטא - אתיקה לפיה איננו יכולים להחזיק באמונות מוסריות מוצדקות, או למצער איננו יכולים להחזיק בידע מוסרי.
ספקנות אפיסטמית - עמדה פילוסופית בענף האפיסטמולוגיה בה בוחר הספקן לבדוק בצורה ביקורתית האם הידע שלו והתפיסה שלו הם אכן נכונים, והאם ניתן בכלל לדעת ידע אמיתי באשר לנושא מסוים.
ספקנות מדעית - עמדה מדעית או מעשית שאינה מקבלת את תקפותן של טענות עד שלא נבחנו בשיטת הבדיקה המדעית.
הספקנות המדעית אינה זהה לספקנות הפילוסופית. מדענים ורופאים רבים הינם ספקנים באשר לטענות הפסבדו - מדע וההרפואה האלטרנטיבית, אך אינם מחזיקים בעמדות פילוסופיות ספקניות. כאשר נאמר על מתנגדי טענות פסאודו מדעיות כי הם ספקנים, הכוונה היא לכך שהם אוחזים בספקנות מדעית.
המונח "ספקן" משמש כיום על מנת להתייחס לאדם המשתמש בעמדה ביקורתית בסיטואציה נתונה, בדרך כלל בהפעלת עקרונות החשיבה הביקורתית והשיטה המדעית (הפעלת הספקנות המדעית) על מנת לבחון את תקפותם של טענות ומנהגים. ספקנים מתייחסים לראיות אמפיריות כחשובות, מכיוון שהן מספקות את הדרך הטובה ביותר, לדעת הספקנים, לבדוק תקפותה של טענה.
למרות שהספקנות מערבת את השימוש בשיטה המדעית ובחשיבה ביקורתית, אין זה נכון כי הספקן משתמש בכלים אלו כל הזמן, ויש המוצאים ביסוס ראייתי מספיק לדעה מסוימת בה הם מחזיקים גם ללא השימוש בכלים אלו.
לעתים מערבים את המונח "ספקנים" עם המונח ציניקנים, כאשר לעתים הכוונה היא שלילית כלפי הספקנים. עם זאת הביקורתיות הספקנית (בניגוד לדעה שרירותית או אובייקטיבית לגבי עניין מסוים) נובעת מבדיקה אובייקטיבית ושיטתית המוסכמת לרוב בין הספקנים ובין עצמם. הציניות מוגדרת לעתים כעמדה המתייחסת שלא לצורך בצורה שלילית למניעים ולכנות של האנשים. למרות ששתי הגישות אינן שוללות זו את זו, הן מייצגות גישה שונה באופן מהותי באשר לטבעו של העולם.
הספקנות בפילוסופיה היוונית
את האסכולה הספקנית בפילוסופיה היוונית ייסד פירון מאליס בעיר סקפסיס, על שם העיר קרויה ספקנות בלועזית סקפטיות. האסכולה הספקנית כפרה בכל המוסכמות בטענה שאין אדם היכול לדעת הכל ולכן צריך לחקור כל נושא ולא לקבל דבר כמובן מאליו. פירון מאליס, ששימש כמורה לפילוסופיה, לא כתב דבר, אולם תלמידו טימון מפליוס כתב סאטירות שבאמצעותן סיכם את עיקרי תורתו של מורהו:
הוודאות לא ניתנת להשגה משום שאין בכוחם של החושים ושל הבינה לספק לנו ידע ודאי.
החושים מסלפים את הדברים שבהם אנו חשים, והתבונה משועבדת לתשוקה.
לכל טיעון קיים טיעון שכנגד, ואין בנמצא אמת מוחלטת.
לכן, על החכם להימנע מלחרוץ משפט על דבר לחיוב או לשלילה.
עליו לחתור להגיע למצב של שלוות נפש במקום לנסות להגיע לחקר האמת.
היות שכנראה כל הדעות שגויות, מוטב לקבל את מוסכמות הזמן והמקום.
תורתו של פירון מאליס חדרה אל האקדמיה האפלטונית התיכונה באתונה, והפילוסוף ארקסילאוס, שעמד בראש אקדמיה זו החל ב - 264 לפנה"ס, היה אחד מממשיכיו. תורת הספקנות שלטה גם באקדמיה האפלטונית השלישית שנוסדה על יד הפילוסוף קרנאדס ב - 155 לפנה"ס. אחרון הפילוסופים הספקנים של האקדמיה האפלטונית היה פילון מלאריסה שמת בערך ב - 84 לפנה"ס.
בספקנות היוונית המאוחרת אנו עדים לא רק לחידוש תורתו של פירון, אלא גם להצגתה בצורה מדעית הרבה יותר. הפילוסוף היווני אנסידמוס מקנוסוס חשב כי מקורם של הספק ושל המבוכה הוא ביחסיות תפיסתו של האדם. כדי לתאר זאת הוא ערך באלכסנדריה בערך ב - 50 לפנה"ס טבלה של עשר דרכים שבהן הידע האנושי משתנה. הוא פיתח את הפירוניזם באמצעות עשרה יסודות אלה שעליהם ביסס את הספק. בתורה זו של אנסידמוס עשה שימוש מאוחר יותר סקסטוס אמפיריקוס (160 - 210 לספירה) שסיכם את תורת הספקנות היוונית והרומאית.
לפירוניזם נודעה השפעה מרובה על סופרי הרנסאנס ובהם מישל דה מונטן (1533 - 1592), שכתב את המסה "סנגוריה על רמון סבונד" בהשראתו של סקסטוס אמפיריקוס, ועל פילוסופים באירופה של המאה השבע עשרה והמאה השמונה עשרה ובהם פייר בייל ודייוויד יום.
גישות ספקניות
ספקנות מוסרית - גישה פילוסופית בענף המטא - אתיקה לפיה איננו יכולים להחזיק באמונות מוסריות מוצדקות, או למצער איננו יכולים להחזיק בידע מוסרי.
ספקנות אפיסטמית - עמדה פילוסופית בענף האפיסטמולוגיה בה בוחר הספקן לבדוק בצורה ביקורתית האם הידע שלו והתפיסה שלו הם אכן נכונים, והאם ניתן בכלל לדעת ידע אמיתי באשר לנושא מסוים.
ספקנות מדעית - עמדה מדעית או מעשית שאינה מקבלת את תקפותן של טענות עד שלא נבחנו בשיטת הבדיקה המדעית.
הספקנות המדעית אינה זהה לספקנות הפילוסופית. מדענים ורופאים רבים הינם ספקנים באשר לטענות הפסבדו - מדע וההרפואה האלטרנטיבית, אך אינם מחזיקים בעמדות פילוסופיות ספקניות. כאשר נאמר על מתנגדי טענות פסאודו מדעיות כי הם ספקנים, הכוונה היא לכך שהם אוחזים בספקנות מדעית.
המונח "ספקן" משמש כיום על מנת להתייחס לאדם המשתמש בעמדה ביקורתית בסיטואציה נתונה, בדרך כלל בהפעלת עקרונות החשיבה הביקורתית והשיטה המדעית (הפעלת הספקנות המדעית) על מנת לבחון את תקפותם של טענות ומנהגים. ספקנים מתייחסים לראיות אמפיריות כחשובות, מכיוון שהן מספקות את הדרך הטובה ביותר, לדעת הספקנים, לבדוק תקפותה של טענה.
למרות שהספקנות מערבת את השימוש בשיטה המדעית ובחשיבה ביקורתית, אין זה נכון כי הספקן משתמש בכלים אלו כל הזמן, ויש המוצאים ביסוס ראייתי מספיק לדעה מסוימת בה הם מחזיקים גם ללא השימוש בכלים אלו.
לעתים מערבים את המונח "ספקנים" עם המונח ציניקנים, כאשר לעתים הכוונה היא שלילית כלפי הספקנים. עם זאת הביקורתיות הספקנית (בניגוד לדעה שרירותית או אובייקטיבית לגבי עניין מסוים) נובעת מבדיקה אובייקטיבית ושיטתית המוסכמת לרוב בין הספקנים ובין עצמם. הציניות מוגדרת לעתים כעמדה המתייחסת שלא לצורך בצורה שלילית למניעים ולכנות של האנשים. למרות ששתי הגישות אינן שוללות זו את זו, הן מייצגות גישה שונה באופן מהותי באשר לטבעו של העולם.
050-3331-331