* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

הרצאה על לאהוב או לשנוא את מה שיש - מי ברא את הרצון של אלוהים? 20100816-02.

האם הדרך שלך, היא לא כמו "לאהוב את מה שיש"? תשובה: קודם כל כהנחת עבודה, תמיד שאתה שואל אם זה לא כמו משהו, זה לא כמו משהו, אולי הוא התכוון למשהו צא מתוך נקודת הנחה שהכוונה להיפך. מקום שאין בו הגדרה שאתה יכול לאהוב את מה שיש או לשנוא את מה שיש. אני לא אומר מה לעשות. אני אומר מה להבין.

הרעיון פשוט תבין שזה לא משנה תבין שזה אחד. אחרי שהבנת שזה לא משנה תעשי את מה שבא לך. אם הייתי חושב שמשהו משנה הייתי סובל. אדם שמשחק משחק אולי אפתי והוא גם מאוד רוצה לנצח. אני הצבתי לעצמי דבר שאפתני.

עוד לא הצלחתי לחשוב משהו גדול מזה. זה הרבה יותר שאפתני, העניין של לנצח במשחק זה לא לנצח מישהו, אם תמיד תנצח לא מעניין כל המשחק. אתה מחליף משחק. לגבי העניין של הרצונות תבין שזה אחד ואח"כ תגיד את זה אני רוצה ואת זה אני לא רוצה. זה הרעיון קודם כל תבין שזה אחד ועכשיו תרצה את מה שבא לך.

כל אחד רוצה להגיע למצב שזה לא ישנה לו. אני חולם שיהיה לי טוב בלי דבר חיצוני. אנשים מחפשים לחפש את המציאות אם הם היו מרגישים טוב כבר עכשיו הם היו מנסים לשנות בתוכם משהו. אנשים מיואשים חלקית. אדם מצד אחד מאוד רוצה שיהיה לו טוב. העניין הוא עצם העניין שהאדם קיים הוא סובל. הגוף זה חולצה, עצם קיומו של האני עצם זה שיש אני יוצר נפרדות.

אני ולא אני חוסר שלמות. אם תחפשי את האמת, תשאלי את עצמך מה זה המילה אני תחווי אותה יחד עם המציאות כיישות אחת. נניח שלאצבע יש תודעה עצמית. מי אני? היא פתאום מגלה שהיא יד. ואז היא חושבת, מה זה הגוף, ואז התודעה, ואז זה מתחבר למציאות. כאשר אדם אומר אני באופן בסיסי הוא מתכוון לגוף שלו, ואז הוא אומר אני זה התודעה, ואז אני מגיע למציאות ואז לכוח שמניע את המציאות. אתה כ"כ מבטל את היישות, שאתה רואה שהכל זה אלוהים.

*

הרע נובע מכך שאתה לא מבין מה הסיבה, מה שבאמת גורם להרגיש רע, שאתה מחפש את הסיבה. הרע לא נובע מכך שיש סיבה הוא נובע מכך שאתה רוצה ולא מוצא את הסיבה. השאלה מה זה סובלים? סבל זה חוויה. השאלה אם הוא סובל מזה? מה הוא חווה. אם אדם יתעמק לנסות להבין את המציאות אם האדם יגלה שהאירוע הראשון ללא סיבה הוא יפסיק לחפש את סיבת האירועים.

הרע נובע מהתשוקה שלך להפוך אותו לטוב. טוב שנובע מהכלת הטוב והרע. הוא יכיל גם את זה שרע לו, נגיד שאומרים לאדם אל תתנגד שלא יכאב לך. אני רוצה אחרת הסבל נוצר מכך שאתה רוצה אחרת, רע לך ואתה רוצה אחרת.

את אמורה להתנגד לאירועים לא נעימים לא שינינו משהו. זה לא סותר צריך להתנגד לכאב, יש פרספקטיבה נוספת שתכילי את הכל במקום אחר. אני מקבל את זה שרע לי מהאש ושאני צריך לברוח. שיא הרע ותכילי גם אותו, תנסי להבין תקבלי גם את זה. לא לשקר זה רע אבל ככה זה תכילי את זה. זה לא אמור לשנות בך כלום, זה משהו שנמצא לפני הכל, עדיין תעשי את הכל אותו דבר. לא תהני מכך שטוב לך, תהני מכך שהכל טוב לך. יש טוב ורע ויש משהו נוסף.

הסבל שלו זה לא בגלל שכואב לך זה בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו כי הוא חושב שאם לא יכאב לו יהיה לו טוב. הוא אמור להמשיך לחפש שלא יכאב לו, אבל את תתנגד לכך שאתה לא רוצה שיכאב לך. למה רע לו? כי הוא לא רוצה שיכאב לו. אם נלך עוד צעד אחורה רע לו לא בגלל שהוא לא רוצה שיכאב לו, אדם רוצה לשנות את המציאות, רע לו בגלל זה שהוא לא רוצה את זה שהוא רוצה לשנות את המציאות.

*

לא רע לאדם בגלל שהוא רוצה את המציאות רע לו בגלל שהוא לא רוצה את זה שהוא רצה לשנות את המציאות כי הוא לא מסוגל להכיל את חוסר השביעות שלו מהמציאות, צריך להסתכל על דברים מנקודת ההתחלה, אלוהים הוא היחיד שבוחר בסופו של דבר הוא שעושה את זה, בכל מקרה התשובה שזה מוביל לשינוי חוויה.

אם מבינים שהכל אחד אז אין שאלה. נניח אדם הבין שאין לו בחירה, אתה לא מחליט מה לעשות? מהיכן השאלה הזאת? שאדם חושב שהוא המחליט הוא יכול לשאול מה אני יכול לעשות.

אדם לא רוצה את זה שהוא רוצה לשנות את הכאב. רוצה לשנות ולא רוצה לשנות שניהם טובים עבורי באותה מידה. הרע הוא רע אין דבר כזה להגיד שהרע הוא טוב.

אם זה טוב, למה לא לעשות את זה עוד פעם, הרע זה רע.

אם באמת היית מכילה את עצמך ממילא לא היית בוכה, למה אני בוכה? אבל אם היית אוהבת את עצמך מספיק, לא היית בוכה. אם לא תהיה בחרדה מכך שאתה בחרדה ממילא לא תהיה בחרדה. אם תביא את עצמך מכך שגם חרדה זה טוב לך אפילו לא בחיצוניות תהיה עם חרדה. אדם אומר אני פוחד שמשהו יקרה. מה הפתרון אומרים לו אם תבין שזה טוב, לא תהיה בחרדה. אדם הולך לפסיכולוג אני בחרדה הוא אומר לו תעשה את זה וזה. הוא עדיין בחרדה שלא להיות בחרדה.

השאלה מה רמת התודעה ששואל, אדם שואל, השיטות תחשוב על משהו אחר ולא תהיה בחרדה, תשקר את עצמך בשקר כלשהו ותנסה לצאת מזה. זה לא עובד בפועל מחשבות טורדניות לא יכול לברוח מהן. אין מה לעשות. לא משנה לאן תברח אתה לא יכול לברוח מעצמך.

אתה לא יכול לברוח מכך, אומרים לו תקשיב אתה רוצה לצאת מחרדה? תנסה להבין את המציאות שגם אם יקרה לו את הדבר זה יהיה טוב. ומה יקרה אם אחשוב שיש טוב ורע עדיין ארגיש חרדה. לשכנע אדם לא להבדיל בין טוב לרע גם זה רע.

*

אם הוא מבדיל בין טוב לרע זה רע, גם להבדיל בין טוב לרע זה טוב, אתה אמור תחשוב על חרדה תחשוב על היפך חרדה תחשוב על הדבר הטוב בעולם ותהנה מהחרדה כמו מהדבר הכי מהנה בעולם. סבל נפשי גדול יותר מסבל פיזי.

אדם יכול להיות על כבשן, תסרוק את בשרו אבל ההבנה שהוא עושה למטרה נעלה שהכאב מצטמצם אצלו. הכאב הנפשי שאין לך בשביל מה. אתה לא סובל מהחרדה הוא מכך שאתה לא רוצה לחוות חרדה. אין גם וגם. יש אחד. שאתה לא רוצה לחוות חרדה.

הסבל הוא מכך שאתה לא יכול להכיל מכך שאתה לא יודע, הפתרון תרצה לחוות חרדה כמו אתה רוצה לחוות את ההיפך של החרדה. אם אין רצן אני לא יכול לסבול מחרדה. אתה לא יכול לרצות שאין לך חרדה.

תשאל את עצמך מה התכלית ואז תבין שיש תכלית ואין תכלית זה דבר אחד. שלאדם קורה משהו, הוא שואל, למה זה קורה לי? כל מה שהיה זה בשביל מה שקורה לך עכשיו. לחוות את השלמות בכל דבר.

*

אם נגיד שלכל דבר יש סיבה בלי סוף אין עוגן של סיבה, זה למען תכלית, זה כבר לא משנה. אם תגיד שיש סיבה עד אין סוף אין סיבה. ומה הסיבה של התהליך כולו. אם נאמר שיש סיבה ראשונה מה קדם לה, האין סיבה. מצד האמת יש סיבה ואין סיבה זה דבר אחד. אומרים העולם נברא יש מאין אלוהים הוא אין סוף. האין סוף מוגבל, כי הוא יישות מוגבלת כאשר אומרים שיש נוצר מאין הרי גם האין הוא לא מחויב המציאות. את היש אפשר להעלים אי אפשר להעלים כלום. גם הכלום הוא לא מחויב המציאות.

יש מציאות שיש בתוכה יש ואין. כל מיני ספקולציות לנסות להפוך לשני צדדים. יש מציאות שיש בה שני צדדים.

*

כדי להסביר למה אתה עושה, כדי למצוא תשובה לשאלה אחת צריך להבין הכל בשלמות, ולמה אתה עושה? ולמה אתה רוצה? כי המציאות רוצה. כדי לדעת למה אתה עושה את מה שאתה עושה, אתה צריך להגיע לסיבה הראשונה של כל הסיבות.

הכל טוב מוחלט, גם אם תעשה טעיות זה טוב באותה מידה, וגם אם זה טעות זה טוב. תוסיף מה שאתה רוצה. מאחר שהכל טוב זה טוב לשאול את השאלה, מאחר שהכל טוב זה טוב שלא טוב.

אם זה הכרחי אין שאלה ואם זה לא הכרחי אין שאלה. גם אם יגידו זה לא הכרחי תעשה את זה בכל מקרה זה סימן שזה הכרחי. אם היית מת מרעב והייתה לך פרוסת לחם, היית מרוכז בעבודה תמורת פרוסת הלחם.

איך חווים את הרצון כחוסר שלמות או ביטוי של השלמות? אם אתה נהנה ממה שאתה עושה אז אתה לא סובל. אם אתה עושה דבר עבור משהו אתה סובל.

יש משפט שאומר תעשה משהו שאתה צריך לעשות זה לא נקרא עבודה. אדם אומר אני נהנה מהעבודה יש לי סיפוק. ניקח מישהו שאומר אני קם בבוקר להינות. אני יש לי סיפוק בחיים, אני עוזר ונהנה שאנשים שמחים לא מרגיש שאני עובד. מה הסיבה שהוא הולך לעבוד, כדי להשיג את תחושת הטוב שהעבודה נותנת לו.

*

קח בבוקר תשתה כוס מים, והדבר ייתן לך תחושת טוב לכל היום. למה אתה אוהב עבודה כי... אם ייתנו לך את הלחיצת כפתור, לא תעבוד. אדם עובד באיזה עבודה. תחפש להבין את העניין בסופו של דבר תהנה מעצם העבודה. תעשה את הדברים כדי לעשות את הדברים.

אם אדם רוצה ולא עושה הוא לא רוצה את זה מספיק. הוא מרוכז בשיעמום המוחלט. אין דבר כזה חוסר יכולת להתרכז תחליט שהשיעור הזה משחק תראה בשנייה הילד הזה מרוכז. אני אף פעם לא מצליח להתמיד בשום דבר, אתה מתמיד בלא להתמיד.

זה לא מעניין אותך המורה מפריע לך להינות. מה אני לא חווה שלמות איפה אני רוצה לשפר זאת השאלה. יש שם שאלה.

רק בזכות זה נדמה לך שרע אתה עושה את הפעולות. בזכות הטוב והרע אנחנו קיימים, כל הדינמיקה של העולם זה זה שאתה אומר זה טוב וזה רע. ברגע שיש טוב ורע אתה אומר בא נעשה את זה ובוא נעשה את זה.

*

אדם לא שלם עם דבר זה שקר. מצד האמת, גם אם תחסוך את הכסף לשם גם תסבול. אין אחד שסיים את הפרויקטים, גם ביל גייטס, עושים פרויקטים כל הזמן, אין לזה סוף. החשיבה שיהיה מחר יותר טוב היא שקר ולכן אתה לא שלם עם ההחלטה.

מה האמת? יש 2 צדדים למטבע אתה חוסך כי אתה לא רוצה להיות פה אבל לא כי אתה לא רוצה להיות שם. החיסכון הוא מבטא את חוסר שביעות הרצון שלך מהעבודה. החיסכון הוא בעצם מבטל את חוסר שביעות הרצון שלך מהעבודה וזה נכון אבל מצד שני אתה לא שלם עם זה זה עדיין לא יהיה מספיק טוב.

אתה בסופו של דבר להסתכל על המציאות בעיניים ולבדוק מי החליט שזה טוב ושזה רע? כל החיים והסבל אושר, כל פעולה שאתה עושה ורגש שאתה מרגיש, כל רצון שאתה רוצה נובע מתפיסת טוב ורע.

הוא חי חיים שלמים רוצה רצונות עושה פעולות ולא מסוגל להסביר למה זה טוב ולמה זה רע. למה אני רוצה? כי זה טוב. למה זה טוב? כי אני רוצה. למה יש בעולם רע כדי לעשות טוב. יש כאלה שאומרים שיש רע כדי שיהיה טוב כי אם לא היה רע איך תדע שזה טוב, אבל זה הפוך למה יש בעולם טוב? כדי שיהיה לך רע.

הפחד לאבד את הטוב הוא עצמו הוא רע, אם הטוב שלך תלוי בדבר זה עצמו העונש.

*

הטוב והרע זה לא בחיצוני הטוב ורע זה מבפנים, הפנימי שזה רק האדם עצמו יודע. אנשים מחפשים מישהו שנראה בצורה כלשהי, למה זה שקר? קודם כל אם הוא היה מספיק רוחני הוא היה מתעסק גם בדברים גשמיים. אושר זה לא משהו שרואים אותו.

העניין הוא להיות בעולם ובכל זאת להינות מהדינמיקה. כלפי חוץ יש את הנפרדות של העולם ובפנים יש את עניין האחדות. העניין של האושר זה משהו פנימי ולא משהו חיצוני. אנשים מנסים לחפש את הצדיק ורשע. הצדיק יכול להכיל את זה שרע לו, והרשע לא יכול להכיל שטוב לו. שאדם מבצע פשע נותנים לו עונש ושאדם עושה דבר טוב נותנים לו שכר. עובד, מקבל משכורת, עושה רע מורידים לך את המשכורת.

מבחינה חיצונית בעולם שלנו יש פרספקטיבה של זמן השכר והעונש הם לא בו זמנית במקביל לפעולה. הטוב מגיע אחרי והרע מגיע אחרי. העולם כ"כ מדוייק כמסתכלים מבחינה פנימית שאתה מקבל את השכר והעונש בזמן אמת, כאשר אתה עושה רע בו זמנית רע לך, כאשר אתה עושה טוב בו זמנית טוב לך.

מה זה מצפון? זה מערכת שיקולים של טוב ורע. אם אתה אוהב את עצמך בשלמות זה הדבר הטוב ביותר. אנשים עושים מעשים רעים כי הם רחוקים מלאהוב את עצמם בשלמות.

*

איך אני יכול לשנוא אדם אם הוא חלק ממני, האני האמיתי של האדם זה השורש, אם אתה שונא את האחר, אתה שונא את עצמך. אתה בתוך חלום של עצמך, מה שאחרים עושים ונדמה לך שרע לך אתה עושה את זה.