דיכאון עונתי או דיכאון חורף (ובלשון המקצועית SAD - ראשי תיבות באנגלית של הפרעה רגשית עונתית) הוא דיכאון המופיע בעיקר בעונת החורף. אנשים מוגדרים כלוקים בהפרעה זו, אם לקו בה במהלך השנתיים הקודמות לאירוע, ובתנאי שהדיכאונות חלפו בתקופת האביב ונשללו אירועי דיכאון שאינם עונתיים. מחקרים הראו כי קיים קשר בין אור לבין מצב הרוח, והוא מושפע לרעה משעות חושך ארוכות וחשיפה פחותה לאור השמש. ההפרעה נפוצה יותר אצל אנשים צעירים בשנות העשרים לחייהם.

התופעה אינה שכיחה בישראל ומקיפה רק כאחוז אחד מהאוכלוסייה, אלא שכיחה יותר באזורים בהם שעות החושך ארוכות יותר, כגון בארצות סקנדינביה, שם כ - 10% מהאוכלוסייה לוקה במהלך החורף בדכדוך, חוסר חשק, עייפות ונטייה לצריכת מאכלים מתוקים.

הסיבות לדיכאון העונתי טרם נחקרו עד תומן. משערים כי העלייה ברמת הורמון המלטונין, האחראי על ויסות זמני שינה ועירות, משפיעה לרעה על ייצור הכמויות הסדירות של המוליכים העצביים: סרוטונין, ונוראדרנלין. בנוסף, ירידה בכמויות של המוליך העצבי דופמין נגרמת בשל החשיפה המעטה לאור.

אחד הטיפולים האפשריים בדיכאון עונתי הוא פוטותרפיה, הכולל חשיפה לאור מלאכותי, (בעבר לכמה שעות ביום וכיום מקובל לחצי שעה בלבד

). בנוסף מקובל טיפול במגוון תרופות נוגדות דיכאון, כגון פרוזק ממשפחת תרופות ה - SSRI. עוד מומלץ להרבות ביציאה מהבית ולעסוק בפעילות ספורטיבית בשעות המוארות. דיאטניות ממליצות על דיאטה המבוססת על פחמימות (רצוי מלאות) כגון: אורז, פסטה ולחם.