* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:

גוף נפש, כאב גופני, התמודדות עם כאב, כאבים בגוף, בעיות בריאות, בעיה נפשית, אושר, רבי נחמן מברסלב, אלוהים.

שאלה: למה רבי נחמן?

אליעד: אני קראתי הרבה ספרים וכו', ואז אתה מגיע לעניין של אלוהים, ויש את שאלת המפתח בקבלה, שנקראת שאלת הצמצום, מהי שאלת הצמצום? האר"י ז"ל, ספר שמונה שערים, רבי חיים ויטל, כל חוכמת הקבלה כולה מתחילה בדבר הבסיסי שלפני הבריאה הכל היה אין סוף וכאשר רצה לברוא את הבריאה צמצם את עצמו, עשה חלל פנוי, ועשה ספירות וכו', ככה מתחילה כל תורת הקבלה, היה אינסוף רק אינסוף, אחדות, אין גבול ואז איכשהו צמצם ועשה עולם וחלל פנוי וכו'. כמובן שהדבר הזה לא ברור, איך אינסוף יכול לצמצם את עצמו? אם מהותו היא אינסופית ללא אפשרות של גבולות אז איך נהיה גבול? אין אפשרות, וכמובן שכולם כתבו על זה ספרים, איך יכול להיות צמצום, וכולם מתרצים תירוצים ולמדתי את התירוצים, וכמובן שלא הבנתי אותם, ולא הבנתי אם אני טיפש או שהספר טיפש, עד שבא רבי נחמן בתורה המפורסמת בליקוטי מוהר"ן בחלק א' בתורה ס"ד, ואמר לי תקשיב אתה לא טיפש, הסביר לי את השאלה שלי, כאילו הסביר את השכל של השאלה, ואמר אין לזה תשובה, שלא יעבדו עליך, מי שאמר שיש תשובה או שהוא לא מבין את השאלה או שהוא מטעה אותך או שהוא לא מבין את עצמו, עבדו עליך, אין לזה תשובה.

איך שלא נסובב את זה יש כאן פרדוקס, בסיפור של אלוהים יש פרדוקס, כל הקונספט של אלוהים שיש ישות שהיא מחוץ לזמן ולמקום, שהיא אחראית על הזמן והמקום.

כאשר אתה מתבונן על הנושא של אלוהים, יש בעיקרון שתי שיטות, השיטה של העולם המחודש מול השיטה שאומרת שהעולם קדמון, מה זאת אומרת, יש את הדעה שאומרת שאלוהים ברא את העולם יש מאין, ויש את הדעה שאומרת שהכל קיים כל הזמן, עזוב אותי מאלוהים, זה תמיד קיים זה תמיד היה קיים, כשהרב שואל מי ברא את העולם התשובה אף אחד לא ברא אותו זה תמיד היה קיים. קודם כל תוכיח לי שהוא לא תמיד היה קיים ואחר כך תשאל אותי מי ברא אותו, כי הוא תמיד היה קיים, ולא צריך לערבב את אלוהים בסיפור. כאשר אומרים ברא יש מאין, אבל זה לא הגיוני, איך זה שברא את העולם יש מאיין, בלי מקום ובלי זמן זה כלום, אז איך מכלום נהיו משהו, כי אם אתה אומר שמכלום נהיה משהו, אז הוא לא באמת כלום, כי היה בתוכו פוטנציאל של המשהו, ולא יכול להיות שהכלום יעשה משהו

בקיצור רבי נחמן אומר זה פרדוקס, אין לזה תשובה, משה רבנו לא ידע את התשובה, אי אפשר למצוא לזה תשובה וכו', ואז הוא מוסיף ואומר, אבל צריך להאמין בשכל שזה ככה, למרות שזה לא יכול להיות צריך להאמין שזה ככה. זה היה הדבר שרבי נחמן קנה אותי, היו הרבה דברים שהוא קנה אותי, אחד הדברים שהוא קנה אותי זה השחצנות שלו, רבי נחמן היה שחצן, זה משהו שאני מאמץ אותו קצת, אולי מספיק ואולי לא מספיק, השחצנות שהוא התגר, הוא אמר אני הכי חכם, אני פקח, אני זה ואני זה, רבי נחמן התגר, הוא לא פחד, הוא אמר או שאני ממש צודק ואני חכם או שאני ממש טיפש, אבל אין ביניים, הוא כאילו אמר בא נלך עד הסוף, בא נקצין את הכל, זה כמו שיש בטעמים, יש כמה טעמים ויש את התבלין החמישי שנקרא סודיום גלוקאמאט, מה הדבר הזה עושה. הוא מקצין את הטעמים, לוקח את הטעמים ועושה אותם יותר חזק, זה לא טעם, רק יותר חזק, רבי נחמן היה בקטע של הקצנה, כל דבר לקח עד הסוף, עד סוף האמת, תבטל את כל הבריאה, עד סוף השכל, כל דבר הוא לקח לקצה, גם מבחינת החוויה, הוא כל הזמן אמר אני חווה כל הזמן התחדשות, מה שאין לאף אחד בעולם, הוא אמר אני כל רגע חי חיים חדשים, ותמיד סיפר על החוויות וכמה שזה טוב. זה התגר אותי, אבל במה הוא קנה אותי, בזה שהוא לא שיקר, כולם שיקרו וניסו לתרץ תירוצים ולהסביר לך כל מיני דברים, אבל הוא לא שיקר, הוא אמר תקשיב אין לזה תשובה, לפחות לא שיקר וזה לעצמו דבר גדול, אם אחד לא משקר זה דבר מאוד גדול, כי כולם מקמבנים אותך, והוא לא שיקר ובזה הוא קנה אותי, ולכן החזקתי ממנו, אבל אמרתי הוא אומר שצריך להאמין, אני לא מאמין, אבל לפחות הוא איש אמת, והמשכתי לחיות את החיים שלי כרגיל, כמו כולם, ותמיד התבוננתי על השכל שלו, אמרתי לעצמי בן אדם חכם יש לו שכל, בא נראה מה הוא אומר, ובסוף התהליך הבנתי למה שהוא התכוון אז, מה שבעצם רבי נחמו אמר אז, תקשיב אין לך תשובה ולא תוכל למצוא תשובה, אבל הוא התכוון להגיד שאין לזה תשובה בשכל שאתה מנסה למצוא תשובה, אבל מצד האמת זה ככה ואין אפילו שאלה, רבי נחמן אמר מהו שכר העולם הבא? מה יש בעולם הבא? רבי נחמן אמר שתבין שהכל אחד, זה השכר, שתבין שהיש והאין הם אחד, זה השכר, זוהי חוויית האלוהים, למה אלוהים? כי אלוהים פירושו לפני הבריאה, ולפני הבריאה היש והאין היו אחד, להבין שהיש והאין הם אחד זה נקרא חוויית האלוהים. עכשיו מה זה נקרא לחזור בתשובה, רבי נחמן אומר שאתה משיב את הדבר למקום שממנו נלקח, למשל יש לך רצון לאכול או להיות בריא או שלא יכאב לך הראש, ואתה משיב אותו להתחלה שלו, אתה מבין שזה בכלל ביטוי של מקום שאין שם רצון, זה נקרא לחזור בתשובה, אתה אומר אני ומבין שזה ביטוי של משהו אחר, זה נקרא לחזור בתשובה.

שאלה: בספר שיחות עם אלוהים הוא אומר שאם אתה רוצה להבין את אלוהים עליך לצאת מדעתך.

אליעד: יש רק שתי אפשרויות או שהוא חשב כמוני והוא צדק, או שהוא חשב לא כמוני והוא טעה. עכשיו אולי אתה מבין אותו כמוני, ואולי לא, למרות שאיני חושב שאתה מבין אותי עד הסוף.

שאלה: אני מבין אותך טוב מאוד.

אליעד: כמוני, אתה יכול להחליף אותי ואני ישאל אותך את השאלות?

שאלה: בסדר

אליעד: תסביר לי מה הסיבה הראשונה של כל הסיבות?

שאלה: למה אתה מתכוון לסיבה הראשונה?

אליעד: למה המציאות היא כרגע כמו שהיא?

שאלה: מפני שהוויה מסוימת

אליעד: למה הוויה זו ככה?

שאלה: היא בחרה

אליעד: למה היא בחרה?

שאלה: אני לא עשיתי הכנה

אליעד: לא צריך הכנה אם תעיר אותי באמצע הלילה אני אתן לך את אותן התשובות.

שאלה: טוב, אז תשאל

אליעד: אני מנסה להבין למה כרגע יש פה מצלמה, למה?

שאלה: אתה בחרת בזה כדי שזה ישרת אותך

אליעד: ולמה בחרתי בזה

שאלה: זה אחד מהכלים שיכולים לעלות את החומר לאתר

אליעד: ולמה אני רוצה את זה, מה מניע את הרצון שלי?

שאלה: אתה רוצה לתרום.

אליעד: ולמה אני רוצה לתרום?

שאלה: רוצה להרחיב

אליעד: ולמה אני רוצה להרחיב?

שאלה: אתה חווה את עצמך בתור אדם שנותן.

אליעד: ולמה אני חווה את עצמי ככה?

שאלה: זאת הבחירה שלך.

אליעד: למה?

שאלה: באותה מידה אתה יכול לבחור גם דברים אחרים.

אליעד: זאת בדיוק השאלה שלי, אם אני יכול לבחור דברים אחרים מדוע אני בוחר בזה?

שאלה: זה הרצון שלך.

אליעד: למה זה הרצון שלי?

יש דבר אחד בעולם שאתה מבין למה הוא קורה?

מה לדוגמה?

שאלה: למה באתי לכאן.

אליעד: למה באת לפה?

שאלה: כדי ללמוד ממך דברים שאני לא יודע.

אליעד: למה אתה רוצה ללמוד?

שאלה: כי אני רוצה להתפתח.

אליעד: למה?

שאלה: כי המקום שאני נמצא בו, אני מרגיש שחסרים לי דברים.

אליעד: למה אתה מרגיש שחסרים לך דברים?

שאלה: זאת התחושה.

אליעד: למה זאת התחושה?

שאלה: כי זה הרצון שלי.

אליעד: למה זה הרצון שלך?

שאלה: העצמי הגבוה שלי מכוון אותי.

אליעד: למה הוא מכוון אותך?

שאלה: באמצעותי הוא חווה את עצמו.

אליעד: למה הוא רוצה לחוות את עצמו? למה אלוהים רוצה שכרגע תהיה פה?

שאלה: כי הוא חושב

אליעד: למה הוא חושב את זה?

שאלה: הגענו לשורש הראשוני, כי הוא רוצה לחוות את עצמו

אליעד: אבל למה

שאלה: כי הוא ידע דברים מסוימים והידיעה לא הספיקה לו

אליעד: למה לא הספיקה לו?

שאלה: כי לדעת דבר ולחוות אותו זה לא אותו הדבר.

אליעד: למה זה לא אותו דבר, מי החליט? הרי הוא אלוהים והוא יכול להחליט אחרת, למה הוא החליט את זה ולא אחרת?

שאלה: זה לא עניין של החלטה, זה עניין של המהות הבסיסית שהייתה כשהוא היה לבד, הוא היה בידיעה בלבד, הידיעה הזאת פשוט שעממה אותו

אליעד: זה לא נכון

שאלה: מאיפה אתה יודע?

אליעד: אני אסביר לך. בשביל הפרוטוקול יש הרצאה באתר שנקראת השעמום של אלוהים, אם אומרים שהוא ברא את העולם כי הוא השתעמם, הסברתי למה זה לא נכון ואסביר עכשיו שוב.

שאלה: אבל עכשיו אתה עושה סטייה, התחלנו בשרשרת של השאלות והפסקנו שאמרתי שהוא ידע דבר מה, והידיעה הזאת לא סיפקה אותו והוא רצה לחוות את עצמו לא רק ברמת ידיעה אלא ברמת חוויה. הוא התפשר כי באמצעותי הוא חווה דבר מה, באמצעותה דבר מה, באמצעות החומר הוא חווה דבר מה, הוא הגדיל את מרחב החוויות שלו.

אליעד: למה הוא רצה להרחיב את מרחב החוויות שלו?

שאלה: כי שעמם לו.

אליעד: למה שעמם לו.

שאלה: כי דרך הניגוד של דבר מה, ניתן להבין את הדבר.

אליעד: למה, מי חוקק את החוק הזה?

שאלה: זוהי תפיסה.

אליעד: מי החליט שכדי להכיר את הדבר צריך את הניגוד שלו?

הוא החליט? מי החליט? הרי הוא כאלוהים יכול להחליט שלא יהיה לו משעמם, הוא יכול להחליט אני אמלא את כל החוויות שלי

שאלה: אם הוא לא היה בורא העולם היה נשאר סטטי

אליעד: שיישאר סטטי למי זה מפריע.

שאלה: זה לא סיפק אותו.

אליעד: למה לא סיפק אותו?

שאלה: זה מה שאמרתי שהידיעה שלו לא הספיקה.

שאלה: אולי תתחלפו ואתה תשאל למה.

אליעד: לא, לא, לא, כדי שהוא יבין אותי

שאלה: הידיעה שלו את עצמו, זה עדיין איני יודע

אליעד: זה מה שאני שואל, מה אתה עדיין לא יודע?

שאלה: את זה עדיין איני יודע

אליעד: אז אתה לא יכול להחליף אותי

שאלה: בהיבט מסויים אולי כן.

אליעד: אני מאוד ישמח שמישהו יחליף אותי.

שאלה: כל הזמן אנו עושים דבר מה ומפסיקים וככה דברים מתפספסים.

אליעד: טוב, בא נמשיך איתך

שאלה: אתה אמרת שאתה כן יודע למה הוא ידע, ואני אומר שאני לא יודע למה הוא ידע, אז בא תסביר למה הוא ידע?

אליעד: אני אסביר את העניין, למה שאלתי אותו את השאלות? כדי שהוא יבין את התשובה, כדי שהוא יחווה אותה הוא חייב לשאול אותה, השאלה היא ככלי קיבול למידע, מי שרוצה לחזור בתשובה צריך לשאול שאלה, אתה רוצה לחיות יותר טוב אתה צריך לחזור בתשובה, מה זה נקרא לחזור בתשובה? שיהיה לך עוד שכל, שיהיו לך עוד תשובות, תשאל יותר שאלות אז תוכל לחזור בתשובה כי יהיה לך שכל וחוויה חדשה, לכן הוא צריך לחוות את השאלה מתוכו.

אז אני אסביר יותר טוב את השאלה, ואז אסביר את התשובה. אני אסביר את מהות השאלה, יש פה פרדוקס, אני בעצם מה שאלתי אותו מה הסיבה, למה? ולמה? ולמה לכל דבר, מה הלוגיקה פה? הלוגיקה פה מאוד פשוטה, שום דבר הוא לא מחויב, הכל זה אפשרי, אפשרי ככה ואפשרי ככה, אבל גם רצונו של אלוהים הוא לא מחויב המציאות וגם קיומו של אלוהים לא מחויב המציאות, למה זה באמת לא מחויב כי מאחר שיש עולם ויש אלוהים ואלו שתי ישויות נפרדות, אז זה אומר שקיומו של אלוהים כישות עצמאית הוא לא מחויב, כי יכול להיות אלוהים עם עולם ואלוהים בלי עולם. זאת אומרת שגם המצב לפני בריאת העולם ולפני המפץ הגדול גם הוא לא מחויב המציאות, ולכן אנחנו תמיד נשאל למה, גם אם נאמר שאין מקום ואין זמן, גם אז נשאל למה אין מקום ואין זמן, כי גם אין מקום וזמן זה גם רק אפשרות אחת משתי אפשרויות, כי יש אפשרות של יש מקום וזמן, ויש אפשרות של אין מקום וזמן, זה כמו נגיד שאומרים שלפני הבריאה לא היה מקום וזמן ולכן אי אפשר לשאול למה ברא את זה, לא, גם אין מקום וזמן אתה יכול לשאול מה ברא את זה, מה ברא את האין מקום וזמן, יכול להיות כן מקום וזמן, בכל מקרה שום דבר בעולם הוא לא מחויב, ולכן תמיד אפשר לשאול למה. עכשיו אם נתבונן על העניין בסוף התהליך נגיע לשתי מסקנות הפוכות, וכנ"ל לגבי כל תהליך בעולם, אם נתבונן עליו נגיע לשתי מסקנות הפוכות, מה זאת אומרת שתי מסקנות הפוכות, מצד אחד נבין שיש, ובו זמנית נבין שאין, כל תחום, מה זה אומר לגבינו לגבי השאלה הספציפית הזאת, אם נחקור למה הוא רצה, למה בכלל יש לו רצון, למה בכלל הוא יודע שהוא קיים

שאלה: איך הוא ידע?

אליעד: אתה בכלל צריך לשאול איך נוצרה ידיעה. איך נוצר הפיצול הראשון, להגיד שאלוהים ידע, זה לא אומר כלום, איך הוא ידע?

שאלה: אתה אמור לענות על זה.

אליעד: אני מסביר את השאלה.

שאלה: השאלה ברורה.

אליעד: אז לי היא לא ברורה.

אני רוצה להסביר את השאלה יותר טוב, שתבין בדיוק את העניין. תבין משהו גם אם אין תשובה להבין את השאלה זה דבר גדול. בא נבין את השאלה שוב.

הנושא פשוט, נגיד שאלוהים יודע משהו ואין עולם, גם אז יש לנו שאלה רצינית, למה? כי אלוהים והידיעה שלו עשויים ממהות אחת, ואז השאלה הנשאלת מה הפריד בין אלוהים לבין הידיעה שלו, איך נוצר הפיצול הראשון, בין אלוהים לבין ידיעתו. איך נוצר הפיצול בין אלוהים לבין רצונו, איך נוצר הפיצול הראשון. ופה יש דבר והיפוכו, מצד אחד אתה יכול להבין במאה אחוז שיש סיבה, כי יש פה תהליך של סיבה ותוצאה, ומצד שני אתה מבין שאין פה סיבה, כי כל סיבה שלא תיתן יש לפניה, זה דבר והיפוכו, מה אנחנו שואלים? אנחנו שואלים מה הסיבה שמהאחדות נוצרה נפרדות, נכון? זאת בעצם השאלה.

האם הבנתם את השאלה טוב טוב?

שאלה: לא

אליעד: אנחנו מדברים עכשיו על מה היה לפני בריאת העולם בקשר לאלוהים. אנחנו מנסים להבין את הכוח שמניע את העולם, זה נושא השיחה. אנחנו מנסים להבין את התודעה, הישות, הלוגיקה החוקיות שמפעילה את העולם, אנו קוראים לזה אלוהים.

שאלה: האכסיומה הראשונה היא שהיה דבר אחד שמהותו אנרגיה טהורה ללא מקום וזמן מוגדרים שהתפשטה וכו'. לפי מה שקראתי, עדיין לא חווייתי, ואני מצטט, כמו שאתה מצטט את רבי נחמן.

אליעד: אני לא מצטט

שאלה: אני מצטט את הספר שיחות עם אלוהים, את העובדה הזאת שהייתה אנרגיה גדולה והתפשטה וכו' והוא היה אחד ויחיד, את זה הוא ידע

אליעד: לא ידע

שאלה: זאת נקודת החיבור ביני ובינך, שהוא אומר שהוא ידע אבל לא הסתפק בידיעה ורצה לחוות את גדולתו. ועכשיו אני שאלתי את עצמי, איך הוא ידע?

אליעד: שזה בדיוק מה שאמרתי קודם, שאני ניסיתי להבין איך אלוהים צמצם את עצמו, וכולם כתבו לי תשובות ולא הבנתי אותם, זאת אותה שאלה.

אני שוב רוצה להסביר את מהות השאלה שלך

שף: עדיין לא להשיב עליה?

אליעד: נכון, כי אם תבין את השורש של השאלה תבין את התשובה. השאלה שלך היא ביטוי של שאלה כללית יותר, השאלה הכללית יותר היא איך התהווה השינוי הראשון? איך התהווה הפיצול הראשון? יש ישות אחת איך ממנה התהווה ישות שמודעת לעצמה? גם זאת שאלה, כי היא יכולה להיות מודעת וגם לא מודעת. אז למה היא מודעת? איך נוצר בכלל הבדל בין הישות לבין התודעה העצמית שלה? זאת אומרת ששאלת כל השאלות היא איך נוצר הפיצול הראשון. ופה התשובה הפשוטה ביותר שהמתחמקים אומרים שזה לא נוצר אלא תמיד היה קיים, ומה שאני בעצם אומר שאם תחקור באמת פנימה אתה תגלה ששני ההפכים נכונים, מה זאת אומרת, השאלה שלך היא שאלה של סיבה ותוצאה, של זמן, לפני אנחנו יודעים שהיה אחד, עכשיו יש שתיים, איך? זוהי סיבה ותוצאה.

השורש של השאלה שלך, הסיבה שבגללה אתה שואל את השאלה, היא בגלל שאתה לא מסוגל להבין שדבר והיפוכו זה אחד, אם הייתי מסוגל להבין שיש ואין זה אחד, שנפרדות ואחדות זה אחד, לא הייתה לך שאלה. האם אתה מסכים על כך?

שאלה: כן.

אליעד: יש לך שאלה והשאלה נובעת מכך שאתה לא מסוגל להבין שדבר והיפוכו זה אחד, אם היית מסוגל להבין שיש ואין זה אחד, לא הייתה לך שאלה, מה שאני טוען, שאתה צריך לנסות להבין מה האמת, האם הוא באמת רצה? או אולי לא רצה? וכו' ואז תבין שדבר והיפוכו זה אחד, שנפרדות ואחדות זה אחד, שלפני ואחרי זה אחד וכו'. וכאשר תבין שזה אחד ממילא לא תהיה לך שאלה. עוד פעם השאלה שלך נובעת מכך שאתה מסוגל להבין שדבר והיפוכו הם אחד. בתוך השכל שלא מבין שדבר והיפוכו זה אחד אין תשובה לשאלה.

שאלה: האם תוכל לעזור לנו איך נדע שהכל זה אחד?

אליעד: על ידי שתשאל מה הסיבה שלו, לדוגמה, למה אני רוצה את מה שאני רוצה, מה הסיבה שזה קורה, שאלה בנאלית למה זה קורה, למה דברים קורים לי?

שאלה: תן לי שיעורי בית.

אליעד: אני אומר לך אם אתה תשאל את עצמך מה הסיבה של כל דבר בסוף התהליך אתה תגיע לכך שיש סיבה ואין סיבה זה אותו הדבר.

שאלה: תן לי דוגמה לתהליך.

אליעד: אבל זה תהליך ארוך, זה מה שניסינו לעשות

שאלה: אבל זה לא הלך.

אליעד: גם אם לא הלך לא משנה, זה תהליך ארוך, תהליך לוגי ארוך, צריך להבין אותו, מה הסיבה, יש סיבה וכו' ואז בסוף בסוף בסוף שבכל השכל שלך אתה מנסה להבין מה הסיבה, אתה בסוף מגיע להבנה שיש ואין זה אחד, וכשאתה מבין את זה אין לך שאלה, כל זמן שאינך מבין את זה תשאל שאלות, ומה הסיבה? ואיך זה נוצר? בסוף התהליך אתה מגיע להבנה שיש ואין זה אחד, וכאשר יש ואין זה אחד אין שאלה, וכך התחלנו את ההמשך של הפעם הבאה.