אחת המשוואות שהייתי ממליץ עליהן, היא המשוואה הנ"ל והיא באה מתוך נסיון חיים. אם מחפשים סימפון לנאיביות מימין הפתרון הוא משמאל ולמעשה, ההתפתחות הבריאה מבטלת את הנאיביות וחוסר המודעות לדברים כפי שהם. יש פעמים שאנשים לוקחים אנשים אחרים בתור סמכות וע"י זה חוסמים לעצמם את ההצלחה ויוצרים לעצמם חסמים פסיכולוגיים כדי להגיע למה שהם רוצים באמת. האדם לפעמים לוקח את הדברים אחרי שנכווה בחיים, כאילו כל דבר שהוא יעשה הוא ייתקל במכשולים ואפילו שהמכשולים לא קיימים במציאות בשבילו הם עומדים ומפריעים לו.
קודם כל אם נחקור, נגלה שיש כאן קיבעון מחשבתי מפני שאותו אדם שעבר אירועים לא פירש אותם נכון, ובמקום לתקן את הבעיה ולשנות את הקיבעון הוא מנסה לשנות את המציאות בלי לדעת על הדרכים לצאת מהקיבעון המחשבתי שלו, והרי גם אם האדם יקפץ הנה והנה הוא דומה לאדם אשר מנסה לתפוס עשן, והרי הוא לא יתפוס אותו והריצה לחינם. הוא אינו מבין כרגע שהרצון שלו לשנות נובע מקיבעון מחשבתי ובעצם הוא כל הזמן חושב באותה צורה. הוא כל הזמן סביב הזנב של עצמו אבל לא חורג מהתחום הזה.
בנוסף לכך, האדם הזה לא ערני למתרחש ומנסה למצוא פתרונות ולא מתוך המציאות כפי שהיא, אלא מתוך הדברים שאמרו לו, וכל דבר קטן תופס אותו לתוך מערבולות של מחשבות, כי הוא לא מנסה להבין את השורש הוא מנסה רק לפתור את הדברים לא מתוך המחשבה שלו, ובמחשבה שלו הדברים לא יושבים טוב, ולא זו בלבד, אלא הוא עצמו לא עירני ולכן נשאר לו רק לדמיין יותר ולהסתבך יותר.
יתרה מכך, נראה על פניו שיש כאן חרדה להתמודד עם המציאות כפי שהיא ע"י דברים שנאמרו מפי סמכויות מסויימות שהוא מנסה לרדת לסוף דעתן אך, לא באמת הבין אותם, ולכן הוא שוב חוזר למערבולת הדמיון שמסבכת את הדברים כי היא לא הדברים כפי שהם. אדם כזה קל לבלבל, אדם כזה קל לסבך בחיים ולזרוק עליו את האחריות ברגע שנוח לעשות זאת. אדם כזה גם לא יכול לקבל אחריות על שום דבר, כי הוא חסר סמכות וחסר ביטחון אפילו לא בדברים הנראים לעין, ואיך ימצא אמת?
יש מצבים נוספים בחיים שאפשר לקרוא להם נאיביות, וזה נניח אדם שנופל בדבר מסויים ואז בסיטואציה אחרת הוא שוב נופל באותו הדבר אבל הפעם בוריאציה אחרת, זה כמו מישהו שנכנס מדלת אחת, וגונב את האדם, ואז האדם שומר על הדלת הזו, ועל הדלת השנייה אינו משגיח כי הוא חושב שהדלת הזו רק מסוכנת והשנייה לא. או שהוא עושה מעשה מטופש לא פחות וסוגר את שתי הדלתות והוא עצמו לא יכול לצאת. וכמובן שזוהי רק דוגמה מיני רבות כדי להמחיש את חוסר הפרופורציה שבדבר.
אפשר לתת דוגמה מעולם המחשבים, נניח אדם מסויים פעם אחת נדבק בווירוס מקישור של אחד שהתחזה לחבר שלו, ואז הוא נכנס למייל שלו ושוב עושה את אותה שטות ושוב חושב שחבר שלו שולח לו הודעה, או לחילופין המורה שלו אולי לפי דעתו שלח לו מייל, אבל להפתעתו הוירוס סך הכל החליף סיטואציה אבל נשאר אותו וירוס. כמו אדם שנכנס בדלת אחת וגונב, ואז יום אחר בא וגונב את האדם בדרך, ויום אחר הוא דופק בדלת האחורית ועושה קול של אדם אחר, אבל האדם הזה הוא אותו האדם באותן וריאציות. כך אותו הדבר כאן, האדם צריך להיות ערני לסיטואציה ולשינויים בחיים, החיים דינמיים ומשתנים, והאדם צריך להיות פתוח לשינויים ולא להיות מקובע לסיטואציה אחת, אלא לפרוש את המודעות שלו כלפי כל האלטרנטיבות שיש לו, כלומר להכיר את כל האלטרנטיבות העמודות לרשותו.
ולא שהאדם ידמיין אלטרנטיבות, אלא, יתבונן על המציאות כפי שהיא, וע"י ההתבוננות על המציאות כפי שהיא יסתכל על האלטרנטיבות הקיימות, הנתונות אצלו בחייו והיכולות שלו לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר בהן. שיתבונן על כל הכוחות הקיימים לרשותו, ויעשה את התפנית הרצויה לעבר עתיד טוב יותר.
קודם כל אם נחקור, נגלה שיש כאן קיבעון מחשבתי מפני שאותו אדם שעבר אירועים לא פירש אותם נכון, ובמקום לתקן את הבעיה ולשנות את הקיבעון הוא מנסה לשנות את המציאות בלי לדעת על הדרכים לצאת מהקיבעון המחשבתי שלו, והרי גם אם האדם יקפץ הנה והנה הוא דומה לאדם אשר מנסה לתפוס עשן, והרי הוא לא יתפוס אותו והריצה לחינם. הוא אינו מבין כרגע שהרצון שלו לשנות נובע מקיבעון מחשבתי ובעצם הוא כל הזמן חושב באותה צורה. הוא כל הזמן סביב הזנב של עצמו אבל לא חורג מהתחום הזה.
בנוסף לכך, האדם הזה לא ערני למתרחש ומנסה למצוא פתרונות ולא מתוך המציאות כפי שהיא, אלא מתוך הדברים שאמרו לו, וכל דבר קטן תופס אותו לתוך מערבולות של מחשבות, כי הוא לא מנסה להבין את השורש הוא מנסה רק לפתור את הדברים לא מתוך המחשבה שלו, ובמחשבה שלו הדברים לא יושבים טוב, ולא זו בלבד, אלא הוא עצמו לא עירני ולכן נשאר לו רק לדמיין יותר ולהסתבך יותר.
יתרה מכך, נראה על פניו שיש כאן חרדה להתמודד עם המציאות כפי שהיא ע"י דברים שנאמרו מפי סמכויות מסויימות שהוא מנסה לרדת לסוף דעתן אך, לא באמת הבין אותם, ולכן הוא שוב חוזר למערבולת הדמיון שמסבכת את הדברים כי היא לא הדברים כפי שהם. אדם כזה קל לבלבל, אדם כזה קל לסבך בחיים ולזרוק עליו את האחריות ברגע שנוח לעשות זאת. אדם כזה גם לא יכול לקבל אחריות על שום דבר, כי הוא חסר סמכות וחסר ביטחון אפילו לא בדברים הנראים לעין, ואיך ימצא אמת?
יש מצבים נוספים בחיים שאפשר לקרוא להם נאיביות, וזה נניח אדם שנופל בדבר מסויים ואז בסיטואציה אחרת הוא שוב נופל באותו הדבר אבל הפעם בוריאציה אחרת, זה כמו מישהו שנכנס מדלת אחת, וגונב את האדם, ואז האדם שומר על הדלת הזו, ועל הדלת השנייה אינו משגיח כי הוא חושב שהדלת הזו רק מסוכנת והשנייה לא. או שהוא עושה מעשה מטופש לא פחות וסוגר את שתי הדלתות והוא עצמו לא יכול לצאת. וכמובן שזוהי רק דוגמה מיני רבות כדי להמחיש את חוסר הפרופורציה שבדבר.
אפשר לתת דוגמה מעולם המחשבים, נניח אדם מסויים פעם אחת נדבק בווירוס מקישור של אחד שהתחזה לחבר שלו, ואז הוא נכנס למייל שלו ושוב עושה את אותה שטות ושוב חושב שחבר שלו שולח לו הודעה, או לחילופין המורה שלו אולי לפי דעתו שלח לו מייל, אבל להפתעתו הוירוס סך הכל החליף סיטואציה אבל נשאר אותו וירוס. כמו אדם שנכנס בדלת אחת וגונב, ואז יום אחר בא וגונב את האדם בדרך, ויום אחר הוא דופק בדלת האחורית ועושה קול של אדם אחר, אבל האדם הזה הוא אותו האדם באותן וריאציות. כך אותו הדבר כאן, האדם צריך להיות ערני לסיטואציה ולשינויים בחיים, החיים דינמיים ומשתנים, והאדם צריך להיות פתוח לשינויים ולא להיות מקובע לסיטואציה אחת, אלא לפרוש את המודעות שלו כלפי כל האלטרנטיבות שיש לו, כלומר להכיר את כל האלטרנטיבות העמודות לרשותו.
ולא שהאדם ידמיין אלטרנטיבות, אלא, יתבונן על המציאות כפי שהיא, וע"י ההתבוננות על המציאות כפי שהיא יסתכל על האלטרנטיבות הקיימות, הנתונות אצלו בחייו והיכולות שלו לעשות את הדברים על הצד הטוב ביותר בהן. שיתבונן על כל הכוחות הקיימים לרשותו, ויעשה את התפנית הרצויה לעבר עתיד טוב יותר.
050-3331-331