אף אחד אינו יכול לפגוע בנו לפני שקיבל מאיתנו רשות או הסכמה. הבחירה היא בידינו - אם בדרכי לעבודה בשעות הבוקר, כמעט עשיתי תאונה עם מישהו והוא פתח בסדרה של קללות לעברי, מהרגע הזה והלאה הבחירה היא בידי: האם לבקש ממנו סליחה ולהמשיך את יומי כרגיל מבלי לתת למקרה הזה להשפיע או לתת לו להרוס את כל היום שלי, בכך שאתן לסערת הרגשות להשפיע על מצב רוחי, על מחשבותיי ועל כל מערכות היחסים שיש לי עם אנשים באותו יום. זה אבסורד לתת למישהו שאני כלל לא מכיר לשלוט לי בחיים למשך יום שלם, לא? ואני יכול לתת עוד המון דוגמאות... מאחר ואף אחד אחר אינו יכול לפגוע בנו ללא הסכמתנו, אף אחד אחר אינו האויב הכי גדול. אז מיהו אם כך האויב הכי גדול שלנו?

אם נקדיש כמה רגעים להסתכלות במראה, נוכל לראות שם שני אנשים בו זמנית: האחד הוא "האני האמיתי" והשני הוא "האויב הכי גדול" שלנו. שניהם מסתתרים בנו, "האני האמיתי" הוא זה שיש לו את האפשרות להיות גדול, זה שיש לו חלומות, יכולות, כישורים ואהבות, זה שמושקע בעתיד וזה שמושקע בלהיות מי שאנחנו רוצים להיות. השני הוא "האויב הכי גדול" שלנו, הוא עצלן, דוחה דברים, מסרב להתקדם, מתקשה להחליט, מתעקש להיות תקוע במצב של "מה שהיה הוא מה שיהיה", הוא מושקע בעבר ובכל מיני פרדיגמות ואמונות מגבילות שיש לנו על עצמנו, על אחרים ועל העולם כולו.

"האויב הכי גדול" הוא זה שצוחק עליך כשאתה אומר: "ממחר דיאטה... ", הוא זה שלא ייתן לך לקום בשש בבוקר לאחר שהבטחת לעצמך שתקום כדי לעשות משהו למען עתידך, הוא זה שיגיד לך שאתה לא יכול וגם ינמק למה מיד כשיצוץ במוחך החלום הגדול שלך, הוא זה שמושקע בסיכול התוכניות שלך, הוא זה שמפחד משינויים ומסיכונים, הוא זה שרגיל להיות מי שהיית עד היום בכל תחום ותחום. הוא זה שלא ייתן לך לזוז ממקומך ואף יחסום את הפה שלך, כשתראה בחורה יפה ותחליט להתחיל איתה. אם אתה מפסיד במלחמה נגד האויב הכי גדול, אתה נידון לחיים של שעמום ובינוניות, לחיים ללא הצלחה.

אפשר להגיד שזה כמו שני מצבים שמתוכם אתה פועל: כשאתה פועל מתוך המצב של האויב הכי גדול, אתה מקשיב לעולם מהעבר ומהקשר מסוים שלא מקדם אותך לאן שאתה רוצה להגיע. לעומת זאת, כשאתה פועל מתוך "האני האמיתי", אתה פועל מתוך הקשר אחר לגמרי, הקשר מעצים, הקשר מלהיב. אתה מקשיב לעולם מתוך העתיד, מתוך הייעוד, מתוך החזונות, מתוך האהבות שלך, מתוך תשוקה!

אם אתה מבין שהוא לא אמיתי, אלא רק מזויף, אם אתה מבין שברגע של דחיינות עליך לקחת מיד את הפיקוד ולפעול עכשיו בכל הכוח, אם אתה מבין שאתה יכול להתגבר על האויב הכי גדול שלך די בקלות אם רק תצחק עליו ועל השטויות שהוא מוציא מהפה, אם אתה מבין שאם רק תשנה את האמונות המגבילות, את המחשבות המוזרות ואת התיאוריות שיש לך לגבי כל מיני דברים בעולם, אז תוכל להעביר את השליטה ל"אני האמיתי".

כשהאויב הכי גדול גורם לך לפחד, אתה צריך להתווכח איתו ולשכנע אותו שמה שאתה רוצה הרבה יותר חשוב לך מהפחדים האלה ואז תוכל לפעול למרות הפחדים. שכנע אותו שמה שאתה רוצה זה מה שאתה חייב, שמה שאפשרי עבורך, הוא עכשיו הכרחי! שכנע אותו שזה הכרחי שתשיג את החלום שלך ותסביר לו גם למה! אז קדימה... תעמוד על ראש הפודיום ותגיד אני יכול! תעמוד זקוף על הבמה עם חזה נפוח, תלבש על עצמך את "האני האמיתי" ותגיד: "זה מי שאני רוצה להיות, זה מה שאני מאמין בו ואני מוכן למות בשביל זה! "

המלחמה היא יומיומית ועקובה מדם, אבל אחד מהשניים הוא רק אשליה...