זוהי שאלת השאלות, אני בטוח שכולכם מצאתם את עצמכם לפחות פעם אחת בחיים מהרהרים בשאלה הזו. בסופו של אחד הסרטים האהובים עליי ביותר ("פורסט גאמפ"), השחקן הראשי הלוא הוא טום הנקס המגלם את פורסט, מגיע למסקנה שנויה במחלוקת: מצד אחד יש לנו גורל ומצד שני כפי שהוא הוכיח היטב, אנחנו יכולים לבחור להיות, לעשות ולהשיג כל מה שאנחנו רוצים.
וכמובן, איך אפשר שלא לציין את המשפט היפהפייה שהוזכר שם כמה וכמה פעמים: "החיים הם כמו קופסא של בונבוניירה, אתה אף פעם לא יודע מה מחכה לך בפנים...". מטרתי במאמר זה לחלוק אתכם בהרהורים שלי ביחס לשאלה "האם יש לנו גורל ידוע מראש?". אין זה אומר שההרהורים שלי נכונים או לא, אלה הם פשוט הרהורים של מנטור.
מנטור עונה: יש לנו גורל, אני בספק אם הוא ידוע מראש...
לפחות על החלק הראשון של השאלה, אני יכול לענות בוודאות מוחלטת: "כן". לדעתי, אכן לכל אחד ואחד מאיתנו יש גורל. אם הוא ידוע מראש? פה אני כבר בספק מאחר ואני מאמין גדול בכוח שלנו לעצב את חיינו. אחרי הכל, המוטו שלי והמשפט שמזוהה איתי יותר מכל המשפטים האחרים שלי, הוא: "כל אדם נולד עם האפשרות להיות גדול, הבחירה שלו באפשרות זו היא משמעות החיים".
הגורל מסמל מבחינתי את הייעוד, או במילים אחרות את אותה אפשרות שניתנה לכל אחד מאיתנו - "האפשרות להיות גדול". אבל שימו לב לחלק השני של המשפט, זה שמדבר על הבחירה שלנו, זה החלק שמשקף את הכוח שלנו ואת השליטה שיש לנו על חיינו. האחריות לחיות את ייעודנו היא בידינו, לכן אומרים "הרשות נתונה...".
הצטרפו למסע של מנטור אל אירועים ותובנות מהחיים
הרשו לי לקחת אתכם למסע קצרצר אל מספר אירועים ותובנות מהחיים שלי, בניסיון להעמיק ולהסביר את תשובתי באשר לשאלה הזו, שאלת השאלות: "האם יש לנו גורל ידוע מראש?"
אודות שמידט
בסרט "אודות שמידט" בכיכובו של ג'ק ניקולסון (עוד שחקן ענק) מסופר על אדם שחי חיים משעממים, חיים של בינוניות, חיים של חוסר הגשמה. הוא לא באמת חי כפי שתמיד רצה לחיות, הוא לא נהיה מי שהוא רצה להיות, הוא לא עשה מה שהוא רצה לעשות והוא לא השיג את הדברים שהוא רצה להשיג. הוא פשוט נתן לחיים לקחת אותו למקום שהרגיש לו די נוח ושם נראה שהוא "חנה" את עצמו למשך שנים רבות.
לאחר שאשתו נפטרה והיחסים עם בתו התערערו, הוא החליט לאמץ ילד אפריקני בשם אנדוקו, במסגרת פרויקט התנדבותי כלשהו. הוא מעולם לא ראה את אנדוקו במציאות, הם אך ורק התכתבו. ג'ק ניקולסון, המגלם את מר שמידט, כתב לו המון מכתבים בהם הוא תיאר לו את כל מה שעובר עליו בחיים.
בסוף הסרט יש קטע מרגש שבו שמידט כותב לאנדוקו משהו שנחרט בזכרוני ובליבי. הוא כתב: "אנדוקו, כשאתה תמות, וכל מי שאתה מכיר ימות, אלא אם עשית משהו משמעותי עם החיים שלך, זה יהיה כאילו מעולם לא נולדת".
מנטור מאמין במשמעות החיים
אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש את הזכות האלוהית לעשות משהו משמעותי בחיים שלנו והבחירה נמצאת בידיים שלנו. הגורל במובן הזה מסמל בשבילי את אותו דבר משמעותי שנועדנו לעשות, את החיים עם משמעות. אבל אני לא מאמין שאם נשב בבית כל היום ולא נעשה כלום, אז בגלל שיש לנו גורל, החיים איכשהו יגרמו לנו לחיות את הגורל שלנו ואז נחיה חיים עם משמעות. לא נראה לי שזה עובד ככה, לא ייתכן שזה עובד ככה. אנחנו חייבים לקחת אחריות על החיים שלנו. לכן, אני מאוד מסכים עם ג'ים רון ז"ל שאמר: "גדולה היא איננה הגורל שלנו, גדולה היא הבחירה שלנו".
מנטור מספר על הפגישה עם שוקי גבאי
לפני מספר שנים מצאתי את עצמי משוחח עם אדם חכם מאוד שודאי חלקכם מכירים את שמו. שוקי גבאי הוא נומרולוג ולדעתי אחד הטובים בארץ (אם לא הטוב ביותר). שוקי שיתף אותי בתובנות שלו לגבי הנושא הזה של גורל ולימד אותי כמה דברים שהוא יודע מעולם הקבלה. השיחה עם שוקי הייתה חוויה בלתי נשכחת ומלאה בתובנות ובזיכרונות נעימים. אני זוכר שבעודי מקשיב לשוקי מדבר ממש בתחילת השיחה, משהו תפס את העיניים שלי בדפים שהיו מונחים על שולחנו. זה היה המשפט הבא: "תעזור לגורל והגורל יעזור לך!".
אני מאוד מסכים עם המשפט הזה, אני מאמין שהיקום שלנו בנוי בצורה כזו שכל ההתרחשויות, המקרים, הנסיבות, האתגרים, האנשים והסיפורים בחיינו מובילים אותנו לגלות את טבענו האמיתי. אני מאמין שאנחנו ואלוהים שותפים ליצירת החיים שלנו. אני מאמין שאנחנו מצד אחד צריכים לבחור, צריכים לדעת מה אנחנו רוצים ולשדר מסר מאוד ברור לחיים, כמה שיותר ברור. ומצד שני, אנחנו צריכים להאמין שאלוהים יודע היטב מה טוב עבורנו, לעתים קרובות הוא יודע אף יותר טוב מאיתנו מה טוב בשבילנו, ולכן עלינו לסמוך עליו.
זאת אומרת שגם כאשר מתרחש אירוע שלכאורה נראה שהוא לא קשור למה שייעדנו לעצמנו או מעכב אותנו, האירוע הזה לא מתרחש סתם. אני מאמין שכל מה שצריך לקרות בשביל שנגשים את ייעודנו, חייב לקרות וברגע הנכון הוא יקרה!
"קבל כל מה שמגיע אליך, שזור בנתיב גורלך, כי מה יכול להתאים יותר לצרכיך..."
(מרקוס אורליוס)
תובנה של מנטור: התשוקות שלך הן רמז לגורל שלך
זוהי אחת התובנות שלי בנושא של גורל. אני מאמין שברגע שיש לנו תשוקה אמיתית וחזקה שבאה מבפנים, מעומקי ליבנו, חייבת להיות לכך משמעות. התשוקה הזו מרמזת על הגורל שלנו בחיים ולכן עלינו להקשיב לה. זהו למעשה החלק שלנו בשיתוף הפעולה עם אלוהים עליו דיברתי קודם. לבחור מי אנחנו רוצים להיות, זה אומר להקשיב לתשוקות שלנו. עלינו ללכת עם הגורל, לא נגדו. ברגע שאנחנו הולכים נגדו אנחנו סובלים. וברגע שאנחנו הולכים איתו, או במילים אחרות: "עוזרים לגורל שלנו", אנחנו מאושרים.
עלינו להבהיר לעצמנו את התשוקות שלנו כמה שיותר. ברגע שאנחנו ברורים, מה שאנחנו רוצים יופיע בחיים שלנו וזה יופיע בהתאם לרמת הבהירות שלנו. האם החיים שלנו יהיו בדיוק כפי שאנחנו רוצים? ודאי שלא. הם יהיו יותר טובים! וזה מביא אותי לנקודה הבאה:
כשהמזרח והמערב נפגשים...
בקשה של מנטור: "היו פתוחים למה שמתרחש כאן ועכשיו"
ברגע שאנחנו מקובעים לגבי "איך הדברים צריכים לקרות", אנחנו מנתקים את עצמנו מהזרם הטבעי של החיים. ממש כאילו חתכנו את החבל שמחבר בינינו לבין המקור. לכן, במקביל להצהרתנו על הכוונות שלנו ועל התשוקות העמוקות ביותר שלנו, עלינו להישאר פתוחים ברגע הזה למה שמתרחש. אני מזכיר לכם שוב: אלוהים - GOD (The Grand Overall Design) עיצב את החיים ואת היקום בצורה כזו שכל מה שקורה לנו מקרב אותנו עוד יותר אל הטבע האמיתי שלנו ומחבר אותנו עם הגורל שלנו בחיים.
ברגע שאנחנו נשארים פתוחים למה שקורה ולא מפעילים לחץ על החיים, אנחנו למעשה מאפשרים לרצונו של אלוהים לפעול דרכנו. זה אבסורד אבל רצונו של אלוהים יביא יותר טוב אל חיינו מאשר רצוננו שלנו. נסתרות הן דרכי האל, לאלוהים תמיד יש דרך מסתורית יותר ובלתי צפויה להביא לנו את מה שאנחנו רוצים (או יותר טוב מזה) מאשר לנו.
מנטור מסביר איך פוטנציאל נפגש עם גורל
זוהי הנקודה שבה המערב והמזרח נפגשים, זוהי הנקודה שמפגישה בין פוטנציאל לגורל. כי ברגע שאנחנו נשארים פתוחים ברגע הזה למה שמתרחש, אנחנו מתיישרים עם הגורל שלנו בחיים. התחושה היא כפי שמכנים מורים ומנטורים רבים, תחושה של קלילות, שמחה וחוסר מאמץ. זוהי הזרימה שמתרחשת כאשר אדם מחובר אל פעימת החיים.
האם ברגע שאנחנו חיים את גורלנו ואת תשוקתנו, זה אומר שאין לנו קשיים ומכשולים? ממש לא. יש לנו, בדיוק כמו לכל אדם בעולם, אך הדברים האלה מתגמדים ולא נמצאים בראש מעיינו, פשוט מכיוון שהחיבור שלנו עם התשוקות שלנו הוא חזק וזה נותן לנו המון עוצמה וכוח ואף יכולת להתמודד עם כל האתגרים האלה ולהצליח בגדול.
אז יש לנו גורל ידוע מראש או לא?
מנטור עונה:
כן, יש לנו גורל, לאלוהים יש תוכנית מסעירה בשביל כל אחד ואחד מאיתנו. האם הגורל הזה ידוע מראש? חלק ממנו ידוע מראש, החלק של הייעוד, של הסיבה לקיומנו. אבל כל מהלכי החיים אינם ידועים מראש, הם תלויים במידה רבה בנו ובאחריות שניקח על חיינו. שמעתי פעם סיפור על שני תאומים, אחד מהם היה אלכוהוליסט והשני איש עסקים מצליח מאוד. אבא שלהם היה אלכוהוליסט. יום אחד הבן האלכוהוליסט נשאל בעת ראיון: "איך זה שנהיית אלכוהוליסט?". הוא ענה: "לא הייתה לי ברירה, אבא שלי היה אלכוהוליסט".
לאחר מכן, שאלו את הבן המצליח את אותה שאלה: "איך זה שנהיית אלכוהוליסט?", והוא ענה: "לא הייתה לי ברירה, אבא שלי היה אלכוהוליסט".
וכמובן, איך אפשר שלא לציין את המשפט היפהפייה שהוזכר שם כמה וכמה פעמים: "החיים הם כמו קופסא של בונבוניירה, אתה אף פעם לא יודע מה מחכה לך בפנים...". מטרתי במאמר זה לחלוק אתכם בהרהורים שלי ביחס לשאלה "האם יש לנו גורל ידוע מראש?". אין זה אומר שההרהורים שלי נכונים או לא, אלה הם פשוט הרהורים של מנטור.
מנטור עונה: יש לנו גורל, אני בספק אם הוא ידוע מראש...
לפחות על החלק הראשון של השאלה, אני יכול לענות בוודאות מוחלטת: "כן". לדעתי, אכן לכל אחד ואחד מאיתנו יש גורל. אם הוא ידוע מראש? פה אני כבר בספק מאחר ואני מאמין גדול בכוח שלנו לעצב את חיינו. אחרי הכל, המוטו שלי והמשפט שמזוהה איתי יותר מכל המשפטים האחרים שלי, הוא: "כל אדם נולד עם האפשרות להיות גדול, הבחירה שלו באפשרות זו היא משמעות החיים".
הגורל מסמל מבחינתי את הייעוד, או במילים אחרות את אותה אפשרות שניתנה לכל אחד מאיתנו - "האפשרות להיות גדול". אבל שימו לב לחלק השני של המשפט, זה שמדבר על הבחירה שלנו, זה החלק שמשקף את הכוח שלנו ואת השליטה שיש לנו על חיינו. האחריות לחיות את ייעודנו היא בידינו, לכן אומרים "הרשות נתונה...".
הצטרפו למסע של מנטור אל אירועים ותובנות מהחיים
הרשו לי לקחת אתכם למסע קצרצר אל מספר אירועים ותובנות מהחיים שלי, בניסיון להעמיק ולהסביר את תשובתי באשר לשאלה הזו, שאלת השאלות: "האם יש לנו גורל ידוע מראש?"
אודות שמידט
בסרט "אודות שמידט" בכיכובו של ג'ק ניקולסון (עוד שחקן ענק) מסופר על אדם שחי חיים משעממים, חיים של בינוניות, חיים של חוסר הגשמה. הוא לא באמת חי כפי שתמיד רצה לחיות, הוא לא נהיה מי שהוא רצה להיות, הוא לא עשה מה שהוא רצה לעשות והוא לא השיג את הדברים שהוא רצה להשיג. הוא פשוט נתן לחיים לקחת אותו למקום שהרגיש לו די נוח ושם נראה שהוא "חנה" את עצמו למשך שנים רבות.
לאחר שאשתו נפטרה והיחסים עם בתו התערערו, הוא החליט לאמץ ילד אפריקני בשם אנדוקו, במסגרת פרויקט התנדבותי כלשהו. הוא מעולם לא ראה את אנדוקו במציאות, הם אך ורק התכתבו. ג'ק ניקולסון, המגלם את מר שמידט, כתב לו המון מכתבים בהם הוא תיאר לו את כל מה שעובר עליו בחיים.
בסוף הסרט יש קטע מרגש שבו שמידט כותב לאנדוקו משהו שנחרט בזכרוני ובליבי. הוא כתב: "אנדוקו, כשאתה תמות, וכל מי שאתה מכיר ימות, אלא אם עשית משהו משמעותי עם החיים שלך, זה יהיה כאילו מעולם לא נולדת".
מנטור מאמין במשמעות החיים
אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש את הזכות האלוהית לעשות משהו משמעותי בחיים שלנו והבחירה נמצאת בידיים שלנו. הגורל במובן הזה מסמל בשבילי את אותו דבר משמעותי שנועדנו לעשות, את החיים עם משמעות. אבל אני לא מאמין שאם נשב בבית כל היום ולא נעשה כלום, אז בגלל שיש לנו גורל, החיים איכשהו יגרמו לנו לחיות את הגורל שלנו ואז נחיה חיים עם משמעות. לא נראה לי שזה עובד ככה, לא ייתכן שזה עובד ככה. אנחנו חייבים לקחת אחריות על החיים שלנו. לכן, אני מאוד מסכים עם ג'ים רון ז"ל שאמר: "גדולה היא איננה הגורל שלנו, גדולה היא הבחירה שלנו".
מנטור מספר על הפגישה עם שוקי גבאי
לפני מספר שנים מצאתי את עצמי משוחח עם אדם חכם מאוד שודאי חלקכם מכירים את שמו. שוקי גבאי הוא נומרולוג ולדעתי אחד הטובים בארץ (אם לא הטוב ביותר). שוקי שיתף אותי בתובנות שלו לגבי הנושא הזה של גורל ולימד אותי כמה דברים שהוא יודע מעולם הקבלה. השיחה עם שוקי הייתה חוויה בלתי נשכחת ומלאה בתובנות ובזיכרונות נעימים. אני זוכר שבעודי מקשיב לשוקי מדבר ממש בתחילת השיחה, משהו תפס את העיניים שלי בדפים שהיו מונחים על שולחנו. זה היה המשפט הבא: "תעזור לגורל והגורל יעזור לך!".
אני מאוד מסכים עם המשפט הזה, אני מאמין שהיקום שלנו בנוי בצורה כזו שכל ההתרחשויות, המקרים, הנסיבות, האתגרים, האנשים והסיפורים בחיינו מובילים אותנו לגלות את טבענו האמיתי. אני מאמין שאנחנו ואלוהים שותפים ליצירת החיים שלנו. אני מאמין שאנחנו מצד אחד צריכים לבחור, צריכים לדעת מה אנחנו רוצים ולשדר מסר מאוד ברור לחיים, כמה שיותר ברור. ומצד שני, אנחנו צריכים להאמין שאלוהים יודע היטב מה טוב עבורנו, לעתים קרובות הוא יודע אף יותר טוב מאיתנו מה טוב בשבילנו, ולכן עלינו לסמוך עליו.
זאת אומרת שגם כאשר מתרחש אירוע שלכאורה נראה שהוא לא קשור למה שייעדנו לעצמנו או מעכב אותנו, האירוע הזה לא מתרחש סתם. אני מאמין שכל מה שצריך לקרות בשביל שנגשים את ייעודנו, חייב לקרות וברגע הנכון הוא יקרה!
"קבל כל מה שמגיע אליך, שזור בנתיב גורלך, כי מה יכול להתאים יותר לצרכיך..."
(מרקוס אורליוס)
תובנה של מנטור: התשוקות שלך הן רמז לגורל שלך
זוהי אחת התובנות שלי בנושא של גורל. אני מאמין שברגע שיש לנו תשוקה אמיתית וחזקה שבאה מבפנים, מעומקי ליבנו, חייבת להיות לכך משמעות. התשוקה הזו מרמזת על הגורל שלנו בחיים ולכן עלינו להקשיב לה. זהו למעשה החלק שלנו בשיתוף הפעולה עם אלוהים עליו דיברתי קודם. לבחור מי אנחנו רוצים להיות, זה אומר להקשיב לתשוקות שלנו. עלינו ללכת עם הגורל, לא נגדו. ברגע שאנחנו הולכים נגדו אנחנו סובלים. וברגע שאנחנו הולכים איתו, או במילים אחרות: "עוזרים לגורל שלנו", אנחנו מאושרים.
עלינו להבהיר לעצמנו את התשוקות שלנו כמה שיותר. ברגע שאנחנו ברורים, מה שאנחנו רוצים יופיע בחיים שלנו וזה יופיע בהתאם לרמת הבהירות שלנו. האם החיים שלנו יהיו בדיוק כפי שאנחנו רוצים? ודאי שלא. הם יהיו יותר טובים! וזה מביא אותי לנקודה הבאה:
כשהמזרח והמערב נפגשים...
בקשה של מנטור: "היו פתוחים למה שמתרחש כאן ועכשיו"
ברגע שאנחנו מקובעים לגבי "איך הדברים צריכים לקרות", אנחנו מנתקים את עצמנו מהזרם הטבעי של החיים. ממש כאילו חתכנו את החבל שמחבר בינינו לבין המקור. לכן, במקביל להצהרתנו על הכוונות שלנו ועל התשוקות העמוקות ביותר שלנו, עלינו להישאר פתוחים ברגע הזה למה שמתרחש. אני מזכיר לכם שוב: אלוהים - GOD (The Grand Overall Design) עיצב את החיים ואת היקום בצורה כזו שכל מה שקורה לנו מקרב אותנו עוד יותר אל הטבע האמיתי שלנו ומחבר אותנו עם הגורל שלנו בחיים.
ברגע שאנחנו נשארים פתוחים למה שקורה ולא מפעילים לחץ על החיים, אנחנו למעשה מאפשרים לרצונו של אלוהים לפעול דרכנו. זה אבסורד אבל רצונו של אלוהים יביא יותר טוב אל חיינו מאשר רצוננו שלנו. נסתרות הן דרכי האל, לאלוהים תמיד יש דרך מסתורית יותר ובלתי צפויה להביא לנו את מה שאנחנו רוצים (או יותר טוב מזה) מאשר לנו.
מנטור מסביר איך פוטנציאל נפגש עם גורל
זוהי הנקודה שבה המערב והמזרח נפגשים, זוהי הנקודה שמפגישה בין פוטנציאל לגורל. כי ברגע שאנחנו נשארים פתוחים ברגע הזה למה שמתרחש, אנחנו מתיישרים עם הגורל שלנו בחיים. התחושה היא כפי שמכנים מורים ומנטורים רבים, תחושה של קלילות, שמחה וחוסר מאמץ. זוהי הזרימה שמתרחשת כאשר אדם מחובר אל פעימת החיים.
האם ברגע שאנחנו חיים את גורלנו ואת תשוקתנו, זה אומר שאין לנו קשיים ומכשולים? ממש לא. יש לנו, בדיוק כמו לכל אדם בעולם, אך הדברים האלה מתגמדים ולא נמצאים בראש מעיינו, פשוט מכיוון שהחיבור שלנו עם התשוקות שלנו הוא חזק וזה נותן לנו המון עוצמה וכוח ואף יכולת להתמודד עם כל האתגרים האלה ולהצליח בגדול.
אז יש לנו גורל ידוע מראש או לא?
מנטור עונה:
כן, יש לנו גורל, לאלוהים יש תוכנית מסעירה בשביל כל אחד ואחד מאיתנו. האם הגורל הזה ידוע מראש? חלק ממנו ידוע מראש, החלק של הייעוד, של הסיבה לקיומנו. אבל כל מהלכי החיים אינם ידועים מראש, הם תלויים במידה רבה בנו ובאחריות שניקח על חיינו. שמעתי פעם סיפור על שני תאומים, אחד מהם היה אלכוהוליסט והשני איש עסקים מצליח מאוד. אבא שלהם היה אלכוהוליסט. יום אחד הבן האלכוהוליסט נשאל בעת ראיון: "איך זה שנהיית אלכוהוליסט?". הוא ענה: "לא הייתה לי ברירה, אבא שלי היה אלכוהוליסט".
לאחר מכן, שאלו את הבן המצליח את אותה שאלה: "איך זה שנהיית אלכוהוליסט?", והוא ענה: "לא הייתה לי ברירה, אבא שלי היה אלכוהוליסט".
050-3331-331