מה לא נאמר על יצירת מציאות, ישנם עשרות ספרים, סרטים, סרטונים, מאמרים ומה לא... שמתארים את הדבר הנפלא הזה שנקרא יצירת מציאות. אחרי "הסוד", "בליפ", ומאות ספרים בנושא עדיין זה נראה כאילו רק מעטים בלבד באמת מצליחים לסגל את המיומנות הזו של יצירת מציאות. אני מרגיש צורך עז לפשט את הדברים ולכן כתבתי את המאמר הזה. אני מזמין אתכם לראות כמה שזה פשוט...
אני רוצה לשתף אתכם בסיפור מרגש על הפעם הראשונה שראיתי את הסרט "הסוד", אני מניח שכולכם מכירים אותו ואני גם משער שחלקכם התחברתם אליו יותר וחלקכם פחות. את הסרט "הסוד" ראיתי לראשונה (מתוך 13 פעמים לפחות) בחודש אפריל 2007, זה היה באמצע הלילה בדירתי הראשונה (והמזעזעת) בתל אביב. אני זוכר את עצמי מהופנט לגמרי בתוך חדר חשוך אל מול המחשב במצב מנותק מהעולם. לאורך הסרט, ואני ממש לא צוחק, זלגו לי דמעות מדי פעם, שוב ושוב.
אתם בטח שואלים את עצמכם למה בכיתי... הדמעות שהיו לי הגיעו משני מקומות שונים: המקום הראשון הוא העובדה שזה החזיר אותי אחורה בזמן לילדות ואז הבנתי כמה שזה נכון וכמה שלפרקים עשיתי זאת בעצמי לאורך השנים - אני חייתי במציאות אחת, אבל בראש ראיתי מציאות אחרת לגמרי. מדי פעם החיים ניצחו אותי והמציאות הנוכחית השתלטה על מחשבותיי. למצב כזה אני קורא "מערבולת מחשבתית" והמערבולת הזו יש לה כוחות להוריד אותך אל המצולות של ים החיים ולהפוך אותך לקטן אמונה. אבל לשמחתי, היה בי צד שעדיין היה קיים ולא הסכים לסגת, הצד הזה לא קיבל את המציאות הנוכחית כפי שהיא. אני ראיתי את העתיד, כל הזמן, ראיתי את עצמי וידעתי שמגיע לי הטוב ביותר, שאני ראוי לגדולה.
המקום השני הוא העובדה שפתאום הרגשתי כמי שמצא את מה שחיפש או כאדם שהשלים עם חבר או בן משפחה לאחר עשרות שנים של "ברוגז". אני בכיתי אותו לילה כמו ילד ואפילו עכשיו אני קצת דומע כשאני כותב לכם. אני בכיתי כי פתאום ראיתי הוכחה לכך שכל המחשבות שלי וכל המאמצים של "לא לקבל את המציאות כבלתי ניתנת לשינוי" היו מוצדקים, פתאום ראיתי שזה נכון! שהכל אפשרי ושאסור לקבל את המציאות כמו שהיא מהסיבה הפשוטה ביותר - מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל!
אם אתה רואה את המציאות הפיזית של החיים שלך ונותן לה להשפיע על המוח, אתה יוצר מעגל של תסכול שמחזיר אליך שוב את אותה מציאות פיזית. אלא אם כן, כבר הגעת למצב שבו המציאות הפיזית של החיים שלך היא נהדרת ואז זה מעגל חיובי שחוזר לעצמו ומזין את חייך באושר ועושר.
אבל אני מדבר על הצד השני של החיים, על הצד שבו לעתים במהלך חיינו, המציאות שלנו לא משהו... ואחת הדרכים לצאת משם או אולי הדרך היחידה, היא להתחיל לראות משהו אחר, להתחיל לראות את עצמך במקום אחר לגמרי, במקום שבו אתה רוצה להיות. שימו לב לשורה הראשונה בפסקה הזו, אמרתי "לעתים" וחשוב לי להדגיש את הנקודה הזו - כל מצב שהוא, כל מצב שיש לכם בחיים ניתן לשינוי, אין שום דבר קבוע חוץ מהאינסופיות של החיים ושל היקום. החיים הם דינאמיים ומשתנים מרגע לרגע, שום דבר לא נח... וכבני אנוש שנבראו בצלמו של אלוהים יש לכם את היכולת המופלאה ביותר - היכולת להיות שותפים ליצירת מציאות, היכולת שלכם לברוא, היכולת להגיד לעולם ולאלוהים - אני רוצה להיות X ואז באמת להיות X.
אף אחד לא הכריז מונופול על האושר או על השפע או על ההצלחה או על האהבה.. או על כל דבר אחר בו אתה חושק... אין דבר שמגיע למישהו שלא מגיע לך! זה לא משנה מה אתה רוצה להיות ולעשות, זה לא משנה מה אתה רוצה שיהיה לך, אם מישהו אחד במקום כלשהו בעולם השיג את זה, גם אתה יכול! כולנו עשויים מאותו חומר, והחומר הזה מופלא, אוי כמה שהוא מופלא!
אם תסתכלו על השנה האחרונה, או על החודש האחרון, או על השבוע האחרון שלכם, תגלו שאתם הייתם איפה שהמחשבות שלכם היו. לכן, אם זה כך, עליכם לוודא שהמחשבות שלכם נמצאות איפה שאתם רוצים להיות. מה שאתם רואים זה מה שאתם מקבלים! אם אתם רואים שפע, תקבלו עוד ועוד שפע, אם אתם רואים אהבה, תקבלו אהבה, אם אתם רואים הצלחה, זה מה שתקבלו.
זה גם עניין של גישה, הגישה מעצם היותה גישה, היא מעצבת את מה שאתם מצפים לקבל בתמורה. לכן, גישה של כבוד אומרת שאתם מצפים לקבל כבוד מאחרים ולכן אתם תיתנו להם כבוד בצורה שווה והדדית, גישה של שפע אומרת שאתם כל הזמן מצפים לקבל שפע ולכן זה מה שתקבלו ותמשכו אל חייכם.
אז אני רוצה לשאול אתכם: באיזו גישה אתם בוחרים? מה אתם רואים? כל דבר שאתם תופסים ומאמינים בו, אתם יכולים להשיג אותו! ואני חוזר - כל דבר!
אני רוצה לשתף אתכם בסיפור מרגש על הפעם הראשונה שראיתי את הסרט "הסוד", אני מניח שכולכם מכירים אותו ואני גם משער שחלקכם התחברתם אליו יותר וחלקכם פחות. את הסרט "הסוד" ראיתי לראשונה (מתוך 13 פעמים לפחות) בחודש אפריל 2007, זה היה באמצע הלילה בדירתי הראשונה (והמזעזעת) בתל אביב. אני זוכר את עצמי מהופנט לגמרי בתוך חדר חשוך אל מול המחשב במצב מנותק מהעולם. לאורך הסרט, ואני ממש לא צוחק, זלגו לי דמעות מדי פעם, שוב ושוב.
אתם בטח שואלים את עצמכם למה בכיתי... הדמעות שהיו לי הגיעו משני מקומות שונים: המקום הראשון הוא העובדה שזה החזיר אותי אחורה בזמן לילדות ואז הבנתי כמה שזה נכון וכמה שלפרקים עשיתי זאת בעצמי לאורך השנים - אני חייתי במציאות אחת, אבל בראש ראיתי מציאות אחרת לגמרי. מדי פעם החיים ניצחו אותי והמציאות הנוכחית השתלטה על מחשבותיי. למצב כזה אני קורא "מערבולת מחשבתית" והמערבולת הזו יש לה כוחות להוריד אותך אל המצולות של ים החיים ולהפוך אותך לקטן אמונה. אבל לשמחתי, היה בי צד שעדיין היה קיים ולא הסכים לסגת, הצד הזה לא קיבל את המציאות הנוכחית כפי שהיא. אני ראיתי את העתיד, כל הזמן, ראיתי את עצמי וידעתי שמגיע לי הטוב ביותר, שאני ראוי לגדולה.
המקום השני הוא העובדה שפתאום הרגשתי כמי שמצא את מה שחיפש או כאדם שהשלים עם חבר או בן משפחה לאחר עשרות שנים של "ברוגז". אני בכיתי אותו לילה כמו ילד ואפילו עכשיו אני קצת דומע כשאני כותב לכם. אני בכיתי כי פתאום ראיתי הוכחה לכך שכל המחשבות שלי וכל המאמצים של "לא לקבל את המציאות כבלתי ניתנת לשינוי" היו מוצדקים, פתאום ראיתי שזה נכון! שהכל אפשרי ושאסור לקבל את המציאות כמו שהיא מהסיבה הפשוטה ביותר - מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל!
אם אתה רואה את המציאות הפיזית של החיים שלך ונותן לה להשפיע על המוח, אתה יוצר מעגל של תסכול שמחזיר אליך שוב את אותה מציאות פיזית. אלא אם כן, כבר הגעת למצב שבו המציאות הפיזית של החיים שלך היא נהדרת ואז זה מעגל חיובי שחוזר לעצמו ומזין את חייך באושר ועושר.
אבל אני מדבר על הצד השני של החיים, על הצד שבו לעתים במהלך חיינו, המציאות שלנו לא משהו... ואחת הדרכים לצאת משם או אולי הדרך היחידה, היא להתחיל לראות משהו אחר, להתחיל לראות את עצמך במקום אחר לגמרי, במקום שבו אתה רוצה להיות. שימו לב לשורה הראשונה בפסקה הזו, אמרתי "לעתים" וחשוב לי להדגיש את הנקודה הזו - כל מצב שהוא, כל מצב שיש לכם בחיים ניתן לשינוי, אין שום דבר קבוע חוץ מהאינסופיות של החיים ושל היקום. החיים הם דינאמיים ומשתנים מרגע לרגע, שום דבר לא נח... וכבני אנוש שנבראו בצלמו של אלוהים יש לכם את היכולת המופלאה ביותר - היכולת להיות שותפים ליצירת מציאות, היכולת שלכם לברוא, היכולת להגיד לעולם ולאלוהים - אני רוצה להיות X ואז באמת להיות X.
אף אחד לא הכריז מונופול על האושר או על השפע או על ההצלחה או על האהבה.. או על כל דבר אחר בו אתה חושק... אין דבר שמגיע למישהו שלא מגיע לך! זה לא משנה מה אתה רוצה להיות ולעשות, זה לא משנה מה אתה רוצה שיהיה לך, אם מישהו אחד במקום כלשהו בעולם השיג את זה, גם אתה יכול! כולנו עשויים מאותו חומר, והחומר הזה מופלא, אוי כמה שהוא מופלא!
אם תסתכלו על השנה האחרונה, או על החודש האחרון, או על השבוע האחרון שלכם, תגלו שאתם הייתם איפה שהמחשבות שלכם היו. לכן, אם זה כך, עליכם לוודא שהמחשבות שלכם נמצאות איפה שאתם רוצים להיות. מה שאתם רואים זה מה שאתם מקבלים! אם אתם רואים שפע, תקבלו עוד ועוד שפע, אם אתם רואים אהבה, תקבלו אהבה, אם אתם רואים הצלחה, זה מה שתקבלו.
זה גם עניין של גישה, הגישה מעצם היותה גישה, היא מעצבת את מה שאתם מצפים לקבל בתמורה. לכן, גישה של כבוד אומרת שאתם מצפים לקבל כבוד מאחרים ולכן אתם תיתנו להם כבוד בצורה שווה והדדית, גישה של שפע אומרת שאתם כל הזמן מצפים לקבל שפע ולכן זה מה שתקבלו ותמשכו אל חייכם.
אז אני רוצה לשאול אתכם: באיזו גישה אתם בוחרים? מה אתם רואים? כל דבר שאתם תופסים ומאמינים בו, אתם יכולים להשיג אותו! ואני חוזר - כל דבר!
מאת: יואב זילכה - "המרצה המוביל בישראל למוטיבציה והצלחה". מרצה למוטיבציה, הצלחה וכן מנטור, מאמן אישי ועסקי. מייסד ומנכ"ל חברת Mentor Me שנותנת שירותי מנטורינג (השילוב המושלם בין Coaching, ייעוץ וחניכה) להצלחה בחיים ובעסקים. יואב מעורר באנשים את גדולתם ועוזר להם להפוך את הפוטנציאל שלהם לתוצאות יוצאות דופן, בעיקר באמצעות: הרצאות וסדנאות, עבודה של אחד על אחד וע"י פיתוח מוצרים, כלים ותכנים שעונים על הצורך בהצלחה! yoav@mentorme.co.il / 054-7929566
אהבת את המאמר של יואב? רוצה לקבל במתנה את ספרון ה"פורמולה" שכתב יואב ובו הוא מגלה לך מהם 6 המרכיבים הקריטיים להצלחה שלך בחיים? הירשם עכשיו בחינם באתר: www.MentorMe.co.il
לחץ כאן לעוד מאמרים של יואב זילכה - מנטור אישי ועסקי, מרצה למוטיבציה והצלחה.
050-3331-331