לפעמים האדם ללא משים מכשיל את עצמו בדרך, הוא מניח הנחת יסוד שבגלל שהוא עשה פחות טוב ממה שנראה לו היה ראוי לעשות, הוא כבר יאבד את ההשקעה שלו והיא לא תהיה מה שהוא ציפה, אז אין טעם כבר להשקיע כמו בהתחלה. אבל זהו בעצם המכשול, זהו המקל שהוא תוקע לעצמו בגלגלים.
בעצם, האדם הבין ברמת הבנה מסויימת וזו ההבנה שהייתה לו באותו הרגע, ולכן לא יכל להיות טוב יותר, והוא לא צריך להאשים את עצמו כי לפעמים האדם לא תמיד יודע להתנהג במצבים מסויימים וזוהי מיומנות שהוא רוכש ע"י הסתכלות על המציאות כפי שהיא.
הוא לא צריך לחשוש מאיבוד ההשקעה שלו או שההשקעה שלו תהיה פחות טובה ממה שצריך להיות, כי בנוסף לכך שההבנה שלו הייתה מתאימה לאותו הרגע והוא לא יכל אחרת, הוא לא צריך להתייאש, כי ע"י הניסיון שהאדם רוכש במהלך החיים, כך הוא מגלה את הפתרון הנכון, הדבר נכון לפתרון תרגיל מתמטי ש"נופלים" בו כדי להבין את ההיגיון שלו ואת ההיגיון של המתמטיקה בשלביה, וכן, הדבר נכון לגבי החיים, שהנפילות גורמות להאדם ללמוד ולהבין מה גרם לו להיכשל, ואיך הוא יכול ללמוד מזה להבא.
ולכן, יש טעם להשקיע את הטוב ביותר, והמחשבה שכבר אין טעם היא מחשבה מקובעת, המחשבה הזו שעשיתי לא מספיק טוב היא מחשבה שקרית, האדם צריך לשבת עם עצמו ולבדוק את ההבנה שלו. ככל שההבנה של האדם גודלת יותר, כך הוא מבין יותר למה הוא עושה את הדברים = כך הוא מבין שהוא לא הבין = כך הוא מבין להבא איך להתנהג אחרת = כך הוא מבין שיש צורך בשיפור ההבנה כדי לקבל תוצאות משמעותיות בחיים. משל א'.
לעתים אדם נמצא במצב ביניים שהוא לא בטוח אם כדאי לעשות משהו כרגע או לא לצורך מטרה מסויימת, לפעמים יש נגיעות רגשיות, ולכן האדם צריך להתבונן האם המטרה מספיק חשובה, אם כן, אז הוא נוקט בגישה כזו שהוא יוותר על הנוחות הרגעית שלו, תמורת המטרה שישקיע ותחזור אליו לטווח הרחוק ותסדר לו את החיים. אחרת, אני לא מבין מה הטעם למאמץ. מש"ל ב'.
*
פלונטר בחזקת גוגולדקפלס
הרבה פעמים האדם רגיל לסבך את עצמו במקום לראות מולו את הפתרון הפשוט ביותר לבעיה. לעתים, האדם נתלה באנשים והדבר הזה משבש לו את המחשבה העצמית שלו, והוא אינו עצמאי. לכן, הוא לא מגיע למה שהוא רוצה כי הוא הולך בניגוד למחשבה שלו ולא בהתאמה אליה. הוא מתוסכל וכועס כאשר נאמר לו שלא יצליח בדבר מה, כי הוא מבין בתוכו שהוא יכול.
הוא מבין בתוכו שיש בו כוחות שלא מנוצלים כראוי, ואם יתעמק בדבר יבין שאם ירצה בכל מחיר ויתמקד במטרה עד הסוף באופן ממשי הוא יכול להשיג אותה ויותר מכך. גם דבר שנראה מסובך לעתים, הפתרון הוא כ"כ פשוט שזה קשה להבין לאדם שרגיל לסבך את עצמו. ממש הפתרון נראה רחוק והפלונטר נראה רחוק מפתרון גוגולדקפלקס שנים, שזה אומר בשפה יותר פשוטה הספרה 1 ואחריה טריליון אפסים (מיליון, מיליארד, טריליון) ולעומת זאת אם היה מסתכל על המציאות כפי שהיא, ייתכן מאוד שהיה הכל מתהפך אצלו לטובה.
זה רחוק? נבדוק כמה, נביא סרגל, פחות ממרחק 10 ס"מ!? פחות מבלטה אחת! כפתור אחד שמתקן בעיה שאפשר לעמול עליה שעות! וזהו כפתור פשוט, שטיפל בבעיה שלא דומה אפילו לכפתור למראית עין, והבעיה נפתרה כלא הייתה. וזוהי רק דוגמה אחת.
כמה הדברים לפעמים פשוטים שפשוט אין צורך בהגדרות, להגדיר לעתים פירושו לסבך. ולעתים דווקא ההגדרות הן לא אובייקטיביות וחוסר ההגדרה הרבה יותר אובייקטיבי מהן. לפעמים כאשר האדם מגדיר הוא פשוט שם חוצץ בינו לבין המציאות, ולא רואה את הדברים כפי שהם. ההגדרות לעתים מכשילות את האדם ואם לא היה מגדיר היה גם יותר אמיתי וגם יותר מצליח. מזכיר קצת הסיפור את האדם שאכל דג מסריח וגורש מהעיירה. גם אכל את הדג ולא יכל לאכול אותו עד הסוף, וגם גורש מהעיירה.
בעצם, האדם הבין ברמת הבנה מסויימת וזו ההבנה שהייתה לו באותו הרגע, ולכן לא יכל להיות טוב יותר, והוא לא צריך להאשים את עצמו כי לפעמים האדם לא תמיד יודע להתנהג במצבים מסויימים וזוהי מיומנות שהוא רוכש ע"י הסתכלות על המציאות כפי שהיא.
הוא לא צריך לחשוש מאיבוד ההשקעה שלו או שההשקעה שלו תהיה פחות טובה ממה שצריך להיות, כי בנוסף לכך שההבנה שלו הייתה מתאימה לאותו הרגע והוא לא יכל אחרת, הוא לא צריך להתייאש, כי ע"י הניסיון שהאדם רוכש במהלך החיים, כך הוא מגלה את הפתרון הנכון, הדבר נכון לפתרון תרגיל מתמטי ש"נופלים" בו כדי להבין את ההיגיון שלו ואת ההיגיון של המתמטיקה בשלביה, וכן, הדבר נכון לגבי החיים, שהנפילות גורמות להאדם ללמוד ולהבין מה גרם לו להיכשל, ואיך הוא יכול ללמוד מזה להבא.
ולכן, יש טעם להשקיע את הטוב ביותר, והמחשבה שכבר אין טעם היא מחשבה מקובעת, המחשבה הזו שעשיתי לא מספיק טוב היא מחשבה שקרית, האדם צריך לשבת עם עצמו ולבדוק את ההבנה שלו. ככל שההבנה של האדם גודלת יותר, כך הוא מבין יותר למה הוא עושה את הדברים = כך הוא מבין שהוא לא הבין = כך הוא מבין להבא איך להתנהג אחרת = כך הוא מבין שיש צורך בשיפור ההבנה כדי לקבל תוצאות משמעותיות בחיים. משל א'.
לעתים אדם נמצא במצב ביניים שהוא לא בטוח אם כדאי לעשות משהו כרגע או לא לצורך מטרה מסויימת, לפעמים יש נגיעות רגשיות, ולכן האדם צריך להתבונן האם המטרה מספיק חשובה, אם כן, אז הוא נוקט בגישה כזו שהוא יוותר על הנוחות הרגעית שלו, תמורת המטרה שישקיע ותחזור אליו לטווח הרחוק ותסדר לו את החיים. אחרת, אני לא מבין מה הטעם למאמץ. מש"ל ב'.
*
פלונטר בחזקת גוגולדקפלס
הרבה פעמים האדם רגיל לסבך את עצמו במקום לראות מולו את הפתרון הפשוט ביותר לבעיה. לעתים, האדם נתלה באנשים והדבר הזה משבש לו את המחשבה העצמית שלו, והוא אינו עצמאי. לכן, הוא לא מגיע למה שהוא רוצה כי הוא הולך בניגוד למחשבה שלו ולא בהתאמה אליה. הוא מתוסכל וכועס כאשר נאמר לו שלא יצליח בדבר מה, כי הוא מבין בתוכו שהוא יכול.
הוא מבין בתוכו שיש בו כוחות שלא מנוצלים כראוי, ואם יתעמק בדבר יבין שאם ירצה בכל מחיר ויתמקד במטרה עד הסוף באופן ממשי הוא יכול להשיג אותה ויותר מכך. גם דבר שנראה מסובך לעתים, הפתרון הוא כ"כ פשוט שזה קשה להבין לאדם שרגיל לסבך את עצמו. ממש הפתרון נראה רחוק והפלונטר נראה רחוק מפתרון גוגולדקפלקס שנים, שזה אומר בשפה יותר פשוטה הספרה 1 ואחריה טריליון אפסים (מיליון, מיליארד, טריליון) ולעומת זאת אם היה מסתכל על המציאות כפי שהיא, ייתכן מאוד שהיה הכל מתהפך אצלו לטובה.
זה רחוק? נבדוק כמה, נביא סרגל, פחות ממרחק 10 ס"מ!? פחות מבלטה אחת! כפתור אחד שמתקן בעיה שאפשר לעמול עליה שעות! וזהו כפתור פשוט, שטיפל בבעיה שלא דומה אפילו לכפתור למראית עין, והבעיה נפתרה כלא הייתה. וזוהי רק דוגמה אחת.
כמה הדברים לפעמים פשוטים שפשוט אין צורך בהגדרות, להגדיר לעתים פירושו לסבך. ולעתים דווקא ההגדרות הן לא אובייקטיביות וחוסר ההגדרה הרבה יותר אובייקטיבי מהן. לפעמים כאשר האדם מגדיר הוא פשוט שם חוצץ בינו לבין המציאות, ולא רואה את הדברים כפי שהם. ההגדרות לעתים מכשילות את האדם ואם לא היה מגדיר היה גם יותר אמיתי וגם יותר מצליח. מזכיר קצת הסיפור את האדם שאכל דג מסריח וגורש מהעיירה. גם אכל את הדג ולא יכל לאכול אותו עד הסוף, וגם גורש מהעיירה.
050-3331-331