האם לבן / בת הזוג שלכם יש "פתיל קצר"? האם אתם מוצאים את עצמכם מותקפים פעם אחר פעם? קיימים כלים יעילים שיכולים לעזור לכם בכל פעם שבן הזוג שלכם מאבד שליטה.

מאת ד"ר מאיר ויקלר

אם לבן / בת הזוג שלכם יש "פתיל קצר", עומד בפניכם מכשול מאיים בחיפוש אחר הרמוניה בנישואיכם. הפתיל הקצר של בן / בת הזוג בוודאי אינו אשמתכם. אף על פי כן, יש מספר צעדים שתוכלו לנקוט, אשר יסייעו לכם באילוף האריה השואג שלכם.

כדי להתמודד ביעילות המרבית עם אובדן השליטה של בן / בת זוגכם, עליכם להתמודד בבעיה זו בשני שלבים: במהלך ההתפרצות ולאחר שהסערה שככה.

במהלך ההתפרצות

בן / בת הזוג איבד שליטה. הוא צועק עליכם. אתם תוהים כמה זמן זה יימשך ואתם מקווים שהעוינות שלו לא תחמיר עוד יותר. אתם נזכרים בפעם האחרונה שזה קרה ומתפללים שהדבר לא יחזור על עצמו.

כל גופכם מתוח. גרונכם יבש ולבכם הולם. אתם משתוקקים ללחוץ על כפתור שיכול לסיים את ההתפרצות.

לא קיים כפתור פלא שכזה, אבל הרשימה הבאה מביאה כלים שבהם תוכלו להסתייע בכל פעם שבן הזוג שלכם מאבד שליטה.

1. אל תנסו להרגיע את בן הזוג.

כל ניסיון להרגיע או להשקיט את בן הזוג בשעת מעשה פשוט אינו יעיל. הדבר רק יגביר את כעסו. כפי שאינכם יכולים לכבות אש על ידי הוספת שמן למדורה, כך אינכם יכולים לכבות את להבות הכעס והעוינות על - ידי בקשה מבן הזוג שינמיך את קולו.

2. אל "תחזירו" לו.

כשאנו מותקפים, אנו נוטים תכופות להגן על עצמנו בהתקפת נגד. כשאתם מותקפים בכעס על - ידי בן הזוג, התגובה הראשונית שלכם עשויה להיות, "הי, גם לי יש טענות. אתה לא היחיד שלא מרוצה בנישואין האלה". אתם עשויים לחוש דחף להתקיף בחזרה, אבל עליכם להימנע מכך.

כפי שמומלץ לא להתקיף בתגובה, חשוב באותה מידה לא להרים את קולכם כשבן הזוג זועם. כפי שניסח זאת החכם באדם, שלמה המלך, "לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע איוולת" (משלי, ט"ו: א).

אריק התחנן בפני אשתו, שושי, להיות פחות בזבזנית וראוותנית בקניית מתנות. יום אחד איבד אריק שליטה כשקיבל את החיוב של כרטיס האשראי.

"כמה פעמים אמרתי לך שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מתנות כל כך יקרות? " צעק אריק במלוא ריאותיו. "את מבזבזת את הכסף שאני מרוויח בדם, יזע ודמעות על שטויות מיותרות! "

שושי הגיבה בהתקפת נגד משלה על אריק. "אה, אז פתאום אנחנו לא יכולים 'להרשות לעצמנו' לקנות מתנות? " היא קראה, "בשבוע שעבר היה לנו המון כסף כשאתה רצית שנתקין טלוויזיה בכבלים כדי שתוכל לראות תוכניות ספורט מטופשות! "

אין זה מפתיע שההתפרצות של אריק לא בדיוק נרגעה לאחר תגובתה של שושי. ללא ספק, הטיעון שלה היה לגיטימי, אבל התזמון והטון שבהם אמרה את הדברים, היו לחלוטין לא במקום. תגובה זו הצליחה רק להגביר את זעמו ולהבטיח שלהבות ההתפרצות שלו יבערו בעוצמה רבה יותר ובמשך זמן רב יותר מכפי שעשוי היה להיות במצב אחר.

3. אל תתגוננו.

זהו עיקרון שקשה מאוד לדבוק בו. רוב האנשים אינם מסוגלים להימנע מלהצדיק את עצמם בכל פעם שמעבירים עליהם ביקורת, בעיקר כשהביקורת מוטחת בפניהם בכעס. למרות הקושי הכרוך בעיקרון זה, הימנעות מהתגוננות היא אסטרטגיה כה יעילה לפוגג עוינות, שיש לנסותה תמיד.

אם בן הזוג שלכם כועס עליכם ואתם מתחילים להתגונן ("אני לא עשיתי את זה", "לא התכוונתי לעשות את זה", "מה כל כך נורא אם עשיתי את זה? " או "גם אתה עושה את זה, אתה יודע? "), קרוב לוודאי שטינתו כלפיכם רק תגבר. הוא ירים את קולו אף יותר.

4. נסו להביע אמפתיה, לא ביקורת.

אם בן הזוג שלכם איבד את עשתונותיו בחמת זעם, הוא מתנהג בחוסר היגיון. הוא מנפח את הדברים מעבר לכל פרופורציה ומתרגש הרבה יותר מהנחוץ. במקרה כזה, העברת ביקורת על אובדן השליטה שלו היא בהחלט לא הדבר הנכון לעשות.

במצב כזה, הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות הוא פשוט להפגין אמפתיה. פירוש הדבר הוא, שעליכם להראות לבן הזוג שאתם מכירים בפגיעה שהוא מרגיש ברגע זה. הבינו כי התקף הזעם, למרות היותו דרך ילדותית ולא יעילה, הוא למעשה ניסיון נואש לבטא כאב עמוק.

רות התפרצה בזעם על בעלה, אהוד. היה זה יום הנישואין ה - 18 של בני הזוג ואהוד שכח אירוע מיוחד זה לחלוטין. בשנים הקודמות קנה אהוד כרטיס ברכה, מתנה, פרחים או את כל השלושה. השנה, כתוצאה מלחץ בלתי - רגיל בעבודה, הוא שכח את האירוע לחלוטין.

במקום לנסות להמציא תירוצים, השתדל אהוד להביע אמפתיה לרגשות הפגיעה של אשתו. ברגע שרות עצרה כדי לקחת אוויר, אהוד אמר: "אני רואה שבאמת גרמתי לך כאב בכך ששכחתי השנה את יום הנישואין שלנו. גרמתי לך להרגיש מושפלת וחסרת חשיבות שאפילו לא קניתי לך כרטיס ברכה. את בטח חושבת לעצמך שאני לא שוכח פגישות עסקים כי הן חשובות לי. כך שאם שכחתי את יום הנישואין שלנו, זה אומר לך שפשוט לא אכפת לי, שיום הנישואין שלנו לא חשוב לי. "

נאומו הקטן של אהוד הוציא לחלוטין את הרוח ממפרשיה של רות. אהוד הצליח להשיג הפסקת אש, וזו הייתה מטרתו המיידית באותו רגע.

לאחר ההתפרצות

כמה זמן עליכם לחכות עד שאתם יכולים לשוחח עם בן זוגכם על הדוגמה העדכנית ביותר לאובדן השליטה שלו? ברוב המקרים, 24 שעות הן אומדן טוב למדי של הזמן הנדרש כדי לטהר את האווירה. עם זאת, יש אנשים שנרגעים הרבה יותר מהר - בשעה שאחרים עשויים להזדקק למספר ימים עד שיחזרו לשגרה. כשאתם מדברים על ההתפרצות, עליכם לזכור את הקווים המנחים הבאים:

1. אל תכחישו את ההתפרצות.

בן הזוג חזר למצב רגיל ונינוח יותר. ייתכן אפילו שקשה לכם להאמין שהוא אכן איבד שליטה.

ייתכן שבן הזוג מרגיש אשמה על ההתפרצות של אתמול. ייתכן אפילו שהוא מתייחס אליכם ביתר כבוד, התחשבות וחיבה מכפי שהוא נוהג בדרך כלל. באופן כללי, הוא מתנהג כאילו התפרצות הזעם מעולם לא התרחשה.

כשזה קורה, ייתכן שבן זוגכם מנסה להימנע מלקיחת אחריות על התנהגותו, על ידי התעלמות מוחלטת ממה שקרה.

התנהגות זו מציבה בפניכם דילמה. האם עליכם להסכים להתכחשות זו ולהתנהג כאילו לא קרה אתמול שום דבר יוצא דופן? או שמא עליכם להתעמת עמו לגבי התנהגותו האיומה ולשתף אותו ברגשותיכם?

אם תשתפו פעולה עם הכחשת התקרית, לא תצטרכו להתמודד עם אי הנעימות שבעימות. אז למה לטלטל את הסירה? אבל אם תשתפו פעולה עם הכחשת התקרית, למעשה תבטיחו שבמוקדם או במאוחר, וקרוב לוודאי במוקדם, הוא יחזור שוב על ההתקפה המילולית.

מצד שני, אם תזכירו לו מה היה אתמול, אתם עלולים לעורר התקפה שלוחת רסן נוספת. אתם עשויים לשאול את עצמכם אם זה אכן שווה את הסיכון, רק למען הסיכוי הקלוש שבן זוגכם ישלוט במזגו.

אם לא תדונו בתקרית עם בן זוגכם, אין שום סיכוי בעולם שתראו שיפור כלשהו. למרות שיש סיכון מסוים שכרוך בעימות, הרווח הפוטנציאלי שווה זאת בהחלט.

לחנן היה מזג חם. רוב ההתקפות המילוליות של חנן היו מכוונות כלפי אשתו, תמי, בפרטיות ביתם. חברים ושכנים מעולם לא ראו את הצד העוין של חנן, שנראה כלפי חוץ כאדם חביב ונוח לבריות. חנן היה מוכר בין החבר'ה כאדם חברותי, פתוח ובעל דיבור רך.

לאחר יותר מ - 25 שנה של נישואין סוערים, הצליחו לבסוף חנן ותמי להביא את עצמם לייעוץ נישואין. יותר מפעם אחת במהלך הטיפול, איבד חנן שליטה באמצע פגישת ייעוץ. למרות שכעסו היה מכוון כלפי תמי והוא מעולם לא עזב את כסאו, צעקותיו מקפיאות הדם עדיין מהדהדות באוזניי כעת, שנים רבות לאחר מכן. הייתי מזועזע.

תהיתי כיצד הרגישו ילדיהם של חנן ותמי כשהם ראו או שמעו התפרצויות כאלה. למרות שמעולם לא פגשתי את ילדיהם, בסופו של דבר למדתי מדבריהם של חנן ותמי שיותר מילד אחד שלהם התדרדר לסמים.

במבט לאחור, לאחר שנים של טיפול זוגי שהצליח בסופו של דבר, הכירה תמי בכך שהחלטתה הראשונית לשתף פעולה עם ההכחשה של חנן תרמה בחלקה למחיר שהיא וילדיה שילמו על מזגו האלים.

2. התמקדו בתהליך, לא בתוכן.

כשאתם מעלים את נושא ההתפרצות של אתמול, אתם יכולים להתייחס אליה משתי נקודות מבט אלו: תוכן או תהליך. אם תעלו את התוכן של ההתפרצות מאתמול, קרוב לוודאי ששוב תמצאו את עצמכם בעיצומו של ויכוח לוהט, במקרה הטוב, או הדרן לתקרית של אתמול, במקרה הגרוע.

גישה יעילה הרבה יותר תהיה להתייחס לתהליך שהתרחש אתמול, כלומר, לצעקות. אל תתנו לבן הזוג להסיט אתכם מהתמקדות זו.

עליכם לפתוח בהצהרת הרגשתכם. ספרו לבן הזוג כיצד הרגשתם כשהוא צעק עליכם. אמרו מה חשבתם באותו רגע.

אם בן הזוג שלכם ינסה להסיט את השיחה לדיון בתוכן הדברים, אמרו לו שאתם מוכנים לדבר על התוכן במועד אחר. כעת, עם זאת, אתם רוצים להתייחס לאובדן השליטה שלו במזגו.

3. כבו את האש לפני שהסיר יגלוש.

אם אתם מרתיחים חלב כדי להכין שוקו חם, רצוי שתכבו את האש לפני שהחלב יגלוש, אחרת יהיה לכם הרבה לכלוך לנקות אחרי שהחלב יישפך על התנור ועל כלי ההרתחה.

באופן דומה, עליכם לשים עין על מזגו של בן הזוג בכל פעם שאתם מעלים את נושא התפרצויותיו. הוא עלול להתחמם במהירות ולעבור ממצב רגוע ושלו לסוער ורותח תוך זמן קצר מאוד. על כן, עליכם לשים לב לתגובת בן הזוג לדבריכם.

ברגע שאתם מבחינים שבן הזוג חוצה את הגבול הדק המפריד בין שליטה לבין אובדן שליטה, עליכם להפסיק. שנו את הנושא. צאו מהחדר. דחו את השיחה.

אם אתם רואים ש"הסיר שוב עומד לגלוש" בפעם הבאה שאתם מעלים את התקרית של אתמול, חזרו על התהליך. עשו זאת לעתים תכופות ככל האפשר, עד שבן זוגכם יקלוט את המסר שאובדן שליטה הוא דרך בלתי מקובלת לתקשורת זוגית.

אם תצליחו לגרום לבן הזוג שלכם לשבת בשקט מספיק זמן כדי לשמוע כיצד ההתקפה שלו גרמה לכם להרגיש יום קודם, עדיין לא סיימתם. יש צעד אחד אחרון שעליכם לנקוט כדי שתקריות כאלה לא יחזרו על עצמן.

4. הציגו אלטרנטיבות ברורות להתקפות.

אחת הסיבות המרכזיות לכך שאנשים נוטים לאבד שליטה על מזגם היא שהם מרגישים חסרי אונים, מתוסכלים ובלתי מסוגלים להעביר את מה שהם מרגישים. כפי שילדים קטנים פונים להכאה כשהם לא מסוגלים לבטא את עצמם מילולית, כך, באופן דומה, מבוגרים יפנו להתקפי זעם כשהם מרגישים שלא מקשיבים להם. אחת הסיבות העיקריות לכך שצרכיהם לא מתמלאים היא שהם לא למדו כיצד לבטא את עצמם בצורה ברורה וישירה.

אם אתם נשואים לבן זוג שמאבד את עשתונותיו לעתים קרובות מדי, תוכלו לעזור לו בכך שתצביעו בפניו בבירור על דרכים חלופיות. עליכם להיות ספציפיים מאוד כדי להצליח בכך.

לדוגמה, "בפעם הבאה שתרגיש כך, למה שלא תאמר לי מיד, במקום לנסות להתעלם ולהתחמק מהנושא. אם תעשה מאמץ לבטא בדיוק מה שאתה מרגיש, אעשה מאמץ להיות יותר קשובה. "