בדף זה נציע הסבר שיעזור להבין חרדה באשר היא, לעומק (בין אם מדובר בחרדה כללית, כתחושה המלווה את האדם רוב הזמן, ובין אם חרדה תלויית הקשר, למשל חרדה בשעת נהיגה ברכב או מול קהל). נזכיר מספר גישות פסיכולוגיות המסבירות את התופעה, נבחן את סוגי החרדה השונים לפי אותו רעיון מרכזי שיובא בהמשך, ונסיים בהתייחסות לנטילת תרופות מפחיתות חרדה.
סוגי חרדה
בדף זה אטען, כי קיים מכנה משותף לכל סוגי החרדה, אך תחילה סקירה קצרה:
בעולם ההגדרות הפסיכולוגי, מאובחנים סוגי חרדה שונים. חרדה חברתית, חרדה ממקומות פתוחים (אגורופוביה) התקפי חרדה (פאניקה), חרדה ספציפית, כגון: חרדה מחשיפה לאנשים, (פחד קהל), חרדה מחרקים, חרדה מגובה (פחד גבהים). אם אדם נחשף למצב שהיתה בו תחושת סכנת חיים, כמו למשל במקרה של תאונת דרכים, יתכן שיפתח חרדה הקשורה למצב שעורר את תחושת הסכנה, למשל חרדה שתורגש תוך כדי נהיגה, חרדה שתציף בכל עמידה ברמזור אדום אם התאונה קרתה בצומת וכד'. כשאדם מרגיש חרדה מעבר לרמה מסוימת, מדובר בירידה משמעותית בתחושת המסוגלות, היכולת, התפקוד, ומתחילה להיווצר הימנעות מלהגיע למצבים שמזכירים מקומות או מצבים בהם התרחש בעבר התקף החרדה. התקף חרדה נחווה כסכנת חיים, כיוון שהוא כולל תחושת קיצוניות של אובדן שליטה בגוף, דרך סימפטומים של קוצר נשימה, דופק מהיר, הזעה, סחרחורת, טישטוש ראיה, שמופיעים אצל כל אחד בעוצמה שונה ולמשך זמן שבין 2-3 דקות ועד 15 דק'. החשש מפני עילפון או מוות מעלה את החרדה לשיא. ושיא זה, בלתי נסבל עד כדי כך שתהייה מוכנות לנסות כל תרופה ובלבד שהסיוט לא יחזור.
חרדה פוגעת באיכות החיים
בחרדה כדאי מאוד לטפל. איכות חייו של אדם שדואג יתר על המידה, נפגעת. כשאדם עם הפרעת חרדה מדמיין את העתיד, הוא מרגיש כי הגרוע ביותר עלול לקרות. הוא עשוי לבלות שעות רבות ואף ימים, בפחד מפני אסון אפשרי.
וכדי להקל על עצמו, הוא עשוי להכביד על סובביו, על היקרים לו, בדרישות שונות (תתקשר לומר לי שאתה בסדר, תענה כל פעם שאני מתקשר/ת וכד'). אדם הסובל מחרדה נמצא רוב הזמן במתח, או מתח שמא יחווה התקף (אם כבר חווה התקף חרדה בעבר), או מתח כללי שמאפיין את חייו. אדם חרד נמנע מגישה למקומות או מצבים המעוררים בו חרדה (נמנע מלנהוג, מלצאת בשעות חשכה, מלפנות לזרים ברחוב, מללכת לבד ברחוב, מלהצביע בשיעור, מלדבר בפני קהל וכד') או נמנע ממצבים שעוררו התקפי חרדה בעבר. המנעות זו מצרה את דרגות החופש שלו. במקרים קיצוניים ההימנעות תשאיר אדם עם חרדה בבית, והוא יחווה ניתוק הולך ומתרחב מאורח חיים תקין.
טיפול בחרדה
הגישה האקזיסטנציאליסטית רואה בחרדה (בפחדים) את מקור כל מחלות הנפש ומציעה כי ככל שהאדם ילמד להכיר את עצמו ולסמוך על עצמו כך יחווה פחות חרדה ויתאפשר לו יותר חופש ומימוש עצמי. הגישה הקוגניטיבית מציעה לשנות את תבניות המחשבה, רעיונות ומחשבות שליליות המעוררות פחד / ספק / ביקורת, כדרך להפחית חרדה. הגישה הדינאמית תנסה לאתר אמונות הוריות, איסורים, המביאים לעצירת - הסתרת ביטוי חופשי של רצונות ומשאלות.
הבנת החרדה לעומק
במצב של חוסר אונים קיצוני, כתוצאה מארוע מסכן חיים, הגוף שומר חוויה של חוסר יכולת. הזיכרון לגבי חוסר היכולת נשמר במערך הפיזי, בגוף, במערך הנפשי, המנטאלי וכד' - ברמות שונות. מכאן נגזרים מופעים שונים של חרדות שונות. אמונה מחודשת ביכולת, הוכחה חדשה ליכולת שתיצרב במערכות הגוף השונות, היא התשובה לאמונה בחוסר היכולת. לכן, טיפולים המעודדים חשיפה כלפי הדבר המעורר חרדה, מוכחים כאפקטיבים. לכן שינוי אמונות לאמונות על יכולת, מעודדת התנסויות חדשות ויצירת חוויות חדשות ולכן גם טיפול העוסק בשינוי אמונות - מוכח כאפקטיבי. אם אני מאמין שאסור לי להעז (כי כילד כשהעזתי קיבלתי עונש), כבוגר, כשאנסה להעז בתחומים שונים, ועם הזמן גם אצליח, אלמד לשנות את האסור למותר ואף לכדאי. למשתלם. לכן, כל שיטה טיפולית בדרכה נותנת מענה לחרדה ושיפור משמעותי יושג ברוב המקרים.
חרדה היא אמונה בחוסר יכולת?
נבחן כיצד טענה זו מתיישבת עם סוגי החרדה השונים שהוזכרו לעיל:
אגורופוביה (חרדה ממקומות פתוחים), חרדה כללית - כל חרדה מפני סכנה אפשרית מהעולם שבחוץ, הינה למעשה אמונה בחוסר היכולת להתמודד מול סכנות ואיומים אפשריים.
חרדה חברתית - אמונה בחוסר היכולת להתמודד מול אנשים (ערך עצמי נמוך גם הוא נובע מחוסר אמונה ביכולות).
חרדה ממעליות, מג'וקים - חוסר אמונה בהיותי חזק ובעל יכולת להתמודד ולהצליח (אמונה ברעיון כי אני עשוי להימחץ, למות, להעלם, היא אמונה בהיותי חסר אונים, חלש. האדם לא רואה עצמו כבעל יכולת, חזק, מתגבר, מצליח).
חרדת בחינות - חוסר אמונה ביכולת להצליח. חרדה ממקומות סגורים וכד' כנ"ל. חרדה עקב תאונת דרכים, חרדה מצונאמי - משהייה על חוף הים כמ חרדה מפני פיגוע ומתוך כך המנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית - הינן חרדות דומות, הנובעות מהזדהות עם תחושת חוסר האונים או המוות שקרה, עקב צפיה בארועים שהיו. העדפת הרעיון שסכנה כזו אורבת לפיתחי - על הרעיון שהעולם עבורי הוא מקום בטוח, שאני מוגן, שאני סומך על עצמי, קשורה בבחירה לחוות את עצמי כחסר יכולת על פני הבחירה לחוות את עצמי כבעל יכולת, כמוגן, בטוח ומצליח.
תרופות מפחיתות חרדה
מבלי שנכנס למידע תרופתי, או לאופן בו משפיעה התרופה על התגובות הרגשיות, אדגיש כי נטילת התרופה עלולה לפגוע באמונה ביכולת למציאת פתרון עצמאי. הרעין שניתן להתגבר ולהצליח לשפר את המצב, מוטלת בספק ככל שגדל הבטחון בתרופה כגורם מושיע.
במקרים בהם רמת החרדה גבוהה עד כדי חוסר תפקוד, חוסר יכולת לחשוב ולהרגע באופן עצמאי, התערבות תרופתית לתקופה מסויימת, יכולה להיות אפקטיבית מאוד. פעמים תקופה של חצי שנה עד שנה תספיק, ובמקרים אחרים התהליך ימשך שנתיים ויותר. אך עם השגת יכולת התמודדות טובה, נשתדל להפחית בתהליך הדרגתי את נטילת התרופות כדי לעודד מחדש אמון ביכולות.
סוגי חרדה
בדף זה אטען, כי קיים מכנה משותף לכל סוגי החרדה, אך תחילה סקירה קצרה:
בעולם ההגדרות הפסיכולוגי, מאובחנים סוגי חרדה שונים. חרדה חברתית, חרדה ממקומות פתוחים (אגורופוביה) התקפי חרדה (פאניקה), חרדה ספציפית, כגון: חרדה מחשיפה לאנשים, (פחד קהל), חרדה מחרקים, חרדה מגובה (פחד גבהים). אם אדם נחשף למצב שהיתה בו תחושת סכנת חיים, כמו למשל במקרה של תאונת דרכים, יתכן שיפתח חרדה הקשורה למצב שעורר את תחושת הסכנה, למשל חרדה שתורגש תוך כדי נהיגה, חרדה שתציף בכל עמידה ברמזור אדום אם התאונה קרתה בצומת וכד'. כשאדם מרגיש חרדה מעבר לרמה מסוימת, מדובר בירידה משמעותית בתחושת המסוגלות, היכולת, התפקוד, ומתחילה להיווצר הימנעות מלהגיע למצבים שמזכירים מקומות או מצבים בהם התרחש בעבר התקף החרדה. התקף חרדה נחווה כסכנת חיים, כיוון שהוא כולל תחושת קיצוניות של אובדן שליטה בגוף, דרך סימפטומים של קוצר נשימה, דופק מהיר, הזעה, סחרחורת, טישטוש ראיה, שמופיעים אצל כל אחד בעוצמה שונה ולמשך זמן שבין 2-3 דקות ועד 15 דק'. החשש מפני עילפון או מוות מעלה את החרדה לשיא. ושיא זה, בלתי נסבל עד כדי כך שתהייה מוכנות לנסות כל תרופה ובלבד שהסיוט לא יחזור.
חרדה פוגעת באיכות החיים
בחרדה כדאי מאוד לטפל. איכות חייו של אדם שדואג יתר על המידה, נפגעת. כשאדם עם הפרעת חרדה מדמיין את העתיד, הוא מרגיש כי הגרוע ביותר עלול לקרות. הוא עשוי לבלות שעות רבות ואף ימים, בפחד מפני אסון אפשרי.
וכדי להקל על עצמו, הוא עשוי להכביד על סובביו, על היקרים לו, בדרישות שונות (תתקשר לומר לי שאתה בסדר, תענה כל פעם שאני מתקשר/ת וכד'). אדם הסובל מחרדה נמצא רוב הזמן במתח, או מתח שמא יחווה התקף (אם כבר חווה התקף חרדה בעבר), או מתח כללי שמאפיין את חייו. אדם חרד נמנע מגישה למקומות או מצבים המעוררים בו חרדה (נמנע מלנהוג, מלצאת בשעות חשכה, מלפנות לזרים ברחוב, מללכת לבד ברחוב, מלהצביע בשיעור, מלדבר בפני קהל וכד') או נמנע ממצבים שעוררו התקפי חרדה בעבר. המנעות זו מצרה את דרגות החופש שלו. במקרים קיצוניים ההימנעות תשאיר אדם עם חרדה בבית, והוא יחווה ניתוק הולך ומתרחב מאורח חיים תקין.
טיפול בחרדה
הגישה האקזיסטנציאליסטית רואה בחרדה (בפחדים) את מקור כל מחלות הנפש ומציעה כי ככל שהאדם ילמד להכיר את עצמו ולסמוך על עצמו כך יחווה פחות חרדה ויתאפשר לו יותר חופש ומימוש עצמי. הגישה הקוגניטיבית מציעה לשנות את תבניות המחשבה, רעיונות ומחשבות שליליות המעוררות פחד / ספק / ביקורת, כדרך להפחית חרדה. הגישה הדינאמית תנסה לאתר אמונות הוריות, איסורים, המביאים לעצירת - הסתרת ביטוי חופשי של רצונות ומשאלות.
הבנת החרדה לעומק
במצב של חוסר אונים קיצוני, כתוצאה מארוע מסכן חיים, הגוף שומר חוויה של חוסר יכולת. הזיכרון לגבי חוסר היכולת נשמר במערך הפיזי, בגוף, במערך הנפשי, המנטאלי וכד' - ברמות שונות. מכאן נגזרים מופעים שונים של חרדות שונות. אמונה מחודשת ביכולת, הוכחה חדשה ליכולת שתיצרב במערכות הגוף השונות, היא התשובה לאמונה בחוסר היכולת. לכן, טיפולים המעודדים חשיפה כלפי הדבר המעורר חרדה, מוכחים כאפקטיבים. לכן שינוי אמונות לאמונות על יכולת, מעודדת התנסויות חדשות ויצירת חוויות חדשות ולכן גם טיפול העוסק בשינוי אמונות - מוכח כאפקטיבי. אם אני מאמין שאסור לי להעז (כי כילד כשהעזתי קיבלתי עונש), כבוגר, כשאנסה להעז בתחומים שונים, ועם הזמן גם אצליח, אלמד לשנות את האסור למותר ואף לכדאי. למשתלם. לכן, כל שיטה טיפולית בדרכה נותנת מענה לחרדה ושיפור משמעותי יושג ברוב המקרים.
חרדה היא אמונה בחוסר יכולת?
נבחן כיצד טענה זו מתיישבת עם סוגי החרדה השונים שהוזכרו לעיל:
אגורופוביה (חרדה ממקומות פתוחים), חרדה כללית - כל חרדה מפני סכנה אפשרית מהעולם שבחוץ, הינה למעשה אמונה בחוסר היכולת להתמודד מול סכנות ואיומים אפשריים.
חרדה חברתית - אמונה בחוסר היכולת להתמודד מול אנשים (ערך עצמי נמוך גם הוא נובע מחוסר אמונה ביכולות).
חרדה ממעליות, מג'וקים - חוסר אמונה בהיותי חזק ובעל יכולת להתמודד ולהצליח (אמונה ברעיון כי אני עשוי להימחץ, למות, להעלם, היא אמונה בהיותי חסר אונים, חלש. האדם לא רואה עצמו כבעל יכולת, חזק, מתגבר, מצליח).
חרדת בחינות - חוסר אמונה ביכולת להצליח. חרדה ממקומות סגורים וכד' כנ"ל. חרדה עקב תאונת דרכים, חרדה מצונאמי - משהייה על חוף הים כמ חרדה מפני פיגוע ומתוך כך המנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית - הינן חרדות דומות, הנובעות מהזדהות עם תחושת חוסר האונים או המוות שקרה, עקב צפיה בארועים שהיו. העדפת הרעיון שסכנה כזו אורבת לפיתחי - על הרעיון שהעולם עבורי הוא מקום בטוח, שאני מוגן, שאני סומך על עצמי, קשורה בבחירה לחוות את עצמי כחסר יכולת על פני הבחירה לחוות את עצמי כבעל יכולת, כמוגן, בטוח ומצליח.
תרופות מפחיתות חרדה
מבלי שנכנס למידע תרופתי, או לאופן בו משפיעה התרופה על התגובות הרגשיות, אדגיש כי נטילת התרופה עלולה לפגוע באמונה ביכולת למציאת פתרון עצמאי. הרעין שניתן להתגבר ולהצליח לשפר את המצב, מוטלת בספק ככל שגדל הבטחון בתרופה כגורם מושיע.
במקרים בהם רמת החרדה גבוהה עד כדי חוסר תפקוד, חוסר יכולת לחשוב ולהרגע באופן עצמאי, התערבות תרופתית לתקופה מסויימת, יכולה להיות אפקטיבית מאוד. פעמים תקופה של חצי שנה עד שנה תספיק, ובמקרים אחרים התהליך ימשך שנתיים ויותר. אך עם השגת יכולת התמודדות טובה, נשתדל להפחית בתהליך הדרגתי את נטילת התרופות כדי לעודד מחדש אמון ביכולות.
050-3331-331