* לחץ כאן, לצפייה בהרצאת וידאו + MP3 בנושא:
עבודה, מוטיבציה בעבודה, חוסר חשק לעבוד, חוסר מוטיבציה, לעבוד או לא לעבוד, טיפש או חכם.
שאלה: בקשר לעבודה, לפעמים אני מרגיש שאין לי חשק לעבוד, ואם אני אגיד לעצמי ללכת לעבוד, אני אולי כן ייהנה בעבודה, אבל אין לי חשק לעבוד, אז מה עושים עם זה?
אליעד: קודם כל האדם צריך להגיד את האמת, האמת היא שלעבוד זה טוב מהיבט מסוים ורע מהיבט מסוים, וגם לא לעבוד, זה טוב מהיבט מסוים ורע מהיבט מסוים. לכל צד יש חיסרון ויתרון. קודם כל דע את שורש הבעיה.
הבעיה היא שכול דבר שאתה עושה, תמיד יש בו חיסרון. והסיבה שלאדם לפעמים אין חשק ללכת לעבודה, זוהי סיבה אמיתית, כי באמת לעבוד זה רע. למה? כי זה צמצום. ומצד שני רע לו גם לא לעבוד, קודם כל תבין שזה לא באג במערכת, זה שאתה חושב שלעבוד זה רע, זה לא בגלל שמשהו דפוק אצלך, אלא בגלל שבכל דבר יש חיסרון.
ולא יעזור אם תעשה לעצמך שטיפת מוח, ולא יעזור אם תחליף עבודה, תמיד בסוף יש חיסרון.
ויש רק פיתרון אחד, או שתמיד יהיה לך תמיד טוב מבפנים, ומתוך התמיד טוב תוכל להיות בנפרדות כזאת או אחרת, או שתמיד תסבול בגלל שאתה בנפרדות.
מה הבנת? כי זה רלוונטי גם לגבי מה שאת שאלת.
שאלה: כל דבר בחיים שלנו זה צמצום. ולדוגמה בקשר לעבודה, זה נכון, שמבחינתי ללכת לעבודה זה רע, ואני צריכה להודות בזה. בהתחלה חשבתי שאני לא בסדר, כי אני אומרת שעבודה זה רע. כשהכרתי והפנמתי את העובדה שעבורי זה רע לעבוד, חיפשתי אולי יש בזה גם משהו טוב. עכשיו עצם זה שאני צריכה את העבודה בגלל הכסף, זה כבר רע עבורי, אבל המשכתי להתבונן בזה, וזה כבר כשבוע שאני הולכת בכיף לעבודה.
אליעד: אבל למה? כי היא ניסתה להדחיק את המקום אצלה שאומר שעבודה זה רע. אבל האמת היא, שיש בזה דבר רע, והיא הודתה בזה.
אבל אני אומר משהו אחר, הדרך היחידה לצאת מחוויית הצמצום זה על ידי האחד. אתה בתוכך אמור להגיע למצב ששניהם שווים לך. הדרך היחידה לצאת מהלופ שבכל דבר יש חיסרון, היא רק דרך פנימית, זה או שמבפנים טוב לך, ואז מתוך בחירה אתה בוחר משהו מסוים, או שתמיד חסר לך משהו.
אתה צריך להגיע להשתוות פנימית, תחפור מספיק פנימה ותבין ששני המצבים שווים לך.
למשל אתה שוכב במיטה ועולה לך מחשבה שאתה צריך לקום לעבודה, ויש לך שיקולים למה אתה צריך ללכת לעבודה ושיקולים למה אתה לא רוצה ללכת לעבודה. אתה צריך להגיע למצב, אם תרצה כמובן, שבו זה שווה, ששניהם טובים בדיוק באותה המידה. מה זה אומר? שכול מה שטוב לך בעבודה, אתה תמצא שהוא טוב לך בבית, ומה שטוב בבית תמצא שהוא גם טוב בעבודה, ומה שרע לך בעבודה, יהיה לך רע בבית, ומה שרע לך בבית, יהיה לך רע בעבודה. שאת כל היתרונות והחסרונות שיש לך בבית תראה אותם גם בעבודה. וכאשר זה שווה בעיניך, אז תבחר מה אתה רוצה.
שאלה: האם זה תהליך?
אליעד: זה תהליך של התבוננות. ככול שיש לך יותר שכל, כך זה בא יותר מהר. למשל בבוקר שיש לאדם התלבטות, אם לקום לעבודה או לא, איך הוא יוצא מזה מיד? הוא שואל למה אני רוצה לעבוד? ולמה אני לא רוצה לעבוד? עולות לו שתי סיבות מנוגדות. אבל אם הוא מתחיל לחפור פנימה ולשאול למה אני רוצה את זה? בסוף הוא יבין שזה בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. ומי החליט שזה יותר טוב מזה? אף אחד. ואז כאן הוא מגיע להשתוות.
כי אם תלך לתוכך פנימה, אתה תראה שזה לא משנה מה קורה לך, אז אם זה לא משנה לך מה קורה, אז בשנייה אחת בטלנו את כל ההפרדות.
שאלה: לי לפעמים זה קורה לזמן קצר וזה עוזב אותי.
אליעד: כי אתה לא נמצא שם מספיק חזק. אתה לא מספיק חזק בחוויה הזאת. לפעמים צובטים אותך וזה לא מפריע, עד שצובטים אותך חזק. אבל אם כל כולך היית באחד, אז כלום לא היה מפריע לך.
בקיצור בכל דבר בעולם יש חיסרון, והדרך היחידה לצאת מהלופ של החיסרון, היא להבין שהכל אחד.
שאלה: לדוגמה, מישהו יורד עלי ואני סובלת מזה, איך אני חווה את האחד?
אליעד: למה את לא רוצה שירדו עליך? כי את חווה שפוגעים ומשפילים אותך. ואת לא רוצה שישפילו אותך אלא את רוצה שיעריכו אותך. אז תשאלי את עצמך, למה אני רוצה שיעריכו אותי? מה זה משנה? כי אני רוצה לחשוב שאני חשובה, מה זה משנה אם אני חשובה או לא? האם אני חשובה יותר מהג'וק? אז אני ג'וק, מה הבעיה? האם להיות ג'וק זה פחות טוב?
תנסי להסתכל על זה מנקודת מבט אובייקטיבית, למשל מישהו אומר לך שאת טיפשה ולא מבינה, זה מישהו שנותן לך נקודת מבט שאת לא בסדר. אבל תחשבי לרגע, האם לקיר אכפת אם את חכמה או טיפשה? האם לשמש, לירח, או לאוויר אכפת? לא, לרוב לא אכפת, אבל יש מישהו אחד שכן אכפת לו, השאלה היא, אם מי את מזדהה? האם את מזדהה אם זה שאומר לך שלהיות טיפש זה רע ולהיות חכם זה טוב? או שאת אומרת רגע, הרי רוב העולם חושב אחרת.
רוב העולם, הדומם, הצומח, והחי חושבים שזה בכלל לא משנה אם אתה חכם או טיפש. השאלה היא, אם מי את מזדהה. אם את מזדהה אם זה שאמר לך שלהיות טיפש זה רע, את מרגישה רע, אבל אז תגידי לעצמך, הרי זה אחד, זה לא משנה.
את פשוט צריכה להתחיל להסתכל בראייה רחבה, תסתכלי בעוד פרספקטיבה. את נתפסת באדם אחד שאומר שזה טוב וזה רע, ואת מסכימה ומזדהה איתו. אבל את יכולה לקחת צעד אחורה ולהגיד, אני רוצה להזדהות עם האין שכל, עם האחד, להזדהות עם המקום שבו הטיפשות והחכמה זה אותו הדבר. זה צורה וזה צורה, זה הכל.
שאלה: יש עוד דרך, אם את מבינה שגם בלהיות חכמה וגם בלהיות טיפשה יש את אותן החסרונות ואת אותן היתרונות.
אליעד: הוא אומר, שאם אומרים לך שאת טיפשה, תשאלי את עצמך, מה רע בלהיות טיפשה? ומה טוב בלהיות חכמה? אבל יש גם יתרונות לטיפשה, נכון? לפעמים זה שאומר לך שאת טיפשה, הוא בגלל החוכמה שלו סובל. אז הוא יכול לקנא בך שאת טיפשה. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות.
אך אני לקחתי את זה לשורש של האחד, כי לשמש לא אכפת אם האדם חכם או טיפש. אני הוצאתי אותה מהיתרונות והחסרונות ואמרתי לה שזה אחד. זה צורה וזה צורה, אין הבדל ביניהם, זה אחד לגמרי.
שאלה: אני התכוונתי להגיד, שאם היא תראה שהיא חכמה, זה גם לא יעזור לה להרגיש יותר טוב.
אליעד: או קי, הוא אומר שתנסי לראות שלהיות חכמה, זה לא נותן שום דבר. שכמה שאתה חכם או טיפש בסוף אתה סובל אותו הדבר.
שאלה: אני חושב שלא צריך להגיע לסיטואציה של סבל, אלא שהאדם יעשה רשימה של כל הדברים השליליים שהוא חושב שיש לו, וירשום אותם, ואז יעבוד עליהם.
אליעד: הוא מוסיף ואומר, שאל תחכה עד שיגידו לך שאתה טיפש ואז תשאל מה טוב בזה, אלא שב עם עצמך, ותבדוק מה הם כל הדברים שאתה חושב שאתה לא בסדר, ותיפתר מהם. ואז אף אחד לא יוכל לאיים עליך.
עבודה, מוטיבציה בעבודה, חוסר חשק לעבוד, חוסר מוטיבציה, לעבוד או לא לעבוד, טיפש או חכם.
שאלה: בקשר לעבודה, לפעמים אני מרגיש שאין לי חשק לעבוד, ואם אני אגיד לעצמי ללכת לעבוד, אני אולי כן ייהנה בעבודה, אבל אין לי חשק לעבוד, אז מה עושים עם זה?
אליעד: קודם כל האדם צריך להגיד את האמת, האמת היא שלעבוד זה טוב מהיבט מסוים ורע מהיבט מסוים, וגם לא לעבוד, זה טוב מהיבט מסוים ורע מהיבט מסוים. לכל צד יש חיסרון ויתרון. קודם כל דע את שורש הבעיה.
הבעיה היא שכול דבר שאתה עושה, תמיד יש בו חיסרון. והסיבה שלאדם לפעמים אין חשק ללכת לעבודה, זוהי סיבה אמיתית, כי באמת לעבוד זה רע. למה? כי זה צמצום. ומצד שני רע לו גם לא לעבוד, קודם כל תבין שזה לא באג במערכת, זה שאתה חושב שלעבוד זה רע, זה לא בגלל שמשהו דפוק אצלך, אלא בגלל שבכל דבר יש חיסרון.
ולא יעזור אם תעשה לעצמך שטיפת מוח, ולא יעזור אם תחליף עבודה, תמיד בסוף יש חיסרון.
ויש רק פיתרון אחד, או שתמיד יהיה לך תמיד טוב מבפנים, ומתוך התמיד טוב תוכל להיות בנפרדות כזאת או אחרת, או שתמיד תסבול בגלל שאתה בנפרדות.
מה הבנת? כי זה רלוונטי גם לגבי מה שאת שאלת.
שאלה: כל דבר בחיים שלנו זה צמצום. ולדוגמה בקשר לעבודה, זה נכון, שמבחינתי ללכת לעבודה זה רע, ואני צריכה להודות בזה. בהתחלה חשבתי שאני לא בסדר, כי אני אומרת שעבודה זה רע. כשהכרתי והפנמתי את העובדה שעבורי זה רע לעבוד, חיפשתי אולי יש בזה גם משהו טוב. עכשיו עצם זה שאני צריכה את העבודה בגלל הכסף, זה כבר רע עבורי, אבל המשכתי להתבונן בזה, וזה כבר כשבוע שאני הולכת בכיף לעבודה.
אליעד: אבל למה? כי היא ניסתה להדחיק את המקום אצלה שאומר שעבודה זה רע. אבל האמת היא, שיש בזה דבר רע, והיא הודתה בזה.
אבל אני אומר משהו אחר, הדרך היחידה לצאת מחוויית הצמצום זה על ידי האחד. אתה בתוכך אמור להגיע למצב ששניהם שווים לך. הדרך היחידה לצאת מהלופ שבכל דבר יש חיסרון, היא רק דרך פנימית, זה או שמבפנים טוב לך, ואז מתוך בחירה אתה בוחר משהו מסוים, או שתמיד חסר לך משהו.
אתה צריך להגיע להשתוות פנימית, תחפור מספיק פנימה ותבין ששני המצבים שווים לך.
למשל אתה שוכב במיטה ועולה לך מחשבה שאתה צריך לקום לעבודה, ויש לך שיקולים למה אתה צריך ללכת לעבודה ושיקולים למה אתה לא רוצה ללכת לעבודה. אתה צריך להגיע למצב, אם תרצה כמובן, שבו זה שווה, ששניהם טובים בדיוק באותה המידה. מה זה אומר? שכול מה שטוב לך בעבודה, אתה תמצא שהוא טוב לך בבית, ומה שטוב בבית תמצא שהוא גם טוב בעבודה, ומה שרע לך בעבודה, יהיה לך רע בבית, ומה שרע לך בבית, יהיה לך רע בעבודה. שאת כל היתרונות והחסרונות שיש לך בבית תראה אותם גם בעבודה. וכאשר זה שווה בעיניך, אז תבחר מה אתה רוצה.
שאלה: האם זה תהליך?
אליעד: זה תהליך של התבוננות. ככול שיש לך יותר שכל, כך זה בא יותר מהר. למשל בבוקר שיש לאדם התלבטות, אם לקום לעבודה או לא, איך הוא יוצא מזה מיד? הוא שואל למה אני רוצה לעבוד? ולמה אני לא רוצה לעבוד? עולות לו שתי סיבות מנוגדות. אבל אם הוא מתחיל לחפור פנימה ולשאול למה אני רוצה את זה? בסוף הוא יבין שזה בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. ומי החליט שזה יותר טוב מזה? אף אחד. ואז כאן הוא מגיע להשתוות.
כי אם תלך לתוכך פנימה, אתה תראה שזה לא משנה מה קורה לך, אז אם זה לא משנה לך מה קורה, אז בשנייה אחת בטלנו את כל ההפרדות.
שאלה: לי לפעמים זה קורה לזמן קצר וזה עוזב אותי.
אליעד: כי אתה לא נמצא שם מספיק חזק. אתה לא מספיק חזק בחוויה הזאת. לפעמים צובטים אותך וזה לא מפריע, עד שצובטים אותך חזק. אבל אם כל כולך היית באחד, אז כלום לא היה מפריע לך.
בקיצור בכל דבר בעולם יש חיסרון, והדרך היחידה לצאת מהלופ של החיסרון, היא להבין שהכל אחד.
שאלה: לדוגמה, מישהו יורד עלי ואני סובלת מזה, איך אני חווה את האחד?
אליעד: למה את לא רוצה שירדו עליך? כי את חווה שפוגעים ומשפילים אותך. ואת לא רוצה שישפילו אותך אלא את רוצה שיעריכו אותך. אז תשאלי את עצמך, למה אני רוצה שיעריכו אותי? מה זה משנה? כי אני רוצה לחשוב שאני חשובה, מה זה משנה אם אני חשובה או לא? האם אני חשובה יותר מהג'וק? אז אני ג'וק, מה הבעיה? האם להיות ג'וק זה פחות טוב?
תנסי להסתכל על זה מנקודת מבט אובייקטיבית, למשל מישהו אומר לך שאת טיפשה ולא מבינה, זה מישהו שנותן לך נקודת מבט שאת לא בסדר. אבל תחשבי לרגע, האם לקיר אכפת אם את חכמה או טיפשה? האם לשמש, לירח, או לאוויר אכפת? לא, לרוב לא אכפת, אבל יש מישהו אחד שכן אכפת לו, השאלה היא, אם מי את מזדהה? האם את מזדהה אם זה שאומר לך שלהיות טיפש זה רע ולהיות חכם זה טוב? או שאת אומרת רגע, הרי רוב העולם חושב אחרת.
רוב העולם, הדומם, הצומח, והחי חושבים שזה בכלל לא משנה אם אתה חכם או טיפש. השאלה היא, אם מי את מזדהה. אם את מזדהה אם זה שאמר לך שלהיות טיפש זה רע, את מרגישה רע, אבל אז תגידי לעצמך, הרי זה אחד, זה לא משנה.
את פשוט צריכה להתחיל להסתכל בראייה רחבה, תסתכלי בעוד פרספקטיבה. את נתפסת באדם אחד שאומר שזה טוב וזה רע, ואת מסכימה ומזדהה איתו. אבל את יכולה לקחת צעד אחורה ולהגיד, אני רוצה להזדהות עם האין שכל, עם האחד, להזדהות עם המקום שבו הטיפשות והחכמה זה אותו הדבר. זה צורה וזה צורה, זה הכל.
שאלה: יש עוד דרך, אם את מבינה שגם בלהיות חכמה וגם בלהיות טיפשה יש את אותן החסרונות ואת אותן היתרונות.
אליעד: הוא אומר, שאם אומרים לך שאת טיפשה, תשאלי את עצמך, מה רע בלהיות טיפשה? ומה טוב בלהיות חכמה? אבל יש גם יתרונות לטיפשה, נכון? לפעמים זה שאומר לך שאת טיפשה, הוא בגלל החוכמה שלו סובל. אז הוא יכול לקנא בך שאת טיפשה. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות.
אך אני לקחתי את זה לשורש של האחד, כי לשמש לא אכפת אם האדם חכם או טיפש. אני הוצאתי אותה מהיתרונות והחסרונות ואמרתי לה שזה אחד. זה צורה וזה צורה, אין הבדל ביניהם, זה אחד לגמרי.
שאלה: אני התכוונתי להגיד, שאם היא תראה שהיא חכמה, זה גם לא יעזור לה להרגיש יותר טוב.
אליעד: או קי, הוא אומר שתנסי לראות שלהיות חכמה, זה לא נותן שום דבר. שכמה שאתה חכם או טיפש בסוף אתה סובל אותו הדבר.
שאלה: אני חושב שלא צריך להגיע לסיטואציה של סבל, אלא שהאדם יעשה רשימה של כל הדברים השליליים שהוא חושב שיש לו, וירשום אותם, ואז יעבוד עליהם.
אליעד: הוא מוסיף ואומר, שאל תחכה עד שיגידו לך שאתה טיפש ואז תשאל מה טוב בזה, אלא שב עם עצמך, ותבדוק מה הם כל הדברים שאתה חושב שאתה לא בסדר, ותיפתר מהם. ואז אף אחד לא יוכל לאיים עליך.
050-3331-331