איך אתם נחים? ומה יוצא לכם מהמנוחה שלכם?

מנוחה: פעולה שטוענת את המצברים שלנו, מאפשרת לנו לחזור ולהיות חיוניים ומלאי מרץ, לחדש את הכוחות ואת המחשבה היצירתית שלנו. זמן שבו השרירים והמוח מתרפים, עוברים לרמת פעילות נמוכה יותר, כדי להיות מסוגלים לחזור לפעולה מיטבית.

איך אתם נחים אחרי יום עבודה רב מעללים?

אתם צופים בטלויזיה, נכון?

איך ניחשתי?

האם המנוחה הזו יעילה עבורכם? האם היא נותנת לכם את מה שרציתם, פרט לצפיה עצמה? האם אתם מרגישים אחריה חיוניים, מלאי מרץ, בעלי כוחות וחשיבה יצירתית? האם אתם במיטבכם אחרי הצפיה?

נחזור אחורה, לרגע שבו הגעתם הביתה ונכנסתם בדלת. אתם עייפים. מה פירוש עייפים? יש פה שני עניינים. אחד הוא שהשרירים עייפים. אולי הם עייפים מהרבה פעילות פיזית, ואולי הם עייפים ממעט מדי פעילות פיזית. דבר שני, המוח שלכם מרגיש עייף. אבל איזו עייפות זו? סביר להניח שזה עומס, גודש. גודש של מחשבות ועניינים שממלאים את מחשבותיכם. רובם שליליים, אחרת לא הייתם מרגישים עייפים אלא מלאי חיוניות והתרגשות. אם כך, הראש שלכם מלא במחשבות מטרידות. הבוס העביר ביקורת, הנהג במסלול השני חתך, השכן שוב חנה על המדרכה, שוב שכחתם לקבוע תור לרופא לילדה, הבית מבולגן וזה מרגיז, בן העשרה שוב לא שטף כלים, השערות של הכלב בכל מקום, ועוד, ועוד, תחושה מציפה שיש אינסוף עניינים סביבכם.

והנה הפתרון האולטימטיבי קורץ: השלט של הטלויזיה. אולי אפילו הטלויזיה דלוקה דרך קבע בבית, כך שאין צורך אפילו להדליקה. מבט לספה, אח, היא נראית כל כך רכה. הנה המנוחה מגיעה. נשב קצת, ממש קצת, ונראה משהו מעניין. האופטימיים אומרים לעצמם, נראה קצת טלויזיה, נרגע, ואח"כ יהיה לנו כוח לעשות כמה דברים, אולי לדבר עם בן הזוג או הילדים, או לתקן את הארון השבור. הפסימיים כבר לא מתכננים אפילו שזה יחדש את כוחותיהם. ידידה אומרת לי שבסוף היום כל מה שהיא רוצה זה לרבוץ כמה שעות במצב "זומבי" מול הטלויזיה ולא לחשוב על כלום.

גם הפסימיים וגם האופטימיים, לרוב לא עושים דבר אחרי הצפיה בטלויזיה. מעט הכוח שהיה אולי, נגמר. המוח שהיה מוצף, לא ערני עכשיו, אלא כבוי לגמרי. שום עניין לא נחקר, בטח שלא נפתר. בן הזוג כבר מזמן נוחר, או עובד על המחשב בחדר השני, ולנו אין כוח אפילו לנשיקת לילה טוב. הילדים כבר ישנים, ולא הספקנו לממש דבר ממה שרצינו לעשות איתם. לא שיחה קטנה ולא חיבוק. קורסים למיטה, במצב קטטוני מתקדם.

כתבתי בקטע "מחול השעות" על כך שטלויזיה היא צורה של דיכוי מחשבתי. אנחנו מדכאים את עצמנו וכך לא מבחינים בדבר, לא בדברים שמטרידים אותנו ולא באפשרויות העומדות בפנינו. אבל יש פה גם אשליה של מנוחה. אנחנו עייפים ומוטרדים, ונראה לנו שאין לנו כוח לעשות שום דבר, רק "לנוח" מול הטלויזיה, העיתון או המחשב. זו הרי לא מנוחה כלל. לא מחדשת, ולא מרעננת את הכוחות או החשיבה. לא בטוח שתמיד היא אפילו מהנה. לפעמים זה סתם הרגל.

אז איך אפשר לנוח ולהתחדש באמת?

כמו ב"אנה קרנינה", רק הפוך, כל המנוחות האומללות דומות, ואילו כל מנוחה יעילה, יעילה בדרכה שלה.

אני אישית אוהבת, כמה מהפכני, לנוח במיטה. לישון שעה אחת יותר בלילה ולקום למחרת רעננה יותר, או פשוט לשכב בעיניים עצומות במיטה. המוח נכנס למצב נמנום והזיה, ואני קמה אח"כ רעננה ועירנית.

לתחביבים יש השפעה מרגיעה ומחדשת מפתיעה. צילום של כמה תמונות (אפילו רק של הילד בונה מגדל), הקדשת עשר דקות ביום לחריזת מחרוזות, פריטה בפסנתר או בגיטרה (גם אם לא תהיו רובינשטיין לעולם)... או כל תחביב פיזי אחר שלכם.

יוגה עובדת מצוין כמחדשת כוחות וחשיבה.

יש לי לקוחות שעושים מדיטציה או פעילות אירובית כדי להתחדש. גם כשעייפים בהתחלה, מסיימים במצב אחר. מצב של ערנות, או מצב של עייפות פיזית אבל לא מנטלית, שבה אפשר ללכת למיטה ולישון היטב.

עבודות בית רגועות כגון בישול ושטיפת כלים, או משחק עם ילדים, יכולים לחדש כוחות ומצב רוח.

ובטח יש עוד הרבה דרכים, שכמו ה"מנוחות" האלה, נותנות הרבה בונוסים.