הרבה פעמים אנו מבינים שאוצר המילים לא מספיק בשביל לתאר את המציאות אנו מבינים שהמציאות יותר מורכבת מאשר היכולת של השפה לתאר את המציאות
כבר בזמינים יותר קדמוניים היה המשל כלי לתאר רעיונות מופשטים ואפשר לקח לדוגמה את ספר משלי מהתנך שהוא דוגמה מצוינת איך דברים ורעיונות מורכבים אפשר לתאר בצורה יחסית פשוטה דרך משל אבל מה זה המשל?
המשל הוא למעשה ממד נוסף לשפה הרגילה זהו ממד שמלביש בו רעיון שאי אפשר לתאר אותו רק דרך האוצר המילים ויש צורך בהבנה יותר עמוקה מאשר קריאה פשוטה של הטקסט כלומר מאחורי המשל מסתתר נמשל שהוא המסר של המשל או הרעיון שרצה לתת המשל עצמו.
הרבה פעמים אנו אומרים את המילה אור מה זה אור ברמה המילונית הפירוש די פשוט אבל כאשר אנו מדברים בשפת המשל אנו לוקחים את האור הברור ומסבירים שאור זה לדוגמה אור השכל או הקדוש ברוך הוא או פשוט מה שמאיר את התודעה כלומר המשל מדבר במילים סטנדרטיות ומכוון אותם למקומות אחרים מהשימוש הרגיל שלהם למעשה המשל יכול להשתמש בכל מילה ולמעשה הוא מתכוון לרעיון הרבה יותר עמוק מהמושג הפשוט של אותה המילה הסטנדרטית.
אפשר לחשוב על שפת המשל כהבנה של מוגבלות השפה כמסמך נאמן למקור ובמצורך האנושי לשפה יותר עמוקה כלומר שפה שמשתמשת בממד נוסף מאשר רק ההבנה הפשטנית של המילים והמשפטים כלומר אנו רוצים להבין רעיון חלק משפת המשל נובע מתוך ההבנה שבמציאות הפשוטה עצמה יש שורש או רובד יותר גבוה במציאות וכאשר אני אומר מילה כמו אש אני יכול לדבר על האש הפשוטה והמוכרת או לדבר על הנמשל של האש כלומר אנו רואים דרך משל אפשר להגיע לרובד יותר עמוק ממה שאפשר לתאר במילים רגילות בנוסף יש להבין שבשונה ממשפט רגיל במשל יכול להיות יותר מנמשל בודד וכל מתבונן יכול להבין באותו משל נמשל אחר כלומר לאותו משל יש הרבה פנים וזה אחד הדברים היפים בשפת המשל וכאן גם הקושי והבעייתיות בהבנת משלים ועוד יותר הבנת הכוונה המקורית של כותבי המשל למעשה לא תמיד כוונת כותב המשל היתה הכוונה של מבין את הנמשל כלומר מתוך הרעיון המקורי שרצה הממשיל לתת היו עוד רעיונות נוספים שאפשר ללמוד ולמעשה הקושי בהבנת דברים מתוך משל הוא חוסר האובייקטיביות של המתבוננים כלומר בשונה ממשפט רגיל שאנו מפרשים אותו באופן פשוט כאשר אנו מדברים בשפת הנמשל אנו רוצים לתת מסר ברמה תת הכרתית ולמעשה בדרך אנו מלבישים עוד הרבה מסרים נוספים מלבד הכוונה המקורית כלומר כאשר אנו כותבים רעיונות דרך משל יש יתרון גדול של יכולת לכתוב רעיון מופשט בדרך פשוטה וקצרה יחסית ויש חיסרון שקשה להבין את הכוונה המקורית של המחבר וצריך לעשות מאמץ גדול והרבה התבוננות בשביל להבין את הכוונה המקורית בלי ליפול למלכודת הטעויות.
בסופו של דבר שאני ירצה לדבר על מושג נשגב כמו תודעה ואוצר המילים המילוני לא יספיק לי בשביל לתאר את הרעיון שאני רוצה לתת לקורא שלי אני יזדקק לדבר לקורא בשפת משל שזה שפה שהקורא מצד אחד לא תמיד יבין את הרעיון שאני באמת רוצה לתת לו ומצד שני הוא יכול להבין רעיונות הרבה יותר יסודיים ממה שרציתי לתת לקורא כלומר כאשר משל נכתב בצורה נכונה הוא מכיל מסרים מרבדים מרובים במציאות גם מרובדים שמעל הרובד של כותב המשל עצמו כלומר הנמשל עצמו הוא דבר יותר עליון מהשורש של כותב המשל עצמו כלומר הנמשל מצומצם בתוך המשל ובדרך מצומצמים עוד הרבה משלים באותו צירוף אותיות כלומר לא רק שיש קושי להבין את הנמשל מתוך המשל יש קושי לדעת איזה נמשל לקחת מהמשל עצמו כלומר אפשר להשתמש במשל כמו בכלי עבודה כמו שבאותו כלי יש הרבה שימושים שונים ככה גם לאותו משל יש אפשרות להשתמש בהרבה נמשלים כלומר לאחר שאנו לומדים משל יש לנו את שלב השימוש בו לדוגמה משל כמו "יותר מדי אור חשך" הוא משל שאני כתבתי בכמה מקומות יכולים להבין אותו מהרבה הפשוטה שהתבוננות בשמש זה חושך לעין כלומר אנו לא יכולים להתבונן באור גדול מדי ועד לרמה רוחנית שאנו מבינים רעיונות בפסיכולוגיה שכאשר מקבלים יותר מדי עונג מדבר מסוים זה פועל הפוך ואנו מרגישים רע מאותו העונג כלומר לאותו משל יש אפשרות להשתמש להרבה מאד שימושים שונים ואין למשל שימוש ידוע מראש אבל חשוב להבין שלמשל יש כוונה מקורית טהורה ודרך אותה כוונה יש הולוגרמה הרמונית לרעיונות נוספים ברבדים נוספים במציאות.
בסופו של דבר אנו מבינים שהשפה שאנו מדברים יכולה להתפרש אחרת ממה שאנו מתכוונים כלומר כאשר אנו רוצים לתת רעיון בשפה אנו צריכים להבין שכל רעיון מדובר דרך משל ברמה כזאת ואחרת וכל אחד יבין את הרעיון מעט אחרת אבל כאשר אנו כותבים משל בצורה נכונה אנו מצמצמים את תווך הטעויות של מי שיבין את הנמשל כלומר חשוב מאד לדבר בשפה שהקורא יבין את הסימבולים במשל אחרת הוא יקרא את אותם מסרים שכתב כותב השמשל אבל יתבונן בהם בסימבוליות שונה דבר שיגרום לו להבין רעיון אחר מהרעיון המקורי של המשל כלומר בנוסף לכתיבת המשל יש את הסימבוליות שבמשל ויש לחשוב על סימבולים שהקורא יוכל לפרש בשכל שלו באופן שכמה שיותר קרוב לרעיון של כותב המשל ולשם כך יש צורך ללמד כחלק בלתי נפרד מלימוד השפה גם לימוד סימבוליזציה ולעשות את זה באופן מדורג כי דרך סימבוליזציה חודרים עמוק לתוך תודעת האדם ועל ידי סימבוליזציה שמפורשת לא נכון יכולה להיות אצל האדם שיבוש בתפיסת המציאות הרציונלית כלומר כמו שסימבולים בשפה יש יתרונות יש גם סכנות שמי שמכיר אותם יודע איך להשתמש בהם לשם שטיפת מוח מאד חריפה.
כלומר רעיון 1 + 1 הוא רעיון שביסודו טעות שאפשר דרך סימבוליזציה של השפה לשבש לאדם את הרציונל באופן כל כך נרחב עד שהוא = כמו 3 יחליף את ההיגיון הבריא בהיגיון חולה לכן חשוב מאד ללמד ילדים סימבוליזציה נכונה של המציאות כחלק אינטגרלי מלימודי השפה ומכל לימוד אחר דבר שיעזור להם בסופו של דבר לפתח תודעה בריאה שיכולה להתבונן במציאות באופן כמה שיותר נקי ואמתיי
כבר בזמינים יותר קדמוניים היה המשל כלי לתאר רעיונות מופשטים ואפשר לקח לדוגמה את ספר משלי מהתנך שהוא דוגמה מצוינת איך דברים ורעיונות מורכבים אפשר לתאר בצורה יחסית פשוטה דרך משל אבל מה זה המשל?
המשל הוא למעשה ממד נוסף לשפה הרגילה זהו ממד שמלביש בו רעיון שאי אפשר לתאר אותו רק דרך האוצר המילים ויש צורך בהבנה יותר עמוקה מאשר קריאה פשוטה של הטקסט כלומר מאחורי המשל מסתתר נמשל שהוא המסר של המשל או הרעיון שרצה לתת המשל עצמו.
הרבה פעמים אנו אומרים את המילה אור מה זה אור ברמה המילונית הפירוש די פשוט אבל כאשר אנו מדברים בשפת המשל אנו לוקחים את האור הברור ומסבירים שאור זה לדוגמה אור השכל או הקדוש ברוך הוא או פשוט מה שמאיר את התודעה כלומר המשל מדבר במילים סטנדרטיות ומכוון אותם למקומות אחרים מהשימוש הרגיל שלהם למעשה המשל יכול להשתמש בכל מילה ולמעשה הוא מתכוון לרעיון הרבה יותר עמוק מהמושג הפשוט של אותה המילה הסטנדרטית.
אפשר לחשוב על שפת המשל כהבנה של מוגבלות השפה כמסמך נאמן למקור ובמצורך האנושי לשפה יותר עמוקה כלומר שפה שמשתמשת בממד נוסף מאשר רק ההבנה הפשטנית של המילים והמשפטים כלומר אנו רוצים להבין רעיון חלק משפת המשל נובע מתוך ההבנה שבמציאות הפשוטה עצמה יש שורש או רובד יותר גבוה במציאות וכאשר אני אומר מילה כמו אש אני יכול לדבר על האש הפשוטה והמוכרת או לדבר על הנמשל של האש כלומר אנו רואים דרך משל אפשר להגיע לרובד יותר עמוק ממה שאפשר לתאר במילים רגילות בנוסף יש להבין שבשונה ממשפט רגיל במשל יכול להיות יותר מנמשל בודד וכל מתבונן יכול להבין באותו משל נמשל אחר כלומר לאותו משל יש הרבה פנים וזה אחד הדברים היפים בשפת המשל וכאן גם הקושי והבעייתיות בהבנת משלים ועוד יותר הבנת הכוונה המקורית של כותבי המשל למעשה לא תמיד כוונת כותב המשל היתה הכוונה של מבין את הנמשל כלומר מתוך הרעיון המקורי שרצה הממשיל לתת היו עוד רעיונות נוספים שאפשר ללמוד ולמעשה הקושי בהבנת דברים מתוך משל הוא חוסר האובייקטיביות של המתבוננים כלומר בשונה ממשפט רגיל שאנו מפרשים אותו באופן פשוט כאשר אנו מדברים בשפת הנמשל אנו רוצים לתת מסר ברמה תת הכרתית ולמעשה בדרך אנו מלבישים עוד הרבה מסרים נוספים מלבד הכוונה המקורית כלומר כאשר אנו כותבים רעיונות דרך משל יש יתרון גדול של יכולת לכתוב רעיון מופשט בדרך פשוטה וקצרה יחסית ויש חיסרון שקשה להבין את הכוונה המקורית של המחבר וצריך לעשות מאמץ גדול והרבה התבוננות בשביל להבין את הכוונה המקורית בלי ליפול למלכודת הטעויות.
בסופו של דבר שאני ירצה לדבר על מושג נשגב כמו תודעה ואוצר המילים המילוני לא יספיק לי בשביל לתאר את הרעיון שאני רוצה לתת לקורא שלי אני יזדקק לדבר לקורא בשפת משל שזה שפה שהקורא מצד אחד לא תמיד יבין את הרעיון שאני באמת רוצה לתת לו ומצד שני הוא יכול להבין רעיונות הרבה יותר יסודיים ממה שרציתי לתת לקורא כלומר כאשר משל נכתב בצורה נכונה הוא מכיל מסרים מרבדים מרובים במציאות גם מרובדים שמעל הרובד של כותב המשל עצמו כלומר הנמשל עצמו הוא דבר יותר עליון מהשורש של כותב המשל עצמו כלומר הנמשל מצומצם בתוך המשל ובדרך מצומצמים עוד הרבה משלים באותו צירוף אותיות כלומר לא רק שיש קושי להבין את הנמשל מתוך המשל יש קושי לדעת איזה נמשל לקחת מהמשל עצמו כלומר אפשר להשתמש במשל כמו בכלי עבודה כמו שבאותו כלי יש הרבה שימושים שונים ככה גם לאותו משל יש אפשרות להשתמש בהרבה נמשלים כלומר לאחר שאנו לומדים משל יש לנו את שלב השימוש בו לדוגמה משל כמו "יותר מדי אור חשך" הוא משל שאני כתבתי בכמה מקומות יכולים להבין אותו מהרבה הפשוטה שהתבוננות בשמש זה חושך לעין כלומר אנו לא יכולים להתבונן באור גדול מדי ועד לרמה רוחנית שאנו מבינים רעיונות בפסיכולוגיה שכאשר מקבלים יותר מדי עונג מדבר מסוים זה פועל הפוך ואנו מרגישים רע מאותו העונג כלומר לאותו משל יש אפשרות להשתמש להרבה מאד שימושים שונים ואין למשל שימוש ידוע מראש אבל חשוב להבין שלמשל יש כוונה מקורית טהורה ודרך אותה כוונה יש הולוגרמה הרמונית לרעיונות נוספים ברבדים נוספים במציאות.
בסופו של דבר אנו מבינים שהשפה שאנו מדברים יכולה להתפרש אחרת ממה שאנו מתכוונים כלומר כאשר אנו רוצים לתת רעיון בשפה אנו צריכים להבין שכל רעיון מדובר דרך משל ברמה כזאת ואחרת וכל אחד יבין את הרעיון מעט אחרת אבל כאשר אנו כותבים משל בצורה נכונה אנו מצמצמים את תווך הטעויות של מי שיבין את הנמשל כלומר חשוב מאד לדבר בשפה שהקורא יבין את הסימבולים במשל אחרת הוא יקרא את אותם מסרים שכתב כותב השמשל אבל יתבונן בהם בסימבוליות שונה דבר שיגרום לו להבין רעיון אחר מהרעיון המקורי של המשל כלומר בנוסף לכתיבת המשל יש את הסימבוליות שבמשל ויש לחשוב על סימבולים שהקורא יוכל לפרש בשכל שלו באופן שכמה שיותר קרוב לרעיון של כותב המשל ולשם כך יש צורך ללמד כחלק בלתי נפרד מלימוד השפה גם לימוד סימבוליזציה ולעשות את זה באופן מדורג כי דרך סימבוליזציה חודרים עמוק לתוך תודעת האדם ועל ידי סימבוליזציה שמפורשת לא נכון יכולה להיות אצל האדם שיבוש בתפיסת המציאות הרציונלית כלומר כמו שסימבולים בשפה יש יתרונות יש גם סכנות שמי שמכיר אותם יודע איך להשתמש בהם לשם שטיפת מוח מאד חריפה.
כלומר רעיון 1 + 1 הוא רעיון שביסודו טעות שאפשר דרך סימבוליזציה של השפה לשבש לאדם את הרציונל באופן כל כך נרחב עד שהוא = כמו 3 יחליף את ההיגיון הבריא בהיגיון חולה לכן חשוב מאד ללמד ילדים סימבוליזציה נכונה של המציאות כחלק אינטגרלי מלימודי השפה ומכל לימוד אחר דבר שיעזור להם בסופו של דבר לפתח תודעה בריאה שיכולה להתבונן במציאות באופן כמה שיותר נקי ואמתיי
050-3331-331