מבוא:
פעילות מינית נחשבת בתפיסה הסינית לפעולה חיונית, טבעית וללא כל הילה דתית או מוסרית. גם הדעות הקדומות וגם האמונות התפלות שליוו את המיתוסים הסינים הקשורים למיניות האדם לא לוו בצביעות שאפיינה את הדתות המונותיאיסטיות במערב. על פי התפיסה הסינית יחסי המין בן בני הזוג מאפשרים העברת אנרגיה תוך רווח הדדי. הגבר גומע מן היין של האישה והאישה מתחזקת מהיאנג של הגבר. האורגזמה היא חלק חשוב לשני הצדדים והתפיסה הרפואית הסינית ממליצה להאריך את ההנאה לזמן ממושך ככל האפשר.
כל זאת כמובן, כשהמין אינו מלווה באיבוד זרע!
הרגלי מין
ב - Lao Lao Heng Yan (שיחות רב - שנתיות בגניקולוגיה), נאמר: 'התיאבון המיני של הגבר ושל האישה הוא כמו הדאו של היין והיאנג בטבע'. פירוש הדבר הוא, שהתשוקה המינית בגבר ובאישה הנה טבעית לחלוטין, ואינה נחשבת לטובה או לרעה. על פי הרפואה הסינית המסורתית, עיסוק מוגזם במין או התנזרות ממין עלולים לפגוע בבריאותו של האדם. ג'ה הונג (341-281 לספירת הנוצרים), רופא ודאואיסט מפורסם משושלת ג'ין, תמצת פרק רלבנטי מתוך ה - Nei Pian (כתבים פנימיים):
'אל לו לאדם להדחיק את צרכיו המיניים, שאחרת (לא יוכלו) היין והיאנג לתקשר ביניהם. הדבר יגרום לחולי, עקב אגירה וסטגנציה. אלו אשר סבלו ממחלות עקב המרירות, אשר נחבאת בתוך מוחם, פועל יוצא של הדחקת התיאבון המיני, יחוו חיים קצרים. (עם זאת), התמכרות מינית מונעת מהאדם (בין השאר) את ההנאה מאריכות ימים. רק פעילות מינית במידה נאותה יכולה לשמור על בריאות הגוף והנפש של האדם'.
על פי התפיסה הסינית לאדם יש כמות אנרגיה מולדת אשר ניתנת לניצול אך לא לצבירה מחדש. הדבר דומה לפנס אשר יאיר כל עוד הסוללה תקינה. ביזבוז כוחות הסוללה יכול להגרם על ידי תזונה לא נכונה והימנעות משעות שינה, כמו גם יחסי מין בצורה 'מבוזבזת'.
מנקודת ראות סינית, אריכות ימים היא תוצאה ישירה של כמות תמצית הג'ינג האגורה בכליות. נוסף לג'ינג הטרום - מולד ולגי'נג הנרכש קיים סוג נוסף של ג'ינג על פי הרפואה הסינית המסורתית. זהו השנג ג'י ג'י ג'ינג (Sheng Zhi Zhi Jing), תמצית הרבייה. בגבר מתייחס המונח לזרע ובאישה - לווסת. תמצית רבייה זו אובדת בגבר ברגע השפיכה. על כן, שפיכה אצל הגבר משפיעה באופן ישיר על כמות התמצית המאוחסנת. כשהגבר צעיר, הוא משלים בקלות את התמצית שאבדה בשפיכה. עם זאת, כשהגבר מזדקן, ואבריו אינם מתפקדים כל כך בקלות, תהליך ייצור הצ'י מורכב יותר ולכן הוא מתקשה לשמור על תמצית הג'ינג.
תמצית הג'ינג, מין והזדקנות
תמצית ג'ינג משמשת לשלוש מטרות: התחלת יצירה, יצירה מחדש ויצירת שינויים. התחלת יצירה פירושה ייצור ילדים. יצירה מחדש מתייחסת להנאה המינית. יצירת שינויים מתייחסת לשינויים הנפשיים והפיזיים בתהליך השבת הנעורים. כאמור, גיל האדם כגיל כליותיו, אולם זו רק דרך להסביר את הקשר בין גיל הכליות לכמות הג'ינג שהן מאחסנות. תמצית ג'ינג שאינה מנוצלת להתחלת יצירה או ליצירה מחדש מסייעת לתקן ולשמר את אברי הגוף.
למרות שישנם סינים הסבורים שהדרך לחיי נצח קשורה להתנזרות מוחלטת ממין, השיטה המוסכמת, הבטוחה והטבעית יותר היא לקיים פעילות מינית מבוקרת, ובכך למלא את מאגרי הג'ינג שהתבזבזו לפני שמכלים אותם פעם נוספת. כאשר עומדים בפני שפיכה, כדאי לקחת בחשבון מספר נקודות: ראשית יש להתייחס למצבו הגופני והבריאותי של האדם. אדם חזק ומוצק מסוגל לשפוך בתדירות גבוהה יותר מאדם חלש או חולה. שנית, אדם צעיר מסוגל לשפוך בתדירות גבוהה יותר מאדם זקן. כמו כן, אדם מבוגר או בעל בריאות לקויה מסוגל לשפוך לעתים קרובות ובטוחות יותר באביב, אך עליו לצמצם את התדירות בקיץ ובסתיו ולהימנע ככל האפשר משפיכה בחורף.
ב'פרח לוטוס הזהב' מתואר דו שיח בין קיסר סין ואחת מפלגשיו:
' קיסר סין חש כי גופו נחלש, רוחו נכאה ואין בו חשק לבוא אל נשותיו. סאנו, פלגשו הנאמנה, נתנה לו את התשובה:
אדוני - אמרה הפילגש - מצבך נובע אך ורק בגלל המגע המיני בו אתה טועה.
הרי ידוע לכל כי הנשים כובשות את הגברים כשם שהמים כובשים את האש. כדי לכבות את האש המכלה את בריאות הקיסר עליו לכבותה ביין השופע של האישה - ויין זה ישפע ויעניק מכוחו ליאנג הקיסרי.
יש ללמוד את דרכי היין והיאנג, להכיר את דרך האהבה לכל משעוליה.
אבל, אמר הקיסר, למדתי כי בכל משגל ומשגל, בכל פעם בו אני פולט את זרעי, כוחי תש.
נכון, השיבה הפילגש, כי סוד היאנג הוא בכך שהוא כלה מן הגוף, ורק תרופה אחת לחסרונו - מגע עם היין.
לכן, גבר הבא במגע עם היין, בלי לפלוט את כוח היאנג, יזכה לחיים ארוכים ובריאים. משגל ללא פליטה, ארוך ככל שיהיה, הוא סוד חיי הנצח.
כך הם עקרונות היסוד של היין, המצוי באישה, והיאנג, המצוי בגבר - על הגבר להימנע מכל דבר המחליש את אונו, כיוון שכמותו מוגבלת היא בגופו. על האישה להגיע לפורקנה המיני, כיוון שהיין בגופה בלתי מוגבל הוא במידה, ובבואו במגע עם היאנג, מחזק הוא אותו. '
יש לזכור כי היין מזין את כוחו של היאנג בדומה לחומר דלק (עץ, שמן, בנזין) המזין את האש. כדי שהיאנג ישגשג הוא צריך אלמנטים יינים ובו בעת לשמור על הבערה בצורה תקינה. הצפת הגוף ביין ללא בקרה על בערת היאנג תכבה את כל האש שבו (בדומה לשפיכת שמן בבת אחת על מקור אש, כך שבמקום להזין אותו היא מכבה אותו).
שפיכת זרע
מקורות סיניים שונים מציעים לוחות זמנים שונים לגבי שפיכה, המבוססים על הגיל. מנקודת ראות סינית זכר בשנות העשרים יכול לקיים יחסי מין פעם - פעמיים ביום, פעם ביום אם הוא לקראת סוף העשור השני לחייו, פעם ביומיים - שלושה אם הוא בעשור השלישי לחייו, פעם בשבוע אם הוא בעשור הרביעי לחייו, פעם בעשרים יום אם הוא בעשור החמישי לחייו ופעם בחודש או יותר אם הוא בעשור השישי לחייו.
כך למשל, מצוטט בספר 'קלאסיקה לנערה הפשוטה' (581 לספירה) מה התדירות המומלצת. חריגה מעלה מתדירות זו יכולה להוביל לריקון מאגרי הג'ינג (תמצית החיים) והצ'י המולד (האנרגיה הראשונית שאנו מקבלים מן ההורים), דבר שעלול להחיש תהליכי הזדקנות ונבילה.
הספר מציין את מספר המשגלים המומלצים לגבר בגילאים השונים. למשל עד גיל 20 מומלץ פעם פעמיים ביום (!).
בגיל 30: פעם עד פעמיים ביומיים.
עד גיל 40: כל 4-3 ימים.
גיל 50: כל 10-5 ימים.
גיל 60: 3-2 בחודש.
ובגיל 70 פעם בחודש או להימנע בכלל.
כמובן שמינונים אילו נקבעים לפי המצב הקונסטיטוציונלי ואורח חיי האדם. הספר גם נותן המלצות למספר המינימלי הדרוש...
עם זאת, הצרכים, היכולות והדחפים המיניים משתנים מאדם לאדם, ואף המלצה לא תהיה מדויקת. דוקטור שו לינג - טאי משושלת צ'ינג קבע שכדאי לקיים יחסי מין רק כשהאדם חווה דחף מיני מלא ואמיתי. רוב האנשים, בהגיעם לעשור הרביעי בחייהם יחושו פחת בדחפיהם המיניים. לאחר קיום היחסים ייקח להם מספר ימים או שבוע לפני שהדחף יחזור. לאחר קיום יחסי מין, קשישים יחושו חולשה, איבוד כוח ולאות. יש להימנע מקיום יחסי מין כל זמן שסימפטומים אלה ממשיכים. על האדם להימנע מיחסי מין אם לאחר שפיכה הוא חווה נדודי שינה, אי - שקט, סחרחורות, צלצולים באוזניים, כאבי גב תחתון או דפיקות לב.
לגבי ההבדלים בתדירויות הפעילות המינית במהלך עונות השנה השונות, גישה זו מבוססת על ההנחה הסינית, שעונות השנה מקיימות את התהליך הטבעי של עלייה וירידה באנרגיה, ועל כן מקבילות לתנודות האנרגיה באדם. באביב, האנרגיה במנוחה משחזרת את עצמה, נובטת ושופעת. על כן, האביב הוא עונת השנה המתאימה, בה יכול האדם לקיים יחסי מין בתדירות הגבוהה ביותר. בקיץ ובסתיו האנרגיה היא בשיאה, או שהיא מתחילה לרדת. כך גם אמורה לפחות התדירות של הפעילות המינית. החורף, מאידך, הוא זמן האחסון והאגירה. עונה זו שייכת לכליות. בעונה זו הכליות אמורות להחזיר לעצמן את כוחן ולהכין עצמן לקראת השנה הבאה.
הטאואיסט מאסטר ליו צ'ינג מסביר:
באביב, על האדם לשפוך ג'ינג פעם ביום. בקיץ ובסתיו - פעמיים בחודש. אולם בחורף יש לשמור את הג'ינג ולא לשחררו. הדאו של השמיים הוא לשמר את היאנג למעלה בחורף. אם יפעל האדם על פי הנחיות אלו יחיה שנים רבות.
יש לציין, שהאמור לעיל מתייחס ליחסי מין המלווים בשפיכה. ניתן לקיים יחסי מין ללא שפיכה לעתים תדירות, ללא חשש לאיבוד תמצית ג'ינג. עם זאת, אל לו לאדם לשמור את הג'ינג עד לנקודה, הגורמת לעוויתות ולכאבי בטן תחתונה. דבר זה עלול לגרום למחלות בדרכי המין והשתן, לפגיעה בבריאות האדם ובאריכות חייו.
נשים וג'ינג
כל האמור לעיל מתייחס אל הג'ינג של הגבר משום שהגבר מאבד תמצית ג'ינג בזמן שפיכה. אצל האישה יחסי מין מבזבזים ג'ינג, אולם בכמויות קטנות יותר כך שהרווח של האנרגיה היאנגית גדול יותר. מה שפוגע בעיקר בג'ינג של האישה הם הריונות מרובים או הריונות בגיל מאוחר, הנקה ממושכת או הנקה בשלבים המאוחרים של החיים. נוסף לכך, תמצית ג'ינג האישה נפגעת גם על ידי דימום וסתי רב, והפסקת הווסת בגיל המעבר היא דרכו החכמה של הגוף לפצות את עצמו על אובדן הג'ינג בגיל בו שמירת התמצית הופכת להיות כל כך חשובה.
זו אולי הסיבה שלאחר קיום יחסי מין, הגבר שאיבד אנרגיה רוצה להתהפך ולהירדם ואילו האישה שהרוויחה אנרגיה חשה ערנית ורוצה לדבר
אבל פעילות מינית נכונה, לפי ההגדרות הסיניות, אינה משאירה שום צד מקופח. שני הצדדים ירגישו ערניים ונינוחים לאחר יחסי המין.
העדפה חד מינית
הרפואה הסינית נתנה את הדעת לוריאציות בטעמים של האנשים ובעיקר בתקופת שושלת HAN (שהייתה תקופת פריחה ברפואה ובפילוסופיה) בה ההעדפה החד מינית שגשגה. השמועות אומרות שבבית הקיסרות הנשים נאלצו להסתדר (למעט לצרכי פוריות) בינן לבין עצמן לאור העדפות הגברים.
בספרות הרפואית נרשמו המון תרגילים איך גבר יכול לקבל אנרגיה מהיין (מהאדמה) והאישה מהיאנג (מהשמש) בנסיבות אילו.
אז כנראה שהכלל שבכל יין יש יאנג ובכל יאנג יש גם יין תופס גם כאן.
הנחיות לגבי יחסי מין
מומלץ להימנע מקיום יחסי מין בזמן חולשה ובזמן הרעלה. כשהאדם חלש, רמת הצ'י בגופו נמוכה ממילא. איבוד תמצית ג'ינג בזמן זה עלול להחמיר את החסר בצ'י, ולפגוע בשיקום החסכים. אלכוהול הוא משקה מחמם וחריף על פי הרפואה הסינית המסורתית. הוא פוגע גם ביין וגם בצ'י. תמצית ג'ינג היא שורש היין והיאנג בגוף. אם אדם מאבד את תמצית הרבייה בזמן שגם הצ'י וגם הג'ינג שלו ברמה נמוכה, יגרום הדבר להידרדרות נוספת ברמתם. כמו כן, אין להפריז בקיום יחסי מין כאשר הקיבה מלאה מדי או ריקה מדי. כשהקיבה מלאה, הצ'י מצטבר בה כדי להעביר מזון ולפרקו. יחסי מין מובילים צ'י זה הרחק מהקיבה לכיוון הכליות ואברי המין. כך, מתעכב תהליך העיכול ולכן גם ייצור הצ'י מתעכב, דווקא בזמן שיצירת צ'י חדש כל כך חשובה על רקע אובדן התמצית. כאשר הקיבה ריקה והאדם רעב, הצ'י חלש וזקוק להזנה. כפי שנאמר קודם לכן, זה אינו הזמן הנכון לאבד תמצית ג'ינג.
תיאבון מיני, על פי הרפואה הסינית המסורתית, קשור לתפקודי היאנג צ'י. אורגזמה ושפיכה הם השיא של שגשוג היאנג, אשר בסופו הופך ליין. על ידי שימוש בצמחי מרפא סיניים ניתן לשפעל באופן מלאכותי את היאנג צ'י כדי להמריץ את התיאבון המיני ולהשיג זיקפה גם בזמן שהאדם עייף ושבע מן המין, חלש מסמים, מאלכוהול, מלחץ נפשי או מעודף עבודה. עם זאת, כיוון שמרכיבים מלאכותיים אלו מגרים רק את מה שמתבטא כאיבוד ג'ינג בזמן שהגוף עצמו יודע שאין זה הזמן לבזבז, חומרים מעוררי תיאבון מיני אלו הנם מזיקים לבריאות.
הדאו של המין
ספרות סינית רבה דנה ביחסי מין, וביכולתו של האדם לחזק את הצ'י שלו, את הבריאות ואת אריכות חייו, ואף לרכוש דאו על ידי קיום יחסי מין עם מספר רב של נשים צעירות, כל זמן שהוא אינו שופך. ייתכן שהנחה זו נכונה אך דרך חיים זו עלולה לגרום לניצול המיניות, אפילו כאשר מבחינה מעשית הפעילות נכונה, או, לחילופין, למחלות ולמוות - כאשר הביצוע אינו נכון. ג'ו דאן - שי מציין נושא זה בחיבורו Ge Zhi Yu Lun (כתבים נוספים, המבוססים על מחקרים ועל תשאול):
למיטב הבנתי, בכל הקשור ליישום הצ'יאן ג'ין (נוסחאות כמוהן כאלף פיסות זהב) של סון סי - מיאו לגבי מבוגרים, אשר איבדו את הדחף המיני שלהם, ושנוזלי גופם אינם שקטים כבעבר, טכניקת ההיכל הפנימי מיועדת לסייע להם באגירה ובחיזוק. אמנות זו עשויה להיות מעשית רק עבור אלו החזקים בגופם, בעלי לב רגוע, אשר מסוגלים לעמוד בפני יריב שלא ניתן לעמוד בפניו (למשל, אישה אטרקטיבית). שיטה זו אינה קלה לביצוע עבור אלו, שאין להם לב חכם או עצמות של אדם, החי חיי נצח.
מיסי מיטה
בסינית, מתח הנובע מפעילות מינית עודפת מכונה פאנג לאו (Fang Lao), 'מיסי מיטה'. תיאבון מיני הוא הביטוי של שפע צ'י וג'ינג. פעילות מינית צורכת ומרוקנת מאגרי אנרגיה ותמצית. מין מתון מעניק הנאה עצומה והרפיה. המין בריא ומשפר את איכות החיים, כיוון שהוא מניע את הצ'י. אולם, עודף מין הוא אחד מהדרכים הבטוחות לקיצור חיי האדם. לפני מספר מאות שנים, כתב הדאואיסט ליו צ'ינג: 'עסקי המיטה עשויים להעניק חיים לאדם או להמיתו'.
ב - Zhuan (פרשנות לגבי ספר התמורות) כתוב, שהתשוקות הגדולות של האדם הן למזון, לשתייה ולמין אך בחיים, לא מעטים צוללים עמוק לתוך תשוקות אלו.
יחסי מין בראייה משולבת
לא מעט מחקרים מערביים ממליצים על קיום יחסי מין בכל גיל. מחקרים שונים מצביעים על הקשר הישיר בין איכות חיים טובה, מצב בריאותי משופר וקיום יחסי מין גם בגיל מאוחר. האם איכות החיים ומשכם נובעים מתוקף קיום יחסי מין בצורה תדירה, או שמה קיום יחסי המין נובעים מאיכות החיים המשופרת?
מסיבה זו נראה שהמדע המערבי פוסל את ההנחה ששמירת הזרע משפרת תוחלת חיים ולעתים אף מציעה פיתרון לבעיית שמירת זרע המתרחשת במצבים של מחלות מסוימות או תרופות פסיכיאטריות שונות (תופעה המכונה שפיכה רטרוגרדית). חשוב לציין כי שפיכה רטרוגרדית פירושה שפיכה לתוך שלפוחית השתן (לאחור) ומצב זה אינו דומה למצב של שמירת זרע והעלעת הג'ינג דרך המרידיאן החוצה האחורי אל אזור העין השלישית.
מאידך, גם ברפואה המודרנית עמדו על כך שאובססיביות ליחסי מין היא מחלה בפני עצמה. אדם המתמכר למין פוגע בעצמו פיזית ונפשית. נראה, אפוא, שההמלצות הסיניות תקפות גם לימינו: לא להמעיט אך גם לא להפריז. ומה המידה המדויקת? ככל שנרצה (בתנאי שהנסיבות מאפשרות כמובן) ושגופנו ירצה. היום, בעידן תרופות המאפשרות קיום יחסי מין מעבר לצרכים ולרצונות שלנו (כמו הויאגרה) יכולים המשתמשים לקיים יחסי מין בלי להקשיב למה שהגוף מאותת להם. אין בדברים אילו פסילה של שימוש בתרופות שבהחלט מסייעות לשיפור איכות חיי האדם ואושרו, אך חשוב גם לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטומים שלה.
* www.tmurot.org.il/article.asp?id=380
פעילות מינית נחשבת בתפיסה הסינית לפעולה חיונית, טבעית וללא כל הילה דתית או מוסרית. גם הדעות הקדומות וגם האמונות התפלות שליוו את המיתוסים הסינים הקשורים למיניות האדם לא לוו בצביעות שאפיינה את הדתות המונותיאיסטיות במערב. על פי התפיסה הסינית יחסי המין בן בני הזוג מאפשרים העברת אנרגיה תוך רווח הדדי. הגבר גומע מן היין של האישה והאישה מתחזקת מהיאנג של הגבר. האורגזמה היא חלק חשוב לשני הצדדים והתפיסה הרפואית הסינית ממליצה להאריך את ההנאה לזמן ממושך ככל האפשר.
כל זאת כמובן, כשהמין אינו מלווה באיבוד זרע!
הרגלי מין
ב - Lao Lao Heng Yan (שיחות רב - שנתיות בגניקולוגיה), נאמר: 'התיאבון המיני של הגבר ושל האישה הוא כמו הדאו של היין והיאנג בטבע'. פירוש הדבר הוא, שהתשוקה המינית בגבר ובאישה הנה טבעית לחלוטין, ואינה נחשבת לטובה או לרעה. על פי הרפואה הסינית המסורתית, עיסוק מוגזם במין או התנזרות ממין עלולים לפגוע בבריאותו של האדם. ג'ה הונג (341-281 לספירת הנוצרים), רופא ודאואיסט מפורסם משושלת ג'ין, תמצת פרק רלבנטי מתוך ה - Nei Pian (כתבים פנימיים):
'אל לו לאדם להדחיק את צרכיו המיניים, שאחרת (לא יוכלו) היין והיאנג לתקשר ביניהם. הדבר יגרום לחולי, עקב אגירה וסטגנציה. אלו אשר סבלו ממחלות עקב המרירות, אשר נחבאת בתוך מוחם, פועל יוצא של הדחקת התיאבון המיני, יחוו חיים קצרים. (עם זאת), התמכרות מינית מונעת מהאדם (בין השאר) את ההנאה מאריכות ימים. רק פעילות מינית במידה נאותה יכולה לשמור על בריאות הגוף והנפש של האדם'.
על פי התפיסה הסינית לאדם יש כמות אנרגיה מולדת אשר ניתנת לניצול אך לא לצבירה מחדש. הדבר דומה לפנס אשר יאיר כל עוד הסוללה תקינה. ביזבוז כוחות הסוללה יכול להגרם על ידי תזונה לא נכונה והימנעות משעות שינה, כמו גם יחסי מין בצורה 'מבוזבזת'.
מנקודת ראות סינית, אריכות ימים היא תוצאה ישירה של כמות תמצית הג'ינג האגורה בכליות. נוסף לג'ינג הטרום - מולד ולגי'נג הנרכש קיים סוג נוסף של ג'ינג על פי הרפואה הסינית המסורתית. זהו השנג ג'י ג'י ג'ינג (Sheng Zhi Zhi Jing), תמצית הרבייה. בגבר מתייחס המונח לזרע ובאישה - לווסת. תמצית רבייה זו אובדת בגבר ברגע השפיכה. על כן, שפיכה אצל הגבר משפיעה באופן ישיר על כמות התמצית המאוחסנת. כשהגבר צעיר, הוא משלים בקלות את התמצית שאבדה בשפיכה. עם זאת, כשהגבר מזדקן, ואבריו אינם מתפקדים כל כך בקלות, תהליך ייצור הצ'י מורכב יותר ולכן הוא מתקשה לשמור על תמצית הג'ינג.
תמצית הג'ינג, מין והזדקנות
תמצית ג'ינג משמשת לשלוש מטרות: התחלת יצירה, יצירה מחדש ויצירת שינויים. התחלת יצירה פירושה ייצור ילדים. יצירה מחדש מתייחסת להנאה המינית. יצירת שינויים מתייחסת לשינויים הנפשיים והפיזיים בתהליך השבת הנעורים. כאמור, גיל האדם כגיל כליותיו, אולם זו רק דרך להסביר את הקשר בין גיל הכליות לכמות הג'ינג שהן מאחסנות. תמצית ג'ינג שאינה מנוצלת להתחלת יצירה או ליצירה מחדש מסייעת לתקן ולשמר את אברי הגוף.
למרות שישנם סינים הסבורים שהדרך לחיי נצח קשורה להתנזרות מוחלטת ממין, השיטה המוסכמת, הבטוחה והטבעית יותר היא לקיים פעילות מינית מבוקרת, ובכך למלא את מאגרי הג'ינג שהתבזבזו לפני שמכלים אותם פעם נוספת. כאשר עומדים בפני שפיכה, כדאי לקחת בחשבון מספר נקודות: ראשית יש להתייחס למצבו הגופני והבריאותי של האדם. אדם חזק ומוצק מסוגל לשפוך בתדירות גבוהה יותר מאדם חלש או חולה. שנית, אדם צעיר מסוגל לשפוך בתדירות גבוהה יותר מאדם זקן. כמו כן, אדם מבוגר או בעל בריאות לקויה מסוגל לשפוך לעתים קרובות ובטוחות יותר באביב, אך עליו לצמצם את התדירות בקיץ ובסתיו ולהימנע ככל האפשר משפיכה בחורף.
ב'פרח לוטוס הזהב' מתואר דו שיח בין קיסר סין ואחת מפלגשיו:
' קיסר סין חש כי גופו נחלש, רוחו נכאה ואין בו חשק לבוא אל נשותיו. סאנו, פלגשו הנאמנה, נתנה לו את התשובה:
אדוני - אמרה הפילגש - מצבך נובע אך ורק בגלל המגע המיני בו אתה טועה.
הרי ידוע לכל כי הנשים כובשות את הגברים כשם שהמים כובשים את האש. כדי לכבות את האש המכלה את בריאות הקיסר עליו לכבותה ביין השופע של האישה - ויין זה ישפע ויעניק מכוחו ליאנג הקיסרי.
יש ללמוד את דרכי היין והיאנג, להכיר את דרך האהבה לכל משעוליה.
אבל, אמר הקיסר, למדתי כי בכל משגל ומשגל, בכל פעם בו אני פולט את זרעי, כוחי תש.
נכון, השיבה הפילגש, כי סוד היאנג הוא בכך שהוא כלה מן הגוף, ורק תרופה אחת לחסרונו - מגע עם היין.
לכן, גבר הבא במגע עם היין, בלי לפלוט את כוח היאנג, יזכה לחיים ארוכים ובריאים. משגל ללא פליטה, ארוך ככל שיהיה, הוא סוד חיי הנצח.
כך הם עקרונות היסוד של היין, המצוי באישה, והיאנג, המצוי בגבר - על הגבר להימנע מכל דבר המחליש את אונו, כיוון שכמותו מוגבלת היא בגופו. על האישה להגיע לפורקנה המיני, כיוון שהיין בגופה בלתי מוגבל הוא במידה, ובבואו במגע עם היאנג, מחזק הוא אותו. '
יש לזכור כי היין מזין את כוחו של היאנג בדומה לחומר דלק (עץ, שמן, בנזין) המזין את האש. כדי שהיאנג ישגשג הוא צריך אלמנטים יינים ובו בעת לשמור על הבערה בצורה תקינה. הצפת הגוף ביין ללא בקרה על בערת היאנג תכבה את כל האש שבו (בדומה לשפיכת שמן בבת אחת על מקור אש, כך שבמקום להזין אותו היא מכבה אותו).
שפיכת זרע
מקורות סיניים שונים מציעים לוחות זמנים שונים לגבי שפיכה, המבוססים על הגיל. מנקודת ראות סינית זכר בשנות העשרים יכול לקיים יחסי מין פעם - פעמיים ביום, פעם ביום אם הוא לקראת סוף העשור השני לחייו, פעם ביומיים - שלושה אם הוא בעשור השלישי לחייו, פעם בשבוע אם הוא בעשור הרביעי לחייו, פעם בעשרים יום אם הוא בעשור החמישי לחייו ופעם בחודש או יותר אם הוא בעשור השישי לחייו.
כך למשל, מצוטט בספר 'קלאסיקה לנערה הפשוטה' (581 לספירה) מה התדירות המומלצת. חריגה מעלה מתדירות זו יכולה להוביל לריקון מאגרי הג'ינג (תמצית החיים) והצ'י המולד (האנרגיה הראשונית שאנו מקבלים מן ההורים), דבר שעלול להחיש תהליכי הזדקנות ונבילה.
הספר מציין את מספר המשגלים המומלצים לגבר בגילאים השונים. למשל עד גיל 20 מומלץ פעם פעמיים ביום (!).
בגיל 30: פעם עד פעמיים ביומיים.
עד גיל 40: כל 4-3 ימים.
גיל 50: כל 10-5 ימים.
גיל 60: 3-2 בחודש.
ובגיל 70 פעם בחודש או להימנע בכלל.
כמובן שמינונים אילו נקבעים לפי המצב הקונסטיטוציונלי ואורח חיי האדם. הספר גם נותן המלצות למספר המינימלי הדרוש...
עם זאת, הצרכים, היכולות והדחפים המיניים משתנים מאדם לאדם, ואף המלצה לא תהיה מדויקת. דוקטור שו לינג - טאי משושלת צ'ינג קבע שכדאי לקיים יחסי מין רק כשהאדם חווה דחף מיני מלא ואמיתי. רוב האנשים, בהגיעם לעשור הרביעי בחייהם יחושו פחת בדחפיהם המיניים. לאחר קיום היחסים ייקח להם מספר ימים או שבוע לפני שהדחף יחזור. לאחר קיום יחסי מין, קשישים יחושו חולשה, איבוד כוח ולאות. יש להימנע מקיום יחסי מין כל זמן שסימפטומים אלה ממשיכים. על האדם להימנע מיחסי מין אם לאחר שפיכה הוא חווה נדודי שינה, אי - שקט, סחרחורות, צלצולים באוזניים, כאבי גב תחתון או דפיקות לב.
לגבי ההבדלים בתדירויות הפעילות המינית במהלך עונות השנה השונות, גישה זו מבוססת על ההנחה הסינית, שעונות השנה מקיימות את התהליך הטבעי של עלייה וירידה באנרגיה, ועל כן מקבילות לתנודות האנרגיה באדם. באביב, האנרגיה במנוחה משחזרת את עצמה, נובטת ושופעת. על כן, האביב הוא עונת השנה המתאימה, בה יכול האדם לקיים יחסי מין בתדירות הגבוהה ביותר. בקיץ ובסתיו האנרגיה היא בשיאה, או שהיא מתחילה לרדת. כך גם אמורה לפחות התדירות של הפעילות המינית. החורף, מאידך, הוא זמן האחסון והאגירה. עונה זו שייכת לכליות. בעונה זו הכליות אמורות להחזיר לעצמן את כוחן ולהכין עצמן לקראת השנה הבאה.
הטאואיסט מאסטר ליו צ'ינג מסביר:
באביב, על האדם לשפוך ג'ינג פעם ביום. בקיץ ובסתיו - פעמיים בחודש. אולם בחורף יש לשמור את הג'ינג ולא לשחררו. הדאו של השמיים הוא לשמר את היאנג למעלה בחורף. אם יפעל האדם על פי הנחיות אלו יחיה שנים רבות.
יש לציין, שהאמור לעיל מתייחס ליחסי מין המלווים בשפיכה. ניתן לקיים יחסי מין ללא שפיכה לעתים תדירות, ללא חשש לאיבוד תמצית ג'ינג. עם זאת, אל לו לאדם לשמור את הג'ינג עד לנקודה, הגורמת לעוויתות ולכאבי בטן תחתונה. דבר זה עלול לגרום למחלות בדרכי המין והשתן, לפגיעה בבריאות האדם ובאריכות חייו.
נשים וג'ינג
כל האמור לעיל מתייחס אל הג'ינג של הגבר משום שהגבר מאבד תמצית ג'ינג בזמן שפיכה. אצל האישה יחסי מין מבזבזים ג'ינג, אולם בכמויות קטנות יותר כך שהרווח של האנרגיה היאנגית גדול יותר. מה שפוגע בעיקר בג'ינג של האישה הם הריונות מרובים או הריונות בגיל מאוחר, הנקה ממושכת או הנקה בשלבים המאוחרים של החיים. נוסף לכך, תמצית ג'ינג האישה נפגעת גם על ידי דימום וסתי רב, והפסקת הווסת בגיל המעבר היא דרכו החכמה של הגוף לפצות את עצמו על אובדן הג'ינג בגיל בו שמירת התמצית הופכת להיות כל כך חשובה.
זו אולי הסיבה שלאחר קיום יחסי מין, הגבר שאיבד אנרגיה רוצה להתהפך ולהירדם ואילו האישה שהרוויחה אנרגיה חשה ערנית ורוצה לדבר
אבל פעילות מינית נכונה, לפי ההגדרות הסיניות, אינה משאירה שום צד מקופח. שני הצדדים ירגישו ערניים ונינוחים לאחר יחסי המין.
העדפה חד מינית
הרפואה הסינית נתנה את הדעת לוריאציות בטעמים של האנשים ובעיקר בתקופת שושלת HAN (שהייתה תקופת פריחה ברפואה ובפילוסופיה) בה ההעדפה החד מינית שגשגה. השמועות אומרות שבבית הקיסרות הנשים נאלצו להסתדר (למעט לצרכי פוריות) בינן לבין עצמן לאור העדפות הגברים.
בספרות הרפואית נרשמו המון תרגילים איך גבר יכול לקבל אנרגיה מהיין (מהאדמה) והאישה מהיאנג (מהשמש) בנסיבות אילו.
אז כנראה שהכלל שבכל יין יש יאנג ובכל יאנג יש גם יין תופס גם כאן.
הנחיות לגבי יחסי מין
מומלץ להימנע מקיום יחסי מין בזמן חולשה ובזמן הרעלה. כשהאדם חלש, רמת הצ'י בגופו נמוכה ממילא. איבוד תמצית ג'ינג בזמן זה עלול להחמיר את החסר בצ'י, ולפגוע בשיקום החסכים. אלכוהול הוא משקה מחמם וחריף על פי הרפואה הסינית המסורתית. הוא פוגע גם ביין וגם בצ'י. תמצית ג'ינג היא שורש היין והיאנג בגוף. אם אדם מאבד את תמצית הרבייה בזמן שגם הצ'י וגם הג'ינג שלו ברמה נמוכה, יגרום הדבר להידרדרות נוספת ברמתם. כמו כן, אין להפריז בקיום יחסי מין כאשר הקיבה מלאה מדי או ריקה מדי. כשהקיבה מלאה, הצ'י מצטבר בה כדי להעביר מזון ולפרקו. יחסי מין מובילים צ'י זה הרחק מהקיבה לכיוון הכליות ואברי המין. כך, מתעכב תהליך העיכול ולכן גם ייצור הצ'י מתעכב, דווקא בזמן שיצירת צ'י חדש כל כך חשובה על רקע אובדן התמצית. כאשר הקיבה ריקה והאדם רעב, הצ'י חלש וזקוק להזנה. כפי שנאמר קודם לכן, זה אינו הזמן הנכון לאבד תמצית ג'ינג.
תיאבון מיני, על פי הרפואה הסינית המסורתית, קשור לתפקודי היאנג צ'י. אורגזמה ושפיכה הם השיא של שגשוג היאנג, אשר בסופו הופך ליין. על ידי שימוש בצמחי מרפא סיניים ניתן לשפעל באופן מלאכותי את היאנג צ'י כדי להמריץ את התיאבון המיני ולהשיג זיקפה גם בזמן שהאדם עייף ושבע מן המין, חלש מסמים, מאלכוהול, מלחץ נפשי או מעודף עבודה. עם זאת, כיוון שמרכיבים מלאכותיים אלו מגרים רק את מה שמתבטא כאיבוד ג'ינג בזמן שהגוף עצמו יודע שאין זה הזמן לבזבז, חומרים מעוררי תיאבון מיני אלו הנם מזיקים לבריאות.
הדאו של המין
ספרות סינית רבה דנה ביחסי מין, וביכולתו של האדם לחזק את הצ'י שלו, את הבריאות ואת אריכות חייו, ואף לרכוש דאו על ידי קיום יחסי מין עם מספר רב של נשים צעירות, כל זמן שהוא אינו שופך. ייתכן שהנחה זו נכונה אך דרך חיים זו עלולה לגרום לניצול המיניות, אפילו כאשר מבחינה מעשית הפעילות נכונה, או, לחילופין, למחלות ולמוות - כאשר הביצוע אינו נכון. ג'ו דאן - שי מציין נושא זה בחיבורו Ge Zhi Yu Lun (כתבים נוספים, המבוססים על מחקרים ועל תשאול):
למיטב הבנתי, בכל הקשור ליישום הצ'יאן ג'ין (נוסחאות כמוהן כאלף פיסות זהב) של סון סי - מיאו לגבי מבוגרים, אשר איבדו את הדחף המיני שלהם, ושנוזלי גופם אינם שקטים כבעבר, טכניקת ההיכל הפנימי מיועדת לסייע להם באגירה ובחיזוק. אמנות זו עשויה להיות מעשית רק עבור אלו החזקים בגופם, בעלי לב רגוע, אשר מסוגלים לעמוד בפני יריב שלא ניתן לעמוד בפניו (למשל, אישה אטרקטיבית). שיטה זו אינה קלה לביצוע עבור אלו, שאין להם לב חכם או עצמות של אדם, החי חיי נצח.
מיסי מיטה
בסינית, מתח הנובע מפעילות מינית עודפת מכונה פאנג לאו (Fang Lao), 'מיסי מיטה'. תיאבון מיני הוא הביטוי של שפע צ'י וג'ינג. פעילות מינית צורכת ומרוקנת מאגרי אנרגיה ותמצית. מין מתון מעניק הנאה עצומה והרפיה. המין בריא ומשפר את איכות החיים, כיוון שהוא מניע את הצ'י. אולם, עודף מין הוא אחד מהדרכים הבטוחות לקיצור חיי האדם. לפני מספר מאות שנים, כתב הדאואיסט ליו צ'ינג: 'עסקי המיטה עשויים להעניק חיים לאדם או להמיתו'.
ב - Zhuan (פרשנות לגבי ספר התמורות) כתוב, שהתשוקות הגדולות של האדם הן למזון, לשתייה ולמין אך בחיים, לא מעטים צוללים עמוק לתוך תשוקות אלו.
יחסי מין בראייה משולבת
לא מעט מחקרים מערביים ממליצים על קיום יחסי מין בכל גיל. מחקרים שונים מצביעים על הקשר הישיר בין איכות חיים טובה, מצב בריאותי משופר וקיום יחסי מין גם בגיל מאוחר. האם איכות החיים ומשכם נובעים מתוקף קיום יחסי מין בצורה תדירה, או שמה קיום יחסי המין נובעים מאיכות החיים המשופרת?
מסיבה זו נראה שהמדע המערבי פוסל את ההנחה ששמירת הזרע משפרת תוחלת חיים ולעתים אף מציעה פיתרון לבעיית שמירת זרע המתרחשת במצבים של מחלות מסוימות או תרופות פסיכיאטריות שונות (תופעה המכונה שפיכה רטרוגרדית). חשוב לציין כי שפיכה רטרוגרדית פירושה שפיכה לתוך שלפוחית השתן (לאחור) ומצב זה אינו דומה למצב של שמירת זרע והעלעת הג'ינג דרך המרידיאן החוצה האחורי אל אזור העין השלישית.
מאידך, גם ברפואה המודרנית עמדו על כך שאובססיביות ליחסי מין היא מחלה בפני עצמה. אדם המתמכר למין פוגע בעצמו פיזית ונפשית. נראה, אפוא, שההמלצות הסיניות תקפות גם לימינו: לא להמעיט אך גם לא להפריז. ומה המידה המדויקת? ככל שנרצה (בתנאי שהנסיבות מאפשרות כמובן) ושגופנו ירצה. היום, בעידן תרופות המאפשרות קיום יחסי מין מעבר לצרכים ולרצונות שלנו (כמו הויאגרה) יכולים המשתמשים לקיים יחסי מין בלי להקשיב למה שהגוף מאותת להם. אין בדברים אילו פסילה של שימוש בתרופות שבהחלט מסייעות לשיפור איכות חיי האדם ואושרו, אך חשוב גם לטפל בשורש הבעיה ולא בסימפטומים שלה.
* www.tmurot.org.il/article.asp?id=380
050-3331-331