התמודדות עם פחד ממחסור כלכלי ואי וודאות בימי הקורונה.

כיום אנו עומדים מול שינויים גדולים המתרחשים בארץ ובעולם בכלל. שינויים אשר עלולים להביא אנשים רבים למצוקה כלכלית. ידוע כי אנשים רבים כבר איבדו את מקומות העבודה שלהם, ורבים מהעצמאים חוששים כי עסקיהם לא ישרדו את העצירה במשק. בנוסף, גם הבידוד והריחוק החברתי משפיע ומשנה אותנו ואף יכול לייצר מצוקה רגשית.

ישנן מספר עצות אשר יכולות לעזור לנו לצלוח תקופה זו בצורה טובה ולהתמודד עם הפחדים והמצוקה המתעוררת בעידן האי וודאות:

ראשית, להכיר במציאות. אנשים רבים חוששים משינויים (אף אם הם לטובה) מאותה הסיבה שילדים מפחדים בחושך. כאשר המציאות משתנה אנו לא יודעים אל מול מה אנו עומדים ומרגישים כמי שמגששים באפילה. אנחנו נמצאים בתקופה של שינויים אשר משפיעים וישפיעו על חיינו וחיי הסובבים אותנו, דע והבן אותם. כחלק מההתמודדות עם המצב חשוב לאסוף מידע מדויק ובמינון נכון (לא להציף עצמנו במידע) על מנת לראות ולהבין מול מה אנו עומדים.

שנית, להבין כי אין לנו באמת שליטה על נסיבות חיינו, וגם אם יש רגעים בהם אנו חווים שליטה על מציאותנו החיצונית היא קטנה ודורשת מאיתנו מאמצים רבים. ההכרה בכך יכולה להיות כואבת אך יחד איתה מגיעה הכרה נוספת על דבר משמעותי בו יש לנו 100% שליטה:

1) מי אנחנו בכל רגע נתון.

2) האושר והטוב שבנו.

אלו חדשות טובות כיוון שהדבר מחזיר את "הכדור" לפתחנו, ואנו הופכים מאנשים המגיבים לנסיבות המשתנות של חיינו, לאנשים המנהלים את חייהם. זכור, אין אדם אחר או משהו חיצוני לנו אשר יכול להיות אחראי על אושרנו, וגם אם דבר כלשהו חיצוני לנו יכול לזמן מה למלא את חסרוננו, עד מהרה הרגשת הסיפוק תתפוגג ותחושת החוסר תגדל.

מספר עצות להתמודדות עם מצב האי וודאות בימי הקורונה.

1) לא לפחד להרגיש רע.

הפחד שלנו להרגיש רע והניסיון שלנו לברוח ממנו מייצר פעמים רבות סבל רב בחיינו. לרוב, הסבל שנוצר בעקבות ההימנעות להרגיש רע גדול יותר מההרגשה הרעה ממנה אנו בורחים. כך יוצא שאנשים הנמנעים להרגיש עצב ולהתאבל על אובדן ופרידה פעמים רבות יסבלו מדיכאון בהמשך חייהם, ואנשים הנמנעים מלחוש רגשות של פחד יפתחו הפרעות חרדה. בנוסף, כאשר אנו מדחיקים, נמנעים ו/או לא נותנים מקום לרגשותינו, אנחנו בעצם עוצרים את התפתחותנו כיוון שבכך אנו נכנסים למעגל אכזרי של דפוסי התנהגות החוזרים על עצמם. בניגוד לכך, כאשר אנו מכילים ונותנים מקום והכרה למצבנו ולרגשותינו אנחנו מאפשרים לעצמנו להתרפא. אם נכיר בהרגשה הרעה וניתן לה "לצאת לאור" ולהיות, נגלה כי במקרה הרע "השד" היה לא כל כך נורא, ובמקרה הטוב נגלה כי הייתה טמונה בתוכה מתנה. חשוב לזכור שמפלצות מתקיימות וגדלות רק בחושך אך מה קורה כשהדלקת את האור?

2) אחר המעשים נמשכים הלבבות.

מה זה אומר? כאשר אנחנו מתנהגים בצורה מסוימת יש לכך השלכות על הרגשתנו, על תפיסת המציאות שלנו ועל תפיסתנו את עצמנו.

לבני אדם היכולת לעשות משהו בניגוד לרצונם ולטבעם. אנו יכולים להתנגד להרגלים ולתגובות האוטומטיות שלנו במידה והן מונעות מאיתנו מלהגשים את מטרותינו. אלה חדשות נפלאות כי זה נותן לנו את האפשרות להשתנות ולהתפתח. לדוגמה - דיאטה, כשאדם מתנגד לרצון שמתעורר בו לאכול אוכל משמין ושאינו מזין, גם אם בתחילה הוא עושה זאת בניגוד לרצונו, התנהלות זו משנה אותו ואת הרגשתו, הוא הופך להיות אדם בריא יותר לא רק פיזית, אלא גם בתפיסת עולמו.

גם במצבנו היום בצל הקורונה ישנם שינויים קטנים שאפשר לעשותם והם יכולים להשפיע באופן משמעותי על מצב רוחנו והרגשתנו הכללית. השאלה שכל אחד צריך לשאול עצמו היא מה אני יכול לעשות? (בניגוד למה אני רוצה לעשות עכשיו?) על מנת לשפר את מצבי.

אולי כל מה שאתה יכול כרגע זה רק להיכנס להתקלח ולהחליף בגדים. עשה זאת, בניגוד לרצונך. המעשה הזה יכול להשפיע חיובית על הרגשתך. אפשר גם לשים שיר שאתה אוהב ולרקוד אפילו בלי חשק, רק לזוז קצת, גם זה יכול להשפיע. בשלבים מתקדמים יותר אתה יכול להתייחס לבת זוגך או לבן זוגך בצורה אוהבת גם אם זה לא מרגיש לך כך ברגע זה, תתפלא לראות איך הדבר משנה אותך.

3) תן ועזור לאחרים.

מחקרים רבים מראים שנתינה לאחרים ממלאת את האדם הנותן בכוחות וברגשות של אושר, שמחה וטוב שנשאר לאורך זמן הרבה יותר מהסיפוק המגיע מקבלת דברים לעצמנו.

למה זה?

ראשית, כאשר האדם נותן הוא יוצא מתוך ההתמקדות במצוקותיו וחסרונותיו האישיים ומסבלו.

שנית, האדם חווה רמה גבוהה של חופש כיוון שהוא בוחר מה לתת, כמה לתת? למי לתת ובאיזה אופן. בנוסף הוא מתחבר למקורות של כוחותיו? כלומר ל"נכסים" ולמשאבים בתוכו וגם זה תורם לתחושת החופש והשפע.

ואחרון, מילוי חיצוני הוא מוגבל וממלא אותנו זמנית בלבד, ומילוי זמני זה יעורר תחושת חיסרון גדולה יותר בהמשך (קיבלנו אצבע רוצים שתיים)... לעומת זאת כאשר אנו נותנים, תחושת המלאות יכולה להימשך זמן ארוך, היא בלתי מוגבלת ואינה מגדילה החיסרון.

אפשר לתת בכל מיני דרכים. אפשר ללמד משהו שאתה טוב בו, אפשר להתקשר לאנשים החשובים לך ולרומם את מצב רוחם ואפשר גם לתרום חומרית.

4) שים לב ממה אתה ניזון.

אינני מתכוונת רק לאוכל גשמי, אלא גם לתזונת הנפש. זכור, אתה המנהל של חייך ולכן אתה אחראי על מה נכנס לסביבתך. הזן עצמך בדברים שעושים לך טוב ומעצימים אותך. שמע מוזיקה טובה, קרא ספר טוב, הקף עצמך באנשים שמקדמים אותך אל המטרות אליהם אתה רוצה להגיע או לפחות מעלים את מצב רוחך.

בהצלחה

---

מאת: פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב - 054-621-32-34