המציאות היא לא דבר מושלם בפני עצמה זה משפט שקשה לומר ובטח לאיש שיש לו אמונה באלוהים, עוד יותר קשה יהיה ההתמודדות אם כזאת מציאות מה עדיף בתאוריה המושלם או הפגום? לכאורה כולם יצעקו המושלם הוא דבר הרבה יותר טוב מדבר פגום, במאמר זה אני רוצה להדגים לכולם שתי נקודות חשובות, קודם כל אני רוצה להראות לכם איך דבר פגום הוא בעל איכות רבה יותר מדבר מושלם והדבר השני, הוא אני רוצה להדגים איך דוקה איך החוסר שלמות במציאות הוא עצם מהות החיים.

הרבה פעמים אנחנו חושבים שהפירוד זה דבור שמרוחק מהאחדות אבל אפשר לחשוב על הפירוד כגילוי חוזק המציאות, כלומר באחדות הקדמונית של המציאות התודעה הייתה במצב פחות אנרגטי מאנרגיית הריק ביקום כלומר אי אפשר לחשוב בשום צורה מחשבתית על כמה מעט תודעה היה קודם למפץ הגדול.

כלומר במצב האחדות הקדמונית לא היה מקום למחשבה, כלומר ריכוז האנרגיה שם הייתה כל כך דחוסה ברמה כזאת שלא היה מקום לשום תודעה.

כלומר זה הלא מודע ובכל זאת גם שם הייתה תודעה ואותה תודעה היא חסרת כל מציאות כלומר היא מה שיוצרת כל מציאות אחרת, ואין זה דברי הבל כי פשוט כך הם פני הדברים התודעה היא דבר חסר מציאות בחוסר המציאות עצמה, כלומר באחדות האין סופית לא היה מושלמות וזה נקודה חשובה כאשר יש מצב באותו תודעה קדמונית של מושלמות יתר, כל התודעה יוצרת בפגמים שלה עצמה מציאות, וככל שהתודעה הייתה יותר מושלמת או במילים, יותר נכונות יותר הרמונית ובעלת מבנה הולוגרפי יותר מושלם המציאות יוצרת לנו אשליה יותר חזקה של אמת ובאמת מציאות זה אותיות אמת כלומר המציאות זה האשליה הכי גדולה של אמת שאפשר לדמיין אם רק לא ניקח עדיין בחשבון שהמציאות עולה על כל דמיון.

אפשר וצריך להבין שהפגמים במציאות, זה למעשה מה שמאפשר לנו חופש בחירה, ומה שמאפשר לנו את הבחירה בין טוב ורע, זה בעיקר נקודות היזון הרמוניות במציאות.

לדוגמה יחס הזהב כדוגמה מצוינת להגדרה של יופי, כי עד כמה מוזר שאנו רוצים לחשוב אני נוטים לחשוב שיופי זה דבר סובייקטיבי חסר מדד אובייקטיבי, אבל למעשה יופי הוא מדד אובייקטיבי אם מעט גוון סובייקטיבי, על עצם הדבר כלומר אנו רואים שמצד אחד יש במציאות הגדרות, כלומר גדרים לדברים שלכאורה הם דברים סובייקטיביים לחלוטין ולמעשה אנו רואים שלמציאות יש הגדרה של טוב ורע כללי אבל לתודעה יש מקום לקבוע גם גוון סובייקטיבי לאותה מציאות עצמה.

אנו רואים לדוגמה שיחס הזהב הוא מספר לא רציונלי, כלומר איו שתי מספרים שלמים שאפשר לחלק אותם בשביל להגיע ליחס הזה, ובכל זאת אנו רואים שיש לו קירוב, כלומר חוסר השלמות של המציאות עצמה נותן לתודעה הלא אובייקטיבית לקבוע את המציאות הסופית של הדבר במציאות הראלית, כלומר אנו רואים שלמציאות הווירטואלית במוח שלנו יש כוח לקבוע הגדרות במציאות הראלית שהיא למעשה, המציאות מחוץ להולוגרמה שנמצאת בתוך מערכת העצבים, שהוא בעצם בעיקר המוח שלנו.

כלומר לדבר הווירטואלי יש כוח עצום לקבוע ערכים במציאות הראלית, כלומר אנו רואים שכבר במציאות המספרית של עולם המספרים יש חוסר שלמות ולמעשה גם שם לא מספיק ראיה רציונלית של קו המספרים ויש בצורה הפשוטה ביותר מספרים שחורגים מהכללים של הרציונלית

לדוגמה שורש של המספר 2 הוא מספר שחורג מהרציונלית ויש לחקור אותו מתוך מבט לא רציונל.

מכיוון שאני לא דן במאמר זה במתמטיקה ואני דן ברוחניות אני יפנה אותכם בסוף המאמר לקישורים שיעזרו לכם מעט להבין במה מדובר.

בסופו של דבר אנו צריכים להבין שלמרות שלכל המציאות כולה אין ממש מקום רציונלי ביחס למה שקדם לה, בכל זאת אנו צריכים להשתמש ברציונלית יחסית בשביל לדעת להשתמש במציאות של המטריקס.

שקשה מאד לברוח ממנה כלומר הכללים אומנם לא באים ממקור רציונלי בכלל אבל בשביל לתפקד במציאות של היקום שלנו אנחנו חייבים לנהוג לפי כללים רציונליים.

כלומר חריגה מכללים רציונליים תגרום לפגם, אבל כזכור פגם זה דבר יותר מושלם מעצם המשולם, כלומר למרות שיש לנו פגם אנו צריכים להבין שעצם זה ששברנו את הכל והוא כבר לא מתפקד כעין שיכולה לקבל את אור השמש, אנחנו עדיין צריכים להבין ששורש העין הוא השמש עצמו כלומר השמש היא העין האמתית.

למעשה אין שום פגם בעצם העין גם שהכלי של העין נשבר, נכון שקשה לומר לאדם עיוור שהוא יותר שלם מאדם רואה כי יש לו פגם בעין, כלומר יש לו מקום לאבולוציה של התודעה דבר שהעין השלמה לא מאפשרת, כלומר הפגמים במציאות מאפשרים לתודעה לפרוץ גבולות ולהכיר מציאות חדשה,.

כלומר למרות שלכאורה פגום זה דבר רע וקלקול הוא דבר רע עצם התיקון של המציאות מחייב את הקלקול עצמו ולמעשה כל המהות של ההפרדות מהאחדות זה למצוא במציאות אחדות יותר מושלמת ממה שהייתה באחדות הקדמונית.

למעשה כל המציאות היא בסופו של דבר קפיצות ברמות שונות של התודעה.

חשוב להבין שיש מצב נוסף שלא דיברתי עליו עדיין במאמר זה וזה המצב שכל המצבים במציאות למעשה קיימים בנקודה אחת חסרת מודעות עצמית, וזה למעשה עצם התודעה.

הדבר הכי אבסורדי שאפשר לומר על עצם התודעה שהיא חסרת כל מודעות, וזה מקור הכוח שלה להיות כל יכול.

עצם התודעה נמצאת בכל מקום בשווה וכל שאר התודעה במציאות מתחוללת רק מעצם התודעה, אין שום משמעות ממשית לכל תודעה אחרת, כלומר כל התודעה שבמוח היא תודעה שנמצאת רק בעולם הווירטואלי ומעט אור בעל עוצמה אנרגטית רבה מספיק יכולה לשבור לנו את כל אותה תודעה למעשה התודעה שבמוח מתפקדת כמו גירוסקופ, שמאפשר לנו לדמיין מצד אחד במציאות הווירטואלית ומצד שני לדעת מה היחס שלנו למציאות הראלית שבמקרה שלנו זה כדור הארץ.

בסופו של דבר יש להבין שכל האבולוציה זה התפתחות התודעה ממצב של דומם, למצב של צומח חי ומדבר כלומר האבולוציה זה התפתחות התודעה, ולמעשה השלב הבא של התודעה זה פריצת מחסום המטריקס וזה אפשר לומר בפשטות העולם הבא.

העולם הבא הוא העולם שבו אנו נוכל לקבוע בו את החוקים, ולא להיות עבדים למציאות כלומר העולם הבא הוא בסופו של דבר להיות מעט יותר חופשיים במציאות, ולתת לנו אפשרות לעוף במרחבי המציאות הווירטואלית ללא חשש מהתרסקות על קרקע ראלית.

אבל עד אז חברים בו נזכור איפה אנו נמצאים ושצריך לחיות את המציאות הזאת בהרבה זהירות. he.wikipedia.org/wiki/משפטי_האי_שלמות_של_גדל.