נניח שאדם בזבז זמן כלשהו, והוא כועס על עצמו על כך, אבל אם יחקור את השורש של הדבר, הבסיס של הדבר כרוך בחוסר ההבנה של האדם את הדברים באותו הרגע, הוא הבין בדיעבד לפי התוצאה, ולא בטוח שהוא הבין, כי יכול להיות שהוא רצה תוצאה אחרת, אבל לא התעמק למה היא לא קורית, רק בגלל שלא קרתה הוא כועס, אבל לא ישנה את המחשבה המקובעת שלו, וימשיך עם המצב כפי שהוא וכך הוא כל הזמן יהיה בכעס וחולה.

אבל אדם יכול להגיע להבנה שהמצב שלו קרה בעקבות סיבה כך וכך והוא יכול לשאול את עצמו: איך אפשר למנוע בפעם הבאה את הדבר הזה? האם צורת החשיבה נכונה? אולי יש צורך במחשבה יותר מפותחת ופחות מקובעת? אולי לא הבנתי נכון את הדברים? אולי לא לקחתי בחשבון את כל האלטרנטיבות? והכל לפי האמת בלבד, וע"י שמסתכלים על המציאות כפי שהיא, כך מסתכלים על האמת וחיים את החיים הכי טובים במציאות.

*

ביקורת בונה: יש להעביר את הביקורת לאדם באופן כזה, שיהיה הכי יסודי והכי אמיתי ואפקטיבי לבעיה הקיימת אצלו. ולכן, ביקורת שטחית ללא מחשבה מספקת, גורמת לצד השני במקרה הטוב, להתעלם, במקרה הפחות טוב, להתנגד לביקורת ולאכול סרטים, ובמקרה היותר גרוע, להסתבך איתה, להתעמק בהתנהגות השלילית ובחשיבה השלילית ולעשות הפוך כולל חוסר שלמות במעשים ופחדים מיותרים ואז עוד התנגדות כמו אפקט הדומינו שהכל נופל ונעשה בלאגן גדול יותר ועדיף היה לא לדבר כלל.

ולכן, חשוב מאוד להביע ביקורת בונה ויסודית שתעזור לאדם להבין כמה כדאי לו לנקוט במהלך מסויים מעין תהליך למידה שיעזור לו בהמשך.

*

הדבר החשוב הוא המהות הפנימית של הדברים ולא המהות החיצונית שלהם, כי אם נותנים לדברים החיצוניים להשפיע, כך לא מנוהלים ע"י הפנימיות וכל דבר יכול להזיז את האדם מחשיבה אמיתית. והדבר החשוב הוא להקשיב לרצון הפנימי ביותר של האדם, ולהתעמק במהות הפנימית של הדברים, וע"י חשיבה נכונה וחיפוש האמת שבכל דבר האדם יצליח לממש את הרצון האמיתי שלו והשמחה האמיתית תחזור להיות מנת חלקו.

ואז בעצם הוא יבין שהכל זה אותו דבר מבחינתו והוא יכול להתחיל מכל נקודה שהיא, ולהגיע לאן שהוא רוצה להגיע עם הרצון הפנימי האמיתי שלו.

*

כפי שבוחרים עובד בראיון עבודה, כך בוחרים פעולה, ובוחנים האם היא תשיג את המטרה המבוקשת. וזאת, כפי שבוחרים את העובד לתפקיד מסויים, האם הוא מתאים אליו, והאם הוא יכול לבצע אותו כנדרש. כך, אותו הדבר לגבי מטרות בחיים, בודקים פעולה האם היא טובה.

לדוגמה: איך אצליח ללמוד טוב? האם ע"י פעולה מהירה כמו רובוט? נניח שאלך על הפעולה הזו, אז פתאום תצוץ לי שאלה, שלא התכוננתי עליה, ואז אילחץ ואהיה רגיל לתפקד כרובוט טכני ואשתתק לנוכח התרגיל, ורוב הזמן "אבלה" בלחץ אולי 75% מהזמן, ורק 25% אצליח להבין מה התכוונו, וממש יישאר לי 1% מהזמן לפתור נכונה את התרגיל. לכן, זוהי פעולה לא נכונה. נתתי דוגמה פשוטה שבפשוטות אך, הדבר רלוונטי לכל דבר בחיים.

או לדוגמה אבחר רק בהבנה, ואז יבוא תרגיל שאבין אותו, ואז לא אהיה מיומן ואעשה טעויות בתרגיל, ומחוסר הזמן והלחץ אעשה טעויות ואחשב באופן רובוטי מלחץ. ושוב התרגיל הסתיים ללא הפתרון הנכון.

ולכן, יש צורך ללמוד את ההבנה של התרגיל, כולל להשיג את המיומנות לפתור תרגילים כאלה ולהשיג מיומנות חשיבה מיוחדת אליהם ולתרגילים אחרים באותו הנושא, ולתרגל גם את הטכניקה מתוך הבנה, ולתרגל את ההבנה בנושא. ולחזור על הדברים שוב ושוב. רק כך מוכנים לדברים ומרגישים בבית.