כאשר האדם מחפש לעשות טוב יותר כל הזמן, אז הוא אומר לעצמו זה לא מספיק טוב, אני צריך להתכונן יותר טוב, לעשות עד הסוף יותר טוב, אני חייב למצוא יותר זמן הזמן הקצר שאני עושה את הדברים לא שווה מספיק זמן איכות ושאר הטיעונים.
ואז הוא לא רק לא עושה את הטוב ביותר שלו, הוא גם לא עושה את מה שכבר יכל לעשות, הוא בעצם מפספס זמן איכות, וכאשר הוא מסתכל על הדברים בדיעבד, הוא מגלה שהיה לו הרבה זמן והוא איבד במו ידיו את הזמן הזה.
הוא יותר מתוסכל ועדיין לא מבין עניין והוא עדיין לא שואל למה זה קורה, הוא שואל איך זה קרה, ולכן אין לו תשובה והוא משלה את עצמו שאיך זה פועל זאת התשובה הנכונה.
אבל למעשה אין לו שום תשובה והדברים נשנים וחוזרים על עצמם. ולכן, השאלה הכי חשובה שניתן לשאול אותה, היא למה? מה הסיבה של הדברים? בקיצור, השאלה למה, היא שאלת השאלות. כאשר האדם שואל למה, הוא בעצם שואל את עצמו את שאלת השאלות.
והוא יכול לשאול כאן, איך יכול להיות שזאת התשובה? הרי למה זו שאלה. אבל למעשה כאשר האדם לא הגיע להבנה שהשאלה למה היא בעצם התשובה הוא נתקע עם השאלה, והוא מרגיש במבוי סתום עם הדברים.
ובעצם כאשר האדם שואל למה ונתקע ומגיע לקצה ההבנה הוא מבין שהשאלה היא בעצם התשובה לכל השאלות ששאל. ולכן, היא זוכה בתואר שאלת השאלות.
והרגעים הקשים שהאדם עלול להרפות את ידיו, הרגעים הללו שאומרים שהאדם לא יכול כרגע לעשות את הדברים ומנסים לשכנע אותו להפסיק אלו אותם הכוחות שנוזפים באדם ומרמים אותו. הסניגור שהופך לקטגור וזהו כוח שאין אמון בו.
ודווקא בכוח המנוגד הזה שהופך את עורו אין להאמין כלל.
כי זה הניסיון שהוא החוצץ בין המטרה לבין האדם, כאשר האדם יפרוץ את המחסום הפסיכולוגי הזה, הוא יעבור לצורת חשיבה חדשה. כי במקום שהכי קשה, שם טמון האוצר.
*
למה אנשים רוצים דברים, נשמעת מיותרת כאשר מבינים את המנגנון הפנימי של הרצון. כאשר האדם מחליט שהוא רוצה מטרה אז הוא רוצה אותה בלי לשאול שאלות. ובעצם, כאשר אדם לא רוצה רצון כלשהו הוא שואל עליו שאלות. ולעתים, כאשר האדם לא מודע למנגנון הרצון של עצמו הוא גורם לעצמו לא לרצות את הדברים שהוא הכי רוצה.
ונשאלת השאלה המביכה, מדוע הוא עושה את זה? לא פעם האדם נבוך מהשאלה מעצמו ואולי מאחרים, הוא פשוט לפעמים אומר לעצמו אם אני אשאל את עצמי את השאלה הזו, לא אגיע לכלום. אבל, הוא לא מבין את הסיבה למה הדברים פועלים כך ולא אחרת.
ובעצם כאשר האדם שואל על למה לעשות דבר מה כל עוד הוא טוב, הוא בעצם מנטרל את הרצון הזה, הוא גורם לעצמו לא לרצות את הדבר הזה, אבל האדם כאשר הוא לא מודע לדבר הזה, הוא כל הזמן גורם לעצמו להפסיק לרצות את הרצון שהוא רצה מלכתחילה ולא מבין למה הדברים לא משתנים.
וכמובן שיש צורך לעשות מהלכים מסויימים ולא להיתקע עם הדברים, אבל יש צורך מובן וברור לדעת את אופן פעולתו של מנגנון הרצון הפנימי של האדם. זה הדבר הכי חשוב שהאדם צריך להבין אותו.
בעצם ע"י כך שהאדם שואל למה על רצון מסויים הוא בעצם גורם לעצמו לא לרצות את הדבר בין אם הוא יודע את זה או לא. ולכן, כדי לחסוך תסכולים מיותרים יש אפשרות לחסוך אותם מעל פני השטח ולהתחיל משהו שונה וחדש.
ואז הוא לא רק לא עושה את הטוב ביותר שלו, הוא גם לא עושה את מה שכבר יכל לעשות, הוא בעצם מפספס זמן איכות, וכאשר הוא מסתכל על הדברים בדיעבד, הוא מגלה שהיה לו הרבה זמן והוא איבד במו ידיו את הזמן הזה.
הוא יותר מתוסכל ועדיין לא מבין עניין והוא עדיין לא שואל למה זה קורה, הוא שואל איך זה קרה, ולכן אין לו תשובה והוא משלה את עצמו שאיך זה פועל זאת התשובה הנכונה.
אבל למעשה אין לו שום תשובה והדברים נשנים וחוזרים על עצמם. ולכן, השאלה הכי חשובה שניתן לשאול אותה, היא למה? מה הסיבה של הדברים? בקיצור, השאלה למה, היא שאלת השאלות. כאשר האדם שואל למה, הוא בעצם שואל את עצמו את שאלת השאלות.
והוא יכול לשאול כאן, איך יכול להיות שזאת התשובה? הרי למה זו שאלה. אבל למעשה כאשר האדם לא הגיע להבנה שהשאלה למה היא בעצם התשובה הוא נתקע עם השאלה, והוא מרגיש במבוי סתום עם הדברים.
ובעצם כאשר האדם שואל למה ונתקע ומגיע לקצה ההבנה הוא מבין שהשאלה היא בעצם התשובה לכל השאלות ששאל. ולכן, היא זוכה בתואר שאלת השאלות.
והרגעים הקשים שהאדם עלול להרפות את ידיו, הרגעים הללו שאומרים שהאדם לא יכול כרגע לעשות את הדברים ומנסים לשכנע אותו להפסיק אלו אותם הכוחות שנוזפים באדם ומרמים אותו. הסניגור שהופך לקטגור וזהו כוח שאין אמון בו.
ודווקא בכוח המנוגד הזה שהופך את עורו אין להאמין כלל.
כי זה הניסיון שהוא החוצץ בין המטרה לבין האדם, כאשר האדם יפרוץ את המחסום הפסיכולוגי הזה, הוא יעבור לצורת חשיבה חדשה. כי במקום שהכי קשה, שם טמון האוצר.
*
למה אנשים רוצים דברים, נשמעת מיותרת כאשר מבינים את המנגנון הפנימי של הרצון. כאשר האדם מחליט שהוא רוצה מטרה אז הוא רוצה אותה בלי לשאול שאלות. ובעצם, כאשר אדם לא רוצה רצון כלשהו הוא שואל עליו שאלות. ולעתים, כאשר האדם לא מודע למנגנון הרצון של עצמו הוא גורם לעצמו לא לרצות את הדברים שהוא הכי רוצה.
ונשאלת השאלה המביכה, מדוע הוא עושה את זה? לא פעם האדם נבוך מהשאלה מעצמו ואולי מאחרים, הוא פשוט לפעמים אומר לעצמו אם אני אשאל את עצמי את השאלה הזו, לא אגיע לכלום. אבל, הוא לא מבין את הסיבה למה הדברים פועלים כך ולא אחרת.
ובעצם כאשר האדם שואל על למה לעשות דבר מה כל עוד הוא טוב, הוא בעצם מנטרל את הרצון הזה, הוא גורם לעצמו לא לרצות את הדבר הזה, אבל האדם כאשר הוא לא מודע לדבר הזה, הוא כל הזמן גורם לעצמו להפסיק לרצות את הרצון שהוא רצה מלכתחילה ולא מבין למה הדברים לא משתנים.
וכמובן שיש צורך לעשות מהלכים מסויימים ולא להיתקע עם הדברים, אבל יש צורך מובן וברור לדעת את אופן פעולתו של מנגנון הרצון הפנימי של האדם. זה הדבר הכי חשוב שהאדם צריך להבין אותו.
בעצם ע"י כך שהאדם שואל למה על רצון מסויים הוא בעצם גורם לעצמו לא לרצות את הדבר בין אם הוא יודע את זה או לא. ולכן, כדי לחסוך תסכולים מיותרים יש אפשרות לחסוך אותם מעל פני השטח ולהתחיל משהו שונה וחדש.
050-3331-331