פירות הפרושים

Smmaaphala Sutta

דברי השרים (Rjmaccakath)

כך שמעתי. פעם אחת הבודהה התגורר ברָאגַ'גַהַה, בחורשת המנגו של גִ'יוַוקַה קוֹמָארַבְּהַצָ'ה [1], יחד עם קבוצה גדולה של כאלף מאתיים וחמישים נזירים. באותה העת, המלך אַגָ'אטַסַטּוּ וֵדֵהִיפּוּטַּה [2] של מַגַדְהַה ישב על גג ארמונו מוקף בשריו השונים. היה זה החמישה - עשר לחודש, יום האוּפּוֹסַטְהַה [3] - יום הירח המלא בחודש הרביעי [4] המכונה קוֹמוּדִי [5]. והמלך אג'אטסטו ביום צום זה יצא בקריאה חגיגית: "חברים, כמה נעים אור הירח הלילה! כמה יפה אור הירח הלילה! כמה נפלא אור הירח הלילה! כמה שליו אור הירח הלילה! כמה מבטיח אור הירח הלילה! האם יש פרוש או ברהמין שנוכל לבקר הלילה אשר יוכל להביא שקט ושלווה לרוחנו [6]? "

ואחד השרים אמר למלך: "הוד מעלתך, יש את פּוּרַנַה קַסַפָּה, מורם של רבים, בעל חסידים רבים, ידוע ומפורסם, מייסד כת, מנהיג רוחני המוערך על ידי המונים, מכובד ובעל מעמד, אשר יצא לפרישות לפני זמן רב וכעת נמצא בשלב האחרון של חייו. מן הראוי שהוד מעלתך יבקר אותו. אולי הוא יוכל להביא שלווה לרוחך. " אך לשמע הדברים המלך אגאטסטו לא אמר דבר.

שר אחר אמר: "הוד מעלתך, יש את מַקְּהַלִי גוֹסָאלַה, מורם של רבים... אולי הוא יוכל להביא שלווה לרוחך. " אך לשמע הדברים המלך אגאטסטו לא אמר דבר.

שר אחר אמר: "הוד מעלתך, יש את אַגִ'יטַה קֶסַקַמְבַּלִי, מורם של רבים... אולי הוא יוכל להביא שלווה לרוחך. " אך לשמע הדברים המלך אגאטסטו לא אמר דבר.

שר אחר אמר: "הוד מעלתך, יש את פַּקוּדְהַה קַצָּ'איַנַה, מורם של רבים... אולי הוא יוכל להביא שלווה לרוחך. " אך לשמע הדברים המלך אגאטסטו לא אמר דבר.

שר אחר אמר: "הוד מעלתך, יש את סַנְצַ'יַה בֵּלַטְּהַפּוּטַּה, מורם של רבים... אולי הוא יוכל להביא שלווה לרוחך. " אך לשמע הדברים המלך אגאטסטו לא אמר דבר.

שר אחר אמר: "הוד מעלתך, יש את נִיגַנְטְהַה נָאטָפּוּטַּה, מורם של רבים, בעל חסידים רבים, ידוע ומפורסם, מייסד כת, מנהיג רוחני המוערך על ידי המונים, בעל מעמד ומכובד, אשר יצא לפרישות לפני זמן רב וכעת נמצא בשלב האחרון של חייו. מן הראוי שהוד מעלתך יבקר אותו. אולי הוא יוכל להביא שלווה לרוחך. " אך לשמע הדברים המלך אגאטסטו לא אמר דבר.

דברי גִ'יוַוקַה קוֹמָארַבְּהַצַ'ה (Komrabhaccajvakakath)

כל אותו הזמן גִ'יוַוקַה קוֹמָארַבְּהַצַ'ה ישב ושתק בקרבת המלך אגאטסטו. המלך שאל אותו: "ג'יווקה ידידי, מדוע אתה שותק? " וג'יווקה אמר:

"הוד מעלתך, יש את הנעלה, הארהנט, הבודהה הער בשלמות, אשר מתגורר בחורשת המנגו שלי יחד עם קבוצה של אלף מאתיים וחמישים נזירים. ובנוגע לאדון גוטמה המכובד נפוצו דיווחים טובים: 'האדון המכובד הינו ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון [7], מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק. ' מן הראוי שהוד מעלתך יבקר את הבודהה. יתכן ויוכל להביא שלווה לרוחך. "

"אם כך ג'יווקה ידידי, הכן את פילי הרכיבה. "

"בסדר גמור הוד מעלתך! " השיב ג'יווקה ודאג שיכינו חמש מאות פילות ואת הפיל המלכותי האישי של המלך, ואז הודיע למלך: "הוד מעלתך, פילי הרכיבה שלך מוכנים, עשה כעת מה שאתה מוצא לנכון. " המלך אגאטסטו הציב אז כל אחת מנשותיו על גב הפילות, אחת על כל אחת, בעוד הוא עצמו רכב על הפיל המלכותי שלו. ויחד עם עוזריו נושאי הלפידים, הוא יצא מראג'גהה בהוד והדר מלכותי לכיוון חורשת המנגו של ג'יווקה.

כאשר המלך אג'אטסטו התקרב אל חורשת המנגו עלו בו לפתע פחד ואימה עד שסמרו שערותיו. וכך בעוד שחש פחד זה, אמר המלך לג'יווקה: "ג'יווקה ידידי, האם אינך מרמה אותי? האם אינך בוגד בי? האם אינך עומד למסור אותי לאויב? כיצד יתכן שמקבוצה כה גדולה של אלף מאתיים חמישים נזירים לא נשמע אף קול עיטוש שיעול, או כל צליל אחר? "

"אל פחד, הוד מעלתך, אינני מרמה אותך, אינני בוגד בך, או מסגיר אותך לאויב. התקדם, אדוני, לך קדימה! הנה שם מנורות הדולקות בביתן המרכזי. "

השאלות בעניין פירות הפרישות (Smaaphalapucch)

כך המלך אגאטסטו, לאחר שהגיע רכוב על פילו עד היכן שהתאפשר, ירד והמשיך לצעוד ברגל אל הביתן המרכזי. כאשר הגיע שאל את ג'יווקה: "ג'יווקה, היכן נמצא הבודהה? "

"הנה אדוני, זהו הבודהה, מי שיושב מנגד לעמוד האמצעי אל מול קהילת נזיריו. "

המלך אג'אטסטו הלך אל עבר הנעלה ונעמד במקום ראוי. כאשר עמד שם וסקר את קבוצת הנזירים אשר ישבו בשקט מוחלט שלווים כאגם רגוע, הוא חשב לעצמו: 'לו הנסיך אוּדָאיַיבְּהַדַּה [8] היה שליו כקבוצת הנזירים הזו. '

[הבודהה אמר]: "האם מחשבותיך הולכות בעקבות אהוביך, הוד רוממותך? "

"אדוני, בני, הנסיך אודאייבהדה יקר לי מאוד. הלוואי והיה שליו כקבוצת הנזירים הזו! "

והמלך אגאטסטו קד בפני הבודהה, בירך את קבוצת הנזירים בכבוד בידיים צמודות, התיישב במקום ראוי ואמר: "אדוני, ברצוני לשאול את הנעלה דבר מה, אם יואיל לענות לי. "

"שאל נא כל שחפץ ליבך, הוד רוממותך. "

"אדוני, ישנם בעלי מלאכה שונים כגון רוכבי פילים, רוכבי סוסים, רוכבי כרכרות, קשתים, סבלים פשוטים, קציני מנהלה, ספקים צבאיים, לוחמים מובחרים וקצינים בכירים, גששים, גיבורי מלחמה, לוחמים על שוורים, לוחמי שריון, משרתי בית, טבחים, ספרים, רוחצים, אופים, קולעי זרים, כובסים, טווים, קולעי סלים, כדרים, חשבים ומנהלי חשבונות, וכל מיני בעלי מלאכה אחרים. כל אלו נהנים כאן ועכשיו מפירות עבודתם הנראים. הם עצמם נהנים ומרוצים וכך גם מעניקים הנאה להוריהם, לנשותיהם ולילדיהם, לחבריהם ולעמיתיהם, הם תומכים ומממנים פרושים וברהמינים וכך מבטיחים לעצמם לזכות להיוולד באושר בעולם שמיימי, בגן עדן. האם תוכל, אדוני, להצביע באופן דומה על פרי של חיי הפרישות הנראה כאן ועכשיו? "

"הוד רוממותך, האם תודה ששאלת פּרושים וברהמינים אחרים את השאלה הזו? "

"אכן שאלתי אותם, אדוני. "

"האם אתה מוכן לספר כיצד הם השיבו לשאלה, הוד רוממותך. "

"כן אדוני, אני מוכן לספר על כך לאדם שכמותך. "

"אם כך, הוד רוממותך, ספר לי. "

תורתו של פּוּרַנַה קַסַפַּה (Praakassapavda)

"אדוני, פעם אחת הלכתי לבקר את את פּוּרַנַה קַסַפַּה [9]. לאחר שהחלפתי עמו ברכות נימוסין, התישבתי במקום ראוי ואמרתי: 'קספה אדוני הטוב, ישנם בעלי מלאכה שונים... כל אלו נהנים כאן ועכשיו מפירות עבודתם הנראים. האם תוכל להצביע באופן דומה על פרי של חיי הפרישות הנראה כאן ועכשיו? '

משסיימתי לדבר, פורנה קספה אמר לי: 'הוד מלכותו, אם מישהו פועל או מניע אחרים לפעול, מטיל מום או מניע אחרים להטיל מומים, מענה או מניע אחרים לענות, גורם צער או מניע אחרים לגרום צער, מדכא או מניע אחרים לדכא, מטיל אימה ומאיים או מניע אחרים להטיל אימה ולאיים, אם הוא הורג, לוקח מה שלא ניתן, פורץ לבתים, שודד רכוש, גונב, אורב בדרכים, נואף, דובר שקר - הוא אינו עושה כל רע. אם בעזרת דיסק משונן היה אדם קוצץ את כל היצורים החיים בעולם הזה לערמה אחת של בשר, לא היה בדבר כל רע, ולא היה נגרם כל רע. אם מישהו היה הולך לאורך הגדה הדרומית של הגַנְגֶס הורג ושוחט ומניע אחרים להרוג, מטיל מום או מניע אחרים להטיל מומים, מענה או מניע אחרים לענות, לא היה בדבר כל רע, או היה נגרם כל רע. אם מישהו היה הולך לאורך הגדה הצפונית של הגנגס ונותן נדבות ומניע אחרים לתת נדבות, תורם תרומות ומניע אחרים לתרום תרומות, לא היה בדבר כל סגולה או היה זה מזכה בסגולות. בנתינה, שליטה עצמית, ריסון, ואמירת אמת אין כל סגולה או זיכוי בסגולות. '

כך אדוני, כאשר שאלתי את פורנה קספה אודות הפירות העכשוויים של הפרישות, הוא הסביר לי על אי - התועלת שבפעולה. בדיוק כפי שאדם הנשאל בעניין מנגו יתאר את פרי עץ - הלחם, או אדם הנשאל בעניין פרי עץ - הלחם יתאר מנגו, כך כאשר שאלתי את פורנה קספה אודות הפירות העכשוויים של הפרישות הוא הסביר לי את אי - התועלת שבפעולה. אז, אדוני, חשבתי לעצמי: 'כיצד אדם כמוני יכול לחשוב רעות על פרוש או ברהמין כלשהו הנמצא בשטחי? [10] וכך, לא קיבלתי ולא דחיתי את דבריו של פורנה קספה, אך עדיין למרות שהרגשתי בלתי מסופק, לא הבעתי את חוסר הסיפוק שלי ולא אמרתי דבר, לא של דחייה ולא של עלבון. קמתי ממקומי ועזבתי.

תורתו של מַקְּהַלִי גוֹסַלַה (Makkhaligoslavda)

בפעם אחרת, הלכתי לבקר את מַקְּהַלִי גוֹסַלַה [11] ושאלתי אותו את אותה שאלה [12].

ומקהלי גוסלה אמר לי: 'הוד רוממותך, אין כל סיבה או תנאי [13] לתחלואים המנטליים של יצורים חיים, הם מזדהמים ללא כל סיבה או תנאי. אין כל סיבה או תנאי להטהרות של יצורים חיים, הם מיטהרים ללא כל סיבה או תנאי. אין כל כוח שליטה עצמי, או כוח שליטה בידי אחרים, אין כוח בידי בני אדם, אין עוצמה, אין יכולת, אין משמעות לנחישות או מאמץ אישי. כל היצורים, כל החשים, כל הברואים, כל החיים הינם חסרי שליטה, חסרי כוח או עוצמה, נתונים לנסיבות, הם פשוט חווים את המסלול הקבוע של הנאה וכאב דרך ששת סוגי הלידה מחדש.

ישנם מיליון וארבע מאות אלפי צורות עיקריות של לידות וששת אלפים אחרות וכן שש מאות אחרות. ישנן חמש מאות צורות של פעולות [14] או חמש צורות [15] ושלוש צורות [16] ופעולה מלאה וחצי פעולה [17]. ישנן שישים ושתיים דרכים, שישים ושתיים תת - עידנים [18]. ישנם ששה סוגים של בני אדם, שמונה שלבים בהתפתחות אדם, ארבעת אלפים תשע מאות מקצועות עיסוק, ארבעת אלפים תשע מאות סוגים של מתבודדים, ארבעת אלפים ותשע מאות סוגים של מגורי נָאגַה [19], אלפיים קיומים הכרתיים, שלושת אלפי גיהנומים, שלושים ושש מקומות מאובקים, שבע ספירות של בעלי הכרה, שבע ספירות של חסרי הכרה ושבע של יצורים 'חופשיים מכבלים' [20], שבע דרגות של ישויות שמימיות, שבעה סוגים של בני אדם, שבעה סוגים של שדים, שבעה אגמים, שבעה סוגים של בקעים [21] גדולים ושבעה קטנים, שבעה מצולות גדולים ושבעה קטנים, שבעה חלומות עיקריים ושבעה משניים, שמונה מיליון וארבע מאות אלפי עידנים במהלכן הטיפשים והחכמים, לאחר ששוטטו ונדדו בכל אלו, יגיעו כאחד לקץ הסבל.

לכן אין משמעות לומר: 'באמצעות המשמעת המוסרית או התרגול או הסגפנות, או החיים הרוחניים האלו אני אגרום לפעולות הבשלות שלי להתממש או שבהדרגה אגרום לפעולות הבשלות שלי להתבטל [22] - אף אחד מאלו לא יתכן, כיוון שהנאה וכאב מדודים וקבועים בגבולות הסַמְסַרָה, ומידתן אינה יכולה לגדול או לקטון, לא מעבר לזה ולא פחות מזה. בדיוק כפי שכדור חוט צמר הנזרק מתגלגל ונפרם עד שמגיע לסיומו, כך גם הטיפשים והחכמים משוטטים ונודדים עד שמגיעים לקץ הסבל. '

כך אדוני, כאשר שאלתי את מקהלי גוסלה אודות הפירות העכשוויים של הפרישות, הוא הסביר לי על הטהרות דרך נדידה בסמסרה... וכך, לא קיבלתי ולא דחיתי את דבריו של מקהלי גוסלה... קמתי ממקומי ועזבתי.

תורתו של אַגִ'יטַה קֶסַקַמְבַּלִי (Ajitakesakambalavda)

בפעם אחרת, הלכתי לבקר את אַגִ'יטַה קֶסַקַמְבַּלִי [23] ושאלתי אותו את אותה שאלה.

ואג'יטה קסקמבלה אמר לי: 'הוד רוממותך, אין נתינה, אין נדבה, אין מנחה, אין פירות או תוצאות למעשים טובים ורעים, אין העולם הזה, אין עולם הבא, אין אם, אין אב, ואין יצורים שנולדים ספונטנית [24]. בעולם אין פרושים וברהמינים בעלי הישגים נכונים ותרגול נכון המסבירים את העולם הזה ואת העולם הבא מתוך ידיעה ישירה שלהם. אדם מורכב מארבעת היסודות העיקריים. כאשר הוא מת, יסוד האדמה [שבגופו] חוזר ומתמזג עם יסוד האדמה [החיצוני], יסוד המים [שבגופו] חוזר ומתמזג עם יסוד המים [החיצוני], יסוד האש [שבגופו] חוזר ומתמזג עם יסוד האש [החיצוני], יסוד האוויר [שבגופו] חוזר ומתמזג עם יסוד האוויר [החיצוני], וחושיו נעלמים בחלל. הם מלווים אותו עם ארבעת האנשים הנושאים את גופתו ואלונקת המתים כחמישית, קולות צעדיהם נשמעים עד שמגיעים לאזור הקבורה, שם עצמותיו הופכות לבנות כצבען של יונים וטקס השריפה מסתיים באפר. מתן תרומה היא תורה לשוטים. אלו שאומרים שיש חיים לאחר המוות דוברים שקר, גיבוב שטויות. עם התפרקות הגוף, הטיפש והחכם כאחד נכחדים ונעלמים. הם אינם קיימים אחרי המוות. '

כך אדוני, כאשר שאלתי את אג'יטה קסקמבלה אודות הפירות העכשוויים של הפרישות, הוא הסביר לי על חידלון... וכך, לא קיבלתי ולא דחיתי את דבריו של אג'יטה קסקמבלה... קמתי ממקומי ועזבתי.

תורתו של פַּקוּדְהַה קַצָּ'איַנַה (Pakudhakaccyanavda)

בפעם אחרת, הלכתי לבקר את פַּקוּדְהַה קַצָּ'איַנַה [25] ושאלתי אותו את אותה שאלה.

ופקודהה קצאינה אמר לי: 'הוד רוממותך, שבעה דברים אלו לא יוצרו, לא ניתן לייצרם, לא נוצרו, לא יכולים להיווצר, עקרים, יציבים כמו הר, איתנים כמו עמודים. הם אינם משתנים, אינם מתחלפים, אינם מפריעים זה לזה, ואין להם יכולת לגרום אחד לשני הנאה, כאב או הנאה וכאב. מהם השבעה? גוף - האדמה, גוף - המים, גוף - האש, גוף - האוויר, הנאה, כאב, וכוח - החיים. שבעה אלו לא יוצרו... כך, מבין אלו אין הורג או מי שגורם להרג, אין שומע או דובר, אין יודע או מי שגורם לדעת. אם מישהו עורף ראש של אחר בעזרת חרב חדה, הוא לא לוקח את חייו, הוא פשוט מחדיר את החרב במרווח החלל שבין שבעת הגופים. '

כך אדוני, כאשר שאלתי את פקודהה קצ'אינה אודות הפירות העכשוויים של הפרישות, הוא הסביר לי דבר אחר לחלוטין... וכך, לא קיבלתי ולא דחיתי את דבריו של פקודהה קצ'אינה... קמתי ממקומי ועזבתי. "

תורתו של נִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה (Nigahanaputtavda)

בפעם אחרת, הלכתי לבקר את נִיגַנְטְהַה נָאטַפּוּטַּה [26] ושאלתי אותו את אותה שאלה.

וניגנטהה נאטפוטה אמר לי: 'הוד רוממותך, ניגנטהה כבול בריסון מארבע בחינות. מהן הארבע? הנה, ניגנטהה מרוסן בנוגע לכל המים, הוא נמנע מכל רוע, הוא מטוהר מתוך המנעות מכל רוע, הוא עטוי בהמנעות מכל רוע [27]. ועד כמה שניגנטהה כבול בריסון מארבע בחינות אלו, כך הניגנטהה מכונה מושלם בעצמו, בעל שליטה עצמית, ומבוסס - בעצמו. '

כך אדוני, כאשר שאלתי את ניגנטהה נאטפוטה אודות הפירות העכשוויים של הפרישות, הוא הסביר לי על הריסון מארבע בחינות... וכך, לא קיבלתי ולא דחיתי את דבריו של ניגנטהה נאטפוטה... קמתי ממקומי ועזבתי. "

תורתו של סַנְצַ'יַה בֶּלַטְּהַפּוּטַּה (Sacayabelahaputtavda)

בפעם אחרת, הלכתי לבקר את סַנְצַ'יַה בֶּלַטְּהַפּוּטַּה ושאלתי אותו את אותה שאלה.

וסנציה בלטהפוטה אמר לי: 'אם אתה שואל אותי: 'האם יש עולם הבא? ', אם הייתי חושב שיש, הייתי אומר לך שיש עולם הבא, אבל אינני חושב כך. לכן אינני אומר שכך הדבר, וגם אינני אומר אחרת. אינני אומר שזה לא כך ואינני אומר שאין זה לא כך. אם תשאל אותי 'האם אין עולם הבא? '... 'שניהם? '... 'אף אחד מהם? '... 'האם יש יצורים שנולדים מחדש? '... 'האם אין? '... 'שניהם? '... 'אף אחד מהם? '... 'האם יש פירות ותוצאות למעשים טובים ורעים? '... 'האם אין? '... 'שניהם? '... 'אף אחד מהם? '... 'האם הטטהאגטה קיים אחרי המוות? '... 'האם לא? '... 'שניהם? '... 'אף אחד מהם? '... אם הייתי חושב שיש, הייתי אומר לך שהטטהאגטה קיים אחרי המוות, אבל אינני חושב כך. לכן אינני אומר שכך הדבר, וגם אינני אומר אחרת. אינני אומר שזה לא כך ואינני אומר שאין זה לא כך.

כך אדוני, כאשר שאלתי את סנציה בלטהפוטה אודות הפירות העכשוויים של הפרישות, הוא השיב לי בהתחמקות. בדיוק כפי שאדם הנשאל בעניין מנגו יתאר את פרי עץ - הלחם, או אדם הנשאל בעניין פרי עץ - הלחם יתאר מנגו, כך כאשר שאלתי את סנציה בלטהפוטה אודות הפירות העכשוויים של הפרישות הוא השיב לי בהתחמקות. אז, אדוני, חשבתי לעצמי: 'מכל הפרושים והברהמינים האלו, סנציה בלטהפוטה הוא הכי טיפש ומבולבל'. וכך, לא קיבלתי ולא דחיתי את דבריו של סנציה בלטהפוטה, אך עדיין למרות שהרגשתי בלתי מסופק, לא הבעתי את חוסר הסיפוק שלי ולא אמרתי דבר, לא של דחייה ולא של עלבון. קמתי ממקומי ועזבתי.

הפרי הנראה הראשון של הפרישות (Pahamasandihikasmaaphala)

וכך, אדוני, אני שואל את הנעלה: ישנם בעלי מלאכה שונים... כל אלו נהנים כאן ועכשיו מפירות עבודתם הנראים... וכך מבטיחים לעצמם לזכות להיוולד באושר בעולם שמיימי, בגן עדן. האם תוכל, אדוני, להצביע באופן דומה על פרי של חיי הפרישות הנראה כאן ועכשיו? "

"אני יכול, הוד רוממותך. כעת אשאל אותך מספר שאלות ואתה ענה כפי שתמצא לנכון.

הוד רוממותך, מה דעתך? נניח שהיה לך משרת, עובד שהיה משכים קום לפניך והולך לישון אחריך, עושה כל שברצונך, פועל להנאתך, מדבר אליך בנימוס ודואג שתמיד תהיה מרוצה. יתכן והיה חושב: 'כמה מוזר ומופלא הגורל והתוצאות של מעשים טובים [28]. הנה המלך אגאטסטו וודהיפוטה של מגדהה הוא בן - אדם, וגם אני בן - אדם. המלך אגאטסטו מתענג ונהנה מחמשת הנאות החושים כאילו היה ברהמא, בעוד אני משרתו... ודואג שתמיד יהיה מרוצה. אוכל להיות כמותו אם אעשה מעשים טובים. אם כך, אגלח את ראשי ואת זקני, אלבש גלימה כתומה, ואצא מחיי - בית אל חיי חסר - בית. ' ולאחר זמן מה הוא אכן עושה זאת. לאחר שיצא אל חיי חסר - בית הוא חי מרוסן בגוף, דיבור ומחשבה, מסופק מאוכל ומחסה פשוטים ביותר, מרוצה בבדידות. ואז, נניח שאנשיך היו מדווחים לך: 'כבודו, האם אתה זוכר את המשרת שעבד בשבילך, אשר גילח את שערו וזקנו ויצא אל חיי חסר - בית? הוא חי מרוסן בגוף, דיבור ומחשבה... בבדידות. ' - האם היית אומר: 'אנשים, השיבו את האדם הזה! עשו אותו שוב משרת שלי, עובד שלי, שישכים לפני, ילך לישון אחרי, יעשה כל מה שאומר, יפעל תמיד להנאתי, יפנה אלי בנימוס, ותמיד ידאג לכך שאהיה מרוצה כמו קודם'? "

"כמובן שלא, אדוני. להפך, אנו נראה לו כבוד והערכה, נקום לכבודו ונזמין אותו אלינו לקבל גלימות, אוכל, מגורים, תרופות למחלות ומענה לכל צרכיו, וכן נדאג לו להגנה מתאימה. "

"מה דעתך, הוד רוממותך, האם פרי זה של חיי הפרישות נראה כאן ועכשיו? "

"כמובן, אדוני. "

"אם כך, הוד רוממותך, זהו הפרי הראשון של חיי הפרישות הנראה כאן ועכשיו. "

הפרי הנראה השני של הפרישות (Dutiyasandihikasmaaphala)

"אך האם תוכל אדוני, להצביע על גמול נוסף אחר, הנראה כאן ועכשיו, כפרי של חיי הפרישות? "

"אני יכול, הוד רוממותך. אך הרשה לי לשאול אותך שאלה בעניין, ואתה ענה כפי שאתה מוצא לנכון. מה דעתך, הוד רוממותך? נניח שיש חקלאי, בעל - בית, בשרותך, מנהל משק בית של אחוזה. יתכן והיה חושב: 'כמה מוזר ומופלא הגורל והתוצאות של מעשים טובים. הנה המלך אגאטסטו הוא בן - אדם וגם אני בן - אדם. המלך אגאטסטו מתענג ונהנה מחמשת הנאות החושים כאילו היה ברהמא, בעוד אני חקלאי... מנהל משק בית של אחוזה. אוכל להיות כמוהו אם אעשה מעשים טובים. אם כך, אגלח את ראשי ואת זקני, אלבש גלימה כתומה, ואצא מחיי - בית אל חיי חסר - בית. ' ולאחר זמן מה הוא עושה זאת. מגלח את ראשו וזקנו, לובש גלימה כתומה, ויוצא מחיי - בית אל חיי חסר - בית. לאחר שיצא אל חיי חסר - בית הוא חי... בבדידות. ואז, נניח שאנשיך היו מדווחים לך... האם היית אומר: 'אנשים, השיבו את האדם הזה! עשו אותו שוב מנהל משק הבית כמו קודם'? "

"כמובן שלא, אדוני. להפך, אנו נראה לו כבוד והערכה, נקום לכבודו, ונזמין אותו אלינו לקבל גלימות, אוכל, מגורים, תרופות למחלות ומענה לכל צרכיו, וכן נדאג לו להגנה מתאימה. "

"מה דעתך, הוד רוממותך, האם פרי זה של חיי הפרישות נראה כאן ועכשיו? "

"כמובן, אדוני. "

"אם כך, הוד רוממותך, זהו הפרי השני של חיי הפרישות הנראה כאן ועכשיו. "

פירות הפרישות הנעלים יותר (Patatarasmaaphala)

"אך האם תוכל אדוני, להצביע על גמול נוסף אחר, הנראה כאן ועכשיו, כפרי של חיי הפרישות, אשר נעלה ומושלם משני אלו? "

"אני יכול, הוד רוממותך. הקשב נא בתשומת לב, אני אדבר. "

"כן, אדוני, " השיב המלך אגאטסטו לבודהה והבודהה אמר:

"הוד רוממותך, הנה קורה שטַטְהָאגַטַה מופיע בעולם, ארהנט, ראוי להערכה, בודהה ער בשלמות בזכות עצמו, מושלם בידע ובמוסר, הוא שהלך - מעבר, יודע העולמות, הטוב במאמנים את אלו הראויים לאימון, מורה בני האדם והישויות השמימיות, בודהה, טהור מעבר לכל ספק [29]. הוא מגלה את העולם הזה לידיעת אחרים עם כלל הדֶווֹת, המָארוֹת [30], והבְּרַהְמוֹת שבו, את הדור הזה עם הפרושים והברהמינים, השליטים [31] והאנשים, לאחר שהבין אותו בידיעה ישירה. הוא מלמד את הדהמה הטובה בהתחלה, טובה באמצע, וטובה בסוף, בעלת משמעות ומנוסחת היטב. הוא מציג את החיים הרוחניים המושלמים והטהורים לחלוטין.

בעל - בית, בן - בעל - בית, או אדם שנולד במשפחה כלשהי שומע את הדהמה. לאחר ששמע את הדהמה, הוא רוכש אמון בטטהאגטה. כאשר יש בו אמון, הוא חושב לעצמו: 'חיי - בית הם צפופים ומאובקים, חיי פרישות הם חופשיים כמו מרחבים פתוחים. אין זה קל לאדם החי חיי - בית להוביל חיים רוחניים מושלמים לחלוטין, מטוהרים ומצוחצחים כמו קונכייה. נניח ואגלח את ראשי וזקני, אלבש גלימות כתומות ואצא מחיי בעל - בית אל חיי חסר - בית. ' ולאחר זמן מה הוא עוזב את מצבור רכושו, אם קטן ואם גדול, עוזב את מעגל מכריו, אם קטן ואם גדול, מגלח את ראשו וזקנו, לובש גלימות כתומות, ויוצא מחיי - בית אל חיי חסר - בית.

לאחר שיצא קדימה כך, הוא חי מרוסן על פי כללי הפַּטִימוֹקְּהָא [32] מתנהג כיאות בעקביות ורואה סכנה גם בשגיאה הקטנה ביותר, שומר על התחיבויותיו ביחס לגוף, למעשים ולדיבור, מסור לחיים מועילים וטהורים, בעל משמעת מוסרית, עם דלתות חושים מוגנות, בעל מיומנות בקשב ומודעות ושבע רצון.

החלק הקצר על מוסרית (Casla)

הוד רוממותך, כיצד נזיר משלים את התנהגותו המוסרית? לאחר שזנח פעילות של הרג יצורים חיים, הנזיר נמנע מלהרוג יצורים חיים, ללא מקל או חרב, מוסרי, מלא חמלה ואהבה לרווחת כל היצורים החיים. כך הנזיר משלים את מוסריותו. לאחר שזנח לקיחת מה שלא ניתן, הנזיר נמנע מלקחת מה שלא ניתן, ביושר והגינות מקבל רק מה שניתן, מבלי לגנוב. לאחר שזנח דרך חיים לא צנועה, הנזיר חי הרחק [מנשים], ונמנע מפעילות וולגרית של יחסים מיניים. כך הנזיר משלים את מוסריותו.

לאחר שזנח דיבור לא נכון, הנזיר נמנע מלומר שקר, דובר אמת, אמין ומהימן, שניתן לסמוך ולבטוח בדבריו ואינו מטעה אף אחד בעולם. לאחר שזנח דיבור משמיץ, הוא לא חוזר שם על מה ששמע כאן במטרה להפריד ולסכסך בין אלו, או חוזר כאן על מה ששמע שם במטרה להפריד ולסכסך בין ההם. כך, הוא מפייס ומפשר בין אלו המסוכסכים ומקדם אחווה בין המאוחדים, יוצר הרמוניה, שמחה, אהבה, נועם, ומדבר בזכות השלום והשלווה. לאחר שזנח דיבור גס, הוא נמנע מלדבר בגסות. הוא מדבר ללא אשמה, במילים עדינות, נעימות לאוזן, חביבות, נוגעות ללב, אדיבות ומנומסות, ידידותיות ומוסכמות על דעת רבים. לאחר שזנח דיבור סרק, הנזיר נמנע משיחות סרק. הוא מדבר בזמן המתאים, על מה שנכון ולעניין, על הדהמה ועל הסנגהה. את דבריו כדאי לזכור, הם מתוזמנים היטב, נתמכים בסיבות, מוגדרים היטב ומחוברים למטרה. כך הנזיר משלים את מוסריותו.

הנזיר נמנע מלפגוע בזרעים ובצמחים. הוא אוכל רק פעם ביום ונמנע מלאכול בלילה ובזמנים לא נאותים. הוא נמנע מצפייה בריקודים, שירה, נגינה מוזיקה ומופעים. הוא נמנע מלהשתמש בזרים, בשמים, תכשיטים, קישוטים ועיטורים. הוא נמנע מלהשתמש במיטות ומושבים גבוהים או מפוארים. הוא נמנע מלקבל זהב וכסף. הוא נמנע מלקבל תבואה או בשר לא מבושלים, הוא לא מקבל נשים ונערות, עבדים ושפחות, עזים וכבשים, עופות וחזירים, פילים, בקר, סוסים ואתונות. הוא נמנע מלקבל שדות וקרקעות. הוא נמנע מהעברת מסרים דרך רצים ושליחים. הוא נמנע מקנייה ומכירה, משימוש במשקלי שקר ומכשירי מדידה מזייפים, מלקיחת שוחד ושחיתות, מעשי תרמית והונאה, מפציעה, הריגה, אסירה, מעשי שוד וביזת מזון. כך הנזיר משלים את מוסריותו.