שעמום הוא רגש שלילי שקיים אצל מרבית היונקים ונובע מחוסר בעניין בגירויים פיזיים ורגשיים.

הביטוי החיצוני לשעמום הוא בדרך כלל ירידה בתנועתיות ולעתים בהייה בעצם מסוים.

גורמים

שעמום מתרחש במצב שבו יכולת האדם עולה על דרישת הפעילות שבה הוא עוסק. שעמום יכול להיווצר גם מחדגוניות בפעילות ובגרויים.

חשיבות

השערה מקובלת היא שתפקידה האבולוציוני של תחושת השעמום היא יצירת דחף להכרת הסביבה, לשיפור התנאים המאפשרים הישרדות ולמניעת סטגנציה.

הנאה יכולה להפוך לשעמום אם האדם לא יחפש אתגרים חדשים. מכאן שכדי לשמור על ההנאה ולהימנע משעמום האדם מוכרח להתפתח.

סכנות

שעמום קיצוני וממושך מהווה איום על שפיות הדעת. הפסיכיאטר ויקטור פרנקל טוען שהאדם המודרני שיש בידו את האמצעים, אך איבד את התכלית, סובל מתחושת עקרות וחוסר משמעות שהוא מכנה בשם "ריק קיומי", שהסימפטום הראשי שלה הוא השעמום.

הימנעות משעמום

חינוך לפנאי יכול לעזור לאדם לנצל את זמנו כך שיוכל להימנע מתחושת שיעמום במסגרת חייו האישיים.