ניהול זמן

כאשר האדם רוצה להשיג מטרות או להפיק את הטוב ביותר בזמן נתון, עליו להגדיר את המטרות שהוא רוצה להשיג ולהחליט מה יותר חשוב (לעשות סדר עדיפויות ברצונות). והאדם יכול להחליט מה יותר חשוב לפי המידה שהמטרה משרתת את הטוב הסופי שאליו הוא שואף. ולאחר שהאדם הבין מה הוא רוצה עליו לראות מה היכולות והמשאבים שלו ולהתחיל במשימות.

נקמנות

האדם רוצה להרגיש טוב יותר ואחת הדרכים להרגיש טוב יותר היא לנקום. ובנקמה הכוונה לנקמה שנובעת מאגו פגוע ולא מסתם צורך בתגובה הרתעתית. אך הרצון בנקמה כרוך במאמץ ולעיתים אף לא מספק את האדם, כמו כן הוא מייצר כעס אצל האדם הנוקם. ומטרת האדם הנוקם שהאגו שלו ירגיש טוב יותר והנקמה לא נותנת מענה שלם לצורך הזה. והדרך לטפל באגו פגוע היא ע"י אהבה עצמית אמיתית שהאדם מברר למה האגו שלו נפגע והאם זה הכרחי.

סבלנות

סבלנות עוזרת לאדם להתמיד גם כאשר הוא לא מצליח להשיג את המטרה. אך כאשר האדם חסר סבלנות הוא מתעקש ופועל מהר יותר ולעיתים בצורה יעילה וטובה יותר להשגת מטרותיו. ולכן יש להיות סבלני לפי מידת האמת, דהיינו אם ניתן להשיג את המטרה מהר אין צורך בסבלנות ואם אין אפשרות כרגע אז רצוי להיות סבלני. וכדי לאזור סבלנות על האדם להבין את רצונותיו הפנימיים. ולהבין שבשביל להשיגם דרושה סבלנות.

ספקות

ספק הוא חוסר הבנה וידיעה לגבי המציאות. הספק הוא מנקודת מבטו של האדם על המציאות (האמת) שהיא אובייקטיבית מוחלטת וחסרת ספקות. וכדי להסיר ספקות יש להיצמד אל האמת, ועל האדם לברר מה הוא יודע בוודאות, ועל מה המידע הזה מבוסס והאם הבסיס נכון בוודאות. עד שהאדם יגיע לאמת המוחלטת ושם ייעלמו לו הספקות. והספקות עוזרים לאדם להתקרב אל האמת (דוחפים אותו) בכך שהם מציקים לו ודורשים פתרון ולא נותנים לו מנוח עד שיברר את הידיעות השגויות והחלקיות שלו לגבי המציאות.

סקרנות - סקרנות היא הרצון של האדם לדעת את מה שהוא אינו יודע. והאדם יכול לנסות לא לדעת ולהבין יותר את המציאות ולקבל אותה כמו שהיא. אך אם האדם רוצה להבין טוב יותר ולדעת את מה שהוא אינו יודע הסקרנות דוחפת אותו.

עבר - חרטות

לפעמים אדם עשה משהו בעבר שלפי דעתו היה מוטעה והוא היה רוצה לחזור לעבר ולבחור אחרת. ולאדם לא אכפת באמת מה היה בעבר והוא רוצה בעצם לשנות את מצבו כרגע בהווה. כי אפילו אם האדם ישנה משהו בעבר אין זה מבטיח שהוא לא יתחרט עליו עוד פעם. ועל ידי זה שהאדם ימצא את מה שטוב בהווה החרטות של העבר יאבדו את משמעותם.

עבודה נכונה

כדי להשיג מטרות לעיתים יש להתאמץ אך יש גם לשים לב האם המאמץ הכרחי והאם הוא משרת את המטרה. כאשר אדם רוצה לעבוד בצורה נכונה עליו לבדוק מה המטרה שאותה הוא רוצה להשיג (המציאות שאליה הוא שואף), אחרי כן עליו לבדוק מה היכולות והמשאבים שלו ולפרק את המשימה למשימות קטנות ולבדוק האם הן הכרחיות ואולי יש דרך אחרת לעבוד.

עצה טובה

כאשר אדם רוצה שינוי בחיים ובא לבקש עצה הוא מחפש את הפתרון הכי פשוט ומהיר ונטול מאבקים שיכול להיות לבעיה שלו. וכדי לתת עצה טובה יש להראות לבן אדם את הנקודה החיובית בצורת החשיבה שלו ולהאיר אותה יותר עד שיימצא פתרון לבעיה וזאת ניתן לעשות ע"י שהאדם יבין את צורת החשיבה של עצמו טוב יותר. כדי לתת עצה טובה יש להבין איך מתוך כל צורת חשיבה והתנהגות ניתן להגיע אל האושר האמיתי. עצה גרועה כרוכה בתחושת כפייה הגבלות ומלחמות פנימיות. לעיתים יש לתת עצה שכרוכה במאבק רק כי מקבל העצה לא מאמין שהפרון הוא כל כך פשוט ואפשרי, אז צריך לגרום לו להרגיש שהוא עושה שינוי מהותי ומקיף שכרוך במאמץ כדי להניע אותו. עצה טובה היא עצה פשוטה ליישום ואמיתית שתואמת את המציאות בכמה שיותר אספקטים. וככל שרמת העומק של העצה גדולה יותר כך היא תהווה פתרון טוב יותר לבעיה. שינוי פעולה של האדם יביא פחות תוצאות מאשר שינוי מחשבתי וידיעה והבנה שלמה יקרבו את האדם למטרה יותר משינוי פעולה ושינוי מחשבתי. עצה מבטאת חלק מצורת המחשבה של האדם שנותן אותה. וכאשר האדם חפץ במידע הוא יכול להיעזר במי שיש בידיו את המידע הכי מדויק. אך אם האדם רוצה עצה בנושא פנימי כמו הצלחה בחיים עליו לקבל אותה מאדם מצליח ואם האדם רוצה הצלחה כדי להיות מאושר עליו לפנות אל בן אדם שנראה לו מאושר ושהוא רוצה להרגיש כמותו.

עצלנות תכונת העצלנות מאפשרת לאדם לחפש דרכים קלות ויעילות יותר להשיג את מטרותיו אך לעיתים היא מונעת ממנו להשיג מטרות פשוטות. ועל האדם להבין את מטרותיו ואת התועלת שתצמח מהשגתן ואז להחליט האם הן שוות מאמץ או לא? ובעזרת העצלנות לחפש קיצור דרך יעיל לבעיה. מאמץ נוצר כאשר האדם לא קרוב אל התכלית, כלומר, עושה פעולה שהוא לא נהנה ממנה בשביל מטרה אחרת. וכאשר האדם מוצא את הטוב בפעולה עצמה הוא מרגיש פחות מאמץ ויותר סיפוק ומימוש עצמי.

עתיד ורוד

לעיתים האדם רוצה לדעת מה יקרה איתו בעתיד ואיך ייראו חייו. והאדם רוצה לדעת מה תהיה המציאות כדי שהוא יוכל לכוון אותה שתהיה כרצונו. והאדם לא באמת רוצה לדעת אחד לאחד מה יקרה לו ובלבד שהוא ירגיש טוב. ואם האדם רוצה להבטיח את הרגשתו הטובה בעתיד עומדות בפניו שתי אופציות: הראשונה, לא לנסות להבין את המציאות בכלל ומכאן לא לשפוט אותה ולקבל אותה כמו שהיא ולרצות את מה שיש, לא משנה איך נראה עתידו. והשנייה היא להתחבר לשכל של המציאות, להבין למה הדברים הם כפי שהם וכך לא לפחד מכל עתיד שיבוא כי הוא רואה את הסיבה הטובה שהמציאות היא כפי שהיא.