הכוונה שהאדם יעמוד על שלו אינה מתכוונת לכך שהאדם יעמוד על איזושהי עמדה ויתבצר בה.
הכוונה היא שהוא יתחבר למהות הפנימית האמיתית שבו, ויזרום עם ההבנה של אותו הרגע לפי הבנתו את הדברים באמת.
קיימים מצבים שבהם האדם מקבל איזשהו רעיון זר לו כי הוא קיבל אותו מסמכות כלשהי וחושב שהרעיון הזה הוא טוב תוך כדי ביטול שיקול דעתו שלו באותו הזמן.
ואפשר לקרוא לקול הפנימי "האני האמיתי" לעומתו הדברים שהוא עושה כי אדם אחר אמר לו וכי הוא הושפע וביטל את דעתו מבלי להפעיל שיקול דעת ולקרוא להתנהגות זו "האני המזוייף" ובין האני האמיתי לבין האני המזוייף מתנהלת מלחמה.
כאשר האדם לא עומד על שלו וחי לפי טבעו האמיתי הוא פשוט נתקע. אך גם בתקיעות הזו קיימת מתנה והמתנה היא שזהו איתות שהאני האמיתי יצא מבית הכלא של האני המזוייף.
האדם קורא לעצמו אני ממתי שהוא מכיר את עצמו, אבל יש דברים שהוא התרגל לעשות והתרגל לחשוב כל מיני דפוסים שהם לא קשורים לאותו "האני האמיתי" והוא רק קורא להם "אני" כי הוא התרגל לשייך כל מה שהוא עושה בתור "אני".
לדוגמה: כאשר האדם מתלהב מדברים מסויימים מטבעו ואם הוא לא מתלהב מדברים זה חסר לו, ולכן הוא מפסיק לרצות לעשות את הדברים שהוא באמת רוצה לעשות. ולמה? כי זה טבעו. זה משמש לו בתור אינדיקציה לפעול בנחישות ובהנאה מבלי לקלקל את הכיף גם אם לא מצליח.
אבל כאשר הוא "שובר" את קנה המידה הזה, ולא פועל באופן המתאים לטבעו האמיתי ומנסה להיות שונה ולקרוא להתנהגות השונה בתור "אני" אז האני האמיתי מתחיל במתקפה של מגננה כדי שהוא יישאר נוכח בדברים וכדי לבטא את עצמו.
וכאשר יש מלחמה, האדם נשאב לקונפליקטים כי הוא סטה מטבעו האמיתי וכשהאדם לא טבעי, יש תקיעות בחיים.
כל זמן שהאדם הוא לא הוא עצמו אז יש תקיעות בדברים.
לעומת זאת, כאשר האדם טבעי ומתנהג לפי טבעו האמיתי ומבטא אותו על פני השטח, והוא עושה את מה שבאמת האני הפנימי בתוכו רוצה, אז הוא מתחיל להחזיר את ההתלהבות לחיים.
אז הוא חי את עצמו ומרגיש טוב עם עצמו.
וכמו שאומרים אין בחיים שחור לבן, גם בדבר הזה לאדם יש טבעים שפחות טובים עבורו והדבר הנכון שהאדם לא יילחם עם עצמו אלא יעשה את הדברים בצורה מסודרת ומתונה לדוגמה: כעס, שיסתכל איזה דברים בטבעו יכולים לפעול לטובתו ולממש את יכולותיו האמיתיות ולעסוק בדברים שעושים לו טוב וכן, להתייעץ עם אנשים שהוא סומך עליהם והעיקר שידאג לדברים שהוא צריך באמת.
כך האדם יכול לזרום עם ההבנה של אותו הרגע טוב יותר ולהרגיש שהוא ממצה את עצמו נכון יותר, וכן להרגיש טוב יותר עם עצמו.
הוא עושה דברים בחיים ויש לו שאיפות ויחד עם זאת הוא באותה התלהבות כפי שהוא עכשיו.
וכאשר האדם מרגיש טוב עם עצמו הוא יכול גם לעזור יותר לסביבתו והחיים טובים יותר.
הכוונה היא שהוא יתחבר למהות הפנימית האמיתית שבו, ויזרום עם ההבנה של אותו הרגע לפי הבנתו את הדברים באמת.
קיימים מצבים שבהם האדם מקבל איזשהו רעיון זר לו כי הוא קיבל אותו מסמכות כלשהי וחושב שהרעיון הזה הוא טוב תוך כדי ביטול שיקול דעתו שלו באותו הזמן.
ואפשר לקרוא לקול הפנימי "האני האמיתי" לעומתו הדברים שהוא עושה כי אדם אחר אמר לו וכי הוא הושפע וביטל את דעתו מבלי להפעיל שיקול דעת ולקרוא להתנהגות זו "האני המזוייף" ובין האני האמיתי לבין האני המזוייף מתנהלת מלחמה.
כאשר האדם לא עומד על שלו וחי לפי טבעו האמיתי הוא פשוט נתקע. אך גם בתקיעות הזו קיימת מתנה והמתנה היא שזהו איתות שהאני האמיתי יצא מבית הכלא של האני המזוייף.
האדם קורא לעצמו אני ממתי שהוא מכיר את עצמו, אבל יש דברים שהוא התרגל לעשות והתרגל לחשוב כל מיני דפוסים שהם לא קשורים לאותו "האני האמיתי" והוא רק קורא להם "אני" כי הוא התרגל לשייך כל מה שהוא עושה בתור "אני".
לדוגמה: כאשר האדם מתלהב מדברים מסויימים מטבעו ואם הוא לא מתלהב מדברים זה חסר לו, ולכן הוא מפסיק לרצות לעשות את הדברים שהוא באמת רוצה לעשות. ולמה? כי זה טבעו. זה משמש לו בתור אינדיקציה לפעול בנחישות ובהנאה מבלי לקלקל את הכיף גם אם לא מצליח.
אבל כאשר הוא "שובר" את קנה המידה הזה, ולא פועל באופן המתאים לטבעו האמיתי ומנסה להיות שונה ולקרוא להתנהגות השונה בתור "אני" אז האני האמיתי מתחיל במתקפה של מגננה כדי שהוא יישאר נוכח בדברים וכדי לבטא את עצמו.
וכאשר יש מלחמה, האדם נשאב לקונפליקטים כי הוא סטה מטבעו האמיתי וכשהאדם לא טבעי, יש תקיעות בחיים.
כל זמן שהאדם הוא לא הוא עצמו אז יש תקיעות בדברים.
לעומת זאת, כאשר האדם טבעי ומתנהג לפי טבעו האמיתי ומבטא אותו על פני השטח, והוא עושה את מה שבאמת האני הפנימי בתוכו רוצה, אז הוא מתחיל להחזיר את ההתלהבות לחיים.
אז הוא חי את עצמו ומרגיש טוב עם עצמו.
וכמו שאומרים אין בחיים שחור לבן, גם בדבר הזה לאדם יש טבעים שפחות טובים עבורו והדבר הנכון שהאדם לא יילחם עם עצמו אלא יעשה את הדברים בצורה מסודרת ומתונה לדוגמה: כעס, שיסתכל איזה דברים בטבעו יכולים לפעול לטובתו ולממש את יכולותיו האמיתיות ולעסוק בדברים שעושים לו טוב וכן, להתייעץ עם אנשים שהוא סומך עליהם והעיקר שידאג לדברים שהוא צריך באמת.
כך האדם יכול לזרום עם ההבנה של אותו הרגע טוב יותר ולהרגיש שהוא ממצה את עצמו נכון יותר, וכן להרגיש טוב יותר עם עצמו.
הוא עושה דברים בחיים ויש לו שאיפות ויחד עם זאת הוא באותה התלהבות כפי שהוא עכשיו.
וכאשר האדם מרגיש טוב עם עצמו הוא יכול גם לעזור יותר לסביבתו והחיים טובים יותר.
050-3331-331