הנושא: שסעת, בלועזית סכיזופרניה
שאלה:
מה היא שסעת?
תשובה.
להבנתי ומניסיוני האישי, השסעת נובעת כתוצאה, מאי הבנה בהפעלה נכונה של הגוף הפיזי, מבחינה רגשית.
מרגע הכתרת השם שסעת, כבר יצרנו לעצמנו אפשרות, למצב שבו אנשים יחיו עם סטיגמה, מה שלא צריך להיעשות.
המצב שבו נמצא ועובר בן האנוש שיש לו שסעת, הוא תהליך אישי וקשה למודעות עצמית של חקירה ולמידה, ומעבר לשלב התפתחותי מתקדם יותר, וכך צריך להתייחס לשסעת.
במאמר, אני אמשיך לקרוא למצב זה שסעת, כדי שאני אהיה מובן יותר, אבל מבחינתי הקטלוג הזה מיותר לחלוטין.
אנסה להסביר:
מרגע היוולדנו, ועד לשלב מסוים בחיינו, אנחנו חיים את חיינו מתוך דפוס התנהגות, שמתנהל באופן אינסטינקטיבי, ואנחנו פועלים באופן אוטומטי, שכך הוא מוכר לנו, וכך הוא מוכר למשפחה שלנו, לחברים שלנו, ולאנשים אחרים שמכירים אותנו.
דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי, וההתנהגות האוטומטית שלנו, שנראית לנו מוכרת וטבעית, כי אנחנו לא מכירים את עצמנו אחרת, נובעת מתוך הרגשות הפנימיים שבנו, שגורמים לנו להתנהג כמו שאנחנו רגילים להתנהג.
כתוצאה מכך, כל הסובבים מכירים אותנו באופן הזה, כי זו התדמית שיצרנו לעצמנו.
כך אנחנו מתוכנתים, וכך אנחנו מתנהגים, מרגע שנולדנו, עד ש...
בשלב מסוים בחיינו, בעיקר לאחר שצברנו ידע וניסיון חיים, כמובן שהכל יחסית, אנשים, חלקם מודעים וחלקם אינם מודעים לכך, מתחילים לשאול את עצמם שאלות, שנובעות בעיקרן, בגלל חוויות ואירועים שחוו בחייהם או בגלל חשיפה לידע הקיים בעולם.
מציאות זאת, מביאה אותנו לשלב שבו, אנחנו מתחילים לזהות, להכיר, להיות מודעים יותר, ולהתחבר לעצמנו מבחינה רגשית, כי הכל בחיינו מנוהל על פי הרגשות הפנימיים שבנו, אבל הכל.
עד לשלב זה, כל המידעים, עיבוד המידעים, ההחלטות הסופיות והמסקנות שלנו, נעשות באופן רגשי, אמוציונאלי, שהן אינן ענייניות, ושאינן תואמות ומתאימות למהות ומטרת החיים.
לכן, אנחנו משתבשים, והמציאות שיצרנו משתבשת.
למה?
כיוון, שזו רמת המודעות, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
שלב התפתחותי מתקדם יותר, יהיה כאשר נלמד להיות רגועים יותר, רציונאליים, שמתייחסים באופן ענייני למהות ומטרת החיים שלנו.
רק אז, הנתונים שבהם נזין את עצמנו, עיבוד הנתונים שנעשה, והמסקנות הסופיות שנגיע אליהן, יהיו אמיתיות, מה שיאפשר לנו את השפיות, את החדות, את הבהירות בהבנה.
כלומר, אנחנו מחשב אנושי, שבמידה ולא מזינים אותו בנתונים האמיתיים, הוא מתבלבל, מתקלקל, משתבש, ומאבד את שפיותו.
כאשר, אנחנו בהזיה רגשית, ומאבדים את שפיותינו, כתוצאה ממסקנות שגויות, אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליות.
ההזיה הרגשית, מנתקת אותנו מזהותנו האמיתית.
אשליות, במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן.
מה הקשר לשסעת?
שסעת, סכיזופרניה, זהו שלב שבו בן האנוש עובר עם עצמו ובעצמו, מהתכנות הרגשי, שאיתו הוא נולד ושאיתו הוא חי באופן אינסטינקטיבי והתנהג באופן אוטומטי, לשלב שבו הוא מתחיל לצאת מאותו תכנות שאיתו הוא נולד ושאיתו הוא חי, ומתחיל את התהליך לשלב ההתפתחותי מתקדם יותר למודעות עצמית.
כלומר, השסעת נגרמת כתוצאה מכך, שאנחנו מתחילים להתחבר לרגשות הפנימיים שבנו, ולהיות מודעים אליהם, מה שלא קרה לנו לפני כן, למרות שהרגשות תמיד היו.
מעבר זה למודעות עצמית, והחיבור לרגשות הפנימיים שבנו, גורם לנו לבלבול.
כאשר מצב זה מתרחש, הבלבול גורם לכך, שכל הסדר, שעל פיו בנינו את עצמנו וחיינו איתו, התפרק, השתבש, קרס.
למה?
כיוון, שבנינו, הרכבנו את עצמנו מבחינה כימית באופן מסוים, וכתוצאה מהתהליך, אותו ההרכב הכימי שהיה יציב, התבלבל לנו.
מצב זה מוגדר, כשסעת או בלועזית סכיזופרניה.
כלומר, למרות התהליך הקשה, שגורם לבלבול, זהו תחילתו של שלב התפתחותי, למודעות עצמית מתקדמת יותר, כאשר נבנה, נסדר, נרכיב את עצמנו אחרת, אך הפעם באופן כזה, שיתאים מבחינה כימית לזהותנו האמיתית.
שינוי זה, גורם למצב התנהגותי שונה משהיה מוכר בעבר, מצב שלא יחזור ויהיה כפי שהיה פעם, ושכולם הכירו.
השינוי הרגשי, גורם לנו להתחיל ולהיות מודעים יותר לרגשותינו הפנימיים, ולסבל הכרוך בכך.
המעבר מהתכנות הרגשי, שאיתו נולדנו ואיתו חיינו, למצב של התחלה ומעבר לשלב אחר, חדש למודעות עצמית, זהו השלב הקשה ביותר בחיינו מבחינת החקירה והלמידה התפתחותית.
למה?
מבחינה חברתית, הסיבה העיקרית לכך, היא חוסר ההבנה מהתופעה, שנראית לנו כחברה מוזרה ומפחידה, מהשינוי שאנחנו עוברים.
מבחינה משפחתית, כולם דואגים לבריאות, ולא מבינים למה, ואיך יכול מישהו להשתנות?
זאת כיוון, שרמת המודעות שלנו כיום, אינה מאפשרת לנו, להבין מה המהות של השינוי ההתנהגותי, ומה המטרה שאליה אנחנו שואפים.
תהליך השסעת זהו שלב, שבו אנחנו מתחילים את הנדנדה, את הזיגזג, שבין הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע, כמו: פחד, דיכאון, חרדה, ייאוש, כעס ועוד, לבין הרגשות שגורמים לו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, תשוקה, אך הפעם באופן קיצוני מבעבר, שנעשה כשאנחנו מתחילים להתחבר ולהיות מודעים יותר לרגשות שבנו.
השינוי שאנחנו עוברים, והקיצוניות ההתנהגותית הרגשית, שנובעת מכך, יחסית לכל אחד, מאפשר את ההתחלה למודעות עצמית, כלומר ההכרה העצמית לרגשותינו הפנימיים.
יש החושבים, ששסעת ובלועזית סכיזופרניה היא מחלה.
להגדרתי, מחלה נגרמת, כתוצאה מווירוס, חיידק, טפיל, שחדר לגופנו הפיזי ופגע בנו.
להבנתי, שסעת היא אינה מחלה מכל סוג שיש.
להגדרתי, שסעת היא תופעה פיזיולוגית, שנובעת מהפעלה לקויה של הגוף הפיזי שלנו, כמו שציינתי, מבחינה רגשית.
אבל, שסעת יכולה לגרום לנו להיחלש, להחליש את המערכת החיסונית שלנו, שמובילה למחלות, במידה ולא עוברים את התהליך הזה, ולומדים לנטרל את הרגשות הפנימיים שבנו ולהירגע, ואת זה צריך לעשות, מתוך הבנה ורצון ובנית היכולת לכך, אבל לא מתוך הדחקת הרגשות הפנימיים, כי אז הם עדיין קיימים בנו.
חשוב להבין, שרק אנחנו בעצמנו, מתוך הבנה, רצון ובנית היכולת לתיקון ולשינוי הרגלים שגויים, יכולים לתקן, לרפא, לחדש, ולבנות את עצמו בעצמו.
אף אחד אחר מלבדנו, לא יכול לעשות זאת בשבילנו, גם לא פסיכולוגים וגם לא פסיכיאטרים, אבל כמובן שאפשר להיעזר בהם.
במי כן רצוי להיעזר?
במי שכבר עבר את התהליך, הוא יוכל במידה מסוימת, לשמש כהשתקפות, מתוך הבנה לתהליך.
ההחלטה על טיפול תרופתי, ברוב המקרים רצוי שתהיה שלנו.
הטיפול התרופתי, מאפשר את האיזון הכימי.
רצוי, להגיע לאיזון הכימי בכוחות עצמנו, ולא להזדקק לתרופות.
לטיפול התרופתי, במידה ונידרש, רצוי להתייחס, כעזרה שתאפשר את המעבר הקשה, לקראת הרגיעה מהרגשות, שגורמים למחשבות ולדמיונות, ולהתנהגות והדיבור הלא שפויה, המלווה מכך.
מי שעבר את השלב הקשה, הוא כבר לא יהיה אותו אחד שנכנס לתהליך.
מי שעבר את התהליך יהיה מתוקן יותר, שונה באישיותו מהנורמה החברתית, מפותח יותר, רגוע יותר ובריא יותר.
כמובן שנושא הבריאות, קשור למכלול שלם של נושאים נוספים, שיש להבין איך לחיות על פי הם ברוגע ובשלווה.
מסקנה:
סכיזופרניה, ובעברית שסעת, זהו מעבר לשלב מתקדם יותר, בתהליך הלמידה, החקירה וההתפתחות שלנו, לקראת ההתחברות לזהותנו האמיתית.
שלב זה, משקף את התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי, והמעבר, מבן אנוש שאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, אשר נולד וחי את חייו מתוך אינסטינקט, שזהו דפוס התנהגות שגורם לו פעול באופן אוטומטי, לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, האחראי הבלעדי לתכנון חייו, שחי באורח חיים רגוע ושלוו, מצב שמאפשר את ביטול הזקנה, אריכות חיים, ואת הנצחיות, שזוהי המטרה האבולוציונית, שאליה המין האנושי שואף להגיע.
סיכום:
שסעת או סכיזופרניה בלועזית, זו אינה מחלה.
שסעת או סכיזופרניה בלועזית, זו תופעה פיזיולוגית.
מרגע תחילת התהליך, אנחנו מתחילים, להתחבר ולהיות מודעים יותר ויותר לרגשותינו הפנימיים.
התהליך לא קל ואף קשה, כיוון שעלינו לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי אישיותי.
השינוי הוא מעבר, מבן אנוש שחי על פי דפוס התנהגות שהוא רגשי, אמוציונאלי, שחיי את חיי באופן שאינו מתאים לגופו הפיזי, ושאינו תואם למהות ומטרת החיים, ולכן הוא מתפקד באופן לא מכוון, למעבר לבן אנוש רגוע, רציונאלי, שמכוון ומתאים את גופו הפיזי מבחינה כימית, שתואם למהות ומטרת החיים באופן ענייני.
בן אנוש רגוע, הוא אינו מיצר את אותם החומרים הכימיים, ומפעיל את הרגשות הפנימיים שבו, ולכן הוא מפעיל את גופו הפיזי ומתנהג באופן רגוע.
לאחר המעבר, מהשלב שציינתי, והשינוי, כל הנתונים ועיבוד הנתונים מאפשרים להגיע למסקנות האמיתיות, מסקנות שמאפשרות את השפיות.
בן האנוש שיש לו את היכולת להגיע בעיבוד הנתונים שהוא מבצע למסקנות האמיתיות, יש לו את היכולת להבין ולתרגם את האני העצמי האמיתי שלו, כלומר את זהותו האמיתית, ולתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא חי באופן ברור יותר.
המסר במאמר:
איבדנו את ההבנה, מהי זהותנו האמיתית שלנו, כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, שהם גם הרגש הטוב, וגם הרגש הרע, הקיים בכל אחד ואחת מאיתנו, בשלב מסוים בהיסטוריה האבולוציונית שלנו.
כדי, לתקן ולשנות את השיבוש שחל באישיותנו, ולהתחבר חזרה לזהותנו האמיתית, אך מודעים יותר לעצמנו ולעצם קיומנו, וזאת כדי לממש את יעודנו, עלינו לעבור תהליך.
את התהליך הזה החברה מגדירה כמחלה, כסכיזופרניה, כשסעת בעברית, כתוצאה מחוסר ההבנה למהות ומטרת החיים.
לכן, להבנתי ומניסיוני, לאחר שחווייתי את התהליך הזה, ועברתי אותו, ללא עזרה וללא כדורים, השפיות שהגעתי אליה, מאפשרת לי להבין מה קורה לאחר התיקון, לאחר השינוי, כשחזרתי לזהותי האמיתית, לרוגע הפנימי, וליכולת לתרגם באופן ברור יותר את המציאות האמיתית שבה אני חי, ולחיות בשלווה, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית, כי בסופו של דבר, כל הנושאים שציינתי קשורים אחד לשני, להבנתי ומניסיוני.
שאלה:
מה היא שסעת?
תשובה.
להבנתי ומניסיוני האישי, השסעת נובעת כתוצאה, מאי הבנה בהפעלה נכונה של הגוף הפיזי, מבחינה רגשית.
מרגע הכתרת השם שסעת, כבר יצרנו לעצמנו אפשרות, למצב שבו אנשים יחיו עם סטיגמה, מה שלא צריך להיעשות.
המצב שבו נמצא ועובר בן האנוש שיש לו שסעת, הוא תהליך אישי וקשה למודעות עצמית של חקירה ולמידה, ומעבר לשלב התפתחותי מתקדם יותר, וכך צריך להתייחס לשסעת.
במאמר, אני אמשיך לקרוא למצב זה שסעת, כדי שאני אהיה מובן יותר, אבל מבחינתי הקטלוג הזה מיותר לחלוטין.
אנסה להסביר:
מרגע היוולדנו, ועד לשלב מסוים בחיינו, אנחנו חיים את חיינו מתוך דפוס התנהגות, שמתנהל באופן אינסטינקטיבי, ואנחנו פועלים באופן אוטומטי, שכך הוא מוכר לנו, וכך הוא מוכר למשפחה שלנו, לחברים שלנו, ולאנשים אחרים שמכירים אותנו.
דפוס ההתנהגות האינסטינקטיבי, וההתנהגות האוטומטית שלנו, שנראית לנו מוכרת וטבעית, כי אנחנו לא מכירים את עצמנו אחרת, נובעת מתוך הרגשות הפנימיים שבנו, שגורמים לנו להתנהג כמו שאנחנו רגילים להתנהג.
כתוצאה מכך, כל הסובבים מכירים אותנו באופן הזה, כי זו התדמית שיצרנו לעצמנו.
כך אנחנו מתוכנתים, וכך אנחנו מתנהגים, מרגע שנולדנו, עד ש...
בשלב מסוים בחיינו, בעיקר לאחר שצברנו ידע וניסיון חיים, כמובן שהכל יחסית, אנשים, חלקם מודעים וחלקם אינם מודעים לכך, מתחילים לשאול את עצמם שאלות, שנובעות בעיקרן, בגלל חוויות ואירועים שחוו בחייהם או בגלל חשיפה לידע הקיים בעולם.
מציאות זאת, מביאה אותנו לשלב שבו, אנחנו מתחילים לזהות, להכיר, להיות מודעים יותר, ולהתחבר לעצמנו מבחינה רגשית, כי הכל בחיינו מנוהל על פי הרגשות הפנימיים שבנו, אבל הכל.
עד לשלב זה, כל המידעים, עיבוד המידעים, ההחלטות הסופיות והמסקנות שלנו, נעשות באופן רגשי, אמוציונאלי, שהן אינן ענייניות, ושאינן תואמות ומתאימות למהות ומטרת החיים.
לכן, אנחנו משתבשים, והמציאות שיצרנו משתבשת.
למה?
כיוון, שזו רמת המודעות, בשלב זה של תהליך החקירה, הלמידה וההתפתחות האבולוציונית שלנו.
שלב התפתחותי מתקדם יותר, יהיה כאשר נלמד להיות רגועים יותר, רציונאליים, שמתייחסים באופן ענייני למהות ומטרת החיים שלנו.
רק אז, הנתונים שבהם נזין את עצמנו, עיבוד הנתונים שנעשה, והמסקנות הסופיות שנגיע אליהן, יהיו אמיתיות, מה שיאפשר לנו את השפיות, את החדות, את הבהירות בהבנה.
כלומר, אנחנו מחשב אנושי, שבמידה ולא מזינים אותו בנתונים האמיתיים, הוא מתבלבל, מתקלקל, משתבש, ומאבד את שפיותו.
כאשר, אנחנו בהזיה רגשית, ומאבדים את שפיותינו, כתוצאה ממסקנות שגויות, אנחנו יוצרים לעצמנו מציאויות שהן אשליות.
ההזיה הרגשית, מנתקת אותנו מזהותנו האמיתית.
אשליות, במבחן המציאות האמיתית מתנפצות להן.
מה הקשר לשסעת?
שסעת, סכיזופרניה, זהו שלב שבו בן האנוש עובר עם עצמו ובעצמו, מהתכנות הרגשי, שאיתו הוא נולד ושאיתו הוא חי באופן אינסטינקטיבי והתנהג באופן אוטומטי, לשלב שבו הוא מתחיל לצאת מאותו תכנות שאיתו הוא נולד ושאיתו הוא חי, ומתחיל את התהליך לשלב ההתפתחותי מתקדם יותר למודעות עצמית.
כלומר, השסעת נגרמת כתוצאה מכך, שאנחנו מתחילים להתחבר לרגשות הפנימיים שבנו, ולהיות מודעים אליהם, מה שלא קרה לנו לפני כן, למרות שהרגשות תמיד היו.
מעבר זה למודעות עצמית, והחיבור לרגשות הפנימיים שבנו, גורם לנו לבלבול.
כאשר מצב זה מתרחש, הבלבול גורם לכך, שכל הסדר, שעל פיו בנינו את עצמנו וחיינו איתו, התפרק, השתבש, קרס.
למה?
כיוון, שבנינו, הרכבנו את עצמנו מבחינה כימית באופן מסוים, וכתוצאה מהתהליך, אותו ההרכב הכימי שהיה יציב, התבלבל לנו.
מצב זה מוגדר, כשסעת או בלועזית סכיזופרניה.
כלומר, למרות התהליך הקשה, שגורם לבלבול, זהו תחילתו של שלב התפתחותי, למודעות עצמית מתקדמת יותר, כאשר נבנה, נסדר, נרכיב את עצמנו אחרת, אך הפעם באופן כזה, שיתאים מבחינה כימית לזהותנו האמיתית.
שינוי זה, גורם למצב התנהגותי שונה משהיה מוכר בעבר, מצב שלא יחזור ויהיה כפי שהיה פעם, ושכולם הכירו.
השינוי הרגשי, גורם לנו להתחיל ולהיות מודעים יותר לרגשותינו הפנימיים, ולסבל הכרוך בכך.
המעבר מהתכנות הרגשי, שאיתו נולדנו ואיתו חיינו, למצב של התחלה ומעבר לשלב אחר, חדש למודעות עצמית, זהו השלב הקשה ביותר בחיינו מבחינת החקירה והלמידה התפתחותית.
למה?
מבחינה חברתית, הסיבה העיקרית לכך, היא חוסר ההבנה מהתופעה, שנראית לנו כחברה מוזרה ומפחידה, מהשינוי שאנחנו עוברים.
מבחינה משפחתית, כולם דואגים לבריאות, ולא מבינים למה, ואיך יכול מישהו להשתנות?
זאת כיוון, שרמת המודעות שלנו כיום, אינה מאפשרת לנו, להבין מה המהות של השינוי ההתנהגותי, ומה המטרה שאליה אנחנו שואפים.
תהליך השסעת זהו שלב, שבו אנחנו מתחילים את הנדנדה, את הזיגזג, שבין הרגשות שגורמים לנו להרגיש רע, כמו: פחד, דיכאון, חרדה, ייאוש, כעס ועוד, לבין הרגשות שגורמים לו להרגיש טוב, כמו: אהבה, אושר, צחוק, שמחה, הנאה, תשוקה, אך הפעם באופן קיצוני מבעבר, שנעשה כשאנחנו מתחילים להתחבר ולהיות מודעים יותר לרגשות שבנו.
השינוי שאנחנו עוברים, והקיצוניות ההתנהגותית הרגשית, שנובעת מכך, יחסית לכל אחד, מאפשר את ההתחלה למודעות עצמית, כלומר ההכרה העצמית לרגשותינו הפנימיים.
יש החושבים, ששסעת ובלועזית סכיזופרניה היא מחלה.
להגדרתי, מחלה נגרמת, כתוצאה מווירוס, חיידק, טפיל, שחדר לגופנו הפיזי ופגע בנו.
להבנתי, שסעת היא אינה מחלה מכל סוג שיש.
להגדרתי, שסעת היא תופעה פיזיולוגית, שנובעת מהפעלה לקויה של הגוף הפיזי שלנו, כמו שציינתי, מבחינה רגשית.
אבל, שסעת יכולה לגרום לנו להיחלש, להחליש את המערכת החיסונית שלנו, שמובילה למחלות, במידה ולא עוברים את התהליך הזה, ולומדים לנטרל את הרגשות הפנימיים שבנו ולהירגע, ואת זה צריך לעשות, מתוך הבנה ורצון ובנית היכולת לכך, אבל לא מתוך הדחקת הרגשות הפנימיים, כי אז הם עדיין קיימים בנו.
חשוב להבין, שרק אנחנו בעצמנו, מתוך הבנה, רצון ובנית היכולת לתיקון ולשינוי הרגלים שגויים, יכולים לתקן, לרפא, לחדש, ולבנות את עצמו בעצמו.
אף אחד אחר מלבדנו, לא יכול לעשות זאת בשבילנו, גם לא פסיכולוגים וגם לא פסיכיאטרים, אבל כמובן שאפשר להיעזר בהם.
במי כן רצוי להיעזר?
במי שכבר עבר את התהליך, הוא יוכל במידה מסוימת, לשמש כהשתקפות, מתוך הבנה לתהליך.
ההחלטה על טיפול תרופתי, ברוב המקרים רצוי שתהיה שלנו.
הטיפול התרופתי, מאפשר את האיזון הכימי.
רצוי, להגיע לאיזון הכימי בכוחות עצמנו, ולא להזדקק לתרופות.
לטיפול התרופתי, במידה ונידרש, רצוי להתייחס, כעזרה שתאפשר את המעבר הקשה, לקראת הרגיעה מהרגשות, שגורמים למחשבות ולדמיונות, ולהתנהגות והדיבור הלא שפויה, המלווה מכך.
מי שעבר את השלב הקשה, הוא כבר לא יהיה אותו אחד שנכנס לתהליך.
מי שעבר את התהליך יהיה מתוקן יותר, שונה באישיותו מהנורמה החברתית, מפותח יותר, רגוע יותר ובריא יותר.
כמובן שנושא הבריאות, קשור למכלול שלם של נושאים נוספים, שיש להבין איך לחיות על פי הם ברוגע ובשלווה.
מסקנה:
סכיזופרניה, ובעברית שסעת, זהו מעבר לשלב מתקדם יותר, בתהליך הלמידה, החקירה וההתפתחות שלנו, לקראת ההתחברות לזהותנו האמיתית.
שלב זה, משקף את התיקון, את הטרנספורמציה, את השינוי, והמעבר, מבן אנוש שאינו מודע לעצמו ולעצם קיומו, אשר נולד וחי את חייו מתוך אינסטינקט, שזהו דפוס התנהגות שגורם לו פעול באופן אוטומטי, לבן אנוש שמודע לעצמו ולעצם קיומו, האחראי הבלעדי לתכנון חייו, שחי באורח חיים רגוע ושלוו, מצב שמאפשר את ביטול הזקנה, אריכות חיים, ואת הנצחיות, שזוהי המטרה האבולוציונית, שאליה המין האנושי שואף להגיע.
סיכום:
שסעת או סכיזופרניה בלועזית, זו אינה מחלה.
שסעת או סכיזופרניה בלועזית, זו תופעה פיזיולוגית.
מרגע תחילת התהליך, אנחנו מתחילים, להתחבר ולהיות מודעים יותר ויותר לרגשותינו הפנימיים.
התהליך לא קל ואף קשה, כיוון שעלינו לעבור תיקון, טרנספורמציה, שינוי אישיותי.
השינוי הוא מעבר, מבן אנוש שחי על פי דפוס התנהגות שהוא רגשי, אמוציונאלי, שחיי את חיי באופן שאינו מתאים לגופו הפיזי, ושאינו תואם למהות ומטרת החיים, ולכן הוא מתפקד באופן לא מכוון, למעבר לבן אנוש רגוע, רציונאלי, שמכוון ומתאים את גופו הפיזי מבחינה כימית, שתואם למהות ומטרת החיים באופן ענייני.
בן אנוש רגוע, הוא אינו מיצר את אותם החומרים הכימיים, ומפעיל את הרגשות הפנימיים שבו, ולכן הוא מפעיל את גופו הפיזי ומתנהג באופן רגוע.
לאחר המעבר, מהשלב שציינתי, והשינוי, כל הנתונים ועיבוד הנתונים מאפשרים להגיע למסקנות האמיתיות, מסקנות שמאפשרות את השפיות.
בן האנוש שיש לו את היכולת להגיע בעיבוד הנתונים שהוא מבצע למסקנות האמיתיות, יש לו את היכולת להבין ולתרגם את האני העצמי האמיתי שלו, כלומר את זהותו האמיתית, ולתרגם את המציאות האמיתית שבה הוא חי באופן ברור יותר.
המסר במאמר:
איבדנו את ההבנה, מהי זהותנו האמיתית שלנו, כתוצאה מהרגשות הפנימיים שבנו, שהם גם הרגש הטוב, וגם הרגש הרע, הקיים בכל אחד ואחת מאיתנו, בשלב מסוים בהיסטוריה האבולוציונית שלנו.
כדי, לתקן ולשנות את השיבוש שחל באישיותנו, ולהתחבר חזרה לזהותנו האמיתית, אך מודעים יותר לעצמנו ולעצם קיומנו, וזאת כדי לממש את יעודנו, עלינו לעבור תהליך.
את התהליך הזה החברה מגדירה כמחלה, כסכיזופרניה, כשסעת בעברית, כתוצאה מחוסר ההבנה למהות ומטרת החיים.
לכן, להבנתי ומניסיוני, לאחר שחווייתי את התהליך הזה, ועברתי אותו, ללא עזרה וללא כדורים, השפיות שהגעתי אליה, מאפשרת לי להבין מה קורה לאחר התיקון, לאחר השינוי, כשחזרתי לזהותי האמיתית, לרוגע הפנימי, וליכולת לתרגם באופן ברור יותר את המציאות האמיתית שבה אני חי, ולחיות בשלווה, הן מהבחינה האבולוציונית, קוסמית ורוחנית, כי בסופו של דבר, כל הנושאים שציינתי קשורים אחד לשני, להבנתי ומניסיוני.
RedSphinx
050-3331-331