מה זה אינטליגנציה ומה ההבדל הכל כך משמעותי בין גאון למחונן?

בניגוד למה שאפשר לחשוב ההבדל הוא לא בכמות ה IQ זה טעות משמעותית במאמר זה אני יסביר איך אדם בעל IQ מתחת לממוצע לדוגמה 90 IQ יכול להיות גאון בעוד אדם בעל 140 IQ יכול להיות רק מחונן ולא גאון במאמר זה נסביר למה מחוננות היא למעשה שלב בין גאונות לכישלון ולמה יש מקרים חריגים בהם אדם יכול להיות גאון עצום ולמעשה מפגר כלומר נסביר איך אדם יכול להיות גם גאון וגם מפגר בו זמנית דבר שעל פניו הוא לא הגיוני.

בשביל להבין את המושג אינטליגנציה צריך להבין קודם כל שני דברים קודם כל ההגדרה של אינטליגנציה היא כישרון כלומר גודל ואיכות הכישרון הנמדד ודבר שני שיש אין סוף סוגי אינטליגנציה דבר שני.

כאשר בונים מבחן אינטליגנציה צריך להבחין בין שתי סוגי מבחני אינטליגנציה מבחן אינטליגנציה כללי שהוא למעשה מבחן אינטליגנציה יסודי שאמור לבחון אינטליגנציה באופן מאד שטחי דבר שעלול לגרום שהרבה גאונים יהיו בלתי מורגשים ואפילו יחשבו לא פעם כמפגרים או סתם בעלי אינטליגנציה נמוכה או רגילה אבל אנשים שרחוקים מגאונות בתחומי מפתח יקבלו באותם מבחני אינטליגנציה ציונים גבוהים למרות שסוג האינטליגנציה שלהם לא יכול לקחת אותם לשום גאונות בתחום מפתח.

חשוב לי לציין שאת המאמר הזה אני כותב גם מסיבות שאני הרגשתי בושה ממבחני אינטליגנציה עד שהתחלתי לחקור אותם לעומק בתור אחד שמכיר את עצמי ויודע מספר צדדים חזקים שלי אני יודע שאותם צדדים הרבה מעל הממוצע וציון IQ של 100 גרם לי בושה עצומה והבנתי שחייבים לנתח את אותם מבחנים באופן יותר אינטליגנטי מרק מספר.

קודם כל הפתיע אותי לגלות שמספר מדענים עצומים היו בעלי IQ ממוצע פחות או יותר בהמשך שחקרתי את מדידת האינטליגנציה גליתי שיש דבר בשם סטיית תקן בין סוגי אינטליגנציות נמדדות כלומר יכול להיות שלשני בני אדם יש אותו IQ ולצורך הפשטות 100 IQ אבל סטיית התקן באחד היא 1 כלומר סטיית תקן נמוכה ואצל האדם השני יש סטיית תקן50 כלומר סטיית תקן יותר גבוה.

בעל סטיית תקן 1 הוא הכל לפי הממוצע כל האינטליגנציות שלו ממוצעות שום דבר לא נמוך מדי אבל בשום דבר הוא לא מצוין ובולט באופן מיוחד כאשר הוא הולך למקום עבודה פשוט תמיד מקבלים אותו כי הוא חכם מספיק אבל הוא אף פעם לא מצליח להתקדם כי הוא גם לא מוכשר מדי בשום סוג אינטלגנציה לכן הוא אף פעם לא מצליח להגיע לעמדות מפתח האדם השני שהוא גם בעל רק 100 IQ כלומר בעל אינטליגנציה רגילה בסך הכל 100 לא מצליח להתקבל לעבודות משרדיות פשוטות או סתם להיות מלצר כי יש לו כישורים מאד נמוכים באותם אינטליגנציות שנדרשות מאותם מקצועות אבל באופן מוזר אותו אדם הוא גאון במוזיקה יש לו כישורים מוזיקליים יוצאים מגדר הרגיל והוא מסוגל לכתוב יצירות מוזיקה מורכבות ביותר באופן מושלם והוא מצליח להגיע לתזמורות הכי טובות בעולם כלומר הוא אדם גאון במוזיקה אבל מפגר ביכולת מילולית ובזיכרון ככה שהוא לא מוכשר מספיק בשביל להיות פקיד בבנק בניגוד לאותו אדם אחר בעל אותה כמות IQ אבל סטיית תקן 1 שרוצים אותו מאד לאותם תפקידים שצריכים ראש קטן לא יותר מדי יצירתיות דבר נוסף שמודדים אינטליגנציה חושב לדעת לצורך מה ולעשות ממוצע משוקלל בין סוגי האינטליגנציות השונות ככה שלמדען מחשבים צריך לבנות מבחן אינטליגנציה שלתחום הלוגי יהיה משקל גדול יותר מאשר תחומים המילולי או החברתי כלומר כאשר בונים מבחן אינטליגנציה חשוב שהוא יהיה מבחן אינטליגנציה שממוקד לתחום מסוים.

דבר שני חשוב להבין שהמטרה בחיפוש אנשים מחוננים אמור להיות בשביל להפוך את אותם אנשים לגאונים כלומר המחוננות היא לכל היותר פוטנציאל לגאונות אם יעשו שם עבודה נכונה אחרת המחוננות תהפוך מהר מאד לבינוניות ולבסוף לכלשון אפשר לחשוב על המחוננות בתור משל של ריצות קצרות בעוד הגאונות זה ריצה ארוכה כלומר גם הגאון צריך לדעת איך לרוץ מהר ריצות קצרות יותר מהאדם הממוצע אבל הוא צריך להתמקד בעיקר ביכולת בריצות ארוכות ובכך הוא מפסיד את הכישרון בלהיות האדם המהיר בעולם אבל בו זמנית אנו נזכור שהאדם המהיר בעולם לא בנוי לרוץ ריצות ארוכות במהירות שהוא רגיל בריצות קצרות כלומר גאון מוריד מעט את המהירות והטמפרטורה שנמדדת במבחן ה IQ אבל החום במערכת של הגאון הרבה יותר גדולה בקלוריות מאשר אצל המחונן.

כלומר אצל מחונן יש הרבה מאד סוגי אינטליגנציה אבל הם בדרך כלל מסוגלים לרוץ מהר מאד ולווך קצר מאד כלומר אי אפשר לבנות על מחוננות לטווח הארוך המטרה היא לעזור לכל מחונן להפוך לאדם שמסוגל לרוץ ריצות ארוכות ובכך הוא מוריד את כמות ה IQ הכללית אבל הוא מתמקד בתחום אחד שהופך להיות מצוינות יוצאת דופן כלומר המטרה העיקרית בהפיכת אנשים לגאונים היא להפוך אותם לטובים ביותר בתחומם לטווח הארוך כלומר אנו מעדיפים להשקיע בגאון שרץ 20 קמ"ש ריצה ארוכה מאשר מחונן שרץ ב 35 קמ"ש ריצה קצרה כי אנו יודעים שלמרות שהמחונן שיש לו יכולות מצוינות במתמטיקה יש לו מגבלה מסוימת שתגרום או גורמת לו שהוא בסופו של דבר ירוץ הרבה פחות מ 20 קמ"ש ובסופו של דבר הוא ייכשל כלומר כאשר עושים מבחן אינטליגנציה כללי חשוב להבחין בין ריצות ארוכות וקצרות ולסווג בכל סוג אינטליגנציה מה גודל האינטליגנציה לטווח קצר ומה היא גודל האינטליגנציה לטווח הארוך.

חשוב להבין שיש מצבים בהם עדיף גאון ויש מצבים מחונן כאשר ההגדרה הטובה ביוצר למחונן זה כמות ה IQ רק בתחום אחד של אינטליגנציה כלומר אינטליגנציה לתכנת מחשבים אינטליגנציה למתמטיקה ועוד כאשר חשוב להבין שגם בכל אינטליגנציות יש תת אינטליגנציות ובהחלט יכול להיות אדם גאון במתמטיקה אבל יש תחום מסוים שהוא חלש בו ותחום אחר שהוא גאון באופן חריג כלומר מומחיות.

בכל מקרה הנקודה החשובה היא שמערכת השכלה גבוהה שמתמקדת בחינוך למחוננות ולא מחנכת לגאונות היא מערכת השכלה גבוהה שהיא מערכת בלי ערכים שאנשים בעלי קוצר ראיה גדול מאד מנהלים את אותה מערכת מדובר במערכת שמחייבת תיקון מהותי ולא תיקון קל מדובר במערכת שצריכה לשנות את כל האופן בו מקבלים אנשים למערכת להשכלה גבוהה ולקבוע שקבלה ללימודים תתבצע רק על פי מבחן גהונות ולא לפי מבחן מחוננות דבר שני זה הצורך להבין מה פוטנציאל של כל סוג אינטלגנציה אצל אדם ולקבוע איזה סוגי אינטלגנציה יש להם פוטנמיאל להפוך אותם לענקי עולם ואיזה אינטלגנציות זה בסך הכל אינטלגנציות בעלי פוטנציאל צמיחה יותר קשה ולעזור לאנשים לבחור תחום לימודים לא על סמך תעודות שבודקות רק מחוננות אבל לא שמות שום דגש על אנשים שיש להם פוטנציאל להיות גאונים אבל חלשים בסוגי אינטלגנציות אחרות למה לא לעזור להם לצמוח למה רק למדוד את הפוטנציאל של אותם גאונים רק על פי מדדים של האינטליגנציה הכללית ה IQ והפסיכומטרי ולא לשנות את כל הדרך בה מנוהלת ההשכלה בכלל וההשכלה הגבוהה בפרט כאשר החזון שלי הוא שכל ילד עד סוף יב יהיה בעל תואר דוקטור והאוניברסיטאות יהפכו למוסדות להכשרת מדענים בלבד