חוויית סף מוות (נכתבת לעתים בראשי התיבות NDE: near-death experience) היא חוויה שעליה מספר לעתים מי שחווה מוות קליני ושרד, בנוגע לתחושותיו בעת האירוע.
בעת המוות הקליני עדיין קיימים תפקודים של המוח, ולכן יכול האדם לעתים לחזור לתפקוד גופני וקוגניטיבי מלא, ולדווח את שחווה. קיימים דיווחים שונים, אצל אנשים שחוו מוות קליני וחזרו לחיים, על חוויה חוץ גופית, ראיית אור לבן, הימשכות למנהרה וראיית אנשים קרובים שנפטרו.
ממצאיו של ריימונד מודי
בשנת 1975 פרסם ד'"ר ריימונד מודי (Raymond Moody), רופא צעיר שהתמחה בפסיכיאטריה, את הספר "החיים שלאחר החיים". ספר זה, המבוסס על מחקר איכותני שערך, מביא 150 עדויות של אנשים אשר נפגעו קשות ומתו מוות קליני, ואחר כך חזרו להכרתם, רובם חולים קשים או פצועי תאונה - שהוכרזו מתים אך נשארו בחיים כנסים רפואיים. העדים הרבים שהביא עמדו מאחורי עדותם, גם לאחר בדיקות חוזרות, ומבחינתם דיווחו על אירועי אמת.
מודי, במחקרו, הביא עדויות בעלות מאפיינים דומים מרגעי הפטירה, וממה שלפי הטענה התרחש מיד אחר כך. בעדויות אלה חוזר התיאור של תחושת עזיבת הגוף הפיזי וריחוף, ראיית מנהרה ולעתים מעבר דרכה, אור חזק ובדרך - כלל לבן, וקיומה של ישות, שאינה בהכרח מוגדרת, השופעת אהבה ללא קץ, ששוחחה עמם והובנה על ידם, למרות שלא "דיברה" באופן מילולי.
כמה מהעדים במחקרו של מודי תיארו את האירועים שהתרחשו מיד לאחר קביעת המוות הקליני, כדוגמת פירוט שולחן הניתוחים שאליו הובאו, או אופן פינוים מהמכונית המרוסקת בה נפגעו, ועוד. היו שפרשו את ממצאיו של ריימונד מורי כעדות לחיים לאחר המוות ולנשמה הנוטשת את הגוף הפיזי. ד"ר אד שמר, אחד המבקרים החריפים של ממצאי ריימונד מודי, טען כי האשליה המשותפת, לכאורה, לכל הנפגעים שחזרו לחיים במחקרו של מודי, נסמכת על אמונות ועולם מושגים קודמים משותפים, שהיו להם, לפני שנפגעו ומתו מוות קליני. לפי שמר ואחרים, המבקרים את ממצאיו של מודי, ערפול החושים שבהם שהו הניצולים שחזרו לחיים, הביא אותם לחוויה של עולם הציפיות והאמונות שהיו קיימים אצלם, דבר שהביאם לפרש את הטראומה שחוו במונחים של "חיים לאחר המוות".
מחקר מדעי של חוויית סף מוות
סקר שנערך בבתי חולים בהולנד בשנת 2001, וכלל 344 חולים שעברו החייאה מוצלחת, העלה ש - 62 מתוכם (18%) דיווחו על חוויית סף מוות. ל - 21 מתוכם (6%) היה "זיכרון כלשהו" ול - 6 (2%) מהם היו חוויות near-death experience) NDE) עמוקות מאוד (היתר הוגדרו כדרגות ביניים).
אופי החוויה
אחוז המדווחים מכלל המדווחים על NDE
מודעות להיותו מת 50%
רגשות חיוביים 56%
"יציאה מהגוף" 24%
תנועה ב"מנהרה" 31%
תקשורת עם אור 23%
צפיה בצבעים 23%
צפיה בנופים "שמימיים" 29%
פגישה עם אנשים שמתו 32%
סקירה של החיים 13%
נוכחות גבול 8%
דוגמה אופיינית לדיווח על חוויה חוץ גופית
"במהלך משמרת לילה הביא אמבולנס גבר בן 44 מחוסר הכרה (בקומה) וכחול מחוסר חמצן (ציאנוטי). החלה החייאה ואז הוצאתי מפיו שיניים תותבות לצורך הנשמה ושמתי אותן בעגלה. לאחר כשעה וחצי התייצבו קצב הלב ולחץ הדם של החולה והוא הועבר חסר הכרה ומונשם ליחידה לטיפול נמרץ.
"לאחר יותר משבוע פגשתי שוב בחולה, ששב בינתיים להכרתו, כשחילקתי תרופות. ברגע שראה אותי הוא אמר 'האחות הזו יודעת איפה השיניים התותבות שלי'. הייתי מופתעת ואז הוא המשיך ואמר 'את היית שם כשהביאו אותי לבית החולים, את לקחת את השיניים התותבות שלי ושמת אותן בעגלה הזו: היו עליה בקבוקים ומתחתיהם מגירות ושם שמת את השיניים'.
"נדהמתי משום שכל זה התרחש כשהאיש בחוסר הכרה עמוק ומונשם. כשחקרתי אותו עוד הסתבר שהחולה ראה עצמו שוכב על המיטה וצפה מלמעלה באחיות וברופאים העסוקים בהחיאתו. הוא תיאר במדויק את המטפלים ואת החדר. לדבריו, הוא דאג שמא נתייאש ונפסיק את ההחיאה, ואכן היינו פסימיים לגבי סיכויו באותו זמן בשל המצב הירוד בו הגיע".
- עדות אחות ביחידה לטיפול נמרץ לב, "Near-death experience in survivors of cardiac arrest: A prospective study in the Netherlands" (2001). Lancet 358 (9298): 2041. doi:10.1016/S0140-6736(01) 07100-8. PMID 11755611.
על שכיחותה של החוויה מעיד סקר של מכון גלופ המדווח על כשמונה מיליון אמריקאים שטוענים שחוו חוויה שכזאת. היו שראו בתופעה תוצאה של הפרסומים הרבים בנושא: אנשים מתארים מה שהם חושבים שהיו אמורים לראות על סמך שפע העדויות ששמעו. מחקר שהשווה סיפורי חוויות סף מוות לפני ואחרי שנת 1975 (אז הביא הפרפסיכולוג ריימונד מודי את התופעה לתודעת הציבור הרחב), הפריך הסבר פשטני זה - פרט לעליה באחוז המדווחים על "מנהרת האור", הסיפורים ברובם אינם אופנה מתחלפת.
תופעות דומות
מולקולת קטמין, סם הזיה היוצר תחושות הדומות לחוויית סף מוות כולל "יציאה מהגוף" - חוויית סף מוות
תופעות הדומות לחוויית סף המוות נוצרות גם כשמזריקים לווריד 50-100 מ"ג סם הזיה הנקרא קטאמין (ketamine). הקטאמין חוסם קולטנים של גלוטמט שהוא מוליך עצבי חשוב בקליפת המח. במצב של חוסר חמצן פתאומי, נוצר שטף של גלוטמט שעלול להרעיל תאי עצב. השערה רווחת היא שלמוח מנגנון הגנה מפני נזקו של עודף גלוטמט על ידי חסימת הקולטנים שלו, כלומר על ידי יצירת מצב הדומה לפעולת סם הקטאמין.
מצבים אחרים בהם מתקבלות עדויות על מצבים NDE כולל יציאה מהגוף הם התקפי אפילפסיה (מחלת הנפילה) ולעתים מיגרנה.
קשר בין חוויית סף מוות ל "פריצת REM"
פריצת שנת רע"מ (REM intrusion) היא תסמונת בה נוצר מצב דמוי שנת REM (השלב בשינה המאופיין בתנועות עיניים מהירות וחלימה מוגברת) בזמן ערות. ההפרעה מאופיינת בתחושת ערות המלווה חוסר שליטה על הגפיים ובהזיות חזותיות ושמעתיות. המצב נלווה בדרך כלל להפרעות שינה. קווין נלסון Kevin R. Nelson (מהמחלקה לנוירולוגיה של אוניברסיטת קנטקי) טוען כי יש קשר בין חוויית סף המוות למצבי פריצת REM. טענתו מתבססת על דמיון במאפייני החוויה וההקשר בין הקלט העצבי ממערכת הלב - ריאה לתופעת התפרצות REM. מחקר שבדק 55 אנשים שדיווחו על חוויית סף מוות הראה שכיחות גבוהה של הפרעות שינה הקשורות בהזיות (60%) לעומת קבוצת ביקורת (במאפייני גיל ומין דומים).
תחושת יציאה מהגוף
אחת התופעות המדווחות במצבי סף מוות היא חוויית היציאה מהגוף (Out Of Body Experience OBE) וראית האדם את עצמו מהצד או "בהיטל על". המקור לתופעה הוא ככל הנראה שיבוש בקלט ובעיבוד של שני חושים המאפשרים לנו למקם את גופנו. הראשון נקרא פרופריוספציה והוא הנותן תחושת מיקום של חלקי הגוף זה ביחס לזה. הפרופריוספציה מאפשרת לנו כשהתעוררנו משינה לדעת בעינים עצומות מה תנוחת גופינו על המיטה ולכוון את רגלינו וידינו בזמן פעילות מבלי לראות אותן. מידע נוסף החיוני להתמצאות קשור למיקום הגוף במרחב, והוא מעובד על ידי המערכת הווסטיבולרית אליה שייכים אברי האיזון (התעלות ואברי החישה שבאוזן) - זה החוש ש"מתבלבל" במצב של סחרחורת או מחלת נסיעה. פעילות תקינה של מערכות אלו היא הממקמת את התודעה בגוף. כאשר משתבשת פעולת חלקי המוח האחראים לחושים אלו ואין התאמה בין האינפורמציה החזותית (גוף נייח על המיטה) לתחושה (גוף מרחף ונע כלפי מעלה), התודעה עשויה לפתור את הקונפליקט על ידי העתקת נקודת המבט אל מחוץ לגוף ולהציג את הגוף כאובייקט חיצוני.
בדיקת פעילות המוח של חולי אפילפסיה ומיגרנה שדיווחו על "יציאה מהגוף" הראתה פגיעה באותו אזור של אונות הרקה (ה"גשר" לאונת הקודקוד) החשוב בעיבוד מידע מהסוג הזה. ניתן אפילו לעורר הזיות ראיה, תנועה ומיקום על ידי גרוי חשמלי חיצוני של אזורי מוח אלו.
השפעת חוויית סף מוות
מחקרי מעקב אחר אנשים שדיווחו על חוויית סף מוות גילו כי בעקבות החווייה הם פוחדים פחות מהמוות, אמפתים יותר, סומכים יותר על אינטואיציה, פגיעים יותר מבחינה רגשית ומאמינים יותר בחיים שלאחר המוות. אנשים לאחר חוויית סף מוות נוטים להתחזק באמונתם הדתית בעקבות האירוע. לפי ליאונרד ל. מרטין צמיחה פסיכולוגית עשויה לנבוע מחוויית סף מוות משום שהמודעות לקרבת המוות עשויה להביא את החווה לבניה מחודשת של סדר העדיפויות בחייו. מתחדדת ההבחנה בין מטרות ויעדים שמקורן תרבותי ושאינן משקפות את ערכיו העצמיים של האדם ליעדים וערכים אותנטים. שינוי של סדר העדיפויות בעקבות טראומה מביא לעתים לחיים מספקים יותר. גארי גרות' מרנט השווה אמונות וגישות של אנשים שעברו אירוע מוות קליני המלווה בחוויית סף מוות לעומת אנשים שהמוות הקליני אצלם לא היה מלווה בחוויה. מחקר זה גילה הבדל מובהק בין הקבוצות, מי שדיווח על חוויית סף מוות עבר שינויים משמעותיים יותר בחייו ממי שהיה בסכנת חיים בלי לחוות את חוויית סף המוות. נוסף לדיווחים העצמיים השינויים דווחו גם על ידי בני ובנות זוגם של הנבדקים. השינויים כללו:
אכפתיות מוגברת לאחרים
החלשות הפחד מהמוות והתחזקות האמונה בחיים לאחר המוות
ירידת העניין בנכסים חומריים
עלייה בערך העצמי
הערכה גוברת לתופעות הטבע ומודעות גדולה לתופעות על - טבעיות
נמצא מתאם חיובי בין עצמת השינויים לעומקה של חוויית סף המוות שעבר הנחקר. מסקנת המחקר הייתה שחוויית סף המוות ולא עצם ההמצאות בסכנת חיים הם שהביאו לשינוי בתפישת העולם ובאישיות.
הקבלה למקורות ביהדות
ישנה הקבלה בין מקורות היהדות לפרטים המתוארים בעדויות על חוויית סף המוות:
"יציאה מהגוף" וריחוף על פני הגוף: תלמוד ירושלמי מסכת מועד קטן פ"ג ה"ב.
תנועה ב"מנהרה": כן הוא בספר הזוהר: "וכד נשמתא נפקת מהאי עלמא עאלת במערתא וכו" (תרגום: וכאשר הנשמה יוצאת מהעולם הזה, היא נכנסת לתוך מערה).
סקירה של החיים: רש"י על עמוס: "כל מעשיו פורטין לפניו בשעת מיתתו".
צפיה ב"אור" שנמשכת אליה הנשמה אחרי שנפרדת מן הגוף: זוהר פרשת ויחי (בלשון חז"ל ה"אור" המיוחד נקרא "שכינה", כמבואר במדרש). ובנוסף יש לציין מה שכתב בספר הישר: "העולם הבא הוא רחב, בלא קצוות, בלי אוהל, רק אורה גדולה, אשר לא תדמה לאור העולם הזה" ע"כ.
פגישה עם קרובי משפחה שמתו: זוהר.
מודעות על כל המתרחש סביבם גם בעת היתם מחוסרי הכרה: בתלמוד מסכת שבת נאמר: "כל שאומרים בפני המת, יודע, עד שיסתם הגולל".
בעת המוות הקליני עדיין קיימים תפקודים של המוח, ולכן יכול האדם לעתים לחזור לתפקוד גופני וקוגניטיבי מלא, ולדווח את שחווה. קיימים דיווחים שונים, אצל אנשים שחוו מוות קליני וחזרו לחיים, על חוויה חוץ גופית, ראיית אור לבן, הימשכות למנהרה וראיית אנשים קרובים שנפטרו.
ממצאיו של ריימונד מודי
בשנת 1975 פרסם ד'"ר ריימונד מודי (Raymond Moody), רופא צעיר שהתמחה בפסיכיאטריה, את הספר "החיים שלאחר החיים". ספר זה, המבוסס על מחקר איכותני שערך, מביא 150 עדויות של אנשים אשר נפגעו קשות ומתו מוות קליני, ואחר כך חזרו להכרתם, רובם חולים קשים או פצועי תאונה - שהוכרזו מתים אך נשארו בחיים כנסים רפואיים. העדים הרבים שהביא עמדו מאחורי עדותם, גם לאחר בדיקות חוזרות, ומבחינתם דיווחו על אירועי אמת.
מודי, במחקרו, הביא עדויות בעלות מאפיינים דומים מרגעי הפטירה, וממה שלפי הטענה התרחש מיד אחר כך. בעדויות אלה חוזר התיאור של תחושת עזיבת הגוף הפיזי וריחוף, ראיית מנהרה ולעתים מעבר דרכה, אור חזק ובדרך - כלל לבן, וקיומה של ישות, שאינה בהכרח מוגדרת, השופעת אהבה ללא קץ, ששוחחה עמם והובנה על ידם, למרות שלא "דיברה" באופן מילולי.
כמה מהעדים במחקרו של מודי תיארו את האירועים שהתרחשו מיד לאחר קביעת המוות הקליני, כדוגמת פירוט שולחן הניתוחים שאליו הובאו, או אופן פינוים מהמכונית המרוסקת בה נפגעו, ועוד. היו שפרשו את ממצאיו של ריימונד מורי כעדות לחיים לאחר המוות ולנשמה הנוטשת את הגוף הפיזי. ד"ר אד שמר, אחד המבקרים החריפים של ממצאי ריימונד מודי, טען כי האשליה המשותפת, לכאורה, לכל הנפגעים שחזרו לחיים במחקרו של מודי, נסמכת על אמונות ועולם מושגים קודמים משותפים, שהיו להם, לפני שנפגעו ומתו מוות קליני. לפי שמר ואחרים, המבקרים את ממצאיו של מודי, ערפול החושים שבהם שהו הניצולים שחזרו לחיים, הביא אותם לחוויה של עולם הציפיות והאמונות שהיו קיימים אצלם, דבר שהביאם לפרש את הטראומה שחוו במונחים של "חיים לאחר המוות".
מחקר מדעי של חוויית סף מוות
סקר שנערך בבתי חולים בהולנד בשנת 2001, וכלל 344 חולים שעברו החייאה מוצלחת, העלה ש - 62 מתוכם (18%) דיווחו על חוויית סף מוות. ל - 21 מתוכם (6%) היה "זיכרון כלשהו" ול - 6 (2%) מהם היו חוויות near-death experience) NDE) עמוקות מאוד (היתר הוגדרו כדרגות ביניים).
אופי החוויה
אחוז המדווחים מכלל המדווחים על NDE
מודעות להיותו מת 50%
רגשות חיוביים 56%
"יציאה מהגוף" 24%
תנועה ב"מנהרה" 31%
תקשורת עם אור 23%
צפיה בצבעים 23%
צפיה בנופים "שמימיים" 29%
פגישה עם אנשים שמתו 32%
סקירה של החיים 13%
נוכחות גבול 8%
דוגמה אופיינית לדיווח על חוויה חוץ גופית
"במהלך משמרת לילה הביא אמבולנס גבר בן 44 מחוסר הכרה (בקומה) וכחול מחוסר חמצן (ציאנוטי). החלה החייאה ואז הוצאתי מפיו שיניים תותבות לצורך הנשמה ושמתי אותן בעגלה. לאחר כשעה וחצי התייצבו קצב הלב ולחץ הדם של החולה והוא הועבר חסר הכרה ומונשם ליחידה לטיפול נמרץ.
"לאחר יותר משבוע פגשתי שוב בחולה, ששב בינתיים להכרתו, כשחילקתי תרופות. ברגע שראה אותי הוא אמר 'האחות הזו יודעת איפה השיניים התותבות שלי'. הייתי מופתעת ואז הוא המשיך ואמר 'את היית שם כשהביאו אותי לבית החולים, את לקחת את השיניים התותבות שלי ושמת אותן בעגלה הזו: היו עליה בקבוקים ומתחתיהם מגירות ושם שמת את השיניים'.
"נדהמתי משום שכל זה התרחש כשהאיש בחוסר הכרה עמוק ומונשם. כשחקרתי אותו עוד הסתבר שהחולה ראה עצמו שוכב על המיטה וצפה מלמעלה באחיות וברופאים העסוקים בהחיאתו. הוא תיאר במדויק את המטפלים ואת החדר. לדבריו, הוא דאג שמא נתייאש ונפסיק את ההחיאה, ואכן היינו פסימיים לגבי סיכויו באותו זמן בשל המצב הירוד בו הגיע".
- עדות אחות ביחידה לטיפול נמרץ לב, "Near-death experience in survivors of cardiac arrest: A prospective study in the Netherlands" (2001). Lancet 358 (9298): 2041. doi:10.1016/S0140-6736(01) 07100-8. PMID 11755611.
על שכיחותה של החוויה מעיד סקר של מכון גלופ המדווח על כשמונה מיליון אמריקאים שטוענים שחוו חוויה שכזאת. היו שראו בתופעה תוצאה של הפרסומים הרבים בנושא: אנשים מתארים מה שהם חושבים שהיו אמורים לראות על סמך שפע העדויות ששמעו. מחקר שהשווה סיפורי חוויות סף מוות לפני ואחרי שנת 1975 (אז הביא הפרפסיכולוג ריימונד מודי את התופעה לתודעת הציבור הרחב), הפריך הסבר פשטני זה - פרט לעליה באחוז המדווחים על "מנהרת האור", הסיפורים ברובם אינם אופנה מתחלפת.
תופעות דומות
מולקולת קטמין, סם הזיה היוצר תחושות הדומות לחוויית סף מוות כולל "יציאה מהגוף" - חוויית סף מוות
תופעות הדומות לחוויית סף המוות נוצרות גם כשמזריקים לווריד 50-100 מ"ג סם הזיה הנקרא קטאמין (ketamine). הקטאמין חוסם קולטנים של גלוטמט שהוא מוליך עצבי חשוב בקליפת המח. במצב של חוסר חמצן פתאומי, נוצר שטף של גלוטמט שעלול להרעיל תאי עצב. השערה רווחת היא שלמוח מנגנון הגנה מפני נזקו של עודף גלוטמט על ידי חסימת הקולטנים שלו, כלומר על ידי יצירת מצב הדומה לפעולת סם הקטאמין.
מצבים אחרים בהם מתקבלות עדויות על מצבים NDE כולל יציאה מהגוף הם התקפי אפילפסיה (מחלת הנפילה) ולעתים מיגרנה.
קשר בין חוויית סף מוות ל "פריצת REM"
פריצת שנת רע"מ (REM intrusion) היא תסמונת בה נוצר מצב דמוי שנת REM (השלב בשינה המאופיין בתנועות עיניים מהירות וחלימה מוגברת) בזמן ערות. ההפרעה מאופיינת בתחושת ערות המלווה חוסר שליטה על הגפיים ובהזיות חזותיות ושמעתיות. המצב נלווה בדרך כלל להפרעות שינה. קווין נלסון Kevin R. Nelson (מהמחלקה לנוירולוגיה של אוניברסיטת קנטקי) טוען כי יש קשר בין חוויית סף המוות למצבי פריצת REM. טענתו מתבססת על דמיון במאפייני החוויה וההקשר בין הקלט העצבי ממערכת הלב - ריאה לתופעת התפרצות REM. מחקר שבדק 55 אנשים שדיווחו על חוויית סף מוות הראה שכיחות גבוהה של הפרעות שינה הקשורות בהזיות (60%) לעומת קבוצת ביקורת (במאפייני גיל ומין דומים).
תחושת יציאה מהגוף
אחת התופעות המדווחות במצבי סף מוות היא חוויית היציאה מהגוף (Out Of Body Experience OBE) וראית האדם את עצמו מהצד או "בהיטל על". המקור לתופעה הוא ככל הנראה שיבוש בקלט ובעיבוד של שני חושים המאפשרים לנו למקם את גופנו. הראשון נקרא פרופריוספציה והוא הנותן תחושת מיקום של חלקי הגוף זה ביחס לזה. הפרופריוספציה מאפשרת לנו כשהתעוררנו משינה לדעת בעינים עצומות מה תנוחת גופינו על המיטה ולכוון את רגלינו וידינו בזמן פעילות מבלי לראות אותן. מידע נוסף החיוני להתמצאות קשור למיקום הגוף במרחב, והוא מעובד על ידי המערכת הווסטיבולרית אליה שייכים אברי האיזון (התעלות ואברי החישה שבאוזן) - זה החוש ש"מתבלבל" במצב של סחרחורת או מחלת נסיעה. פעילות תקינה של מערכות אלו היא הממקמת את התודעה בגוף. כאשר משתבשת פעולת חלקי המוח האחראים לחושים אלו ואין התאמה בין האינפורמציה החזותית (גוף נייח על המיטה) לתחושה (גוף מרחף ונע כלפי מעלה), התודעה עשויה לפתור את הקונפליקט על ידי העתקת נקודת המבט אל מחוץ לגוף ולהציג את הגוף כאובייקט חיצוני.
בדיקת פעילות המוח של חולי אפילפסיה ומיגרנה שדיווחו על "יציאה מהגוף" הראתה פגיעה באותו אזור של אונות הרקה (ה"גשר" לאונת הקודקוד) החשוב בעיבוד מידע מהסוג הזה. ניתן אפילו לעורר הזיות ראיה, תנועה ומיקום על ידי גרוי חשמלי חיצוני של אזורי מוח אלו.
השפעת חוויית סף מוות
מחקרי מעקב אחר אנשים שדיווחו על חוויית סף מוות גילו כי בעקבות החווייה הם פוחדים פחות מהמוות, אמפתים יותר, סומכים יותר על אינטואיציה, פגיעים יותר מבחינה רגשית ומאמינים יותר בחיים שלאחר המוות. אנשים לאחר חוויית סף מוות נוטים להתחזק באמונתם הדתית בעקבות האירוע. לפי ליאונרד ל. מרטין צמיחה פסיכולוגית עשויה לנבוע מחוויית סף מוות משום שהמודעות לקרבת המוות עשויה להביא את החווה לבניה מחודשת של סדר העדיפויות בחייו. מתחדדת ההבחנה בין מטרות ויעדים שמקורן תרבותי ושאינן משקפות את ערכיו העצמיים של האדם ליעדים וערכים אותנטים. שינוי של סדר העדיפויות בעקבות טראומה מביא לעתים לחיים מספקים יותר. גארי גרות' מרנט השווה אמונות וגישות של אנשים שעברו אירוע מוות קליני המלווה בחוויית סף מוות לעומת אנשים שהמוות הקליני אצלם לא היה מלווה בחוויה. מחקר זה גילה הבדל מובהק בין הקבוצות, מי שדיווח על חוויית סף מוות עבר שינויים משמעותיים יותר בחייו ממי שהיה בסכנת חיים בלי לחוות את חוויית סף המוות. נוסף לדיווחים העצמיים השינויים דווחו גם על ידי בני ובנות זוגם של הנבדקים. השינויים כללו:
אכפתיות מוגברת לאחרים
החלשות הפחד מהמוות והתחזקות האמונה בחיים לאחר המוות
ירידת העניין בנכסים חומריים
עלייה בערך העצמי
הערכה גוברת לתופעות הטבע ומודעות גדולה לתופעות על - טבעיות
נמצא מתאם חיובי בין עצמת השינויים לעומקה של חוויית סף המוות שעבר הנחקר. מסקנת המחקר הייתה שחוויית סף המוות ולא עצם ההמצאות בסכנת חיים הם שהביאו לשינוי בתפישת העולם ובאישיות.
הקבלה למקורות ביהדות
ישנה הקבלה בין מקורות היהדות לפרטים המתוארים בעדויות על חוויית סף המוות:
"יציאה מהגוף" וריחוף על פני הגוף: תלמוד ירושלמי מסכת מועד קטן פ"ג ה"ב.
תנועה ב"מנהרה": כן הוא בספר הזוהר: "וכד נשמתא נפקת מהאי עלמא עאלת במערתא וכו" (תרגום: וכאשר הנשמה יוצאת מהעולם הזה, היא נכנסת לתוך מערה).
סקירה של החיים: רש"י על עמוס: "כל מעשיו פורטין לפניו בשעת מיתתו".
צפיה ב"אור" שנמשכת אליה הנשמה אחרי שנפרדת מן הגוף: זוהר פרשת ויחי (בלשון חז"ל ה"אור" המיוחד נקרא "שכינה", כמבואר במדרש). ובנוסף יש לציין מה שכתב בספר הישר: "העולם הבא הוא רחב, בלא קצוות, בלי אוהל, רק אורה גדולה, אשר לא תדמה לאור העולם הזה" ע"כ.
פגישה עם קרובי משפחה שמתו: זוהר.
מודעות על כל המתרחש סביבם גם בעת היתם מחוסרי הכרה: בתלמוד מסכת שבת נאמר: "כל שאומרים בפני המת, יודע, עד שיסתם הגולל".
050-3331-331