אם באמת כל כולך היית רוצה להרגיש "רק טוב", לא היית יכול לרצות שום דבר, כי כל דבר הוא חסר, לכן אם אתה רוצה משהו, זו ההוכחה שאתה לא כל כולך רוצה להרגיש רק טוב...
חשיבה שלילית היא מושלמת, הבעיה מתחילה כשאתה לא ר - ו - צ - ה לחשוב שלילי...
רוב האומללים בעולם חושבים שאין טוב בלי רע, ושחייב שיהיה רע כדי שנרגיש טוב. אבל העובדה היא שהשקר הזה לא מנחם אף אחד באמת עד כדי כך שבלב שלם הוא מקבל את הרע.
זאת משום שבלבם הם יודעים שזו לא האמת, כי לפני הגדרת הטוב והרע, דהיינו לפני הבריאה (לפני השכל) עוד לא הוחלטה חוקיות, ושם יכול היה להיווצר מצב שבו יהיה טוב ללא רע כלל ועדיין שתהיה משמעות לטוב, ומשום שגם האפשרות הזו קיימת, האדם לעולם לא שקט...
חשיבה חיובית היא בכלל חשיבה שלילית, כי היא יוצאת נגד צורת המציאות שנקראת חשיבה שלילית שבגלל שבני האדם יוצאים נגדה, היא באה אליהם בהפוכה, כי מה שמציק לאדם זו לא החשיבה השלילית, אלא השקר וההדחקה והמחשבה צריך להיות תמיד "שמח"...
מה הסיבה ומה השכל שמסתתר בכך שהדתיים כל הזמן צריכים שיחות חיזוק ומוטיבציה מהמנהיגים שלהם להתחזק בתשובה ולהמשיך ולקיים את המסורת?
והתשובה היא די פשוטה, האמת לא צריכה שיחזקו אותה, ברגע שהבנת אותה השתחררת לחופשי, אדם שיודע את האמת לא צריך שיחזקו אותו לדבוק בה, כי הוא חווה את המציאות בדיוק לפי מה שהוא מבין והוא דבק בעצמו במה שהוא יודע, ללא כל מאמץ או שכנוע עצמי.
אבל השקר כל הזמן צריך חיזוקים כי מטבעו הוא מציק לאדם, לכן הוא כל הזמן מרגיש שהוא זקוק לחיזוקים ולכן הרבנים הדתיים כל הזמן מוציאים ספרי שקר ומוסר חדשים, כדי להמשיך ולקבע את הטמטום...
מי שיעמיק בלמה הוא רוצה את הרצונות שלו, עלול לגלות שאין שום סיבה לרצות שום דבר יותר מאשר את ההפך שלו, כי למרות שנראה לו שיש שניים, יש רק דבר אחד...
סיבתיות / אקראיות / תודעה / כוח המשיכה וכו' לא באמת קיימים מצד עצמם, אלא הם רק תיאור האדם לרצף אירועים שאותו הוא רואה בחיבור מסוים של זמן ומקום...
רוב ככל העולם חושבים שיש מקום וזמן שבתוכם מתרחשים שינויים, אבל ייתכן מאד שהשינויים שחווה האדם הם עצמם חוויית המקום והזמן...
אלוהים הוא הרצון הראשון של האדם, הרצון חסר הצורה, שממנו בדרך שהיא נגד השכל מתפצלים רצונות סופיים...
אם מישהו נותן לך עצה - להטיל ספק בכל דבר ואתה מקבל אותה על עצמך, תתחיל ב להטיל ספק בעצה עצמה...
"לא יראני האדם וחי" הוא ביטוי של אלוהים שהוא או: מוגבל או: רע או: בוחן האם תתעקש ולא תרים ידיים כמו לוזר. אם אלוהים שלך הוא מוגבל או רשע, אז מה אתה מבקש ממנו בקשות?
אם הוא בוחן אותך, שגם כאן אפשר לשאול למה, אז כנראה שהוא חושב שיש אפשרות שתפרוץ את המגבלה שהוא הציב בפניך, שאם לא כך שוב חזרנו לכך שהוא רע.
אז תתעקש עד טיפת דמך האחרונה להבין כל מה שיש באפשרותך להבין, ואם תגלה שהמציאות רעה או שנגזר לך להיות מוגבל, לפחות תפסיק לבקש בקשות מאלוהים וגם כך תחזיר את הכוח לידיים שלך...
אם אתה כבר טורח להתפלל לאלוהים על משהו, אל תתפלל על זוגיות, פרנסה, או בריאות, תבקש שיצור התאמה מלאה בין הרצון לבין המציאות שלך תמיד, כולל במצבים שבהם אתה לא רוצה את המציאות.
ואם הוא יתגלה אליך ויגיד לך שזה בלתי אפשרי, אז או שתרים ידיים וממילא לא תוכל לרצות את ההתאמה הזו ולכן היא לא תהיה חסרה לך, או שתגלה מי ברא את האלוהים המוגבל שאומר לך שזה בלתי אפשרי...
כשאתה שואל אדם דתי איך אלוהים יצר מקום שהרי לפני הבריאה לא היה דבר לברוא בתוכו את המקום מלבד אלוהים, אז הם עונים לך שאלוהים ברא מקום באמצעות כך שצמצם את עצמו.
אבל מצד האמת זה לא ענה לשאלה, כי הצמצום של האינסוף הוא עצמו יצירת מרחב מקום, ככה שזה שקול לאמירה שאלוהים ברא מקום באמצעות בריאת מקום...
כשאתה שואל אדם דתי שאלות פרדוקסליות בנושא האלוהים, הוא מיד אומר לך שהנושאים הללו הם לא פרדקסוליים בכלל, רק שאתה לא מבין אותם.
כל מה שצריך לעשות במקרה כזה, זה רק להראות לו שהפרדוקס לא נמצא רק אצלך, אלא גם אצלו, כלומר שייראה במו עיניו השכליות שהתיאוריה שלו בלתי אפשרית מצד השכל.
ומאחר שגם השכל שלו לא מאפשר לו לחשוב שיש תשובה, אין באפשרותו לדעת שאכן קיימת ישות שאצלה יש תשובות לפרדוקסים הללו, מכאן שהוא מאמין כמו משוגע נגד השכל של עצמו...
חשיבה שלילית היא מושלמת, הבעיה מתחילה כשאתה לא ר - ו - צ - ה לחשוב שלילי...
רוב האומללים בעולם חושבים שאין טוב בלי רע, ושחייב שיהיה רע כדי שנרגיש טוב. אבל העובדה היא שהשקר הזה לא מנחם אף אחד באמת עד כדי כך שבלב שלם הוא מקבל את הרע.
זאת משום שבלבם הם יודעים שזו לא האמת, כי לפני הגדרת הטוב והרע, דהיינו לפני הבריאה (לפני השכל) עוד לא הוחלטה חוקיות, ושם יכול היה להיווצר מצב שבו יהיה טוב ללא רע כלל ועדיין שתהיה משמעות לטוב, ומשום שגם האפשרות הזו קיימת, האדם לעולם לא שקט...
חשיבה חיובית היא בכלל חשיבה שלילית, כי היא יוצאת נגד צורת המציאות שנקראת חשיבה שלילית שבגלל שבני האדם יוצאים נגדה, היא באה אליהם בהפוכה, כי מה שמציק לאדם זו לא החשיבה השלילית, אלא השקר וההדחקה והמחשבה צריך להיות תמיד "שמח"...
מה הסיבה ומה השכל שמסתתר בכך שהדתיים כל הזמן צריכים שיחות חיזוק ומוטיבציה מהמנהיגים שלהם להתחזק בתשובה ולהמשיך ולקיים את המסורת?
והתשובה היא די פשוטה, האמת לא צריכה שיחזקו אותה, ברגע שהבנת אותה השתחררת לחופשי, אדם שיודע את האמת לא צריך שיחזקו אותו לדבוק בה, כי הוא חווה את המציאות בדיוק לפי מה שהוא מבין והוא דבק בעצמו במה שהוא יודע, ללא כל מאמץ או שכנוע עצמי.
אבל השקר כל הזמן צריך חיזוקים כי מטבעו הוא מציק לאדם, לכן הוא כל הזמן מרגיש שהוא זקוק לחיזוקים ולכן הרבנים הדתיים כל הזמן מוציאים ספרי שקר ומוסר חדשים, כדי להמשיך ולקבע את הטמטום...
מי שיעמיק בלמה הוא רוצה את הרצונות שלו, עלול לגלות שאין שום סיבה לרצות שום דבר יותר מאשר את ההפך שלו, כי למרות שנראה לו שיש שניים, יש רק דבר אחד...
סיבתיות / אקראיות / תודעה / כוח המשיכה וכו' לא באמת קיימים מצד עצמם, אלא הם רק תיאור האדם לרצף אירועים שאותו הוא רואה בחיבור מסוים של זמן ומקום...
רוב ככל העולם חושבים שיש מקום וזמן שבתוכם מתרחשים שינויים, אבל ייתכן מאד שהשינויים שחווה האדם הם עצמם חוויית המקום והזמן...
אלוהים הוא הרצון הראשון של האדם, הרצון חסר הצורה, שממנו בדרך שהיא נגד השכל מתפצלים רצונות סופיים...
אם מישהו נותן לך עצה - להטיל ספק בכל דבר ואתה מקבל אותה על עצמך, תתחיל ב להטיל ספק בעצה עצמה...
"לא יראני האדם וחי" הוא ביטוי של אלוהים שהוא או: מוגבל או: רע או: בוחן האם תתעקש ולא תרים ידיים כמו לוזר. אם אלוהים שלך הוא מוגבל או רשע, אז מה אתה מבקש ממנו בקשות?
אם הוא בוחן אותך, שגם כאן אפשר לשאול למה, אז כנראה שהוא חושב שיש אפשרות שתפרוץ את המגבלה שהוא הציב בפניך, שאם לא כך שוב חזרנו לכך שהוא רע.
אז תתעקש עד טיפת דמך האחרונה להבין כל מה שיש באפשרותך להבין, ואם תגלה שהמציאות רעה או שנגזר לך להיות מוגבל, לפחות תפסיק לבקש בקשות מאלוהים וגם כך תחזיר את הכוח לידיים שלך...
אם אתה כבר טורח להתפלל לאלוהים על משהו, אל תתפלל על זוגיות, פרנסה, או בריאות, תבקש שיצור התאמה מלאה בין הרצון לבין המציאות שלך תמיד, כולל במצבים שבהם אתה לא רוצה את המציאות.
ואם הוא יתגלה אליך ויגיד לך שזה בלתי אפשרי, אז או שתרים ידיים וממילא לא תוכל לרצות את ההתאמה הזו ולכן היא לא תהיה חסרה לך, או שתגלה מי ברא את האלוהים המוגבל שאומר לך שזה בלתי אפשרי...
כשאתה שואל אדם דתי איך אלוהים יצר מקום שהרי לפני הבריאה לא היה דבר לברוא בתוכו את המקום מלבד אלוהים, אז הם עונים לך שאלוהים ברא מקום באמצעות כך שצמצם את עצמו.
אבל מצד האמת זה לא ענה לשאלה, כי הצמצום של האינסוף הוא עצמו יצירת מרחב מקום, ככה שזה שקול לאמירה שאלוהים ברא מקום באמצעות בריאת מקום...
כשאתה שואל אדם דתי שאלות פרדוקסליות בנושא האלוהים, הוא מיד אומר לך שהנושאים הללו הם לא פרדקסוליים בכלל, רק שאתה לא מבין אותם.
כל מה שצריך לעשות במקרה כזה, זה רק להראות לו שהפרדוקס לא נמצא רק אצלך, אלא גם אצלו, כלומר שייראה במו עיניו השכליות שהתיאוריה שלו בלתי אפשרית מצד השכל.
ומאחר שגם השכל שלו לא מאפשר לו לחשוב שיש תשובה, אין באפשרותו לדעת שאכן קיימת ישות שאצלה יש תשובות לפרדוקסים הללו, מכאן שהוא מאמין כמו משוגע נגד השכל של עצמו...
050-3331-331