האם אנחנו וירטואליים?

העולם של World of Warcraft כאנלוגיה וירטואלית למציאות, או המציאות עצמה?

אחת החברות המובילות בתחום משחקי המחשב הינה חברת Blizzard ואחד ממשחקי המחשב של חברה זו נקרא World of Warcraft. משחק זה הוא אנלוגיה וירטואלית למציאות שלנו ולפעמים אף נידמה לי שזו המציאות עצמה. לפני מספר שנים נפל לי האסימון בעניין זה, בעת שצפיתי בבני גיא משחק במשחק זה.

מיכאל אנג'לו אמר פעם: "אדם מצייר במוחו ולא בידיו", כמעט כל מערכת שקיימת בעולם המכאני או הממוחשב בנויה על אותו הקונספט האנושי של גוף, לב, מוח וכו', ממש כמו במחשב או במכונית. כולנו נושאים את אותו ה - DNA, אותה תוכנת בסיס ולכן תמיד כל מה שנבנה ונתכנן ידמה במבנה לקונספט האנושי שאנו מכירים בתודעה שלנו, לא ניצור לעולם דברים שלא קיימים בנו. " אי אפשר ללמד אדם דבר, ניתן לעזור לו לגלות זאת מתוך עצמו", אמר גלילאו גליליי.

אנחנו נוצרים בגוף מסוים, לקבוצה מסוימת, באיזור מסוים ומשם רצים קדימה לחיים, שלכאורה לא זימנו לעצמנו ולא ניתנה לנו האפשרות לבחור, אבל כמו שנאמר בפתגם סיני עתיק: " למרות שאף אחד לא יכול ליצור לעצמו התחלה חדשה, כל אחד יכול, להתחיל עכשיו, ליצור לעצמו סוף חדש". אז למה אנחנו רוצים להתקדם ומה מניע אותנו? איך נוצר הקשר שלנו לסביבה, ואיך הסביבה עוזרת לנו להתקדם?

העולם של World of Warcraft (תוכנת מחשב) הוא עולם עצום, עם מדינות, עמים ויצורים רבים. כל העולם הזה הוא תוכנת מחשב מדהימה שמוגשת לנו על שניים, שלושה דיסקים. עכשיו חישבו מחוץ לקופסה: אותו ילד שמשחק במשחק (הנשמה) בוחר לעצמו שחקן (האדם בגלגול הנוכחי) עם תכונות מסוימות, עם דרך ושלבים שהוא רוצה לעבור במשחק, עם מטרות התקדמות שיש לבצע. אותו ילד שמשחק יכול ליצור קשר עם ילדים אחרים ברחבי הגלובוס שלנו (נשמות אחרות) לזמנם לאזור המשחק שלו (מדינה) לשתף פעולה איתם (ליצור חברה, משפחה), כדי להגיע למימוש מטרות מסוימות. הילד (נשמה) יודע מה מצפה לשחקן (האדם) במשחק? ומה הן המטלות שעליו לעבור? אבל אין באפשרותו ליצור קיצורי דרך, השחקן הווירטואלי שלו (האדם) חייב לעבור את כולם, משימה אחר משימה ולהתפתח פיזית ורוחנית בדיוק כמו בחיים, או כמו שפתגם סיני אומר: "למקומות אליהם שווה להגיע אין קיצורי דרך".

ובכן האם אנחנו שחקנים אמיתיים במשחק החיים שלנו? או יצורים וירטואליים שעוברים חוויה רגשית עמוקה? ברור לנו שמי שיצר אותנו רצה שנבין כמה אנחנו חלקיק קטן ביקום אין סופי, הנחית אותנו על כוכב קטן (במין קפסולה ענקית) עם מכשולים עצומים של הטבע הרים, גיאיות, יערות, נהרות, מדבריות, ימים וכו', זימן לנו סביבה מסוימת, עם לאום, דת מדינה וכו, זמן וגנטיקה, מין, צבע עור, מחלות, וכו, לבצע עבודה מסוימת, עם התחלה וסוף. לעומת זאת הגביל את יכולת האבחנה שלנו לכלים וחושים מוגבלים, שאילולא היו לנו חושים נוספים אולי היינו מגלים שהעולם שבו אנו חיים הוא וירטואלי לחלוטין (בדיוק כמו בטרילוגיה המטריקס שנכתב ובוים על ידי אנדי ולארי ואשובסקי - יהודים). אסכם ואומר: העולם שלנו הוא בדיוק כמו העולם של World of Warcraft הוא וירטואלי ומציאותי באותה מידה והאמת, שזאת לא נדע לעולם. תודה לאתר של משה שרון על חומר הקישור.