טקסס. ארץ הערבות הענקיות. ערבות משמימות. פה ושם עיירה קטנה. רחוב ראשי אחד וכמה חנויות.
בעיירה כזאת נכנסת לחנות מכולת בלונדינית, מתנהגת כנרדפת, מראיה מבוהל. היא קונה דבר מה בדולר, מושיטה שטר של עשרים, מקבלת עודף ונמלטת. רגע אחרי נכנס גבר ומציג את עצמו בנציג האפ. בי. אי. יש לו אפילו תג. הוא שואל על האישה, מאשים אותה בהפצת כסף מזויף ולוקח מבעל החנות את השטר. זו בת דודה של בוני פרקר הוא אומר למוכר. תקבל אות הצטיינות ופרס. עיירה. עוד שלוש חנויות כאלה והזוג יכול לברוח עם רווח של שמונים דולר. זוג נוכלים. באחת העיירות הללו הנטועות באמצע ערבה צחיחה הם שולים את ג'ק מקגרידי בן התשע עשרה. עכשיו יהיה להם נהג מילוט.
ספר מתח. אלא שכבר מן ההתחלה משהו בכתיבה מרמז על כתיבה אחרת.
" לפעמים אני חושב שקולומבוס טעה. אולי העולם כן שטוח. יש גן עדן ויש גיהינום, ואיפה שהו באמצע נמצאות ערבות מערב טקסס. בשממה המאובקת הזאת, הלוהטת ככבשן, אין רמז לצורתו העגולה של כדור הארץ"
המספר הוא ג'ק מקגרידי, הוא זה שיגלגל את הסיפור. כשנפגשו מאחורי חנות, מיס רוז הביטה בו כאילו בחנה סוס. וכעת הם נוסעים יחד. וירג'יל, מיס רוז וג'ק אל עבר ההרפתקאות של חיי נוכלות.
רוז היא הפיתוי וירג'ל העוקץ, וג'ק נהג המילוט. בעלי החנויות המפחדים בהתחלה, מתמלאים תאוות בצע כשמבטיחים להם פרס, הרי עזרו לתפוס את קוני פרקר הידועה. בוני פרקר, כלומר בוני וקלייד, סיפור מימים עברו. לא אחד המודרניים הפזיזים.
בעיר אחרת הם מתחלפים. ג'ק הוא הבורח המסוכן ורוז היא הנהגת. ג'ק מגלה שהוא יכול לשחק בקלות את דמות חבר הכנופיה העצבני מאוד. במכונית יש גם ערימה של שטרות מזויפים למעשי נוכלות אחרים אותם ג'ק לא למד בינתיים.
כבר מן ההתחלה ג'ק מספר לנו שמשהו קרה והשלישייה התפרקה, ולא בצורה טובה.
איפה דברים מתחילים תוהה ג'ק. נניח רצח. שני ידידים משחקים קלפים, אחד נפגע והולך להביא רובה ויורה בחברו.
" מתי בדיוק התרחש הרצח? מתי הגיע הרגע שאין ממנו חזרה? כשהכדור יצא מן הקנה? כשהכדור פגע באיש? או אולי כשהלב של האיש חדל לפעום. האם זה קרה כשהחבר לחץ על ההדק או כשהבחור התחנן שלא ירה בו. אולי כשהלך להביא את הרובה. אולי זה קשור לעבר שלהם. או לשורשי הידידות שלהם... "
אצל ג'ק זה התחיל בסופות. סופות שחורות. יש סופות רועמות ויש מפחידות בשקט שלהן. כאילו שכבת הקרקע עפה לשמים. אם הסופה באה מקנזס האבק היה אפור או צהבהב, מטקסס בא אבק חום שמנוני, שחור סמיך ממזרח טקסס ונחושת ממזרח אוקלהומה. לכל צבע ריח משלו. לאחד ריח פלפל שצרב בנחיריים לאחר זמן גרם בחילה. לצהוב ריח בשר מעופש, ובכל מקרה האבק הזה כיסה את הכל וחדר לכל סדק. תנ"כי זה מה שזה היה. סיפור נח בהיפוך. חיות יצאו מהתיבה אל קרקע יבשה ומתו בצמא. עיירות נבלעו מתחת לאבק..
כשהיה בן תשע שוק המניות התרסק. קראו לזה יום חמישי השחור. אחר כך שישי השחור אחר כך אוקטובר השחור.
כעת יש בצורת, אבל לפני הבצורת היה עודף יבולים. הדגן נרקב בממגורות. ריקבון של שפע. משרד החקלאות שרף אלפי דונמים. חיטה, כותנה טבק וסלק. ועכשיו לא רק בצורת אלא גם ענני ארבה. אסם התבואה של אמריקה הפך להיות קדרת אבק. אנשים נודדים ממקום למקום לחפש יום עבודה.
כן, בקרוב יתחיל גם סיפור המתח, אך יכולת הכתיבה של פרגוסון גורמת לכל התיאורים הללו לגעת בלב. הם משאירים מרחב נשימה בציפייה למתח.
מטיסת הסולו של לינדברג ב1927 עד נפילת הצפלין הבוער עברו עשר שנים. העשור המלוכלך והמדכא.
800 בנקים קרסו. יצרניות רכב פשטו רגל. לעולם כבר לא ייצרו מכונית פרס ארו מפוארת. חברות הרכבות ביטלו קווים, וביטול קווים הביא לאבטלה. גם אביו של ג'ק נשאר מחוסר עבודה.
המפגש הראשון ל ג'ק עם פריצה היה כשאביו המדוכא פרץ לבנק. לא בשביל לגנוב כסף אלא את ספרי החשבונות, לבלבל אותם. הוא היה איש ישר. אמו מתה, אביו החל לבשל עשבים לא אכילים וג'ק היה מקיא אותם.
כל מה שהיה להם היה הרדיו וג'ק אם היה יכול היה בורח דרך הרדיו. מי שהגיע לעיירות היו הנוכלים, רק הם.
השמחה היחידה הייתה ביטול חוק היובש, ולא שהיה להם כסף לקנות אלכוהול חוקי. אמריקה נראתה לאנשים כמו ניסוי שנכשל, ניסוי ממניעים נעלים אבל ניסוי שנכשל.
לג'ק יש שני ספרים בבית. התנ"ך ומילון ובסטר. מלים מעניינות אותו, מדברות אליו. הוא מגלה שמלים נושאות לרוב משמעות שיפוטית. מלים נושאות את אותה משמעות אך מביעות דעה שונה. להגיד על מישהו שהוא ילדותי לא דומה להוא נראה כמו ילד. אישה מול הראי תגיד על עצמה, אני רזה. אחרים יגידו עליה שדופה. גבר יחשוב על עצמו שהוא נמוך, האחרים יקראו לו גוץ. מהו דבר מוסרי ומה לא הוא כשהוא מגיע למלה במילון.
לפרגוסון לא בוער להגיע במהירות לענייני הנוכלות. ג'ק מעניין אותו והוא גורם לקורא להתעניין בנער החכם, ועוקב אחרי הביוגרפיה שלו. הוא מספר על אביו, על ניסיונותיו הראשונים והנבוכים להכניס יד אל מתחת לחולצתה של הנערה הראשונה שלו. ובעיקר קטע מצחיק על ויכוך עם הכומר הכפרי על אמונה באלוהים. ג'ק שאוהב לקרוא נתקל בספר של פסקל ובו שאלת האמונה באלוהים. עניין מוכר. למה לא להאמין? אם תאמין ויש אלוהים הרי שחיי הנצח שילך יהיו טובים. אם תאמין ואין אלוהים, לא הפסדת כלום. וכך הלאה מתגלגל הפלפול של פסקל, אלא שבויכוח עם הכומר ג'ק מעמיד את כל עניין ההימור על אלוהים בצורה של מרוץ סוסים ומסבך את הכומר. קטע נבון מצחיק ומאוד לא שייך לכאורה לספר מתח.
מה שמעסיק את ג'ק זו השאלה הבוערת, אם הוא יכול לחשב במדויק איך לכוון כדור ביליארד שייכנס לחור הנכון, ולחשב עוד מיני דברים שכאלה, אך איך זה שאינו מצליח לחשב ולמצוא את הדרך לתחתוניה של הנערה. כל ספרי ההדרכה שקרא לא אובידיוס ולא גלילאו לא לימדו אותו.
באירופה כובש היטלר חצי יבשת ובעיירה מתגלה הנאצי שלה. את ג'ק מעניינת רק פיסת הכותנה שמתחת לשמלה. ג'ק סובל מקדחת סנאים, כמו שקורים לזה צעירי העיירה.
אז איפה התחיל הכל? אולי קודם, אבל בעמוד 140 פוגש סוף סוף ג'ק הצעיר את וירג'יל ורוז, מצטרף אליהם וחיי הנוכלות מתחילים. ג'ק הולך להשתנות.. אולי שם זה התחיל.
וירג'יל מלמד את ג'ק את כל עניני הנוכלות הזעירים. הם אינם שודדים. וירג'יל מלמד את ג'ק איך לגרום לאנשים טיפשיים לתת להם את כספם מרצונם. וזה די מצחיק, אלא אם כן אתה הטיפש המגלה שחסרים לך עשרים דולר בקופה או שקנית תלוש הנחה לחנות שאיננה עושה מבצעים. אז כנראה תצחק פחות.
וירג'יל היה כנר והקורבנות כינורות שוירג'יל היטיב לנגן עליהם. הוא הכיר את כל סוגי הנוכלויות וידע איך להתאים לכל קורבן את הרמאות הקטנה שתתאים להפיל אותו בפח.
ג'ק לומד. ועוקב אחרי יחסיהם של וירג'יל ורוז.
לעתים נדמה שאם היה לג'ק דבר מה שאפשר לקחת ממנו וירג'יל היה מארגן לו איזה עוקץ.
את כל בני האדם כמעט אפשר לרמות, לכולם יש פינה בה הוא מחביא את תאוות הבצע שלו, מלבד אלו המעשנים מקטורת, אותם קשה לעקוץ כי יש להם זמן לחשוב.
והכי נורא, וירג'יל לא מפסיק להזהיר את ג'ק זה כשרמאי אחד מנסה לעקוץ את שותפו.
אחרי רמאויות רחוב רבות וירג'יל מנסה להגדיל את עסקיו ולרמות משקיעים בפוטנציה. הוא מתכנן להציע למשקיעים עסק. מכיוון שרוב הנשים אינן יכולות להרשות לעצמן מעילי פרווה יקרים, למה שלא ייצרו פרוות חתולים. הוא מציע לפתוח חוות גידול חתולים שימליטו עוד ועוד חתולים. כדי להאכיל אותם צריך לפתוח חוות עכברים, שיהיו מזון לחתולים ואת העברים יאכילו בחתולים שאת עורם פשטו. תנועה מתמדת בלתי פוסקת שתכניס הון.
כך הולך ומתגלגל סיפור הרמאויות עד לפרקים האחרונים, שם הולכת ומתגשמת ההזהרה של וירג'יל שכל רמאי מנסה לרמות את השותף שלו. ואכן תעלול של הפוך על הפוך על הפוך מביא את הספר לקראת סופו לשיא. ומה שהיה עד כה סיפור מעניין וניסיון לומר משהו על תאוות הבצע האנושית והופך לספר מתח מרתק.
רמאים קטנים עומדים בפינת רחוב ומנסים על עוברי אורח בתרגיל שלושת הקלפים המתחלפים. רמאים גדולים מנהלים בנקים של מיליוני דולרים ומפילים בפח את אלו שנחשבים למתוחכמים יותר. ראו את פרשת פנאן אצלנו את מיידוף באמריקה. האמריקה שאין מי שאיננו רודף בצע בצורה כזו או אחרת מצדיק את עצמו.
הספר מעביר בצורה מבדרת בג'ונגל החולשות הקטנות של בני האדם. לעתים אפשר לקרוא אותו כמדריך לרמאי המתחיל. ואם רובו כתוב בצורת סיפור משעשעת במידה ומתנהל על מי מנוחות לכאורה הרי שסופו המסחרר הופך את הספר לספר מתח. כספר לשעות פנאי הוא מספק מאוד.
בעיירה כזאת נכנסת לחנות מכולת בלונדינית, מתנהגת כנרדפת, מראיה מבוהל. היא קונה דבר מה בדולר, מושיטה שטר של עשרים, מקבלת עודף ונמלטת. רגע אחרי נכנס גבר ומציג את עצמו בנציג האפ. בי. אי. יש לו אפילו תג. הוא שואל על האישה, מאשים אותה בהפצת כסף מזויף ולוקח מבעל החנות את השטר. זו בת דודה של בוני פרקר הוא אומר למוכר. תקבל אות הצטיינות ופרס. עיירה. עוד שלוש חנויות כאלה והזוג יכול לברוח עם רווח של שמונים דולר. זוג נוכלים. באחת העיירות הללו הנטועות באמצע ערבה צחיחה הם שולים את ג'ק מקגרידי בן התשע עשרה. עכשיו יהיה להם נהג מילוט.
ספר מתח. אלא שכבר מן ההתחלה משהו בכתיבה מרמז על כתיבה אחרת.
" לפעמים אני חושב שקולומבוס טעה. אולי העולם כן שטוח. יש גן עדן ויש גיהינום, ואיפה שהו באמצע נמצאות ערבות מערב טקסס. בשממה המאובקת הזאת, הלוהטת ככבשן, אין רמז לצורתו העגולה של כדור הארץ"
המספר הוא ג'ק מקגרידי, הוא זה שיגלגל את הסיפור. כשנפגשו מאחורי חנות, מיס רוז הביטה בו כאילו בחנה סוס. וכעת הם נוסעים יחד. וירג'יל, מיס רוז וג'ק אל עבר ההרפתקאות של חיי נוכלות.
רוז היא הפיתוי וירג'ל העוקץ, וג'ק נהג המילוט. בעלי החנויות המפחדים בהתחלה, מתמלאים תאוות בצע כשמבטיחים להם פרס, הרי עזרו לתפוס את קוני פרקר הידועה. בוני פרקר, כלומר בוני וקלייד, סיפור מימים עברו. לא אחד המודרניים הפזיזים.
בעיר אחרת הם מתחלפים. ג'ק הוא הבורח המסוכן ורוז היא הנהגת. ג'ק מגלה שהוא יכול לשחק בקלות את דמות חבר הכנופיה העצבני מאוד. במכונית יש גם ערימה של שטרות מזויפים למעשי נוכלות אחרים אותם ג'ק לא למד בינתיים.
כבר מן ההתחלה ג'ק מספר לנו שמשהו קרה והשלישייה התפרקה, ולא בצורה טובה.
איפה דברים מתחילים תוהה ג'ק. נניח רצח. שני ידידים משחקים קלפים, אחד נפגע והולך להביא רובה ויורה בחברו.
" מתי בדיוק התרחש הרצח? מתי הגיע הרגע שאין ממנו חזרה? כשהכדור יצא מן הקנה? כשהכדור פגע באיש? או אולי כשהלב של האיש חדל לפעום. האם זה קרה כשהחבר לחץ על ההדק או כשהבחור התחנן שלא ירה בו. אולי כשהלך להביא את הרובה. אולי זה קשור לעבר שלהם. או לשורשי הידידות שלהם... "
אצל ג'ק זה התחיל בסופות. סופות שחורות. יש סופות רועמות ויש מפחידות בשקט שלהן. כאילו שכבת הקרקע עפה לשמים. אם הסופה באה מקנזס האבק היה אפור או צהבהב, מטקסס בא אבק חום שמנוני, שחור סמיך ממזרח טקסס ונחושת ממזרח אוקלהומה. לכל צבע ריח משלו. לאחד ריח פלפל שצרב בנחיריים לאחר זמן גרם בחילה. לצהוב ריח בשר מעופש, ובכל מקרה האבק הזה כיסה את הכל וחדר לכל סדק. תנ"כי זה מה שזה היה. סיפור נח בהיפוך. חיות יצאו מהתיבה אל קרקע יבשה ומתו בצמא. עיירות נבלעו מתחת לאבק..
כשהיה בן תשע שוק המניות התרסק. קראו לזה יום חמישי השחור. אחר כך שישי השחור אחר כך אוקטובר השחור.
כעת יש בצורת, אבל לפני הבצורת היה עודף יבולים. הדגן נרקב בממגורות. ריקבון של שפע. משרד החקלאות שרף אלפי דונמים. חיטה, כותנה טבק וסלק. ועכשיו לא רק בצורת אלא גם ענני ארבה. אסם התבואה של אמריקה הפך להיות קדרת אבק. אנשים נודדים ממקום למקום לחפש יום עבודה.
כן, בקרוב יתחיל גם סיפור המתח, אך יכולת הכתיבה של פרגוסון גורמת לכל התיאורים הללו לגעת בלב. הם משאירים מרחב נשימה בציפייה למתח.
מטיסת הסולו של לינדברג ב1927 עד נפילת הצפלין הבוער עברו עשר שנים. העשור המלוכלך והמדכא.
800 בנקים קרסו. יצרניות רכב פשטו רגל. לעולם כבר לא ייצרו מכונית פרס ארו מפוארת. חברות הרכבות ביטלו קווים, וביטול קווים הביא לאבטלה. גם אביו של ג'ק נשאר מחוסר עבודה.
המפגש הראשון ל ג'ק עם פריצה היה כשאביו המדוכא פרץ לבנק. לא בשביל לגנוב כסף אלא את ספרי החשבונות, לבלבל אותם. הוא היה איש ישר. אמו מתה, אביו החל לבשל עשבים לא אכילים וג'ק היה מקיא אותם.
כל מה שהיה להם היה הרדיו וג'ק אם היה יכול היה בורח דרך הרדיו. מי שהגיע לעיירות היו הנוכלים, רק הם.
השמחה היחידה הייתה ביטול חוק היובש, ולא שהיה להם כסף לקנות אלכוהול חוקי. אמריקה נראתה לאנשים כמו ניסוי שנכשל, ניסוי ממניעים נעלים אבל ניסוי שנכשל.
לג'ק יש שני ספרים בבית. התנ"ך ומילון ובסטר. מלים מעניינות אותו, מדברות אליו. הוא מגלה שמלים נושאות לרוב משמעות שיפוטית. מלים נושאות את אותה משמעות אך מביעות דעה שונה. להגיד על מישהו שהוא ילדותי לא דומה להוא נראה כמו ילד. אישה מול הראי תגיד על עצמה, אני רזה. אחרים יגידו עליה שדופה. גבר יחשוב על עצמו שהוא נמוך, האחרים יקראו לו גוץ. מהו דבר מוסרי ומה לא הוא כשהוא מגיע למלה במילון.
לפרגוסון לא בוער להגיע במהירות לענייני הנוכלות. ג'ק מעניין אותו והוא גורם לקורא להתעניין בנער החכם, ועוקב אחרי הביוגרפיה שלו. הוא מספר על אביו, על ניסיונותיו הראשונים והנבוכים להכניס יד אל מתחת לחולצתה של הנערה הראשונה שלו. ובעיקר קטע מצחיק על ויכוך עם הכומר הכפרי על אמונה באלוהים. ג'ק שאוהב לקרוא נתקל בספר של פסקל ובו שאלת האמונה באלוהים. עניין מוכר. למה לא להאמין? אם תאמין ויש אלוהים הרי שחיי הנצח שילך יהיו טובים. אם תאמין ואין אלוהים, לא הפסדת כלום. וכך הלאה מתגלגל הפלפול של פסקל, אלא שבויכוח עם הכומר ג'ק מעמיד את כל עניין ההימור על אלוהים בצורה של מרוץ סוסים ומסבך את הכומר. קטע נבון מצחיק ומאוד לא שייך לכאורה לספר מתח.
מה שמעסיק את ג'ק זו השאלה הבוערת, אם הוא יכול לחשב במדויק איך לכוון כדור ביליארד שייכנס לחור הנכון, ולחשב עוד מיני דברים שכאלה, אך איך זה שאינו מצליח לחשב ולמצוא את הדרך לתחתוניה של הנערה. כל ספרי ההדרכה שקרא לא אובידיוס ולא גלילאו לא לימדו אותו.
באירופה כובש היטלר חצי יבשת ובעיירה מתגלה הנאצי שלה. את ג'ק מעניינת רק פיסת הכותנה שמתחת לשמלה. ג'ק סובל מקדחת סנאים, כמו שקורים לזה צעירי העיירה.
אז איפה התחיל הכל? אולי קודם, אבל בעמוד 140 פוגש סוף סוף ג'ק הצעיר את וירג'יל ורוז, מצטרף אליהם וחיי הנוכלות מתחילים. ג'ק הולך להשתנות.. אולי שם זה התחיל.
וירג'יל מלמד את ג'ק את כל עניני הנוכלות הזעירים. הם אינם שודדים. וירג'יל מלמד את ג'ק איך לגרום לאנשים טיפשיים לתת להם את כספם מרצונם. וזה די מצחיק, אלא אם כן אתה הטיפש המגלה שחסרים לך עשרים דולר בקופה או שקנית תלוש הנחה לחנות שאיננה עושה מבצעים. אז כנראה תצחק פחות.
וירג'יל היה כנר והקורבנות כינורות שוירג'יל היטיב לנגן עליהם. הוא הכיר את כל סוגי הנוכלויות וידע איך להתאים לכל קורבן את הרמאות הקטנה שתתאים להפיל אותו בפח.
ג'ק לומד. ועוקב אחרי יחסיהם של וירג'יל ורוז.
לעתים נדמה שאם היה לג'ק דבר מה שאפשר לקחת ממנו וירג'יל היה מארגן לו איזה עוקץ.
את כל בני האדם כמעט אפשר לרמות, לכולם יש פינה בה הוא מחביא את תאוות הבצע שלו, מלבד אלו המעשנים מקטורת, אותם קשה לעקוץ כי יש להם זמן לחשוב.
והכי נורא, וירג'יל לא מפסיק להזהיר את ג'ק זה כשרמאי אחד מנסה לעקוץ את שותפו.
אחרי רמאויות רחוב רבות וירג'יל מנסה להגדיל את עסקיו ולרמות משקיעים בפוטנציה. הוא מתכנן להציע למשקיעים עסק. מכיוון שרוב הנשים אינן יכולות להרשות לעצמן מעילי פרווה יקרים, למה שלא ייצרו פרוות חתולים. הוא מציע לפתוח חוות גידול חתולים שימליטו עוד ועוד חתולים. כדי להאכיל אותם צריך לפתוח חוות עכברים, שיהיו מזון לחתולים ואת העברים יאכילו בחתולים שאת עורם פשטו. תנועה מתמדת בלתי פוסקת שתכניס הון.
כך הולך ומתגלגל סיפור הרמאויות עד לפרקים האחרונים, שם הולכת ומתגשמת ההזהרה של וירג'יל שכל רמאי מנסה לרמות את השותף שלו. ואכן תעלול של הפוך על הפוך על הפוך מביא את הספר לקראת סופו לשיא. ומה שהיה עד כה סיפור מעניין וניסיון לומר משהו על תאוות הבצע האנושית והופך לספר מתח מרתק.
רמאים קטנים עומדים בפינת רחוב ומנסים על עוברי אורח בתרגיל שלושת הקלפים המתחלפים. רמאים גדולים מנהלים בנקים של מיליוני דולרים ומפילים בפח את אלו שנחשבים למתוחכמים יותר. ראו את פרשת פנאן אצלנו את מיידוף באמריקה. האמריקה שאין מי שאיננו רודף בצע בצורה כזו או אחרת מצדיק את עצמו.
הספר מעביר בצורה מבדרת בג'ונגל החולשות הקטנות של בני האדם. לעתים אפשר לקרוא אותו כמדריך לרמאי המתחיל. ואם רובו כתוב בצורת סיפור משעשעת במידה ומתנהל על מי מנוחות לכאורה הרי שסופו המסחרר הופך את הספר לספר מתח. כספר לשעות פנאי הוא מספק מאוד.
050-3331-331