* סרטן השד - לפי התגליות המפתיעות של הרפואה החדשה - חלק 1.

תהליך התפתחות הסרטן בצינורות החלב:

כאשר קורית טראומה / קונפליקט של פרידה מתחיל תהליך של אובדן תאים בדפנות הפנימיים של צינורות החלב ותהליך זה נמשך כל עוד נמשכת השפעת הטראומה / קונפליקט.

ההיגיון של הטבע העומד מאחורי תהליך זה הוא כנראה כזה, שנועד לפתור מצב בו כבר אין צורך בחלב עקב הפרידה. לכן מטרת התהליך היא להרחיב את צינורות החלב כדי לאפשר לחלב שנמצא בצינורות לצאת החוצה יותר מהר ולמנוע גודש בשד. המציאות מראה שתכנות זה פועל גם אצל נשים שאינן מייניקות ונשים שאינן בגיל הפריון, מה שעלול להחריף את הבעיה.

סימפטומים אפשריים כל עוד קיימת השפעת הטראומה / קונפליקט (השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הסימפתטית)

מכסימום סטרס

חשיבה כפייתית: עיסוק בלתי פוסק בבעיה, בגורמיה ובחיפוש פתרונות

כפות ידיים ו/או רגליים קרות

חוסר תיאבון

אובדן משקל

צמרמורות

זיעה קרה

הפרעות בשינה, קשיי הירדמות

חיוורון

דופק מהיר

רמה נמוכה של סוכר בדם

רמה נמוכה של חומציות הקיבה

בחילה

אובדן זמני וחלקי של הרגישות בשד

אובדן זמני וחלקי של הזיכרון לטווח קצר

שקיעה פנימה של הפיטמה ("היפוך פיטמה")

החלק הראשון של שלב הריפוי:

ברגע שחולפת הטראומה או נפתר הקונפליקט מתחיל תהליך של שיקום צינורות החלב. תהליך זה, בו יש גדילה מהירה של תאים חדשים, מלווה בנפיחות, הפרשות פנימיות באזורים המתרפאים, רגישות יתר של עור השד, גרד ויתכן אף כאב.

תהליך זה דומה במידה רבה לתהליך ריפוי של פצע או חתך בעור. כידוע, בתהליך הריפוי הטבעי של חתך בעור, הגוף סוגר את החתך ובונה מעליו גלד (גידול). לאחר השלמת תהליך איחוי הרקמות מפרק הגוף את הגלד.

גם במקרה של שיקום צינורות החלב, יש גידול תאים (גלד) מעבר למידה הסופית הדרושה. האישה יכולה להרגיש זאת כגוש או גושים, ואם עושים באותו זמן בדיקת ממוגרפיה - יתגלה גידול או גידולים.

אחת הבעיות הנוצרות בתחילת שלב הריפוי היא מצב בו ההפרשות הפנימיות הנוצרות כחלק מתהליך הריפוי נחסמות על - ידי הגידול המהיר של התאים ואינן יכולות לצאת החוצה. נוצר גודש פנימי והשד נעשה נפוח, דלוק ורגיש מאד. מצב זה מאובחן הרבה פעמים בטעות כסרטן צינורות החלב (Ductal Breast Cancer).

כאשר מתחילות הפרשות מהפיטמה, זהו סימן טוב לכך שצינורות החלב לא נחסמו לגמרי ושתהליך הריפוי יכול להימשך. הרגישות בעור השד חוזרת ואף עלולה להיות רגישות יתר בשלב זה.

אם הקונפליקט המקורי נמשך זמן רב, בשלב הריפוי יתכן מצב בו האישה תבחין בתחושה של מעין התכווצות פנימית בתוך השד.

סימפטומים אפשריים בשלב הראשון של הריפוי (השפעה דומיננטית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית) :

הרגשת הקלה

הזיכרון לטווח קצר חוזר להיות כרגיל

התרחבות כלי הדם, הידיים והרגליים חוזרות להיות חמות

התיאבון חוזר

עייפות רבה

נפיחויות

דלקות

זיהומים

מוגלה, הפרשות שונות

כאבים

רגישות יתר בעור השד

גרד בשד

כאבים

משבר הריפוי (באמצע שלב הריפוי) :

זהו מצב בו עלולים להופיע בצורה מרוכזת כל הסימפטומים של הטראומה / קונפליקט.

משבר הריפוי יכול להימשך כמה שניות, כמה דקות או כמה שעות. הוא נוצר כתוצאה מסיגנל סימפתטי חזק אשר תפקידו העיקרי הוא לגרום להוצאת הבצקת שנוצרת במוח כחלק מתהליך הריפוי.

החלק השני של שלב הריפוי (לאחר משבר הריפוי) :

נמשך תהליך הריפוי עד להחלמה מלאה. ההשפעה הדומיננטית היא עדיין של מערכת העצבים הפאראסימפתטית, אך היא הולכת ומתמתנת עד לחזרה לתפקוד נורמלי. אם לא מתערבים בתהליך הטבעי של הריפוי ואם אין הישנות או הופעה חדשה של טראומה / קונפליקט, הגוף יפרק בהדרגה את הגידול, עד לפירוקו המלא.

גוש שחמתי - Cirrhotic lump

זהו מקרה חריג של סרטן צינורות החלב, כאשר הקונפליקט מתמשך ללא הפסקה.

במצב זה עשוי להיווצר גוש קטן, דחוס, אשר בד"כ יש בו גם התגבשויות של סידן.

ניתן לראות גוש זה בממוגרפיה, למרות שהוא קורה בשלב הקונפליקט האקטיבי ולא בשלב הריפוי.

כיצד מטפלים?

כפי שניתן להבין מכל האמור עד כה, הטיפול המשמעותי ביותר הוא ללמוד להתגבר על הטראומה הרגשית או לפתור את הקונפליקט הרגשי שגרמו להופעת המחלה. זוהי עבודה לא קלה המוטלת בעיקרה על החולה עצמה, כאשר תפקידו של המטפל הוא בעיקר לעזור באבחון, לכוון, לתת כלים, לייעץ ולתמוך.

ישנן שיטות שונות העוזרות להתגבר או להשתחרר מטראומות, וכל אישה צריכה למצוא את השיטה המתאימה לה ביותר ואת המטפל המתאים לה ביותר.

כאשר מתרחשת טראומה הגורמת להפעלתה של מחלת סרטן, קולטים החושים שלנו את מרבית האינפרמציה הקיימת בסביבה באותו זמן - צלילים, צבעים, צורות, ריחות, מגע, טעמים, מילים או משפטים ספציפיים שנאמרו וכו'. כל אלה נחרתים בתת - מודע שלנו וכל אחד מהם עלול להיות טריגר אשר יפעיל מחדש את מעגל המחלה אם לא נהיה מודעים לו ואם לא נלמד לנטרלו.

לכן חשוב לא רק לפתור את הטראומה הישנה, אלא גם ללמוד כיצד לא לאפשר לאותם דברים שנחרתו בנו להפוך לטריגרים אשר יפעילו מחדש את מעגל המחלה.

המודעות לדברים היא המפתח לפתרון והיא הדבר העיקרי בריפוי אם היא מלווה בשינוי גישה, התייחסות וחשיבה בהתאם לצורך. מעבר לכך, כל אחת משיטות הטיפול יכולה להיות כלי עזר חשוב ולפעמים אף חיוני.

חלק חשוב מהעבודה הפנימית שכדאי לחולה לעשות קשור לסליחה (לאחרים ולעצמה), מחילה, הבנה, שקט פנימי, רוגע, בהירות לגבי דרכה בחיים, ביטחון עצמי, אהבה, נתינה, סבלנות, סובלנות ואמונה.

טיפולי עזר (בנוסף לטיפולים הספציפיים לשחרור מטראומות) :

תזונה ותוספי תזונה: חשוב לעשות התאמה אישית לכל חולה.

בדיקה קינסיולוגית היא אחד מכלי העזר הטובים למציאת התזונה המתאימה לנבדקת.

בכל מקרה רצוי מאד לא לעשות צום לפני השלמת שני שלבי הריפוי.

בסרטן בבלוטת החלב, אם תהליך פרוק הגידול נעשה באופן טבעי על - ידי חיידקים, מומלץ לאכול הרבה חלבונים בשלב הריפוי, במיוחד אם ישנן הזעות בלילה.

ביו - מגנטים: אלה הם מגנטים טיפוליים חזקים במיוחד המעלים את רמת האנרגיה בגוף, משפרים את חילוף החומרים בגוף, מעלים את לחץ החמצן בתאים ומפחיתים מצבי דלקת. הביו - מגנטים הם כלי עזר מעולה כמעט לכל מצב.

פעילות גופנית: גם כאן חשוב להתאים את הפעילות למצבה של החולה.

חשיפה לשמש: מומלץ מאד להיחשף לשמש לפחות 15 - 20 דקות ביום, בשעות הבוקר או לפנות ערב.

קומפרסים: כדי להקל על הסימפטומים של שד נפוח, אדום, חם, רגיש, כואב, קשה - ניתן לעשות קומפרס מעלי כרוב חתוכים. מומלץ לעטוף בניילון נצמד וללכת לישון עם זה. להמשיך כך כמה ימים, עד שהמצב חוזר לקדמותו. הקומפרס יכול להיות מונח במקום 12 שעות ביום ואף יותר.

תמיכה של בן הזוג, בני המשפחה והחברים: זוהי נקודה קריטית. במקרים רבים בן - הזוג או מישהו מבני המשפחה הוא למעשה חלק מגורמי המחלה, מה שעלול להפוך את תהליך הריפוי לקשה הרבה יותר. לכן חיוני הוא שבן - הזוג ייקח חלק פעיל בתהליך הריפוי, כולל אם הדבר דורש טיפול זוגי כדי לפתור קונפלקטים שונים שנוצרו בין בני הזוג. אם הגורם למחלה קשור לקונפליקט עם מישהו אחר מבני המשפחה, חברים או עמיתים לעבודה, חשוב ליצור את התנאים בהם ניתן יהיה להגיע להבנות עם אותו אדם, לסלוח ולמחול אחד לשני אם צריך ולנטרל עד כמה שאפשר את אותם דברים שגרמו לקונפליקט ביניהם.

חשוב מאד שתהיה לחולה תחושה של תמיכה מלאה מצד כל בני המשפחה והחברים, ללא ביקורת, ללא שפיטה וללא הפעלת לחצים לעשות טיפול כזה או אחר.

המצב כיום הוא כזה שהחולה נתונה בד"כ ללחצים חזקים מאד מצד הרופאים לעשות מהר ככל האפשר ניתוח ו/או טיפול כימותרפי ו/או הקרנות, גם אם היא מרגישה מצויין. קורים מצבים בהם מצטרפים ללחץ של הרופאים גם הבעל וקרובים או חברים אחרים, והאישה שמרגישה טוב ושמצבה אף משתפר, נכנעת ללחץ הסביבתי תוך שהיא אומרת לעצמה שכבר יהיה לה יותר קל לעבור את הכימותרפיה ו/או ההקרנות מאשר להתמודד עם הלחצים מצד כל הסובבים אותה.

לחצים אלה מהווים נטל עצום על החולה ומפריעים מאד לתהליך הריפוי, למרות שהם באים בד"כ מתוך כוונה טובה לעזור לה.

האם ומתי כדאי לעשות ניתוח?

מבחינת הצלת חיים אין בדרך - כלל צורך בניתוח.

השיקולים לגבי ניתוחים תלויים מאד בתחושותיה של האישה, בעיקר לגבי מצבים הקשורים להופעה חיצונית. למשל:

כאשר יש גוש שפיר המכער את השד

כאשר מתפתחת מלנומה על השד

כאשר שכבת האפיתל נפרצת ונוצרים פצעים מוגלתיים ומסריחים (זה יכול לקרות מפירוק הגידול, מחתך או מנקב).

האם יש צורך בטיפולים כימותרפיים ובהקרנות:

הידע, ההבנה והניסיון של הרפואה החדשה מראים שטיפולים אלה גורמים ליותר נזקים מאשר תועלת. לא ניתן במסגרת מאמר זה להרחיב נושא זה ולהסבירו כראוי.

גרורות:

התיאוריה המקובלת אומרת שתאים סרטניים מהגידול הראשוני נודדים בצינורות הלימפה או בעורקים, מתיישבים באופן אקראי באיברים אחרים ומתחילים לגדול שם בצורה לא מבוקרת. יש כמה בעיות בתיאוריה זו ויש קושי להוכיחה.

עד היום לא ידוע לנו על תאים סרטניים שנמצאו נודדים בדם העורקי. אם באמת היו תאים כאלה בדם העורקי, היה צורך לבדוק את כל תרומות הדם, כפי שבודקים את הדם להגנה מפני איידס.

דוגמה נוספת המראה את הבעייתיות שיש בתאוריית הגרורות היא המצב בו יש לאישה גידול ראשוני בשד וגרורה בריאות. במקרים רבים כאשר נותנים טיפול כימותרפי לאותה אישה, ניתן לראות שהגידול בריאות עשוי להגיב לטיפול ולהתכווץ ואילו הגידול בשד אינו מגיב (או להיפך). אם הגרורות הן גידולים מתאים שהגיעו מהגידול הראשוני, סביר להניח שהן אמורות להגיב לטיפול בצורה זהה או דומה לגידול הראשוני.

הרפואה החדשה טוענת ומוכיחה (בעזרת צילומי CT של המוח ובעזרת החוקים הביולוגיים הטבעיים) שכל "גרורה" היא למעשה סרטן חדש שנוצר כתוצאה מטראומה / קונפליקט חדשים.

האם ניתן למות מסרטן השד?

באופן ישיר: רק במקרים נדירים של קונפליקטים לא פתורים המתמשכים זמן רב ובעוצמה רבה.

מרבית המקרים של מוות בעקבות סרטן שד הם כתוצאה מסיבוכים הקשורים להשפעות הכימותרפיה ו/או טראומות / קונפליקטים חדשים כגון:

פחד מוות ברגע ההודעה על סרטן השד - עלול לגרום להתפתחות סרטן נאדיות הריאות

תחושה חזקה של ירידת ערך עצמי - עלולה לגרום להתפתחות סרטן בלימפה או בעצמות

פחד פתאומי מכניסה למצב מסוכן - עלול לגרום ל"סרטן" בצינורות הלוע - יכול להגיע לסרעפת ולהיות מאובחן כסרטן תאים קטנים בסימפונות small - cell bronchial carcinoma)).

מאמר זה מוגש כמידע בלבד וההמלצות שבו אינן מהוות התוויות רפואיות. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא מוסמך.

מקורות:

http://learninggnm.com/documents/sp - breastcancer. html

http://www.whale.to/a/last.html

Scientific Chart of GNM. 2007, ISBN: 978 - 84 - 96127 - 29 - 6

GNM Seminar One