א' - חובקת עולמות

האות 'א' מזכירה לנו את חלומו של יעקב "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה".

ה"קו" האלכסוני דומה לסולם שבסיסו למטה ומגיע למעלה. היא מחברת שמים וארץ.

המילה 'א - ל - ף' בנויה משלוש אותיות בעלות גובה שונה: האות 'א' - אות בגובה ממוצע (לא פורצת לגובה ולא למטה) האות 'ל' היא האות הפורצת לגובה (היא האות היחידה הגבוהה בתוך הא' - ב'. בלשון הקבלה נקראת: "מגדל הפורח באויר"). והאות 'ף' האות החודרת ויורדת למעמקים. וכל זה רומז: "ה' בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה". (תהלים קג יט) "אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך". (תהלים קלט ח) "בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (עלינו לשבח) (ובלשון הזוהר: "לית אתר פנוי מיניה"

ברכת כהנים והאות 'אלף'

ראינו כי האות 'א' בנויה מ - 3 אותיות י' - י' - ו'.

מזכיר לנו את הפסוק: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי (י - ו - י= 26=י - ה - ו - ה) אבוא אליך וברכתיך."

לכן, זה גם סוד האותיות לברכת כהנים: "י'ברכך י - 'ה... וישמרך". ר"ת: י - י - ו.

ובהמשך - ברכת כהנים "לוקחת" את האותיות האחרות של ה'א - ל - פ'

ומצרפת אותם בראש התיבות בברכת כהנים:

"יאר י - ה פניו אליך ויחונך, ישא י - ה פניו אליך וישם לך... שלום"

המילה 'שלום' כוללת בתוכה הכל.

המילה 'שלום' כוללת בה הכל כי 14 המילים הראשונות של ברכת כהנים נרמזות ב - 14- פרקים של אצבעות היד, והמילה: 'שלום', המילה ה - 15, נרמזת בכף היד המכילה את הכל בתוכה. (לכן גם אומרים 'שלום' בחיבור שתי כפות הידיים של הידידים)

במקום אחר כתבנו כי המילה 'שלום' כוללת את כל המציאות המחולקת לארמ"ע, פירוש כל האלמנטים של המציאות: אש - אנרגיה, רוח מים ועפר שהם 4 האפשרויות של המציאות, "מוצק, נוזל גז ואנרגיה". (ראה הסבר מפורט בהמשך, בסוד האות: "ש")

צורת האות א' כמים עליונים ותחתונים

כאמור, בנויה האות 'א' משתי אותיות 'י', ואות 'ו' באמצע. האות 'ו' הרומזת לאויר, היא גם מפרידה, וגם מחברת בין שני יסודות הנרמזים בשתי אותיות 'י': מים עליונים (רוחניות) ומים תחתונים (גשמיות). המים העליונים מבטאים שמחה, הם קרובים וקשורים לקב"ה, הם אינם נפרדים ממנו. המים התחתונים בוכים, רוצים להיות קרובים להקב"ה. האות י מסמלת גם מרחק וגם קרבה.

אף הקב"ה מצד אחד סובב כל העולמים, ומן הצד השני ממלא כל העולמים - כל פרט בעולם יש בו חיבור. כל נקודה נמצא בה אור ה'.

אלף - הוא אחדות. אחד - צמצום פנימיות, מקביל ל"ממלא כל עלמין"

וגם ריבוי (אלף=1000) אלף ירמזו לפיזור: במקביל למושג: מסובב כל עלמין. דומה למושגים: "אור פנימי" ו"אור מקיף"

לסיום סיפור קצר:

אותו ילד שלימדו אותו "א - ל - ף" ולאחר שקלט סוף סוף... הסבירו לו שיש להמשיך וללמוד אות "ב".

הגיב ואמר בתמיהה: "מה? יש עוד אות "ב"?!

גם אנו נאמר "אפס קצהו למדנו" ואידך - זיל גמור, פירוש: למד!

כן, לפנינו יש עוד אות והיא..."ב"

'ב' - מה סודך?

צורת האות 'ב' - צורת בית שיש לו גג, קיר ורצפה, וצד אחד פתוח לרווחה דומה לכניסה פתוחה של הבית. הבית מלא אור. הבית הזה מכיל בתוכו רוחניות.

אות זו זכתה להיות האות הראשונה בתורה, בגלל כשרה להיות אות מתווכת בין עולם הרוח לעולם הגשם.

ביטחון ודאגה

האות ב' רומזת למידת הביטחון. דורשי רשומות הפנו את תשומת לבנו למילה דאגה ואמרו כי היא מילה שנבנתה מהאותיות הראשונות של הא' - ב' ללא האות 'ב' המסמלת את מידת הביטחון. מי שחי ללא ביטחון בבורא הרי כל ימיו יהיה בדאגה. יש לזכור שיש "סדרן" בעולם, והוא המסדר את העולם צופה משגיח... והכל תלוי ברצונו... לא נופתע אם נגלה שהמילה 'סדרן' היא בגימ' 314 כערך שם ה' - "ש - די".

המתעלם מה"סדרן" וחושב שהעולם הפקר "לית דין ולית דיין" ח"ו, הרי הוא חי "ב - ד - א - ג - ה". יש לשים לב לסדר האותיות במילה זו? התשובה היא: אין סדר! אלה חמש האותיות הראשונות של הא' - ב' ואין אחת נמצאת סמוך לחברתה על פי הסדר... כך, באי - סדר הזה יש ליטול ציפורניים בסימן: 'בדאג"ה'. אצבע שניה (ב) אח"כ אצבע רביעית (ד) והמשך: ראשונה, שלישית וחמישית.

אמר החכם אבן עזרא: "הסר דאגה מלבך, כי: העבר - אין! העתיד - עדיין! הווה - כהרף עין! דאגה מנין?"

המתבונן יראה כי בכל 22 אותיות הא' - ב' יש רק שלוש אותיות המסתיימות בשתי אותיות - 'ית' והן האותיות המהוות את השורש של המילה 'ביטחון' האות 'ב' - בי"ת האות 'ט' - טי"ת האות 'ח' - חי"ת אין לנו אותיות נוספות עם סיומת כזאת.

שלושתן חד הן, יוצרות את המילה 'בטח': "וישבתם לבטח בארצכם" (ויקרא כו ה) האותיות 'ית' בגימ' 410 רומזות לערכים יסודיים וחשובים כגון: 'קדוש', 'משכן', 'דרור', 'קודש', ועוד...

במילה 'בראשית' נרמז: בראש - ית פירוש: בהתחלה: 'ית' (קדושה... בחירה חופשית)...

המילה 'בראשית' רומזת בשיכול אותיותיה "ראש - בית". לעיל באות 'א' הוסבר גם מדוע היה נכון להשתמש באות 'ב' כאות ראשונה של התורה.

הכרנו את האות 'א' המביעה עולם רוחני ומושגים רוחניים נעלים, האות 'ב' רומזת לעולם מעשי יותר, עולם גשמי אבל יש בו מהתכונות הרוחניות של שכנתה האות 'א' על כך ניתן להיאמר "טוב לצדיק וטוב לשכנו".

האות 'ב' תרמוז על גוף, על בית, על כלי, מיכל... כאשר כלי זה מחזיק בתוכו אוצרות רוח נעלים. הגוף מחזיק את הנשמה. עור הקלף מחזיק את אותיות הקודש שעליו. הכלי מחזיק בתוכו "אורות" - רעיונות אידיאות וערכים. הכלי מתחיל לקבל מהתכונות של התוכן היצוק בו. הגוף יכול להפך כלי קודש בגלל הנשמה השוכנת בו. הגוף כביכול מקבל תכונות רוחניות בזכות הנקודה הרוחנית ששכנה בו. אין 'ב' ללא 'א'!

האות 'ב', למרות היותה כלי היא עדיין קוראת לנו "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". האות 'ב' מבקשת מאתנו להתבונן באור הנמצא בתוכה. שמה מעיד עליה 'בית' פירושו: 'פנים' כפי שנאמר בפסוקים:

"וכפרת אותה מבית ומחוץ..." (בראשית ו יד) "מבית ומחוץ תצפנו" (שמות כה יא) "מבית לפרוכת..." (שמות כו לג).

'ב' - ספירת הבינה

האות בית רומזת לספירת הבינה ולתכונה המיוחדת הזאת.

הזכרנו לעיל שהאות 'ב' מבקשת מאתנו להתבונן בה פנימה, ושמה מעיד על פנימיות. נוכל יותר להבין מדוע מתאימה היא לתכונת הבינה.

האות 'א' רומזת לספירת החכמה מלשון "ואאלפך חכמה" (איוב לג לג) - לפעמים האות 'א' רומזת לספירת הכתר, ואז האות 'י' רומזת לספירת החכמה. לכן, יש הרואים במילה 'בית' את המלים בת - 'י' פירוש: היא תוצאה של ספירת החכמה, האצורה בקרבה.

על פי הפשט, חכמה היא השגת ידע, רכישת ידיעות איסוף פרטים, השגת ידיעות ממקורות חוץ ממנו, ואילו בינה היא מעלה אחרת של התבוננות פנימית של ניתוח פרטים של הרכבה, הבנת דבר מתוך דבר, ניתוח ופתוח החכמה שהושגה. ה - 'א' קודמת ל - 'ב' לרמוז כי בשלב ראשון יש צורך לרכוש ידיעות כמה שהאדם יכול להשיג ורק אח"כ יעמול להבנת הדברים על בורין.

תכונות האות 'ב' רומזות לאשה

תכונת הבינה ניתנה לאשה על פי מה שנאמר "ויבן ה' א - להים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויביאה אל האדם". (בראשית ב כב) מכאן למדו חז"ל: "בינה יתירה באשה יותר מבאיש" (נדה מ"ה ע"ב) אשה - תכונתה היסודית פנימיות. "כל כבודה בת מלך פנימה."קבלה את תכונות האות 'בית' ולא סתם היא נקראת בתואר כבוד עקרת הבית שהיא גם עיקר הבית. האשה לפעמים נקראת 'בית'. "לאשתי קראתי "ביתי".

האיש לעומת זאת, מקביל לתכונת החכמה. גם מצאנו זאת במאמר חז"ל בעניין המעלה הגדולה של האשה: "אדם הולך לשוק מביא מכל הבא ליד... והאשה בבית יש לה את התכונה לצרף את הדברים ויצור מהן יצירה מאכלים ועוד..."

גם בספירות, ספירת החכמה נקראת "אבא" וספירת הבינה נקראת "אמא", סמכו זאת גם על פסוק במשלי: (ב ג) "כי אִם לבינה תקרא" ודרשו: "כי אֵם לבינה תקרא" (זהר שמות דף קא א)

מח ולב

אם נתעמק באותיות המקבילות לאותיות א' ב' בצורה הבאה: אם נחצה את 22 האותיות נמצא כי אפשר לחלק את האותיות לשתי קבוצות של 11 אותיות: קבוצה אחת עד האות כ', וקבוצה שנייה תתחיל מהאות ל'. נקביל קבוצה מול קבוצה ונראה כי מול 'א' נמצא את האות 'ל' ומול האות 'ב' נמצא את האות 'מ'. שיטה זו של חילוף אותיות נקרא: "אל - בם"

א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ

ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת

א - ל ב - מ

נמצא מס' רמזים: נמצא את המילה 'אם', וכן את המילה 'לב' (בתוך ה'אם').

המושג 'אם' קשור ל'לב' והמושג 'אב' קשור ל'מח'. מהיסוד הזה יתפצלו רעיונות רבים הקשורים זה בזה:

אב אם

מח לב

חכמה בינה

חמה לבנה

החכמה - תכונתה היסודית קליטה ורכישת ידע. בעוד הבינה - מעמיקה יותר, מתבוננת ומנתחת. כושר ההתבוננות נמצא בלב על פי הפסוק "ולבבו יבין...", (ישעיהו ו ז) האב מעביר ידע מ'אב לבן', ואילו האם מעבירה רגשות, אמונה ומידות. לבינה יש נ' (50) שערים הנקראים 50 שערי בינה. כוח הנשמה במח, וכח הרוח והרגש בלב. מח ולב בגימ' - 86- כערך המילה: 'א - להים'. השם 'א - להים' על פי תורת הסוד מתחלק לשני חלקים 'אלה' ו'מי' כאשר המילה 'אלה' מבטאת את העניינים הגלויים הידועים והנראים, ואילו המילה: 'מי' מתייחסת לצד הנסתר הפנימי, ה"איזטורי". המילה 'מי' ערכה בגימ' 50 כמספר שערי הבינה.

הנביא ישעיה מדגיש ומזכיר לנו: "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה." (ישעיהו מ כו) הפירוש הקבלי הוא: יש לזכור ולדעת כי ה"מי", הנקודה הפנימית, הרוחנית, הנסתרת, היא זו שבראה את העולם הקיים, הנראה, את ה"אלה".

בפינו יש 32- שיניים כערך המילה 'לב'. השיניים טוחנות מרסקות ומפוררות... בדיוק כמו הבינה... המתבוננת מכל זווית אפשרית. ה'מאכל' נחשב לספירת החכמה.

קיימים גם ל"ב שערי חכמה המובילים להבנת חמישים שערי הבינה.

ה'א' יכולה לרמוז למחשבה, וה'ב' יכולה להיחשב כדיבור, מחתך ומבהיר...